המביט לארץ ותרעד – סיפור של השגחה פרטית מופלאה

יום ראשון כ״ח שבט ה׳תשע״ט
בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר סִפּוּר מְאַלֵּף שֶׁקָּרָה בְּמִשְׂרָדֵי לִפְנַי כְּשָׁנָה, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כ"ח אֱלוּל בַּצָּהֳרַיִם, יוֹמָיִם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה תשע"ח.
פרחים

לֹא קַל לִהְיוֹת מְנַהֵל סְנִיף דֹאר

אֲנִי עוֹבֵד דֹּאַר 25 שָׁנָה וּמְנַהֵל סְנִיף דֹּאַר כְּ 10 שָׁנִים. זֶהוּ תַּפְקִיד קָשֶׁה, בִּמְיֻחָד בִּגְלַל הַמַּחְסוֹר בְּכֹחַ אָדָם וּבִזְמַן.

 

אֲנָשִׁים שׁוֹלְחִים מִכְתָּבִים וַחֲבִילוֹת וּמְצַפִּים שֶׁיַּגִּיעוּ בַּזְּמַן, וְכַאֲשֶׁר אֵינָם מַגִּיעִים בַּזְּמַן, מְנַהֲלֵי הַסְּנִיפִים סוֹפְגִים אֶת תְּלוּנוֹת הַצִּבּוּר. כִּמְנַהֵל סְנִיף דֹּאַר עָלַי  לְהַחְלִיט בְּכָל רֶגַע הַרְבֵּה הַחְלָטוֹת: אִיּוּשׁ אֶשְׁנַבִּים, הַעֲבָרוֹת לְמִיּוּן, קַבָּלַת חֲבִילוֹת וַחֲלֻקָּתָן לְתֵבוֹת הַדֹּאַר הַפְּנִימִיּוֹת וְעוֹד. מִפְּאַת חֹסֶר כֹּחַ אָדָם אֲנִי נֶאֱלָץ לִהְיוֹת גַּם מְנַהֵל, גַּם אֶשְׁנַבַּאי וְגַם מְמַיֵּן מִכְתָּבִים, וְאֵין לִי רֶגַע פָּנוּי.

 

סִפּוּר מַבְהִיל

בִּרְצוֹנִי לְסַפֵּר סִפּוּר מְאַלֵּף שֶׁקָּרָה בְּמִשְׂרָדֵי לִפְנַי כְּשָׁנָה, בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כ"ח אֱלוּל בַּצָּהֳרַיִם, יוֹמָיִם לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה תשע"ח.

 

הִגִּיעַ אֵלֵינוּ לָקוֹחַ שֶׁבִּקֵּשׁ לְהַעֲבִיר 5000 דּוֹלָר לְחָמִיו שֶׁגָּר בְּמֶקְסִיקוֹ בְּשֵׁרוּת הַעֲבָרַת כְּסָפִים שֶׁל 'ווסטרן יוניון'. שֵׁרוּת הַמְּאַפְשֵׁר הַעֲבָרַת כְּסָפִים לְכָל מָקוֹם בְּעוֹלַם דֶּרֶךְ סְנִיפֵי הַדֹּאַר. הַפְּקִידָה נִסְּתָה לַעֲשׂוֹת עֲבוּרוֹ אֶת הַהַעֲבָרָה, אוּלָם בִּגְלַל תַּקָּלָה בַּמַּחְשְׁבִים נִתְקְעָה הַהַעֲבָרָה. אֲנָשִׁים בְּתוֹר שֶׁמִּסְפָּרָם הָלַךְ וְגָדַל רָטְנוּ, וְכִמְנַהֵל הִצַּעְתִּי לַפְּקִידָה שֶׁתַּמְשִׁיךְ לְקַבֵּל קָהָל עַד לְתַקָּנַת הַתַּקָּלָה בַּמַּחְשֵׁב.

 

אוּלַם הָאִישׁ הֵעִיר: "רֶגַע, אֲבָל אֲנִי בַּתּוֹר".

 

אָמַרְתִּי לוֹ: "נָכוֹן, עַד שֶׁתִּפָּתֵר הַבְּעָיָה לֹא נְעַכֵּב אֶת כֻּלָּם".

