כל התכנים בנושא: סיפור לילדים עם מוסר השכל

מִי הָיָה הש"ך? כֵּיצַד מָצָא אֶת אֲחוֹתוֹ הָאֲבוּדָה? מַה עָלָה בְּגוֹרָלָהּ שֶׁל אֲחוֹתוֹ לְאַחֵר כָּל הַתְּלָאוֹת שֶׁעָבְרָה?

הַסִּפּוּר בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְדֹּד כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ. הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר נִמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא וְהַנְּדִידָה עֲשׂוּיָה לִגְרֹם לוֹ סֵבֶל. זֶהוּ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. אוּלָם מִצַּד שְׁנֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ יִּתְרוֹן לְאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "מְהַלֵּךְ", כִּי תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל.

מַה נִּתָּן לִלְמֹד מֵרְאִי? לָרְאִי צִפּוּי שֶׁל כֶּסֶף מֵאֲחוֹרָיו, וּלְעֻמָּתוֹ זְכוּכִית הַחַלּוֹן – דָּבָר אֵין מֵאֲחוֹרֶיהָ, לָכֵן דֶּרֶךְ הָרְאִי אַתָּה רוֹאֶה רַק אֶת עַצְמְךָ, וְאִלּוּ דֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית אַתָּה רוֹאֶה מַה נַּעֲשֶׂה סְבִיבְךָ.

חשיבות רבה ועצומה יש לסיפורים בכלל ולסיפורי ילדים בפרט. אין כמו סיפור טוב ללימוד מהנה להרגעת הנפש לדיבוק חברים ולפיתוח הדמיון והיצירתיות. ואם הדבר נכון לגבי אנשים מבוגרים קל וחומר לגבי ילדים.

מֵעוֹלָם לֹא יָדְעָה אֵשֶׁת-הַחַיָּט, שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיָה בַּעֲלָהּ מַפְרִישׁ בְּדִיּוּק עֲשִׂירִית מֵהַכֶּסֶף וְשׁוֹמְרוֹ בְּכִיס מְעִילוֹ, כְּדֵי שֶׁלְּמָחֳרָת יְשַׁלְשְׁלוֹ אֶל קֻפּוֹת הַצְּדָקָה הַשּׁוֹנוֹת שֶׁבְּבֵית-הַכְּנֶסֶת. "עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר" הָיָה הַמִּשְׁפָּט שהִתְנוֹסֵס עַל שֶׁלֶט קָטָן מֵעַל הַקֻּפּוֹת, אוּלָם יִשְׂרָאֵל מֵעוֹלָם לֹא שָׂם לִבּוֹ עַל כָּךְ. הוּא פָּשׁוּט כִּבֵּד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֲשִׂירִית מֵהַכְנָסָתוֹ, כְּפִי שֶׁלָּמַד וְחָשַׁב לְתֻמּוֹ שֶׁכָּךְ רָאוּי לַעֲשׂוֹת.

הֶחְלִיט הַחֲמוֹר לָשׁוּב לְבֵית אֲדוֹנָיו, וְלַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ וְחֻלְשָׁתוֹ קִבֵּל הַחֲמוֹר כּוֹחוֹת מִשָּׁמַיִם לָצֵאת לַדֶּרֶךְ, שֵׂרַךְ הַחֲמוֹר דַּרְכּוֹ כָּל הַלַּיְלָה עַד שֶׁהִגִּיעַ הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר בְּנֵי הַבַּיִת עֲדַיִן יְשֵׁנִים, לַחֲצֵרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא. רָאָה הַחֲמוֹר שֶׁדֶּלֶת הֶחָצֵר נְעוּלָה וְלֹא יוּכַל לְהִכָּנֵס, עָמַד מִחוּץ לְחָצֵר וְנָעַר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת.

הַצַּוָּאָה שֶׁנָּתַן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִבְנוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַתְאִימָה לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. כֻּלָּנוּ צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁאֵין לְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר וּמִשּׁוּם אָדָם, כִּי רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַהֵל אֶת כָּל הָעִנְיָנִים בָּעוֹלָם, וְהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, וְכָל דָּבָר שֶׁקּוֹרֶה הוּא רַק בְּהַסְכָּמָתוֹ וּבְהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְכִי מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם?…

הַפּוֹעֵל הִשְׁתּוֹמֵם, לֹא הֵבִין מַה פֵּשֶׁר הַדְּרִישָׁה הַמּוּזָרָה הַזֹּאת. אוּלָם מִשֶּׁהֵבִין שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו אִישׁ חָשׁוּב הַמְּפֻרְסָם בְּחָכְמָתוֹ, הוֹרִיד אֶת חֲבִילַת הַקָּנִים מֵעַל שִׁכְמוֹ וּפָתַח אֶת הַחֲבִילָה וְהֶרְאָה לוֹ. וְהִנֵּה בֵּין הַקָּנִים הָיָה נָחָשׁ אַרְסִי מֵת. הוּא לֹא יָדַע שֶׁבְּלִי מֵשִׂים הָרַג אֶת הַנָּחָשׁ בִּזְמַן שֶׁקָּצַץ אֶת הַקִּנִּים וְאַף כְּשֶׁאָרַז אֶת הַקָּנִים לֹא הִרְגִּישׁ שֶׁהַנָּחָשׁ הִשְׁתַּלְשֵׁל בֵּינֵיהֶם.

