כל התכנים בנושא: נשמה

בפרק זה ממשיך הרבי לבאר את מהותה של האהבה המסותרת וענינה שהוא השאיפה והרצון לדבק בשורשה ומקורה בהשם חיי החיים ברוך הוא וזה נלמד מהפסוק המדמה את הנשמה לאור הנר, "נר השם נשמת אדם" ומסביר כיצד נכללת בתוכה גם היראה.

בניגוד למלאכים העובדים את ה' באהבה ויראה טבעיים, הרי שבעלי הנשמות עובדים את ה' באהבה ויראה שכליים. רק לנשמה יש שכל ובחירה, השגה והכרה, ואף הביטול שלה לה' נעלה יותר. הקב"ה המפליא לעשות, מוריד את הנשמה לעולם העשיה ומלבישה בגוף, ונותן לה תפקיד חשוב שאף נברא אינו יכול לעשותו – לברר את חומריות העולם הזה וגשמיותו. אין ספק שזהו תפקיד רם משל המלאכים.

הנשמה טרם ירידתה והתלבשותה בגוף האדם היתה בתכלית הדביקות וההתבטלות באהבה ויראה לה׳, והתענגה בעונג אלקי, שכל תענוגי עולם הזה הם כאין וכאפס לגבי תענוג עליון זה, אז מה תכלית ירידת הנשמה לגוף בעולם הזה התחתון?

כל נשמה לפני רדתה לגוף, היתה דבוקה באהבה ויראה בה׳ והתענגה בעונג רוחני עליון, שכל תענוגי העולם הם כאין וכאפס לעומת תענוג רוחני זה, אמנם לאחר שהנשמה ירדה לעולם גשמי זה והתלבשה בגוף בשרי, התענוג העליון הזה חולף לו, אולם רושם מהתענוג העילאי הזה נשאר במסתרי נפשו של היהודי. ולכן הוא מרגיש ערגה תמידית לדבר נעלה ונשגב שכל העולם הזה על תענוגיו השונים הם אין ואפס לגביו.

נשמה, שהיתה שם למעלה בקשר חזק וקרבה יתירה לה' באהבה בתענוגים, יורדת לעולם לקיים מצות אהבת ה' מתוך עבודה ויגיעה להתקרב אל הקב"ה. עיקר העבודה בעולם הזה היא עבודת האהבה – "לית פולחנא כפולחנא דרחימותא". ואכן בזמן הגלות העבודה קשה כמו במצרים "בחומר ובלבנים". "בחומר" זה לימוד "קל וחומר", "ובלבנים" זה "ליבון הלכתא". יסורי הגלות מזככים את הנשמה בדומה לכור ברזל המצרף כסף מן הסיגים. עד שהנשמה פורצת את כל ההעלמות וההסתרים ומגלה אלוקות.

בפרשתנו פרשת וישב מסופר על יעקב שישב בארץ כנען. כנען שמשמעו סוחר מרמז לענין עמוק, לענין השכינה שנמשלה לסוחר… השכינה היא כנסת ישראל (מקור נשמות ישראל) יורדת לגלות בבחינת משפיע, כדי לברר את ניצוצות הקדושה. כך נשמה יורדת לעולם הזה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ברצון טוב ובהסכמה מלאה. מדוע?…

ארבע עשרה שנה עסק יעקוב בתורה ולא ישן גם בלילות. ועכשיו הוא הולך לישון… במקום המקדש. הוא יורד למצב של שכיבה – ראש ורגל בהשוואה. ובאמת זוהי עלייה גדולה!…

פרשת וירא עוסקת בעקדת יצחק. בניסיון העקידה ה' מבקש מאברהם את הבלתי אפשרי… להקריב לה' את בנו יחידו, הבן שנולד לו לגיל מאה שנה!… לעשות היפך מה שהורה לו ה' לעשות עד כה!… מדוע מזדרז אברהם לעשות זאת?

בדומה לנשמה שעשתה דרכה למטה לבירא עמיקתא מאיגרא רמה, מ"נשמה שנתת בי" עד ל"נפחתה בי" בעולם הזה התחתון, כדי שבעולם הזה תהיה לה עליה מלמטה ביותר, כדי שתעשה דרכה חזרה בסולם המוצב ארצה שראשו מגיע השמיימה; גם "בחינת הנשר", בחינת מידת הרחמים, ירד ונפל למדבר שמחוץ למקום הקדושה, כדי לאפשר ליהודי עליה מהמדבר, עליה רמה ונישאה עד לפנימיות הכתר.

שאיפת הנשמה להיכלל בשרשה הוא רצון נסתר ונעלם של הנפש שאינו בבחינת טעם ודעת ושכל מושג ומובן. תשוקה מעצם הנשמה שמרגיש רק אלוקות, תשוקה מניצוץ בורא שלמעלה מהיחידה שבנפש, למעלה מרצון. וניצוץ בורא המלובש ומאיר בניצוץ נברא הוא היחידה שבנפש הבטלה לבחינת יחיד הוא עצם הנשמה ומיוחדת עמו. זהו מהות בחינת החכמה שבנפש, שכל עניינה רצון ותשוקה להתבטל לה' ולהתכלל בו. זוהי מדרגת החכמה שמאיר בה אור אין סוף ב"ה, שאין עוד מלבדו.