 

הָאִישׁ צָעַק וְאָמַר: "זֶה לֹא בְּסֵדֶר!".

 

נִסִּיתִי לִהְיוֹת מְנֻמָּס וְאָמַרְתִּי: "סְלִיחָה, אֲנִי מַבְטִיחַ לְךָ שֶׁבְּעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת נְנַסֶּה שׁוּב".

 

הָאִישׁ מַמְתִּין, עוֹבְרִים שְׁמוֹנָה לָקוֹחוֹת וְאָז אֲנִי אוֹמֵר לַפְּקִידָה שֶׁתְּנַסֶּה שׁוּב לְטַפֵּל בְּעִנְיָנוֹ. אוּלָם הַהַעֲבָרָה שׁוּב לֹא מַצְלִיחָה לְהִתְבַּצֵּעַ. אֲנִי מְנַסֶּה לַעֲזֹר, אַךְ מַגִּיעָה  הוֹדָעַת שְׁגִיאָה. אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה לַּעֲשׂוֹת. וְהַלָּקוֹחַ מִתְעַצְבֵּן וּמְדַבֵּר בַּטֶּלֶפוֹן בְּקוֹל רָם עִם חָמִיו, כְּדֵי שֶׁכָּל הָאֲנָשִׁים בַּסְּנִיף יִשְׁמְעוּ אוֹתוֹ.

 

"אֲנִי בַּסְּנִיף הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, שֶׁהַמְּנַהֵל שֶׁלּוֹ הֲכִי גָּרוּעַ בָּאָרֶץ. הוּא אֵינוֹ מִקְצוֹעִי וְעוֹבֵד לְאַט". הָעוֹבְדִים וְהַקָּהָל שׁוֹמְעִים כָּל מִלָּה, וְהוּא מַמְשִׁיךְ לְהַשְׁפִּיל אוֹתִי בְּלָשׁוֹן חַדָּה וּמְרֻשַּׁעַת.

 

נִסִּינוּ בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית לַעֲשׂוֹת אֶת הַהַעֲבָרָה וְשׁוּב אוֹתָהּ תַּקָּלָה. בָּדַקְתִּי בִּסְנִיפִים אֲחֵרִים, אֶצְלָם לֹא נִמְצְאָה שׁוּם תַּקָּלָה. אָמְנָם לֹא בֻּצְּעוּ אֶצְלָם הַפְקָדוֹת עֲבוּר מֶקְסִיקוֹ, אָז לֹא יָדַעְנוּ אִם הַתַּקָּלָה אֶצְלֵנוּ אוֹ בְּקֶשֶׁר עִם מֶקְסִיקוֹ.

 

וְהַלָּקוֹחַ מַמְשִׁיךְ בְּשֶׁלּוֹ וְלֹא מַפְסִיק לְהַאֲשִׁים לְחָרֵף וּלְהַעֲלִיב.

 

כָּךְ נִמְשְׁכָה הָאַלִּימוּת הַמִּלּוּלִית שֶׁל הַלָּקוֹחַ בְּצִינִיּוּת וּבְלַעַג בַּל יְתֹאַר. הוּא תֵּאֵר אוֹתִי כְּאָדָם גָּרוּעַ, כְּבֶן מִשְׁפָּחָה נוֹרָא, הוּא טָעַן שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֵיךְ קִבַּלְתִּי אֶת תַּפְקִיד נִהוּל הַסְּנִיף, וְהִסְבִּיר שֶׁהָיָה זֶה כַּנִּרְאֶה בִּגְלַל פְּרוֹטֶקְצְיָה שֶׁל מִישֶׁהוּ שֶׁלֹּא הִצְלִיחַ לִדְחֹף אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר.