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! הֲרֵי כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁ"כָּל הַמְּקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא", שֶׁלָּכֶן נִבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן יְחִידִי. וַהֲרֵי הַתּוֹרָה תּוֹרַת חַיִּים תּוֹרֶת אֱמֶת! אָז אֵיךְ יִתָּכֵן, שֶּׁתַּנִּיחַ אֶת בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק לָמוּת וְעוֹדֶנּוּ צָעִיר לְיָמִים? וַהֲרֵי בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק הִצִּיל אֶת הָאַלְמָנָה וְשִׁבְעַת יְלָדֶיהָ הַיְּתוֹמִים מֵרָעָב!

הֵבִין רַבִּי יִצְחָק מַהוּ גֹּדֶל הַשָּׂכָר שֶׁל מַתַּן צְדָקָה! צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת! מִן הַשָּׁמַיִם הֶרְאוּ לוֹ שֶׁסַּכָּנָה גְּדוֹלָה הָיְתָה צְפוּיָה לוֹ וְנִצַּל מִמֶּנָּה בְּנֵס. לֹא עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי רַבּוֹ אֶלָּא רַק בִּזְכוּת מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שֶׁעָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם.

רַבִּי תַּנְחוּם מָסַר לְבַעַל הַדִּין אֶת הַקֻּפְסָה וְכֶסֶף לִקְנִיַּת הַטַּבָּק. אוּלָם מִיָּד נָקַף אוֹתוֹ מַצְפּוּנוֹ עַל שֶׁהֵטִיל אֶת הַמְּשִׂימָה עַל בַּעַל הַדִּין, וַהֲרֵי יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם שֹׁחַד לַדַּיָּן, וְהָרַב הִזְהִיר אוֹתוֹ שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעֲלֵי הַדִּין. אוּלָם כְּבָר הָיָה מְאֻחָר, כִּי בַּעַל הַדִּין הִזְדָּרֵז וְהִתְרַחֵק מִן הַבַּיִת.

רַבִּים מֵאִתָּנוּ נִתְקָלִים בָּזֶה הַרְבֵּה בַּחַיִּים הַיּוֹמְיוֹמִיִּים. חֹדֶשׁ אֱלוּל מִתְקָרֵב, עֲשֶׂרֶת יְמֵי־תְּשׁוּבָה הוֹלְכִים וּבָאִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָתַן לָנוּ מַתָּנָה יָפָה – תְּשׁוּבָה, אֲשֶׁר בָּהּ וְעַל יָדָהּ נוּכַל לְהַשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשֵׁנוּ – נִשְׁמָתֵנוּ הָרְעֵבָה וְהַצְּמֵאָה.

גְּדוֹלָה הָיְתָה שִׂמְחַת רַבִּי בָּרוּךְ וְאִשְׁתּוֹ, כַּאֲשֶׁר נִתְקַיְּמָה בִּרְכַּת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְלִתְקוּפַת הַשָּׁנָה נוֹלַד לָהֶם יֶלֶד לְמַזָּל טוֹב. רַבִּי בָּרוּךְ הוֹדִיעַ בְּכָל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּסְּבִיבָה, כִּי הוּא מַזְמִין אֶת כָּל הָעֲנִיִּים, לָבוֹא וְלָקַחַת חֵלֶק בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה. וְאָמְנָם הֵחֵלָּה נְהִירָה שֶׁל אוֹרְחִים, עֲנִיִּים כְּבַעֲלֵי־בָּתִּים, מִכָּל יִשּׁוּבֵי הַסְּבִיבָה.

"חַכּוּ רֶגַע", נִשְׁמַע שׁוּב קוֹלוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר. הַפַּעַם הוּא נָתַן לָהֶם שְׁטָר שֶׁל 10 רוּבָּל, וְרַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן אָמַר לוֹ תּוֹדָה רַבָּה, בְּדִיּוּק בְּאוֹתָהּ צוּרָה בָּהּ הוֹדָה קֹדֶם לָכֵן עַל קַבָּלַת הַקּוֹפֵּקָה. מַחֲזֶה זֶה חָזַר וְנִשְׁנָה מִסְפַּר פְּעָמִים, כְּשֶׁבְּכָל פַּעַם נוֹתֵן הַגְּבִיר סְכוּמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, עַד שֶׁהוּא פָּרַץ פִּתְאוֹם בִּבְכִי.

זֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם לְכֻלְּכֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁבְּנוֹתֵיכֶם לֹא תִּהְיֶינָה יְתוֹמוֹת, תִּזְכּוּ לְהַשִּׂיא אוֹתָן בְּעַצְמְכֶם לָאֲנָשִׁים. תִּתְּנוּ לָהֶם נְדוּנְיָה בְּיָד רְחָבָה וְלֹא תִּצְטָרְכוּ לְעֶזְרַת בַּעַל עֲגָלָה…

אוּלָם, בְּיוֹם הַחֻפָּה, הָיָה הֶעָנִי מְבֻלְבָּל בְּשֶׁל הַטְּרָדוֹת הַמְּרֻבּוֹת, וְלֹא זָכַר אֶת מֵיטִיבוֹ – הֶעָשִׁיר שֶׁתָּרַם לוֹ אֶת כָּל הוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה וְאֶת הַבְטָחָתוֹ אֵלָיו – וַיִּשְׁכָּחֵהוּ!

