מאויב לאוהב

יום ראשון ט״ו טבת ה׳תשע״ט
וּבֶאֱמֶת שְׁכֵנִים טוֹבִים אָנוּ, וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה גְּמוּרָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁאַף הוּא אוֹהֵב אוֹתִי.
מאת שמואל יוסף עגנון

עַד שֶׁלֹּא נִבְנְתָה תַּלְפִּיּוֹת הָיָה מֶלֶךְ הָרוּחוֹת מוֹשֵׁל שָׁם בְּכָל הָאָרֶץ, וְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו רוּחוֹת עַזִּים וְקָשִׁים יוֹשְׁבִים שָׁם בָּהָר וּבָעֵמֶק בַּגִּבְעָה וּבַגַּיְא וְעוֹשִׂים כָּל מַה שֶׁלִּבָּם חָפֵץ, כְּאִלּוּ לָהֶם בִּלְבַד נִתְּנָה הָאָרֶץ.

פַּעַם אַחַת נִזְדַּמַּנְתִּי לְשָׁם [לְתַלְפִּיוֹת], רָאִיתִי שֶׁהַמָּקוֹם נָאֶה וְהָאֲוִיר צַח וְהָרָקִיעַ תְּכֵלֶת טְהוֹרָה וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם, טִיַּלְתִּי לִי לַהֲנָאָתִי. פָּגַע בִּי רוּחַ. אָמַר לִי, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן? אָמַרְתִּי לוֹ, מְטַיֵּל אֲנִי. אָמַר לִי, מְטַיֵּל אַתָּה? טָפַח עַל רֹאשִׁי וְזָרַק אֶת כּוֹבָעִי. כָּפַפְתִּי עַצְמִי לַהֲרִימוֹ. פִּזֵּר אֶת בְּגָדַי וַהֲפָכָם עַל רֹאשִׁי וַעֲשָׂאַנִי לִצְחֹק. הֶעֱבַרְתִּי בְּגָדַי מֵעַל רֹאשִׁי. עָמַד הָרוּחַ וְהִפִּילַנִי לָאָרֶץ וְצָחַק צְחוֹק פָּרוּעַ. הִגְבַּהְתִּי אֶת עַצְמִי וְעָמַדְתִּי. הֵטִיחַ בִּי וְצָעַק, כַּלֵּךְ וָלֵךְ, כַּלֵּךְ וָלֵךְ.

רָאִיתִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לָדוּן עִם מִי שֶׁתַּקִּיף מִמֶּנִּי וְהָלַכְתִּי לִי. חָזַרְתִּי לָעִיר וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ בֵּיתִי. קָצְרָה עָלַי נַפְשִׁי וְיָצָאתִי. מִדַּעְתִּי אוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתִּי הֱבִיאוּנִי רַגְלַי לְתַלְפִּיוֹת. נִזְכַּרְתִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לִי הָרוּחַ. לָקַחְתִּי בַּד וִיתֵדוֹת וְתָקַעְתִּי לִי אֹהֶל, מִפְלָט מֵרוּחַ סוֹעֵר וְסַעַר.

לַיְלָה אֶחָד יָשַׁבְתִּי שָׁם. כָּבָה הָאוֹר פִּתְאוֹם. יָצָאתִי לִרְאוֹת מִי כִּבָּה אוֹרִי. מָצָאתִי אֶת הָרוּחַ עוֹמֵד בַּחוּץ. שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, מָה אַתָּה מְבַקֵּשׁ? הֵטִיחַ עַל פִּי וְתָקַע בְּאָזְנַי. חָזַרְתִּי וְנִכְנַסְתִּי לְתוֹךְ אָהֳלִי. הִסִּיעַ [הָרוּחַ] יְתֵדוֹתַי וְנִתֵּק אֶת חֶבְלִי וְהָפַךְ אֶת אָהֳלִי וּפִזֵּר אֶת יְרִיעוֹתַי. אַף בִּי פָּגְעָה יָדוֹ וְכִמְעַט שֶׁהִפִּילַנִי.