 

הַפְּגִיעָה וְהַהַשְׁפָּלָה גָּבְרוּ מֵרֶגַע לְרֶגַע, וּמָה שֶׁתֵּאַרְתִּי הוּא רַק בְּמִקְצָת שֶׁבְּמִקְצָת. לֹא לְחִנָּם אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁהַמַּלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים כְּאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. כָּךְ בֶּאֱמֶת חַשְׁתִּי, מַה גַּם שֶׁאַף אֶחָד מִן הָעוֹבְדִים אוֹ הַלָּקוֹחוֹת לֹא בָּא לַהֲגָנָתִי. חַשְׁתִּי עַל בְּשָׂרִי מַה שֶּׁהִרְגִּישׁ בַּר קַמְצָא בְּאוֹתוֹ מִשְׁתֶּה שֶׁהֶעָשִׁיר סִלֵּק אוֹתוֹ בְּכֹחַ מֵהַמָּקוֹם. רַק עוֹבֵד אֶחָד נִסָּה לְהַשְׁתִּיק אוֹתוֹ, וְאָז הַלָּקוֹחַ הִפְנָה חִצָּיו כְּלַפָּיו, הָעוֹבֵד נִבְהַל וְשָׁתַק, וְהַלָּקוֹחַ חָזַר לְהַשְׁפִּילֵנִי.

 

הִגִּיעָה שְׁעַת הַסְּגִירָה. הוֹדַעְתִּי לַלָּקוֹחַ שֶׁהַיּוֹם לֹא תִּתְבַּצֵּעַ הַעֲבָרָה, וְאִם הוּא רוֹצֶה שֶׁיְּנַסֶּה מָחָר בַּבֹּקֶר, בְּתִקְוָה שֶׁזֶּה יַצְלִיחַ.

 

הוּא הִצְהִיר: "תִּשְׁכַּח מִזֶּה, אֲנִי לֹא דּוֹרֵךְ שׁוּב בַּמָּקוֹם הַזֶּה", וּמִיַּד שִׁנָּה דַּעְתּוֹ. "בְּעֶצֶם אֲנִי כֵּן חוֹזֵר, אַךְ רַק בַּיּוֹם שֶׁכַּף רַגְלְךָ לֹא תִּדְרֹךְ פֹּה עוֹד. וְתֵדַע לְךָ שֶׁיּוֹם זֶה קָרוֹב, לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקֹט, עַד שֶׁתָּעוּף מִפֹּה בְּבֹשֶׁת פָּנִים, וַאֲפִלּוּ מִדֹּאַר יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל. אַתָּה בּוּשָׁה לַמּוֹסָד הַזֶּה! אֲנִי אֶדְאַג שֶׁהַמְּמֻנִּים עָלֶיךָ יֵדְעוּ עַל זֶה!".

 

הַלָּקוֹחַ הָלַךְ. אֲנִי וְהָעוֹבְדִים נִשְׁאַרְנוּ מַבִּיטִים זֶה בָּזֶה בַּשְּׁתִיקָה שֶׁל מְבוּכָה. כַּמָּה עוֹבְדוֹת בָּכוּ, וַאֲנִי חַשְׁתִּי מֻשְׁפָּל בְּיוֹתֵר. לֹא יָדַעְתִּי מָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִם מַה שֶּׁקָּרָה לִי. הִרְגַּשְׁתִּי כַּעַס וְשִׂנְאָה לָאִישׁ שֶׁהִתְעַלֵּל בִּי, פָּצַע אֶת נַפְשִׁי וְהִשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹדִי לִפְנֵי עוֹבְדִים וְקָהָל.

 

וְהִנֵּה לְפֶתַע עָלָה בְּמוֹחִי רַעְיוֹן גְּאוֹנִי. אַחַת מַפְקִידוֹת הַסְּנִיף לֹא זָכְתָה לִפְרִי בֶּטֶן 12 שָׁנִים. רַבּוֹת עָשִׂינוּ לְמַעֲנָהּ בִּתְפִלּוֹת וּקְרִיאַת תְּהִלִּים. שׁוּם דָּבָר לֹא עָזַר. פִּתְאוֹם אָמַרְתִּי בְּהִתְרַגְּשׁוּת: "אֲנִי מוֹחֵל לָאִישׁ הַזֶּה, וּמַקְדִּישׁ אֶת כָּל מַה שֶּׁעָבַרְתִּי כְּדֵי שֶׁפְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִית וּבַעֲלָהּ יִזְכּוּ לְזֶרַע חַיָּא בַּר קַיָּמָא בִּמְהֵרָה!".