בִּגְדֵי הַמֶּלֶךְ הַחֳדָשִׁים – סִפּוּר קְלַאסִי לִילָדִים וְלִמְבֻגָּרִים הַמַּתְאִים גַּם וּבִמְיֻחָד לְיָמֵינוּ

רַבִּי אָדָם בַּעַל שֵׁם הִגִּיעַ לְאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ, וּמַה הִתְפַּלֵּא הַמֶּלֶךְ וְכָל אֲנָשָׁיו לִשְׁמֹעַ אֶת חָכְמַת הַיְּהוּדִי. וְרַבִּי אָדָם הִרְגִּישׁ בָּטוּחַ וַאֲפִלּוּ לֹא נִמְנַע מִלְּהַסְבִּיר לַמֶּלֶךְ שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לֶאֱכֹל מִסְּעוּדַת הַמֶּלֶךְ בְּשֶׁל יַהֲדוּתוֹ, וְעַל כָּךְ בִּקֵּשׁ אֶת סְלִיחַת הַמֶּלֶךְ.

לֵיְזֶר צִפָּה לִישׁוּעַת הַשֵּׁם יָשַׁב בְּבֵיתוֹ וְאָמַר תְּהִלִּים. מוֹעֵד הַמִּשְׁפָּט מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא. נוֹתְרוּ עוֹד שְׁלוֹשָׁה יָמִים וַעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁע, אוּלָם בָּטוּחַ שֶׁיְּשׁוּעַת הַשֵּׁם כְּהֶרֶף עַיִן. וְהִנֵּה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה שָׁמַע דְּפִיקָה בַּדֶּלֶת. פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת, וּלְהַפְתָּעָתוֹ עוֹמֵד לְפָנָיו מְנַהֵל הָאֲחֻזָּה שֶׁל הַפָּרִיץ. לֵיְזֶר מַכְנִיס אוֹתוֹ לְבֵיתוֹ מַמְתִּין לְמוֹצָא פִּיו.

שָׁבוּר וְרָצוּץ נִכְנָס הַדֻּכָּס לָעִיר וורמייזא כַּאֲשֶׁר כֻּלּוֹ הִתְפַּעֲלוּת מִגְּדֻלָּתוֹ שֶׁל רש"י, שֶׁנֶּאֶמְנוּ דְּבָרָיו וְצָדַק בְּכָל מַה שֶּׁאָמַר לוֹ. הוּא רָצָה מְאֹד לְבַקֵּר אֶת רש"י וּלְהִתְנַצֵּל בְּפָנָיו עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ הַבִּלְתִּי הוֹלֶמֶת. אוּלָם…

סִפּוּר מְרַגֵּשׁ מְאֹד עַל יְהוּדִי שֶׁבְּעַל כָּרְחוֹ קִבֵּל חִנּוּךְ נוֹצְרִי עַד שֶּׁהָפַךְ לְאַפִּיפְיוֹר, וְכֵיצַד גִּלָּה אֶת מוֹצָאוֹ הַיְּהוּדִי עַד שֶׁמֵּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.

דַּע לְךָ, כִּי בַּמָּקוֹם הַהוּא, אֵלָיו הֵבִיאָה אוֹתְךָ הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם יְהוּדִים, עַד שֶׁרַגְלֶיךָ דָּרְכוּ שָׁם. מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם נָפְלוּ שָׁם, כְּמוֹ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים נִיצוֹצוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה אֱלֹקִית, וְעַד שֶׁהִגַּעְתָּ לְשָׁם לֹא מָצְאוּ אֶת תִּקּוּנָם. הַנִּיצוֹצוֹת הָיוּ שָׁם, כִּבְיָכוֹל, בְּגָלוּת, וְרַק אַתָּה עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֶיךָ וּתְקִיעוֹת הַשּׁוֹפָר שֶׁלְּךָ, גָּאַלְתָּ אוֹתָם וְעָזַרְתָּ לָהֶם לַחְזֹר לִמְקוֹרָם וּלְהִתְאַחֵד עִם הָאֱלֹקוּת.

כָּךְ לָמַד הַנַּעַר לָקַח שֶׁאֵין לַחְמֹד לַצֹּאן. אָסוּר לְשַׁקֵּר אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ צְחוֹק. כִּי כָּךְ עָנְשׁוֹ שֶׁל הַשַּׁקְרָן, אֲפִלּוּ אִם הוּא אוֹמֵר אֱמֶת אֵין מַאֲמִינִים לוֹ.

רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר שֶׁהָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְחַי בִּתְקוּפַת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא, הִתְפַּרְסֵם בְּנִסִּים וּמוֹפְתִים שֶׁנַּעֲשׂוּ עַל יָדוֹ בִּזְכוּת צַדְקָנוּתוֹ הַגְּדוֹלָה. עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אִם הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים, אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם; וְאִם הֵם כִּבְנֵי אָדָם, אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, אוּלָם לֹא כַּחֲמוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי פִּינְחָס בֶּן יָאִיר"…

חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים בִּיעָף וְהִנֵּה שׁוּב הוֹפִיעַ הָעֲרָבִי. עַכְשָׁו כְּבָר הֵבִין הֶעָנִי שֶׁהֶעֱשִׁיר, שֶׁאֵין זֶה סְתָם אִישׁ, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין זֶה עֲרָבִי, אֶלָּא זֶהוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הַמְּחֻפָּשׂ לָעֲרָבִי. וְהִנֵּה שׁוּב דָבָר חָשׁוּב בְּפִיו: חָלְפוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, עַתָּה הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהָשִׁיב אֶת הָאוֹצָר.

