כל התכנים בנושא: חודש אלול

עיקר עבודת התשובה – השיבה לשם היא לצאת מהגדרים הטבעיים שלנו. לא לטבוע בטבעים שלנו, לא להיכנע לטבע החיצוני שבנו אלא *לחשוף את המציאות הפנימית שהיא מעל הטבע*.

פתאום נשמע קול תרועת חצוצרות הקוטע את רצף העבודה בשדה. מה פשר הרעשים? שם העיר הגדולה, בה נמצא המלך ופמלייתו. אולם בחודש אלול גם עובדי השדה זוכים לראות את המלך בפנים שוחקות.

חודש אלול הוא חודש הרחמים וחודש הסליחות, בו מתגלה הקדוש ברוך לכל מי שפונה אליו, בדומה למלך שהולך לקראת בני עמו בשדה.

השבט המופקד על חודש אלול הוא גד. גד זכה באלול, חודש הרחמים והסליחות, משום שבו ובשמו גלומים מאבקי האדם הטוב נגד הרע. בתקוה שהטוב ינצח.

מזלו של חודש אלול הוא מזל בתולה. הבתולה היא דימוי חוזר בדברי הנביאים בהתייחסם לעם ישראל, הן לטוב הן למוטב: ״בתולת בת ציון״, ״בתולת בת עמי״, ״בתולת ישראל״ ועוד.

שמו של חודש אלול הרגיל במקרא הוא "החודש הששי". ורמזים רבים יש בשמו הידוע "אלול", והוא רומז לארבעה ראשי תיבות שהמפורסם שבכולם הוא "אני לדודי ודודי לי".

בראש חודש אלול מתחילים אפוא ארבעים ימים של תפילה ובקשת רחמים, הנמשכים כל חודש אלול ומסתיימים ביום הקדוש, יום סליחה ומחילה, הוא יום הכיפורים.

בפרשתנו, פרשת ראה מתקשרים עניינים חשובים ואקטואליים מהפרשה לחיינו ממש. מכללי שנת שמיטה למדים על חודש אלול והשנה הבאה עלינו לטובה.

מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל? "אֱלוּל" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי". בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה בְּאֹפֶן שֶׁל "רְאֵה", בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה.

ח"י אלול הוא החיות של חודש אלול. מח״י אלול מתחילה העבודה של ״אלול שבאלול״, חיות מחודשת שלא הייתה כמוה.

חודש אלול הוא חודש מיוחד – בחודש אלול מאירים י״ג מידות הרחמים. בחודש זה המלך נמצא בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם.

"ראיתי את המתחולל בלבו של אותו יהודי", סיים הבעל-שם-טוב, "והמתנתי לתפילתו. רציתי להתפלל יחד עמו. זו הסיבה לאיחור התפילה היום, אך זכינו להתפלל יחד עם בעל התשובה, ותפילתנו הגיעה יחד עם תפילתו היישר לריבון העולמים".

פיוטי הסליחות לקראת הימים הנוראים והנפלאים. מי אינו מתרגש למשמע התפילות והפיוטים של ימי הסליחות לקראת הימים הנוראים והנפלאים של חודש תשרי המלא בחגים!

על מהותו של חודש אלול כחודש הרחמים שאז מתגלה המלך בשדה לכל אחד ואחד, על היותו הכנה לראש השנה, ועל האירועים המיוחדים שבו במאמר שלפניכם.

בחודש אלול המלך יוצא לשדה ולכל אחד הרשות והיכולת לבוא להקביל פניו, הכל תלוי ברצון כל איש ואיש. וכשיהודי מראה רצון להקביל את פני המלך, המלך מראה לו פנים שוחקות, ויש לו תענוג מזה, תענוג המתבטא בשחוק, כי שורש השחוק הוא בעצמות התענוג (תענוג עצמי בלתי מורכב), שלמעלה מתענוג הבא על ידי דבר (תענוג המורכב).

"לחיים", "לחיים ולברכה" – לכל המסובים כאן, ועל ידם לכל בני ישראל בכל מקום שהם, להתברך כולנו כאחד בכל הברכות באופן ד"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה", כולל ובמיוחד ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ועל אחת כמה וכמה הברכה הכי עיקרית – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו באופן שכאו"א מראה באצבעו ואומר "ראה".

בדבר מלכות לפרשת עקב מסביר הרבי שליהודי יש כח לעורר את עצמו ולעורר יהודים אחרים, ובעיקר לעורר כביכול את הקב"ה.

הבה ננצל את התגלות אהבת ה' אלינו בחודש אלול ונתקרב אליו בבחינת "אני לדודי ודודי לי". ואל נחשוב רק על עצמנו אלא נפעל עם הזולת דוגמת פעולת ה' עלינו. וכשם שה' יוצא מעיר מלכותו לשדה, רק כדי לקבל אותנו בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות, כך נצא מעיר המלכות עיר אלוקינו אל השדה, ונקבל כל יהודי באשר הוא בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות ונקרבם לה'. וכך נזכה לקבלת פני המלך בשדה באופן של ראיה.

תורת החסידות משנה את כל הגישה ואת כל ההתייחסות אל הקב"ה. או יותר נכון לומר שאין היא משנה אלא היא מגלה את המציאות האמיתית. היא מגלה את הקשר הנצחי שבין היהודי לא-לוקיו. וממילא נובעת מזה גישה שונה, ואף הפוכה לחלוטין מהגישה המקובלת בעם ישראל לימים הנוראים. ימים אלו אינם ימים עצובים אלא הימים השמחים ביותר מכל ימות השנה.

לקראת שבת פרשת עקב שבת מברכים של חודש אלול בו נצא לקראת המלך בשדה, בואו נחשוב חשבונו של עולם!

יהודי שהוא חלק אלוקה ממעל ממש אינו שייך לחטא ולעניינים בלתי רצויים. לכן אף אם פגמו או החסירו ישראל בקיום התורה, לא יתכן שזה יפגע בקשר העצמי שלהם (שלמעלה מהתורה) עם הקב"ה. בכוחה של תשובה לא רק לתקן את החטא מעיקרו, אלא שעושה עילוי בנשמה שלא היה בה קודם לכן.