בחלומי שמעתי קול הפונה אלי ואומר: יש לך כעת הזדמנות לשאול שלוש שאלות ועליהן תקבלי תשובה, אבל רק שלוש שאלות". שאלתי הראשונה היתה: "מה יהיה עם השידוך?" ואז הבחנתי בספר פתוח שהיה מונח על גבי ענן. דפי הספר החלו להתעלעל ברוח ונעצרו כשאני רואה בעמוד שלפני מילים מודגשות: "הרשיני לברך על המוגמר". המשכתי בשאלתי השניה: "האם לעבור לירושלים?" ושוב "רצו" הדפים ונעצרו כשהמילים שבלטו לעיני היו: "שתהיה הצלחה ברוחניות ובגשמיות"…

עד היכן יכולה אשה כשרה להגיע בעשיית רצון בעלה?… הגמרא מספרת לנו סיפור מאלף על איש ואשתו שיש להם בעיות בתקשורת הלשונית, עד כדי כך שמחוסר הבנה הגיעה האשה להתנהגות שהיתה לגמרי לא הגיונית בעיני בעלה. אולם אין הם נופלים למריבות נוראות בשל כך, וכמובן אין עולה בדעתם להתגרש. ובסופו של דבר הם מתברכים בברכות גדולות.

סיפור זה מלמדנו על התוקף ומסירות הנפש שצריכה להיות לנו בעבודת ה'. מי שמתפעל מהעולם ילך אל ר' שמואל מונקעס, על מנת שילמדהו פרק בביטול. כל הדברים הטובים נקנים במסירות נפש. עלינו ללכת בדרך האמת ולהשפיע על העולם את האמת. והכל בדרכי נועם ודרכי שלום מתוך אהבת ישראל אמיתית ובלי להתפעל. זה מה שיביא את הגאולה. ואל נשכח שהעבודה היחידה שנותרה היא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

היא התקרבה אלינו, ועמדה ממש מאחורי והמשיכה לצעוק עוד פעם: יחי המלך המשיח, כאשר אשתי צועקת שוב בפעם השלישית: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. הרגשתי שנוסכים בי כוחות חדשים ואני מסוגל להיאבק אתם ולנצח. לפתע חל דבר מדהים. הערבים נעצרו כשהסכינים בידיהם, נסוגו לאחור מספר צעדים, מסתכלים לעברנו. ראיתי בעיניהם מבט של בהלה. ואז תוך שניות הם יצאו בריצה מבוהלת החוצה ונעלמו בחסות החשכה.

בסוכות ה'תשנ"ח, זכינו לחויה רוחנית שלא ידעתי להגדירה, מספר ר' יוסף. באחד הלילות ראיתי בחלומי שאני נכנס ל"יחידות" אל הרבי שליט"א מלך המשיח. הייתי בעננים ולקח לי שבוע ימים כדי לחזור לקרקע. המפליא הוא שמעולם לא הייתי לפני כן ב"יחידות", אך כשתיארתי את תחושתי לפני חב"דניקים בהרצליה, הם אישרו, כי זו בדיוק התחושה אצל מי שהיה ב"יחידות" אצל הרבי.

הכנסתי מיד את הפתק לתוך "אגרות קודש" של הרבי מה"מ שהיה תחת ידי. התשובה הייתה מהממת. באותה איגרת אומר הרבי: במענה לפלוני, כדי לדעת אם העובר חי, צריך להמתין מינימום 30 יום, ויש מקרים שעד 90 יום… ואח"כ הרבי מבאר, מה שה"צמח צדק" כותב, שהריון טבעי ע"פ טבע זה 9 חודשים וכו', ומסיים הרבי באומרו, שגם כדאי לראות מה שאדמו"ר מו"ח, נשיא דורנו, כותב בשיחת י"ד אייר ב"היום-יום". פתחתי את לוח "היום יום" וקראתי: לעולם המצב אינו אבוד והכל אפשר לתקן.

אב ובן נפגשים. ומה מבקש האב מבנו? ישמעאל בני, ברכני!… הבן שהגיע בעבודת ה' שלו לעבודה הפנימית ביותר "לפני ולפנים", ומתאחד עם אביו ומתכלל בו בתכלית ההתאחדות. איזו ברכה הוא אומר? אותה תפילה שאביו שבשמים הכוסף למעשה ידיו מתפלל ובדיוק באותו הנוסח. כי באהבתו לעמו אבינו שבשמים רוצה לנהוג עמנו במידת הרחמים ולפנים משורת הדין.