הָרוֹעֶה סִיֵּם סִפּוּרוֹ. הַחֲסִידִים שָׁבוּ לְרַבָּם, וְהִנֵּה הוּא מְקַבֵּל פְּנֵיהֶם בְּחִיּוּךְ, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאִיתֶם אֶת תְּפִלַּת הָרוֹעֶה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל כְּלָל. יוֹדֵעַ הוּא רַק אֶת תְּנוּעוֹת הַתְּפִלָּה, וְכֻלְּכֶם תְּמֵהִים וְשׁוֹאֲלִים, מֶה עֵרֶךְ בִּתְנוּעוֹת הַתְּפִלָּה ,כַּאֲשֶׁר אֵין אוֹמְרִים אֶת אוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה? אוּלָם הַאִם אַתֶּם מַכִּירִים מִישֶׁהוּ שֶׁבֶּאֱמֶת יוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל?!

עוֹד הֵם מְדַבְּרִים, וְהִנֵּה לְפֶתַע נִכְנְסָה אוֹרַחַת לֹא צְפוּיָה, הִיא אֲחוֹתוֹ שֶׁל רָבָא. רָבָא הֻפְתַּע מְאֹד, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לֹא נִפְגְּשׁוּ, וְדַוְקָא הַיּוֹם בְּאֶמְצַע הַפְּגִישָׁה שֶׁלּוֹ עִם הֶעָשִׁיר שֶׁהֶעֱנִי, הִיא בָּאָה וּבְיָדָהּ סַל. וּמַה יֵּשׁ בַּסַּל? תַּרְנְגֹלֶת מְפֻטֶּמֶת וְיַיִן יָשָׁן מָתוֹק! מַתָּנָה לְרָבָא אָחִיהָ.

הָלְכוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי הַדִּין אֶל הַשּׁוֹפֵט. חָקַר הַשּׁוֹפֵט אֶת בַּעֲלֵי הַדִּין, וּמֵאֵין עֵדִים גַּם הַשּׁוֹפֵט לֹא הִצְלִיחַ לִפְסֹק מִי צוֹדֵק וּמֵי אָשֵׁם. בֵּינְתַיִם הָפַךְ סִפּוּר הַבַּשָּׂם וְהַשַּׁמָּן לְשִׂיחַת הַיּוֹם בְּכָל הָעִיר פְּרָג. כַּאֲשֶׁר הַדֵּעוֹת חֲלוּקוֹת, אֵלּוּ אוֹמְרִים: הַשַּׁמָּן צוֹדֵק, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: הַבַּשָּׂם צוֹדֵק.

רֵאשִׁית אָנוּ לוֹמְדִים מַה זֶּה "רַבִּי". רַבִּי אֵינוֹ נוֹתֵן עֵצוֹת בִּלְבַד, אֶלָּא מִשְׁתַּתֵּף רִגְשִׁית בְּצַעַר הַזּוּלָת, עַל כֵּן עֲצָתוֹ מוֹעִילָה, וְעוֹד לוֹמְדִים עַל עֶרְכּוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל יְהוּדִי, שֶׁבְּדוֹמֶה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁ"אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא" כָּךְ גַּם יְהוּדִי, מֵאַחַר שֶׁהוּא חֵלֶק אֱלוֹקָה מִמַּעַל מַמָּשׁ. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר תּוֹפְסִים בִּיהוּדִי כְּאִלּוּ תּוֹפְסִים בְּעַצְמוּתוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה לְאָזְנֵנוּ יְדִיעָה עַל צַעֲרוֹ שֶׁל יְהוּדִי, צַעַר גַּשְׁמִי וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה צַעַר רוּחָנִי. הִנֵּה מִצַּד עִנְיַן אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, צָרִיךְ צַעֲרוֹ שֶׁל הַזּוּלָת לָגַעַת לָנוּ עַד לְעֶצֶם הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ. וַאֲפִלּוּ עַל סְפֵק הַצְלָחָה, עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל הַתָּלוּי בָּנוּ לְלֹא כָּל חֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֵי לְהַצִּילוֹ.

פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (אוֹ בְּשַׁבָּת – לְאַחַת הַנֻּסְחָאוֹת), שֶׁרַבֵּנוּ הַזָּקֵן הִפְסִיק בְּאֶמְצַע הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, פָּשַׁט טַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לִקְצֵה הָעִיר לַעֲזֹר לַיּוֹלֶדֶת שֶׁכָּל בְּנֵי הַבַּיִת עֲזָבוּהָ וְהָלְכוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא עָזַר לָהּ בְּכָל הָעִנְיָנִים שֶׁפִּקּוּחַ נֶפֶשׁ מַתִּיר וכו'.