 

כָּל הָעוֹבְדוֹת פָּרְצוּ בְּבֶכִי. הֵן הֵבִינוּ אֵיזוֹ מַתָּנָה נָתַתִּי לָהּ. הַהַשְׁפָּלָה שֶׁעָבַרְתִּי הָיְתָה דָּבָר קָשֶׁה לִמְחִילָה, וַאֲנִי לָקַחְתִּי אֶת הַפְּגִיעָה הַטְּרִיָּה בְּעוֹדָהּ מְדַמֶּמֶת וְהִגַּשְׁתִּי אוֹתָהּ בְּמַתָּנָה לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא זָכְתָה בִּפְרִי בֶּטֶן.

 

מוּזָר, אֲבָל הַדָּבָר הֵקֵל עָלַי, סִיַּמְנוּ אֶת הָעֲבוֹדָה וְהָלַכְנוּ הַבַּיְתָה.

 

לַמְרוֹת הַכֹּל, בְּאוֹתוֹ לַיְלָה לֹא יָשַׁנְתִּי. הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת שֶׁאָמַר הַלָּקוֹחַ הִמְשִׁיכוּ לְהַדְהֵד בְּאָזְנַי וְהִכּוּ אֶת נַפְשִׁי, פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי לַמְרוֹת שֶׁאֵינֶנִּי בַּכְיָן.

הִתְאַמַּצְתִּי שֶׁרַעְיָתִי לֹא תַּרְגִּישׁ, לָמָּה לְהַעֲמִיס גַּם עָלֶיהָ?

 

הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית

הַבֹּקֶר הִגִּיעַ, יָצָאתִי לְהִתְפַּלֵּל וּמִשָּׁם לַסְּנִיף.

 

הָעוֹבְדִים כְּבָר יָשְׁבוּ מוּל הָאֶשְׁנַבִּים, חָלְפָה כַּחֲצִי שָׁעָה וּלְפֶתַע פָּרַץ לַסְּנִיף הַלָּקוֹחַ מֵאֶתְמוֹל!

 

הָעוֹבְדִים הָיוּ בְּשׁוֹק. הוּא נִגַּשׁ אֵלַי, לָחַץ יָדִי וְחִבֵּק אוֹתִי בְּחֹם וְאָמַר: "אֲנִי מִצְטַעֵר מְאֹד, אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עַל הִתְנַהֲגוּתִי אֶתְמוֹל! אֲנִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר! לֹא יוֹדֵעַ מַה קָּרָה לִי, אֲנִי מוּכָן לַעֲשׂוֹת הַכֹּל כְּדֵי שֶׁתִּמְחַל לִי!".

 

הִתְפַּלֵּאתִי! לֹא הֵבַנְתִּי מָה גָּרַם לַמַּהְפָּךְ בְּהִתְנַהֲגוּתוֹ.

 

"אַתָּה לֹא תַּאֲמִין", אָמַר, "כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לְךָ, חָמִי הִמְתִּין בְּבֵיתוֹ עַד לְקַבָּלַת הוֹדָעָה מִמֶּנִּי שֶׁהַעֲבָרַת הַכֶּסֶף בֻּצְּעָה. וְאָז הָיָה אָמוּר לָלֶכֶת לְבִנְיַן מִשְׂרָדִים בּוֹ שׁוֹכֵן ה'ווסטרן יוניון' כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, אַךְ מִכֵּיוָן שֶׁהַהַעֲבָרָה לֹא בֻּצְּעָה, הוּא לֹא הָלַךְ לְשָׁם. דַּקּוֹת אֲחָדוֹת לְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי מִכָּאן, בְּעֵרֶךְ בִּזְמַן שֶׁהוּא הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת שָׁם, הָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה בְּמֶקְסִיקוֹ בְּעָצְמָה שֶׁל 7.1 בְּסֻלַּם רִיכְטֶר. בִּנְיַן הַמִּשְׂרָדִים שֶׁחָמִי הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת בּוֹ כְּדֵי לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, קָרַס יַחַד עִם עוֹד עֶשְׂרוֹת בִּנְיָנִים, וְאִם חָלִילָה זֶה הָיָה קוֹרֶה, הַשֵּׁם יִשְׁמֹר…

 

בְּאוֹתוֹ אֵזוֹר נֶהֶרְגוּ מֵאוֹת אֲנָשִׁים, אֶחָד מֵהֶם הָרַב חַיִּים אַשְׁכְּנַזִּי, שֶׁאוֹתוֹ מָצְאוּ לְאַחַר כַּמָּה יָמִים עִם עוֹד עֶשְׂרוֹת הֲרוּגִים מֵהַבִּנְיָן שֶׁבּוֹ חָמִי הָיָה אָמוּר לִהְיוֹת.

