הָלַךְ הַקָּצִין לְבֵית הַיְּהוּדִי נִכְנַס לְבֵיתוֹ, וּמַה הִתְפַּעֵל מִן הָאֲוִירָה וְהַהוֹד שֶׁאָפְפוּ אֶת הַבַּיִת. בְּנֵי הַבֵּית לְבוּשִׁים חֲגִיגִית, נֵרוֹת שַׁבָּת מְאִירִים אֶת הַחֶדֶר, מַפָּה לְבָנָה וְיָפָה פְּרוּשָׂה עַל הַשֻּׁלְחָן, וּמֵעָלֶיהָ כֵּלִים יְקָרִים, וּבְתוֹךְ קְעָרוֹת יָפוֹת מַעֲדַנִּים בְּרֵיחַ מְעוֹרֵר תֵּאָבוֹן. מִכָּל פִּנָּה שֶׁל הַחֶדֶר בָּקַע אוֹר וּקְדֻשָּׁה.

החסידים יודעים ומשערים עד כמה נעלית ונשגבה היא עבודתם הקדושה של אדמו"רי חב"ד בליל ראשון של ראש השנה; כמה דמעות ובכיות הם שופכים בעבור כלל ישראל, כמה כוונות בתפילה הם מייחדים בלילה זה. והנה, הרבי לא שוכח את מצבה של ילדה קטנה שנפלה, ומפר את הכלל שלא לדבר, בהתעניינו אצל אביה לשלומה…

השיב הרבי: אני התפללתי עם הסטנדר; התבוננתי בכך שהתהוות הגשמיות היא ממהותו ועצמותו יתברך.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁ"כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא", שֶׁלָּכֶן נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן יְחִידִי. וַהֲרֵי הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים תּוֹרֶת אֱמֶת! אָז אֵיךְ יִתָּכֵן, שֶּׁתַּנִּיחַ אֶת בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק לָמוּת וְעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים? וַהֲרֵי בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק הִצִּיל אֶת הָאַלְמָנָה וְשִׁבְעַת יְלָדֶיהָ הַיְּתוֹמִים מֵרָעָב!

הפלא הוא, שאף על פי שהרבי מקבל הרבה פ"נים בערב ראש השנה, הוא זכר שלא קיבל פ"נ מחסיד פלוני…

והנה פתאום רואים שכ"ק אדמו"ר שליט"א מטפס על הגדר בכדי להיכנס לפנים הגן, וכשרצו לעזור לו, לא הניח, וכך עלה על הגדר וירד פנימה (כאשר הירידה מהגדר הייתה קשה יותר מהעלייה). מובן שאחרי כ"ק אדמו"ר שליט"א עשו כמותו כולם, זקנים וצעירים. כולם נכנסו פנימה ואחרי אמירת תשליך רקדו ושרו כמו בכל שנה.

בניגון המיוחד שלוש בבות. הבבא השלישית היא יסוד החסידות כולה, ובה הוגים החסידים מאז ועד היום. ובבבא זו נקבל פני משיח גואל צדק במהרה בימינו אמן.

"מה אני יכול לעשות, והלא גם מאות אלפי נשמות מחכות לו למעלה, ובכלל הן מחכות לזמן שיבואו מגן עדן לעולם הזה כדי שיגלה להן חסידות, את התורה שבעל פה הגנוזה בספר התניא. ואם כן, איך לא נחכה לו אנו, ובפרט כשהיום ראש השנה?!…"

בזכות שמיעת 'כתר' מרבי לוי-יצחק מברדיטשוב בימים הנוראים, היו נשים עקרות נפקדות וזוכות לתשועה.

לפתע פתאום אחזתני בהלה וקפצתי למטה. מאורע זה הציק לי עוד זמן רב, ורק כעבור שנים ארוכות נרגעה רוחי. היה זה לאחר שקראתי את דבריו של בנו, הרבי הריי"צ (קונטרס "ב' ניסן תש"י) שאמר…

"כשבאו החסידים לתפילת מנחה של ראש השנה, פשטו כולם את בגדי המשי ולבשו בגדים פשוטים. מאז הקפידו כי החסידים שנכחו במקום שלא ללבוש בגדי משי כל ימי חייהם".

הֶחְלִיט הַחֲמוֹר לָשׁוּב לְבֵית אֲדוֹנָיו, וְלַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ קִבֵּל הַחֲמוֹר כּוֹחוֹת מִשָּׁמַיִם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, שֵׂרַךְ הַחֲמוֹר דַּרְכּוֹ כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַבַּיִת עֲדַיִן יְשֵׁנִים, לַחֲצֵרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. רָאָה הַחֲמוֹר שֶׁדֶּלֶת הֶחָצֵר נְעוּלָה וְלֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס, עָמַד מִחוּץ לְחָצֵר וְנָעַר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

ואכן, לאחר האירועים הקשים באותה שנה, הבינו הכול כי כבר בראש השנה, בעת כתיבת הדין בזמן תקיעת שופר, חש הרבי בענני קטרוג התלויים ממעל, והוא התחנן על נפשו ועל נפש חסידיו…