זכות גדולה ומיוחדת לנחום איש גמזו בעל האמונה הפשוטה והתמימה, איש המלומד בניסים, שאינו נבהל משום דבר בעולם. בדרך חייו הוא מורה לנו דרך בעבודת ה' לקבל כל מה שה' נותן לנו באהבה ובשמחה. ואכן הכל משמים! ואין רע יורד מלמעלה!… הכל לטובה!… חשוב טוב יהיה טוב!…

הרבי נטל את השופר, אבל זה לא הלך… והרבי המשיך לנסות, אבל דבר לא עוזר… הציבור כולו היה במתח רב. חשב היהודי: כנראה, הכל בגללי. אני חושב כל הזמן רק על עצמי ומקטרג על ישראל… אם כן, אני מוותר!…

לפתע ניגש אלינו בחור צעיר מצביע על תמונת הרבי מה"מ שיל"ו ואומר בעברית: אני מכיר אותו, זה הרבי מליובאוויטש. בהמשך, סיפר כי ראה אותו בחלום אבל עז רצונו לראותו באופן מוחשי. התברר כי הצעיר ששמו מנחם וורטהיים עוסק בהפקת סרטים והוא מתגורר באחד מבתי המלון הסמוכים ל"טיימס סקוור". הצענו לו להניח תפילין הוא נענה להצעה בשמחה. הסברנו לו כיצד להגיע ל – "770", וסוכם להיפגש שם.

נשמה שהיתה משוחררת מכל כבל ומאסר, כשאין עליה מושל. נשמה שמקור חוצבה ההרים הגבוהים, הם האבות (חג"ת דאצילות), ולמעלה מאצילות (חג"ת שלפני הצמצום). הסכימה לצאת ממקומה להתלבש בגוף ונפש הבהמית ולרדת לעולם הזה התחתון שאין תחתון ממנו! לעתים מתבוננת הנשמה במקור חוצבה ומתעורר בה צמאון גדול לשוב לשם, והיא זועקת בגעגועים – "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי".

אצל הרבי שלום בית קודם לכל. בית יהודי הוא בית ה', בית מקדש. הרוגצ'ובי אמר, שבחיי נישואין יש להתחתן כל רגע מחדש, ולחשוב על שלום בית כל הזמן. מצות הנישואין נערכת פעם אחת, אך יש לקיימה לאורך כל החיים, וכל רגע מחדש. האשה היא עקרת הבית, יסוד הבית, ובה ועל ידה תלוי שלום הבית. כשאשה עושה תפקידה כראוי היא משרה אוירה טובה בבית. שמחה גוררת שמחה וחיוך גורר חיוך והכל על מקומו בא בשלום.

ר' שמואל מונקעס שמע כבר בודאי גדולות ונצורות על רבינו הזקן ועל חסידות חב"ד, בהיותו איש אמת חיפש את האמת והחליט להגיע לליאזנא מקום מגוריו של אדמו"ר הזקן. הוא הגיע לליאזנא בפעם הראשונה באמצע הלילה כשבחוץ שררו חושך ועלטה. הוא חיפש מקום ללון, אך לא מצא כי כל בני העיירה היו כבר ישנים. לפתע הבחין באור המאיר מאחד הבתים…

מאמר חסידות הוא דבר תורה עמוק ומקודש. כשרבי אומר מאמר חסידות "שכינה מדברת מגרונו",לכן מאמר חסידות נקרא "דברי אלקים חיים" והוא משיב נפש. אדמו"ר הזקן וכמוהו כל רבותינו נשיאינו הרבו לומר מאמרי חסידות. חסידים מקשיבים למאמר חסידות בחרדת קודש. הם מתכוננים לפני שמיעת מאמר בניגון הכנה, וכששומעים אותו מפי הרבי הם עומדים.

אמרתי לאותו חבר, כי יש בידי טיפות מים בעלי סגולה מיוחדת, ומסרתי לו מאותם המים. הוא טפטף לתוך כוס מים רגילים, טיפה אחת מה"מים החיים", האשה בירכה ושתתה. היום, מספר בן ציון, לפני שעה, טלפן אלי חברי והודיע לי, כי ב"ה השיתוק חלף ועבר, ונותרו רק כאבים מסויימים ההולכים ופוחתים…

רוב העילות למריבות הן טפשיות וקטנוניות ורק כי הן נוגעות לנו אנו מקימים מהומה בגללן. בואו ננסה להתייחס לכל סיבה לריב בפרופורציה המתאימה, וכשהאש מתחילה לעלות לכבות אותה מיד. ותמיד עם קצת התבוננות אפשר למצוא פשרה שתענה לדרישות שני הצדדים. ואין דבר נפלא יותר מפשרה המתקבלת על כל הצדדים. עד שאמרו חז"ל אפילו בעניינים הלכתיים ממש: יפה כח הפשרה מכח הדין.