וּכְשֶׁהִתְרָאָה רַבִּי אַהֲרֹן מֹשֶׁה לְאַחַר מִכֵּן עִם מוֹרוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, סִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הָעִנְיָן. וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, שֶׁגַּם אֶת גַּס הָרוּחַ אִישׁ הַתּוֹרָה, צָרִיךְ לְעוֹרֵר עִם אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, וְכָל כָּךְ יֵשׁ לְקָרְבוֹ עַד שֶׁהוּא יָחוּשׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹ.

אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן פָּנָה לָרַבִּי וְאָמַר: הִפְסַדְתֶּם בַּדִּין, רַבִּי! כַּיָּדוּעַ, אַף אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לָאֹפֶק. כְּכָל שֶׁאָדָם מִתְקַדֵּם יוֹתֵר, הַמֶּרְחָק נַעֲשֶׂה גָּדוֹל יוֹתֵר. כָּךְ זֶה בְּגַשְׁמִיּוּת, וְכָל שֶׁכֵּן בְּרוּחָנִיּוּת. כְּכָל שֶׁמַּגִּיעִים לְדַרְגָּה רוּחָנִית גְּבוֹהָה יוֹתֵר, טְוַח הָרְאִיָּה גָּדֵל; כָּךְ שֶׁגַּם אִם תִּפְעֲלוּ בַּעֲבוֹדַתְכֶם אֶת כָּל מֵאָה הַפֵּרוּשִׁים, תִּשְׁאֲפוּ לְהַגִּיעַ לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה יוֹתֵר, וְאֵין לַדָּבָר סוֹף.

שַׁעֲרוּ בְּנַפְשְׁכֶם, יְלָדִים יְקָרִים, אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ וְטָהוֹר יוֹשֵׁב בְּבֵית סֹהַר בְּשֶׁל גִּלּוּי פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה הַמְּכִינָה אוֹתָנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּשֵׁם הַחֹק הוּא עוֹבֵר בְּדִיקָה פְּסִיכִיַּאטְרִית. רוֹפֵא פְּסִיכִיַּאטְרִי מֻמְחֶה בָּדַק אוֹתוֹ עַל מְנַת לַחֲווֹת דַּעְתּוֹ עָלָיו.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁב לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, הֲרֵי הַמָּשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא אָכֵן צִפָּה לוֹ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. כַּאֲשֶׁר נָטָה הַיּוֹם וְחֹשֶׁךְ כִּסָּה אֶת הָאָרֶץ, וְרָאָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶּׁמָּשִׁיחַ עֲדַיִן לֹא בָּא, חָזַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶל אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: הַמָּשִׁיחַ לֹא עָמַד בְּדִבּוּרוֹ, הוּא אָמַר שֶׁיָּבוֹא הַיּוֹם, וְלֹא בָּא!

הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבַּת שְׁמָהּ, אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְנָה לְיִשְׂרָאֵל, לְךָ וְהוֹדִיעָם (שבת י' ע"ב). אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לְמַתָּנָה גְּדוֹלָה כָּזוֹ שֶׁשּׁוּם עַם בָּעוֹלָם לֹא זָכָה בָּהּ. הַשַּׁבָּת הִיא קֹדֶשׁ לְהַשֵּׁם, וְכָל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּאִלּוּ שָׁמַר אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּסִפּוּר זֶה הַשַּׁבָּת הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה.

מִי בְּיָמֵינוּ יָכוֹל לִקְלֹט אֵיזֶה שִׁנּוּי גָּדוֹל עָשְׂתָה הַחֲסִידוּת בָּעוֹלָם בִּכְלָל וּבְעוֹלַם הַתּוֹרָה בִּפְרָט. הַיּוֹם נִרְאֶה לָנוּ מַצְחִיק שֶׁשִּׂמְחָה וְרִקּוּד וּמְחִיאַת כַּפַּיִם נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינֵי לַמְדָנִים לְבִזְיוֹן הַתּוֹרָה. קָשֶׁה לָנוּ לְהָבִין שֶׁרַבִּים מִלּוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הָיוּ אֲנָשִׁים עֲצוּבִים שֶׁרָאוּ בַּשִּׂמְחָה קַלּוּת דַּעַת. הַחֲסִידוּת הִדְבִּיקָה גַּם אֶת מִתְנַגְּדֶיהָ בָּאֱמוּנָה וּבַיְּדִיעָה שֶׁחַיָּבִים לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה.

רַבִּי, יוֹדְעִים אָנוּ אֶת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל שֶׁלְּךָ וְאֶת מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלְּךָ לְכָל יְהוּדִי שֶׁאַתָּה נִפְגָּשׁ עִמּוֹ. אַתָּה מוּכָן לְהַקְדִיש אֶת זְמַנְּךָ, לְהַקְרִיב אֶת בְּרִיאוּתְךָ וְלָתֵת אֶת רְכוּשְׁךָ כְּדֵי לְהַצִּיל יְהוּדִים… אֶת כָּל זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין. אוּלָם לָתֵת אֶת חֶלְקְךָ בְּגַן עֵדֶן לְמַעַן יְהוּדִי חוֹטֵא?… הָאֵין זֶה מֻגְזָם?…

דִּבְרֵי אָבִי שִׂמְּחוּ אוֹתִי בִּמְיֻחָד שֶׁרָאִיתִי כַּמָּה חָבִיב וְיָקָר בְּעֵינֵי אָבִי כָּל יְהוּדִי. וּבִזְכוּת הַחִנּוּךְ שֶׁקִּבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ הֵגַנְתִּי עַל כְּבוֹדוֹ שֶׁל יְהוּדִי בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. גַּם שָׂמַחְתִּי שֶׁאָבִי חִנֵּךְ אוֹתִי לְשַׁנֵּן תּוֹרָה וְלִלְמֹד בְּעַל פֶּה, וּמִבְּשָׂרִי חָזִיתִי כַּמָּה עָזַר לִי הַדָּבָר בְּעֵת מַעֲצָרִי, וּבְכָל אֹפֶן דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים בְּעַל פֶּה יְכוֹלִים לִהְיוֹת לָנוּ תָּמִיד "צֵידָה לְכָל דֶּרֶךְ", וְהַלְוַאי שֶׁתָּמִיד נְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לִלְמֹד תּוֹרָה.

הֵבִין רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁזְּכוּת מִצְוַת הַצְּדָקָה עָמְדָה לְבִתּוֹ וְעַל כֵּן נִצְּלָה מִמָּוֶת. יָצָא רַבִּי עֲקִיבָא נִפְעָם וְנִרְגָּשׁ מֵהַבַּיִת, נִגַּשׁ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ בָּרַבִּים: "צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת!"

לְפֶתַע שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה: הַאַתָּה זֶה הַמּוֹהֵל הָרַב אַבּוּהַב. כֵּן, עָנִיתִי, וּמִי אַתֶּם?… אֲנִי הַגְּבֶרֶת גּוֹלָן מֵחוֹלוֹן, הַאִם אַתָּה זוֹכֵר אוֹתִי? לֹא… עָנִיתִי. הִיא הִמְשִׁיכָה: לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הִזְמַנּוּ אוֹתְךָ לַעֲרֹךְ בְּרִית לְיוּבָלִי שֶׁלִּי, הִשְׁאַרְנוּ אוֹתְךָ אִתּוֹ עַד שֶׁהִגִּיעָה הַמְּטַפֶּלֶת. מִיָּד עָלָה בְּזִכְרוֹנִי כָּל אוֹתוֹ סִפּוּר מוּזָר.

"נָכוֹן, הַמָּזוֹן יִהְיֶה פָּשׁוּט", אָמַר עַכְבַּר הַשָּׂדֶה, "אֲבָל נֵהָנֶה מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאֲרוּחָתְךָ הַשְּׁמֵנָה". "וּמַדּוּעַ זֶה?" שָׁאַל בִּקְרִירוּת עַכְבַּר הַבַּיִת. "מִפְּנֵי שֶׁנֹּאכַל אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וּלְלֹא כָּל פַּחַד". הֵשִׁיב עַכְבַּר הַשָּׂדֶה.

כַּאֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ שֶׁל הִלֵּל מַגִּיעָה עִם הַסְּעוּדָה לְאַחַר שָׁעָה אֲרֻכָּה שֶׁל צִפִּיָּה אֵין הוּא גּוֹעֵר בָּהּ, עַל שֶׁעִכְּבָה אֶת הַסְּעוּדָה. וְרַק שׁוֹאֵל בַּנִּימוּס: מִפְּנֵי מַה לֹּא הֵבֵאתָ לָנוּ מִיָּד אֶת הַסְּעוּדָה? וּכְשֶׁהִיא מְסַפֶּרֶת לוֹ אֶת סִפּוּר מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, הוּא אוֹמֵר לָהּ, שֶׁדָּן אוֹתָהּ לְכַף זְכוּת וְיָדַע שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשְׂתָה עָשְׂתָה לְשֵׁם שָׁמַיִם.

לָמָּה נִקְרָא רַבֵּי חָנָן – "חָנָן הַנֶּחְבָּא"?… מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מַחְבִּיא עַצְמוֹ מִגֹּדֶל עַנְוְתָנוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ מְחַפְּשִׂים אוֹתוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַגְּשָׁמִים. גַּם כַּאֲשֶׁר רָצוּ לְמַנּוֹתוֹ פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר הֶחְבִּיא עַצְמוֹ כִּי לֹא רָצָה לְקַבֵּל אֶת הַמִּנּוּי.

שַׁבָּת אַחַת נִמְשְׁכָה דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל רַבֵּי מֵאִיר יוֹתֵר מִן הָרָגִיל. וְהִנֵּה גָּרַם הַדָּבָר לְמֶתַח וְכַעַס בְּבֵיתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אַחַת שֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ לְאַחַר שֶׁכָּבָה הַנֵּר. בַּעֲלָהּ שֶׁהִמְתִּין לָהּ שָׁעָה אֲרֻכָּה כָּעַס עָלֶיהָ וְעַל הַדַּרְשָׁן כְּאַחַת, וְאָמַר לָהּ שֶׁעַד שֶׁלֹּא תִּירַק בְּפָנָיו שֶׁל הַדַּרְשָׁן אֵין לָהּ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה. לָמָּה עָשָׂה זֹאת?

