שנת-שמיטה

איזה מזל שיש שבת! בכל הדורות שקדמו לנו אבל בעיקר בדור הזה, של קצב מסחרר, מידע מהיר, ריבוי משימות… שבת היא תחנת עצירה, הרגעות, ריענון וטעינה.

בפרשתנו, פרשת ראה מתקשרים עניינים חשובים ואקטואליים מהפרשה לחיינו ממש. מכללי שנת שמיטה למדים על חודש אלול והשנה הבאה עלינו לטובה.

תורתנו מצווה על שמיטת כספים, משמע, איסור גביית חובות לאחר שנת שמיטה, ומזהירה מהימנעות מהלוואה מחשש שמיטת הכספים. הילל תיקן את הפרוזבול לבטל חשש זה.

פָּרָשָׁתֵנוּ פָּרָשַׁת בְּהַר פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשְּׁמִטָּה, כְּדֵי לְהָבִין אֶת חֲשִׁיבוּתָהּ שֶׁל מִצְוָה זוֹ, הָבָה נִרְאֶה לְמַה הִיא מְחַיֶּבֶת?

בשיחת הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי, ששלימות מנוחת העבד היא אם שנת יציאתו לחופשי חלה בשנת השמיטה, כמו ששלימות ספירת העומר היא כשסופרים שבע שבתות תמימות ממחרת השבת כפשוטו, ושלימות זכירת יציאת מצרים היא בליל הסדר. ושלימות עצרת כשיוצא ביום מתן תורה.

שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה דּוֹמָה לְשַׁבָּת וְאַף נִקְרֵאת שַׁבָּת, וּשְׁתֵּיהֶן זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית. בְּשִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא הַשֵּׁם אֶת עוֹלָמוֹ וְנָח בַּשְּׁבִיעִי וְעַל כֵּן קִדֵּשׁ אוֹתוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁהִפְקִיד אֶת הָעוֹלָם בְּיָדֵינוּ צִוָּהּ עָלֵינוּ לִנְהֹג כָּמוֹהוּ, שִׁשָּׁה יָמִים לַעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לָנוּחַ. רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב חַסְדּוֹ שֶׁנִּדְמֶה לוֹ עַל יְדֵי שֶׁנַּשְׁלִיט עַל עַצְמֵנוּ חֻקִּים אֱלֹקִיִּים הַבְּנוּיִים עַל אַהֲבָה וְאַחֲוָה, צֶדֶק וְיֹשֶׁר. וְזֹאת נוּכַל לְקַיֵּם רַק אִם נִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ לָנוּ בּוֹרֵא, אֵ-ל אֶחָד בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.

בְּסִיּוּם שֵׁשֶׁת אַלְפֵי שְׁנוֹת עֲשִׂיָּה נַגִּיעַ לְיוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים, שֶׁאָז יִהְיֶה שְׁלֵמוּת הַתַּעֲנוּג, כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, שֶׁזֶּהוּ הַתַּעֲנוּג הָאֲמִתִּי. וְכָל הַהֶסְתֵּר וְהַהֶעְלֵם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְגַלּוֹת אֶת הַשֵּׁם בָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁלֹּא הִסְתַּיְּמָה הָעֲבוֹדָה, עָלֵינוּ לָחוּשׁ וְלִחְיוֹת אֶת תַּכְלִית הָעֲבוֹדָה, וְגַם מֵהָעֲבוֹדָה עַצְמָהּ אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְעַנֵּג.