והנה ביום שישי שלפני י"ב אייר, הגיעה אל משפחת שכטר אשה אלמונית, וביקשה למסור לידי הגב' שכטר "דולר ברכה" לרפואתה השלמה. היא הסבירה, כי לפני מספר שנים היא חלתה במחלה קשה, ובאמצעות קרובי משפחתה שהיו בניו יורק, זכתה לקבל דולר לברכה מאת הרבי מה"מ שיל"ו, ואלה היו מילותיו בעת מסירת שטר הברכה: רפואה ניסית למעלה מדרך הטבע. ואכן היתה לה רפואה ניסית, והיא הבריאה ב"ה לחלוטין.

הרופאים פחדו שהחיידק יעשה נזקים, כי ראו שכבר התחיל לעשות. ולכן חשבו על ניתוח לב פתוח כדי להוציא את כל מושבת החיידקים בבת אחת. אבל ב"ה לא היה צורך. יום אחד כאשר באתי כדרכי לבית הרפואה, הרגשתי בשקט מוזר שלא היה אופייני בסביבת בעלי. עד לאותו יום הרופאים היו מאוד לא רגועים, וכאשר שאלתי מה קורה?… מה השקט הזה?… אמרו לי בקול שקט, לכי לראות את בעלך. נכנסתי לחדר שלו וראיתי על פניו חיוך גדול והוא שאל לשלומי…

הלילה ראיתי לפתע את אימי ע"ה בחלום, כשהיא שואלת אותי אם אני רוצה לקבל ברכתו של צדיק אחד, שיברך אותי ואת בעלי בהצלחת הניתוח, אמרה. עם זאת בקשה ממני אימי כי אקבל עלי, בלי נדר, לקיים כמה דברים יסודיים ביהדות. לאחר שהבעתי את הסכמתי, הביאה אותי אל אותו הצדיק כדי לקבל את ברכתו. והנה כאשר נגשתי אל הצדיק, הוא אמר לי, שאם נקבל על עצמנו להתקין מזוזות על פתחי חדרי הבית, מבטיח הוא לנו שהנתוח יעבור, בעזרת ה', בהצלחה!

והנה באותו לילה כשפגשתי את הרב פרנק, התחולל הנס. אשתי שהתה בבית הרפואה עקב הצטברות גדולה של נוזלים ומצבה היה לא טוב. והנה לפתע, ממש באורח פלא, החל גופה לדחות את הנוזלים. באותו לילה היא הורידה עשרה ק"ג ממשקלה! וכאילו הוציאה את כל המחלה מתוך עצמה, וזו אכן היתה תחילת נסיגת המחלה.

"זה מדהים" קרא אילן " זה הרי ממש אותו המכתב שהרבי ענה גם לי". "ובאמצעות איזה כרך כתבת?" שאל. "באגרות קודש כרך ג'", ענתה "וכאשר פתחתי לראות באיזה עמוד המכתב, התברר לי כי היה זה בעמ' נ"ב איגרת תמ"ה"… עם תשובה כפולה ומכופלת כזו, מובן שהוחלט על חתונה ב"ה. ואכן הצדדים החלו בהכנות לחתונה.

פתאום שאל אותה הרבי: יש לך בן בצבא? והיא ענתה: כן. והמשיך הרבי לשאול: האם הוא משרת בצבא האמריקאי במלחמתו בצבא הגרמני. והיא ענתה: כן. הרבי אמר לה: תארי לעצמך עכשיו את בנך שנמצא בצבא ולוחם, והנה בא צבא האויב ונלחם נגד כל פלוגתו, וכל חיילי הפלוגה נופלים במלחמה. ורק בנך נשאר בחיים בזכות המצוה הזאת שאת מקיימת.

בעל הבית, שליח חב"ד המקומי, הביט בבחורים שעדיין הסבו לשולחן, והמשיכו באכילתם הגסה, ואמר לי: אתה רואה את הבחורים האלה? תתבונן בהם היטב… בדיוק כמו שהם נראים היום, כך אני נראיתי לפני שנים מספר, וכשם שהם התפרצו לביתי ככה סתם בלי הזמנה ובלי להתחשב בסביבה ובאוירת הקודש של שבת, כך אני התפרצתי לביתו של שליח חב"ד בליל שבת, אז כשהייתי "היפי" דומה להם…. (עפ"י סיפורי חסידים בהתוועדויות של חסידי חב"ד).

אני עצמי יהודי יליד אוסטריה ולאחר שעברנו את תופת השואה החלטנו אשתי ואני להסתיר את יהדותנו. כשראיתי את המזוזות, ואני יודע מהי מזוזה… חשבתי לעצמי יהודי שמקפיד לשים מזוזה בכל חדר, לא יכול להיות רמאי… אחר כך עליתי למשרדך וראיתי שגם שם בכל פתח יש מזוזה. שם גם ראיתי תמונה של הרבי מליובאוויטש, וחשתי שהוא מביט בי. ואז ידעתי שאני צריך לחזור לחיק היהדות… וגם שאני צריך לעזור לך…