כל התכנים בנושא: י"ט כסלו

י"ט כסלו חג החגים. על ידי ה"יפוצו מעיינותיך חוצה" יבוא מלך המשיח במהרה ממש, והי׳ אור הלבנה כאור החמה, ונגלה כבוד הוי׳ וראו כל בשר יחדיו, ועד לאופן שחסד דלגאו יהי׳ בגלוי.

י"ט בכסלו ראש השנה לחסידות. אדמו"ר הזקן אמר שמי שישתתף בשמחתו, שזו היא שמחת הכלל, הוא יוציא אותו מן המצר אל המרחב, או בנוסח אחר מן הגשם אל הרוח, או בנוסח אחר מן הגיהנום.

לא לקרוא "למפרע". כשעומדים בפתחו של "החודש החסידותי כסלו", בו נמצאים כמה וכמה חגים וימים-טובים, עלינו להיזכר שוב ושוב כיצד חינכו אותנו להתייחס לכל אותם ימים-טובים ומאירים * כשלומדים את משמעות החגים לא "למפרע", אלא עם השלכות אקטואליות ועכשוויות – האם אפשר לעמוד מן הצד ולהישאר אדיש?

חֲסִידוּת הִיא תּוֹרָה – וְלִמּוּד הִיא צְרִיכָה. וְכָמוֹהָ עִנְיְנֵי גְּאֻלָּה וּמָשִׁיחַ, שֶׁהֵם שְׁנֵי דְּבָרִים הַקְּשׁוּרִים זֶה בָּזֶה וְעִנְיָנָם אֶחָד. וּכְמוֹ שֶׁהַגּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן מִמִּצְרַיִם הוּא נוֹתֵן הַתּוֹרָה, כָּךְ הַמָּשִׁיחַ גּוֹאֵל אַחֲרוֹן מְלַמְּדֵנוּ פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה. שֶׁכַּיָּדוּעַ בְּכָל דּוֹר יֵשׁ צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, נְשִׂיא הַדּוֹר, שֶׁהוּא הַמָּשִׁיחַ שֶׁבַּדּוֹר, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבַּדּוֹר; שֶׁאֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ כְּמֹשֶׁה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה פנ"ו ז).

על ידי נשיא דורנו הופצו המעיינות בכל קצוי תבל – כבר נגמרו ונשלמו כל הענינים גם מצד (וב)העולם, כפי שהודיע והכריז שכבר נשלמו כל עניני העבודה, גם "צחצוח הכפתורים", והכל מוכן לביאת המשיח. ומזה מובן שהמשך העבודה שלאח"ז (כל זמן שמשיח צדקנו מתעכב מאיזו סיבה (בלתי ידועה ומובנת כלל)) אינו "עבודת הבירורים" (שכבר נסתיימה ונשלמה עבודת הבירורים) אלא, עבודה מיוחדת להביא ההתגלות בפועל בעולם.

"עם ישראל דומים ללבנה ומונים ללבנה ועתידים להתחדש כמותה". שהלבנה מאירה ביום ובלילה, בעולם הזה ובעולם הבא. והיא בבחינת "ביטול" הממעטת את עצמה, אין לה משלה כלום, (היא רק בבחינת מקבל האור). כך עם ישראל ממעטים את עצמם, ואינם בבחינת "יש" ודבר. הם רק כלי קיבול לאור האלוקי.

התוועדות חסידית נלהבת בחברון בי"ט כסלו – חג הגאולה של אדמו"ר הזקן. י"ט כסלו הפך לחג של עם ישראל על כל זרמיו בגלוי.

שיר חדש מיוחד שרים החסידים בשמחה ובהתלהבות. שיר שחובר לכבוד היום הגדול י"ט כסלו – חג החגים – בכפר חב"ד ע"י המלחין מונה רוזובלום… צילום שניאור שיף 0525960011.

כאשר עומדים אנו בערב חג הגאולה י"ט בכסלו, ראש השנה לחסידות, חייבים להזכיר שוב ושוב, ולא לתת לעצמנו ולא לאחרים לשכוח ולהשכיח את העיקר – את משמעותו הפנימית האמיתית והעיקרית של יום זה. לא להסתפק בפשוטם של דברים, בסיפור שקרה לפני כמאתיים שנה, אלא לדעת שהדברים הם עכשוויים ואקטואליים לנו ולמצבנו כיום, בחודש כסלו ה'תשע"ג. שכן "הקורא את המגילה למפרע (הוא חושב שכאן מדובר רק על דברים שקרו בעבר) – לא יצא".

בדבר מלכות לחג הגאולה יט כסלו מסביר הרבי, שיפוצו מעינותיך חוצה הוא התוכן דביאת המשיח וגאולת השכינה ובנ"י.

מי"ט בכסלו חג הגאולה למדים שכאשר הרבי והחסידים עומדים במסירות-נפש בגשמיות וברוחניות, דווקא על ידי זה נבקע ההעלם וההסתר, מתגלה ה"העלם העצמי", עד ש"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – וכן תהי' לנו.

הנביא זכריה בהפטרה לפרשתנו פרשת וישב מדגיש – "וראיתי והנה מנורת זהב כולה" – ראיתי כללות נשמות ישראל כמקשה אחת, ("נר ה' נשמת אדם"). "וזה מעשה המנורה מקשה…" – על ידי ההקשה מתערב העליון בתחתון והתחתון בעליון, ונעשים "כל ישראל ערבים זה לזה" (מעורבבים זה בזה) קומה אחת בהשוואה ובאחדות.

אדמו"ר הזקן רק יוצא ממאסרו ומיד מתחילה פעולת "יפוצו מעיינותיך חוצה" בהבנה והשגה. מתחילה ההכנה לביאת המשיח, התלויה בלימוד זה. כמענה המשיח לבעל שם טוב: אימתי יבוא מר? "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה"!…