אָמַר אַבָּא חִלְקִיָּה לְאִשְׁתּוֹ: יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא בָּאוּ אֶצְלִי הַחֲכָמִים אֶלָּא בִּשְׁבִיל גְּשָׁמִים, נַעֲמֹד וְנַעֲלֶה לַעֲלִיָּה וּנְבַקֵּשׁ רַחֲמִים, אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְרַצֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים, וְלֹא נַחְזִיק טוֹבָה לְעַצְמֵנוּ. עָלוּ לַעֲלִיָּה, עָמַד הוּא בְּזָוִית זוֹ וְאִשְׁתּוֹ בְּזָוִית זוֹ וּבִקְּשׁוּ רַחֲמִים, קָדַם וְעָלָה עָנָן מִצַּד זָוִית שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

הִגִּיעַ לֵיל הַחֻפָּה וַאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ בַּהֲמוֹנֵיהֶם לַחֲתֻנָּה. כֻּלָּם רָצוּ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הֶחָתָן בְּנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק פּוֹדֶה הַשְּׁבוּיִים שֶׁנּוֹשֵׂא לָאִשָּׁה אֶת אַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁנִּפְדּוּ מִן הַשְּׁבִי. בְּתוֹךְ הַקָּהָל הֶעָצוּם שֶׁהִגִּיעַ לַחֲתֻנָּה בָּלַט בָּחוּר שֶׁהָיָה עָצוּב בִּמְיֻחָד שֶׁלֹּא יָכֹל לְהִשְׁתַּתֵּף בְּשִׂמְחַת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה. הַטַּבָּח שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֵּין כָּל הַמֻּזְמָנִים הִבְחִין בַּבַּחוּר הֶעָצוּב שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ וְלִרְקֹד יָשַׁב וּבָכָה, הוּא נֶעֱצַר לְיָדוֹ וְשָׁאַל: מַדּוּעַ הִנְּךָ בּוֹכֶה?…

מַה לוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה? רֵאשִׁית, רוֹאִים בְּאֹפֶן בָּרוּר שֶׁצַּדִּיק גּוֹזֵר וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם. יוֹתֵר מִזֶּה, אֶפְשָׁר לִלְמֹד כַּמָּה חָשׁוּב שֶׁכָּל יְהוּדִי יָבֹא לְעֶזְרַת אֶחָיו שֶׁנִּמְצָאִים בְּצָרָה גַּשְׁמִית אוֹ רוּחָנִית, וְאִם יֵשׁ מְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה לַעְזוֹר לַזּוּלַת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ מִתְמַלֵּא נַחַת מֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְנַעֲשֶׂה שֻׁתָּף וּמַצִּיל אֶת כֻּלָּם.

מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְנִפְלָא זֶה בּוֹ הַיֵּצֶר הַטּוֹב הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, וְאַבְרֵכִים מְצֻיָּנִים וּמְפֻרְסָמִים שֶׁהָיוּ קַנָּאִים נֶגֶד הַתַּנְיָא וְשִׁיטַת חַבַּ"ד הָפְכוּ גִּישָׁתָם מִקָּצֶה לְקָצֶה, עָשָׂה רַעַשׁ וְרֹשֶׁם גָּדוֹל בִּקְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַסְּמוּכוֹת. אָמְנָם הָיוּ כַּמָּה מִזִּקְנֵי הַקַּנָּאִים שֶׁנִּסּוּ לְהַשְׁקִיט אֶת הָעִנְיָן, אוּלָם לֹא עָלְתָה בְּיָדָם.

סיפור מופת על הבעל שם טוב. שמסר למישהו מכתב שהגיע ליעדו רק לאחר שבע עשרה שנה כדי לעזור ליהודי.

מַעֲשֶׂה זֶה שֶׁל רָחֵל מְבַטֵּא יוֹתֵר מִכֹּל אֶת גֹּדֶל מַעֲלַת מִדַּת הַוִּתּוּר. כַּאֲשֶׁר רָחֵל מְוַתֶּרֶת עַל חֶלְקָה וְעַל הַמַּגִּיעַ לָהּ. כַּאֲשֶׁר רָחֵל מְוַתֶּרֶת עַל הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֵלֶיהָ בְּיוֹתֵר, עַל הָאָדָם הָאָהוּב עָלֶיהָ בְּיוֹתֵר, רַק כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת זוּלָתָהּ. דָּבָר זֶה גָּדוֹל בְּעֵינַי הַשֵּׁם אֲפִלּוּ יוֹתֵר מִנִּסְיוֹן הָעֲקֵדָה וְלָכֵן הִמְתִּיק אֶת הַדִּין עַל עַם יִשְׂרָאֵל.

מָשָׁל זֶה מְלַמֵּד אוֹתָנוּ גַּם שֶׁצָּרִיךְ לַחְשֹׁב לִפְנֵי כָּל פְּעֻלָּה שֶׁעוֹשִׂים בַּחַיִּים. צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן מַהִי הַתַּכְלִית שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה אָנוּ עוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת, וְהַאִם כְּדַאי לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָה לְשָׁוְא וּבְרָכָה לְבַטָּלָה.

יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים עַל גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן וְעַל הַמֶּסֶר שֶׁהוּא מוֹסֵר לְכֻלָּנוּ. וּמַהוּ הַמֶּסֶר הֶחָשׁוּב לָנוּ? הַמֶּסֶר הוּא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַפֶּה מֵאִתָּנוּ שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה בָּעוֹלָם וְכָל הַזְּמַן נִתְקַדֵּם בָּהּ, וְלֹא נִדְרֹךְ בַּמָּקוֹם. כָּל הַזְּמַן הַשֵּׁם שׁוֹאֵל אוֹתָנוּ אֵיפֹה אֲנַחְנוּ בָּעֲבוֹדָה וּלְאָן כְּבָר הִגַּעְנוּ.