על המלך המשיח שיוצא מחוטר ישי אומר הנביא ישעי', שנחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה', וישפוט משפט צדק, עד שיוכל להכות ארץ בשבט פיו, ולהמית רשע ברוח שפתיו. ואכן הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מזרע דוד המית ברוח שפתיו כמה רשעים, אחד מהם סטלין. בסיפור שלפניכם תוכלו לראות עד היכן מגיע כוחו של המלך המשיח.

היצר הרע מתלבש בלבוש של "שדים" המפריעים לעבודת ה' ובפרט לשלום בית. וכמו שהשדים בסיפור אומרים: אנו פוחדים שהצדיק הזה מרוב צדיקותו ימנע מאתנו את חיותנו. כל השבוע אנו בוכים בשל כך. בליל שבת אנו עושים הכל כדי לחרחר ריב בינו לבין אשתו. כל פעם שאשתו מגישה לו כוס חלב, אנו משתדלים שיישפך מעט מן החלב שבכוס, כדי שיבוא לידי כעס ורוגז ויבואו לידי ריב. ואכן כאשר החלב נשפך, הוא צועק על אשתו.

אחד מהאברכים פתח את פיו בקול בכי מר וקורע לב באומרו: טעות גדולה היתה בידינו בכל מה שזממנו לעשות נגד התניא ושיטת החסידות החדשה. בחושך הלכנו כל הזמן. והלואי והיינו מחליטים החלטה זו לפני הרבה שנים. כי אז היינו באים לאמת האמיתית לפני זמן רב. עד עכשו חיינו מצד אחד שאינו צד הקדושה. אך בסופו של דבר, למדנו שספר התניא הוא קודש קדשים, מלא אוצרות אלוקיים, סודות עמוקים ונפלאים בלי סוף. בו גנוזים ורמוזים עניינים העומדים ברומו של עולם מלובשים בשכל אנושי.

הרב בנימין עודד את האב, והציע לו לקבל על עצמו החלטה טובה להוסיף בתורה ומצוות וגם להניח קופת צדקה בחדרו של הילד בבית הרפואה. "והעיקר, אמר, הבאתי לך סגולה מיוחדת, מים של הרבי".

הרבי פתח במאמר חסידות על חשיבות קיום המצוות ועל מעלת התשובה. ולבסוף אמר להם, שאם יהודי עומד בנסיון של המרת דת, ח"ו, הוא חייב למסור את נפשו, ואפילו אם הקיסר בכבודו ובעצמו מבקש להמיר דת, חייבים למסור את הנפש, ולא לשמוע לו. הוא ביקש לפרסם את דבריו אלה לכל החיילים היהודים. מובן שדברים אלה של הרבי הצמח צדק עוררו סערה גדולה בלב החיילים היהודים והשאירו רושם עז.

הרבי הרש"ב אמר: אדמו"ר האמצעי לא ידע את זה, כי היה פרופסור, אלא משום שלמד תורה, וליתר דיוק פנימיות התורה. ועל פי תורה יש עורק כזה באדם העליון שבעולמות העליונים, ואם זה קיים באדם העליון ברוחניות, זה קיים גם באדם התחתון הגשמי בעולם הזה, שנברא בצלם האדם העליון ובדמותו.

על פי תורת חסידות חב"ד שני אופנים בעבודת ה': עבודת המוח ועבודת הלב. עובדי ה' במוחם נקראים 'משכילים'; ועובדי ה' בליבם נקראים 'עובדים'. ברור שכל 'משכיל' הוא גם עובד ה' בלבו, וכל 'עובד' גם הוא משכיל בהשגה אלוקית. אלא ש'משכיל' בא מן ה'השכלה' אל ה'עבודה', וה'עובד' בא מן ה'עבודה' אל ה'השכלה'. ר' יקותיאל לעפלער הוא דוגמה של 'עובד' שביגיעה עצומה הפך ל'משכיל' גדול ביותר.

סיפור אהבה אמיתי – רחל אשה כשרה העושה רצון בעלה (שעושה רצונו ללמוד תורה) שולחת את בעלה ללמוד תורה. כאן היא מגלה את התכלית האמיתית לנישואיה. לא לטובת עצמה התחתנה אתו, אלא בהיותה אשת חיל היא רוצה בטובת בעלה. היא חפצה להוציא מן הכח אל הפועל את היכולות הגנוזות בו, ופועלת יחד אתו לגלות את הכוחות הפנימיים והנעלמים האצורים בו. מפליא ומדהים לראות עד היכן מגיע הכח של מסירות נפש לשם שמים מצד שניהם!…

מדוע התנגד רבי שמואל מונקס לתת מתבשיל הבשר שבסיר לחסידים שהשתתפו בהתוועדות? מה טעם שפך את התבשיל לפח האשפה? האם שמואל מונקס הוא בעל רוח הקודש? מהו הסוד העומד מאחורי הסיפור?