"הוא מקורב מאוד לרבי, וכשהרבי בוכה, בוכה גם הוא…"

הַפּוֹעֵל הִשְׁתּוֹמֵם, לֹא הֵבִין מַה פֵּשֶׁר הַדְּרִישָׁה הַמּוּזָרָה הַזֹּאת. אוּלָם מִשֶּׁהֵבִין שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו אִישׁ חָשׁוּב הַמְּפֻרְסָם בְּחָכְמָתוֹ, הוֹרִיד אֶת חֲבִילַת הַקָּנִים מֵעַל שִׁכְמוֹ וּפָתַח אֶת הַחֲבִילָה וְהֶרְאָה לוֹ. וְהִנֵּה בֵּין הַקָּנִים הָיָה נָחָשׁ אַרְסִי מֵת. הוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּלִי מֵשִׂים הָרַג אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְמַן שֶׁקָּצַץ אֶת הַקִּנִּים וְאַף כְּשֶׁאָרַז אֶת הַקָּנִים לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהַנָּחָשׁ הִשְׁתַּלְשֵׁל בֵּינֵיהֶם.

הַצַּוָּאָה שֶׁנָּתַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִבְנוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַתְאִימָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאֵין לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר וּמִשּׁוּם אָדָם, כִּי רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת כָּל הָעִנְיָנִים בָּעוֹלָם, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, וְכָל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה הוּא רַק בְּהַסְכָּמָתוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְכִי מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם?…

סיפור הקמתה של משפחת קווין, והגירתה לאמריקה לפני מאה שנים בדיוק, נעוצה בהוראה ובברכה מדהימה שזכתה "באבע קווין" לקבל מכ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, שגם בירך אותה במפתיע באריכות ימים ושנים טובות.

"לנו" – סיים אדמו"ר הריי"צ – נוגע רק מלכות שמים בלי הגבלות…"

זהו סיפורו הבלתי-מושלם של איתן. כיום איש אינו יודע את מקומו, לא רק בגשמיות. בוודאי הוא ממשיך להסתובב במעגלים רחבים סביב עצמו, בודק את נשמתו ונמלט; שוב בודק ועדיין נמלט…

ביום שני לפרשת 'חיי שרה', בעשרים לחודש מר חשוון תרכ"א, בשעה תשע בבוקר, נולד בן נוסף לרבי שמואל המהר"ש ולרעייתו הרבנית רבקה, למזל טוב ולאריכות ימים ושנים, והמטרופולין החב"די, ליובאוויטש, שמחה וצהלה. * סיפור לידתו המופלא של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, מוגש ליום הולדתו כ"ף במר-חשוון תרכ"א

עָיֵף וְרָצוּץ לְאַחַר נְדוּדִים קָשִׁים שֶׁל כַּמָּה יָמִים הִגִּיעַ לִפְנוֹת עֶרֶב לְבֵית כְּנֶסֶת וְנִכְנָס לְשָׁם. וּמַה הִתְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת בְּבֵית הַכְּנֶסֶת יְהוּדִים עֲטוּפִים בִּבְגָדִים לְבָנִים וּמִתְפַּלְּלִים בִּדְבֵקוּת. הָיְתָה זוֹ תְּפִלַּת כָּל נִדְרֵי שֶׁל לֵיל כִּפּוּר. נִרְגָּשׁ וְנִסְעָר לְשֵׁמַע תְּפִלּוֹת אֶחָיו, גַּם הַיֶּלֶד הַיָּתוֹם רָצָה לְהִשְׁתַּפֵּךְ בִּתְפִלָּה מְתֻקָּה לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם, אוּלָם לֹא יָדַע אֵיךְ. צַעֲרוֹ וּכְאֵב לִבּוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַיְּהוּדִי הַתּוֹעֶה עָלָה מַעְלָה מַעְלָה עַד שֶׁקָּרַע אֶת הַשְּׁחָקִים.

"זלמניו, כשהוא אומר 'וידע כל פעול כי אתה פעלתו', הוא איננו זז מהסטנדר שלידו הוא מתפלל, עד שהסטנדר אכן ירגיש 'כי אתה פעלתו'…"

סיפור זה סיפר הרב חיים גוטניק ע"ה בעצמו, מתוך התרגשות רבה. ואכן, במשך השנים היה לאחד מחשובי הרבנים באוסטרליה.

הֵבִין רַבִּי יִצְחָק מַהוּ גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מַתַּן צְדָקָה! צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת! מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּה בְּנֵס. לֹא עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבּוֹ אֶלָּא רַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם.

זְקֵנָה אַחַת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם. זְקֵנָה נָאָה שֶׁכְּמוֹתָהּ לֹא רְאִיתֶם מִיְּמֵיכֶם. צַדֶּקֶת הָיְתָה וַחֲכָמָה הָיְתָה וְחִנָּנִית הָיְתָה וְעַנְוְתָנִית הָיְתָה.