לִפְעָמִים נִדְמֶה לָנוּ שֶׁהַזְּמַן עוֹמֵד לִרְשׁוּתֵנוּ וְאָנוּ יְכוֹלִים לִדְחוֹת דְּבָרִים מֵהַיּוֹם לְמָחָר, מֵהַשָּׁנָה לַשָּׁנָה הַבָּאָה וְכֵן הָלְאָה, אוּלָם הַזְּמַן חוֹלֵף, הַזְּמַן קָצָר וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה. מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת הַיּוֹם אֵין לִדְחוֹת לְמָחָר. בְּסוֹף הָעֲבוֹדָה מֻבְטָחִים אָנוּ לְקַבֵּל שְׂכַר עֲבוֹדָה – יָגַעְתָּ וּמָצָאתָ תַּאֲמִין!

הַזָּקֵן הָיָה אָדָם שָׂמֵחַ בְּטִבְעוֹ וְרָאָה טוֹב בְּכָל מַצָּב. וְלָכֵן חָשַׁב שֶׁלַּמְרוֹת גִּילוֹ הַמֻּפְלָג אוּלַי יִזְכֶּה לֶאֱכוֹל מִפְּרִי עֲמָלוֹ כִּי יַאֲרִיךְ יָמִים, אוֹ שֶׁבָּנָיו יִזְכּוּ לֶאֱכוֹל מִפְּרִי עֲמָלוֹ. לָכֵן כְּדַאי לוֹ לַעֲמֹל. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא הֶאֱרִיךְ יָמִים וְזָכָה לִרְאוֹת אֶת הַפֵּרוֹת שֶׁעָמֵל לְמַעֲנָם, לֶאֱכוֹל מֵהֶם וּלְכַבֵּד בָּהֶם אֶת הַמֶּלֶךְ. הַמֶּלֶךְ הִתְפַּעֵל מִן הַזָּקֵן וְנָתַן לוֹ כָּבוֹד, כִּי חָשַׁב אִם הַשֵּׁם מְכַבֵּד אוֹתוֹ וּמַאֲרִיךְ יָמָיו עוֹד וְעוֹד, כַּנִּרְאֶה הוּא רָאוּי לְכָךְ וּמַגִּיעַ לוֹ כָּל הַכָּבוֹד.

יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים מַה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל, מֶה עָצוּם כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה, וּמַה רַב כֹּחוֹ שֶׁל צַדִּיק כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי. וְהָעִקָּר, שֶׁהַשֵּׁם חָפֵץ בִּתְפִלָּתָם שֶׁל צַדִּיקִים, וּבָהֶם הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן אַתֶּם צִמְצַמְתֶּם עַצְמְכֶם זֶה מִפְּנֵי זֶה, אַהֲבַתְכֶם (גּוֹרֶמֶת) שֶׁאֲנִי מַרְחִיב מְקוֹמְכֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְרַחֵב מְקוֹמוֹ שֶׁל זְבוּלוּן בְּגַן עֵדֶן וְנִתְפַּנָּה מָקוֹם אַף לְיִשָּׂשׂכָר. וַעֲדַיִן יִשָּׂשׂכָר וּזְבוּלוּן יוֹשְׁבִים בְּגַן עֵדֶן וְעוֹסְקִים כְּאֶחָד בַּתּוֹרָה וְנֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תּוֹמֵךְ כְּבוֹדוֹ עֲלֵיהֶם.

יְלָדִים יְקָרִים, הָאַרְנָב וְהַצָּב הֵם מָשָׁל לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁאֶחָד בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת וְהַשֵּׁנִי אֵינוֹ בַּעַל כִּשְׁרוֹנוֹת כָּל כָּךְ. אֲבָל בֶּאֱמֶת מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הָעֲבוֹדָה הַמֻּטֶּלֶת עָלָיו וְאֵינוֹ מִתְעַצֵּל מַצְלִיחַ יוֹתֵר. וּבִמְיֻחָד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם אֵין נוֹתְנִים שָׂכָר לָאָדָם עַל כִּשְׁרוֹנוֹתָיו אֶלָּא עַל הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ וּמַאֲמַצָּיו.

סִפּוּר זֶה צָרִיךְ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ מַהוּ כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה. מְרַגֵּשׁ לִרְאוֹת נִבְרָא הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אֱלֹקָיו כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָג עוּגָה וְכִבְיָכוֹל מְאַיֵּם שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁבַּקָּשָׁתוֹ תִּתְמַלֵּא. וּמַה הוּא מְבַקֵּשׁ דּוֹרֵשׁ וְתוֹבֵעַ? לֹא בַּקָּשָׁה פְּשׁוּטָה וְגַם לֹא אִישִׁית אֶלָּא שְׁלִיטָה מֻחְלֶטֶת בְּאֵיתָנֵי הַטֶּבַע וְסִדְרֵי בְּרֵאשִׁית. שְׁלִיטָה בְּאַחַד הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁיֵּשׁ רַק לקב"ה, דֻּגְמַת לֵדָה וּתְחִיַּת הַמֵּתִים – זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל חוֹנִי הַמְעַגֵּל.