רָאִיתִי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לוֹ. נָטַלְתִּי אֶת רַגְלַי וְחָזַרְתִּי לָעִיר. חָזַרְתִּי לָעִיר וְנִתְיַשַּׁבְתִּי בֵּין הַחוֹמוֹת. קָצְרָה עָלַי נַפְשִׁי וּבִקַּשְׁתִּי לָצֵאת לִמְקוֹם אֲוִיר נָאֶה. מֵאַחַר שֶׁאֵין בְּכָל הָאָרֶץ כַּאֲוִירָה שֶׁל תַּלְפִּיּוֹת הָלַכְתִּי לְתַלְפִּיוֹת. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַלְּלוּ בִּי רוּחוֹת לָקַחְתִּי עִמִּי נְסָרִים וְעָשִׂיתִי לִי צְרִיף, הָיִיתִי סָבוּר שֶׁמָּצָאתִי לִי מְנוּחָה וְהָרוּחַ סָבוּר הָיָה אַחֶרֶת. לֹא יָצָא יוֹם עַד שֶׁהִקִּישׁ עַל גַּגִּי וְזִעְזֵעַ אֶת הַדְּפָנוֹת. לַיְלָה אֶחָד הִסִּיעַ [הָרוּחַ] אֶת כָּל הַצְּרִיף כֻּלּוֹ.  הָרוּחַ הִסִּיעַ אֶת צְרִיפִי וְהֶעֱמִידַנִי בְּלֹא מַחֲסֶה. נָטַלְתִּי אֶת רַגְלַי וְחָזַרְתִּי לָעִיר.

מָה שֶׁאֵרַע לִי פַּעַם וּשְׁתֵּי פְּעָמִים אֵרְעַנִי שְׁלִישִׁית. בָּאתִי לָעִיר וְקָצְרָה עָלַי יְשִׁיבָתִי. וְלִבִּי אוֹי לִבִּי מוֹשְׁכֵנִי לַמָּקוֹם שֶׁהִבְרִיחוּנִי מִשָּׁם.

אָמַרְתִּי לְלִבִּי, אִי אַתָּה רוֹאֶה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַחְזֹר לַמָּקוֹם שֶׁגֵּרְשׁוּנִי מִשָּׁם. וּמַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר הֲרֵי אִי אֶפְשָׁר. וְאִלּוּ לִבִּי דֵּעָה אַחֶרֶת הָיְתָה לוֹ. וְאִם אֶלֶף פְּעָמִים אָמַרְתִּי אִי אֶפְשָׁר הָיָה לִבִּי אוֹמֵר לִי אֶלֶף פְּעָמִים אֶפְשָׁר וְאֶפְשָׁר.

הֵבֵאתִי עֵצִים וַאֲבָנִים וּבָנִיתִי לִי בַּיִת. לֹא אֲשַׁבֵּחַ אֶת בֵּיתִי כִּי קָטָן הוּא וְלֹא אֶתְבַּיֵּשׁ בּוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מִמֶּנּוּ. בֵּיתִי קָטָן, אֲבָל מָקוֹם יֵשׁ בְּבֵיתִי לְאָדָם שֶׁכְּמוֹתִי שֶׁאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ גְּדוֹלוֹת.

רָאָה הָרוּחַ שֶׁבָּנִיתִי לִי בַּיִת. בָּא וּשְׁאָלַנִי, מַה זֶּה. אָמַרְתִּי לוֹ, בַּיִת הוּא. צָחַק וְאָמַר, חַיֶּיךָ שֶׁלֹּא רָאִיתִי עוֹד דָּבָר שֶׁל צְחוֹק כְּבַיִת זֶה שֶׁאָמַרְתָּ. צָחַקְתִּי אַף אֲנִי וְאָמַרְתִּי לוֹ, אֶת שֶׁעֲדַיִן לֹא רָאִיתָ אַתָּה תִּרְאֶה. צָחַק וְאָמַר, בַּיִת זֶה מַהוּ? צָחַקְתִּי וְאָמַרְתִּי בַּיִת הוּא בַּיִת. צָחַק וְאָמַר לִי, אֵלֵךְ וְאֶבְדֹּק. פָּשַׁט [הָרוּחַ] אֶת יָדוֹ וּבָדַק אֶת הַדֶּלֶת. נִשְׁבְּרָה הַדֶּלֶת וְנָפְלָה. פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וּבָדַק אֶת הַחַלּוֹנוֹת. נִשְׁבְּרוּ הַחַלּוֹנוֹת וְנָפְלוּ. לַסּוֹף הִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ וְעָלָה לַגַּג. כֵּיוָן שֶׁעָלָה נָפַל הַגַּג. צָחַק בִּי הָרוּחַ וְאָמַר, בַּיִת זֶה שֶׁבָּנִיתָ הֵיכָן הוּא? אַף אֲנִי שָׁאַלְתִּי, הֵיכָן בֵּיתִי, אֲבָל לֹא צָחַקְתִּי.

בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה הָרוּחַ מְגָרְשֵׁנִי חָזַרְתִּי הָעִירָה. לַסּוֹף אֵרְעוּ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נָתְנוּ לִי לַחְזֹר לָעִיר. רָבַצְתִּי בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם וְלֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱשֶׂה. לַחְזֹר לָעִיר אִי אֶפְשָׁר, מִפְּנֵי דְּבָרִים שֶׁאֵרְעוּ שָׁם, לַחְזֹר לְתַלְפִּיוֹת אִי אֶפְשָׁר מִפְּנֵי הָרוּחַ שֶׁמְּגָרְשֵׁנִי. וְלַעֲשׂוֹת לִי אֹהֶל אוֹ צְרִיף, וַהֲרֵי אֵין לָהֶם קִיּוּם, לִבְנוֹת לִי בַּיִת קָטָן, אַף הוּא לֹא עָמַד בִּפְנֵי הָרוּחַ. אוֹ אוּלַי, מָה טַעַם לֹא עָמַד בִּפְנֵי הָרוּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה קָטָן וְדַל, וְאִלּוּ הָיָה גָּדוֹל וְחָזָק הָיָה עוֹמֵד. לָקַחְתִּי לִי עֵצִים חֲזָקִים וְקוֹרוֹת וַאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וְטִיחַ וּמֶלֶט וְשָׂכַרְתִּי לִי פּוֹעֲלִים טוֹבִים וְעָמַדְתִּי עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. אַף חָכְמָתִי עָמְדָה לִי, שֶׁהֶעֱמַקְתִּי אֶת הַיְּסוֹדוֹת.

נִבְנָה הַבַּיִת וְעָמַד עַל תִּלּוֹ.

כֵּיוָן שֶׁעָמַד הַבַּיִת בָּא הָרוּחַ וְהִקִּישׁ עַל הַתְּרִיסִים. שָׁאַלְתִּי, מִי מַקִּישׁ כָּאן עַל חַלּוֹנִי? שָׂחַק וְאָמַר, שָׁכֵן. אָמַרְתִּי לוֹ, מַה מְּבַקֵּשׁ שָׁכֵן מִשְּׁכֵנוֹ בְּלַיִל סוֹעֶה וְסַעַר? צָחַק וְאָמַר, שָׁכֵן בָּא לְבָרֵךְ אֶת שְׁכֵנוֹ לַחֲנֻכַּת הַבַּיִת. אָמַרְתִּי לוֹ, וְכִי דַּרְכּוֹ שֶׁל שָׁכֵן לָבוֹא בְּעַד הַחִלּוֹנִים כְּגַנָּב? בָּא [הָרוּחַ] וְהִקִּישׁ עַל הַדֶּלֶת. אָמַרְתִּי לוֹ, מִי מֵטִיחַ עַל דַּלְתִּי? אָמַר הָרוּחַ, אֲנִי הוּא שְׁכֵנְךָ. אָמַרְתִּי, שְׁכֵנִי אַתָּה, בּוֹא וְהִכָּנֵס. אָמַר לִי, הֲרֵי הַדֶּלֶת נְעוּלָה. אָמַרְתִּי לוֹ, הַדֶּלֶת נְעוּלָה, נִרְאֶה הַדָּבָר שֶׁנָּעַלְתִּי אוֹתָהּ. הֵשִׁיב הָרוּחַ וְאָמַר, פְּתַח. אָמַרְתִּי מִתְיָרֵא אֲנִי מִן הַצִּנָּה, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁתֵּצֵא הַחַמָּה וְאֶפְתַּח לְךָ.

כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה הַחַמָּה יָצָאתִי לִפְתֹּחַ לוֹ וְלֹא מְצָאתִיו. עָמַדְתִּי לִפְנֵי בֵּיתִי וְרָאִיתִי שֶׁכָּל הָאָרֶץ שְׁמָמָה, לֹא אִילָן וְלֹא גַּן, כִּי אִם עָפָר וַאֲבָנִים. אָמַרְתִּי לִי, אֶטַּע לִי גַּן.

לָקַחְתִּי מַעְדֵּר וְעָדַרְתִּי בַּקַּרְקַע. כֵּיוָן שֶׁנֶּחְרְשָׁה הַקַּרְקַע הֵבֵאתִי לִי שְׁתִילִים. בָּאוּ גְּשָׁמִים וְהִשְׁקוּ אֶת הַשְּׁתִילִים, בָּאוּ טְלָלִים וְהִפְרִיחוּ אוֹתָם, בָּאָה הַחַמָּה וְהִצְמִיחָה אוֹתָם. לֹא הָיוּ יָמִים מְרֻבִּים עַד שֶׁשְּׁתִילִים שֶׁשָּׁתַלְתִּי נַעֲשׂוּ אִילָנוֹת בַּעֲלֵי עֲנָפִים.

עָשִׂיתִי לִי סַפְסָל וְיָשַׁבְתִּי בְּצִלָּם.

לַיְלָה אֶחָד חָזַר הָרוּחַ וּבָא וְהֵטִיחַ בָּאִילָנוֹת. מֶה עָשׂוּ הָאִילָנוֹת, הֵטִיחוּ בּוֹ בָּרוּחַ. חָזַר הָרוּחַ וְהֵטִיחַ בָּאִילָנוֹת. חָזְרוּ הָאִילָנוֹת וְהֵטִיחוּ בָּרוּחַ. לֹא קָמָה בּוֹ עוֹד רוּחַ נִפְנָה וְהָלַךְ לוֹ.

מִכָּאן וְאֵילָךְ נִתְנַמְּכָה רוּחוֹ שֶׁל רוּחַ וּבָא בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. וְהוֹאִיל וְהוּא נוֹהֵג עִמִּי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ נוֹהֵג אֲנִי אַף עִמּוֹ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ. כְּשֶׁהוּא בָּא יוֹצֵא אֲנִי לִקְרָאתוֹ וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לֵישֵׁב עִמִּי עַל סַפְסָל שֶׁבַּגַּן בֵּין הָאִילָנוֹת. וְהוּא בָּא וְיוֹשֵׁב. וּכְשֶׁהוּא בָּא מֵבִיא עִמּוֹ רֵיחַ טוֹב מִן הֶהָרִים וּמִן הָעֲמָקִים וּמֵנִיף לִי כְּבִמְנִיפָה. וּמֵאַחַר שֶׁהוּא נוֹהֵג כְּבַעַל תְּשׁוּבָה גָּמוּר אֵינִי מַזְכִּיר לוֹ מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים. וּכְשֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנִּי וְהוֹלֵךְ לוֹ אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּחֲזֹר וְיָבוֹא, כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹהֲגִים עִם שָׁכֵן טוֹב. וּבֶאֱמֶת שְׁכֵנִים טוֹבִים אָנוּ, וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה גְּמוּרָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁאַף הוּא אוֹהֵב אוֹתִי.

 

מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

הָרוּחַ הוּא מָשָׁל לַיֵּצֶר הָרַע, וּמִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים שֶׁעַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת גּוֹרְמִים לְהַרְגָּזַת הַיֵּצֶר הָרַע.

פרסום תגובה חדשה

test email