 

אֲנִי כָּעַסְתִּי עָלֶיךָ לְחִנָּם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִכֵּב אֶת הַהַפְקָדָה כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת חָמִי. אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד בַּמֶּה שֶׁעָשִׂיתִי. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁקָּשֶׁה לִמְחֹל עַל כָּךְ, וְגַם אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֵיךְ לְתַקֵּן אֶת זֶה. כִּי הָיָה כָּאן קָהָל גָּדוֹל. אֲבָל אֲנִי מוּכָן לַעֲמֹד וּלְבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה וּמְחִילָה לִפְנֵי כָּל הָעוֹבְדִים. אָנָּא מְחַל לִי!".

 

שָׁתַקְתִּי.

 

"זֶה בְּסֵדֶר, הוּא כְּבָר מָחַל לְךָ!", אָמַר אֶחָד מֵהָעוֹבְדִים.

 

"מָה?!" הִתְפַּלֵּא הַלָּקוֹחַ.

 

"אֶתְמוֹל כְּשֶׁיָּצָאתָ הוּא הִכְרִיז שֶׁהוּא מוֹחֵל לְךָ עַל כָּל הַפְּגִיעוֹת וְהַהַשְׁפָּלוֹת, וּבִלְבַד שֶׁאַחַת מֵהָעוֹבְדוֹת כָּאן תִּפָּקֵד בְּזֶרַע חַיָּא בַּר קְיָמָא לְאַחַר צִפִּיָּתָהּ לְיֶלֶד זֶה תְּרֵיסַר שָׁנִים.

 

הָאִישׁ הִבִּיט בִּי. הוּא לֹא יָכֹל לְהָשִׁיב. פִּתְאוֹם הִתְחִיל לִבְכּוֹת בְּכִי תַּמְרוּרִים קוֹרֵעַ לֵב.

 

"כַּמָּה רָשָׁע אֲנִי!", אָמַר, "וְכַמָּה צַדִּיק אַתָּה! פָּגַעְתִּי בְּךָ עַל לֹא עָוֶל בְּכַפְּךָ, וְאַתָּה לֹא רַק שֶׁלֹּא הֵגַבְתָּ, אֶלָּא אֲפִלּוּ מָחַלְתָּ לִי. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי תִּקּוּן וְאוּכַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי. גַּם אֲנִי אֶתְפַּלֵּל לְמַעַן הָעוֹבֶדֶת שֶׁלְּךָ".

 

הוּא צָעַד לְכִוּוּן הַיְּצִיאָה, הִסְתּוֹבֵב לְיַד הַדֶּלֶת וְאָמַר: "לִמַּדְתָּ אוֹתִי שִׁעוּר לַחַיִּים" וְיָצָא.

 

גֻּלַּת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁל הַסִּפּוּר

הַסִּפּוּר לֹא הִסְתַּיֵּם בָּזֶה…

 

לְאַחַר תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים וָחֵצִי נוֹלְדָה לַפְּקִידָה שֶׁלִּי בַּת.

 

בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מֻפְלָאָה בִּלְבֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַמַּחְשְׁבִים, כְּדֵי שֶׁיְּהוּדִי בְּמֶקְסִיקוֹ לֹא יֵצֵא מֵהַבַּיִת לְקַבֵּל כַּסְפּוֹ עַל מְנַת שֶׁיִּנָּצֵל מֵרְעִידַת אֲדָמָה שֶׁהָיְתָה עֲלוּלָה לְקַפֵּד אֶת חַיָּיו.

 

הוּא שָׁלַח אִישׁ שֶׁיַּשְׁפִּילֵנִי, כְּפִי שֶׁלֹּא הִשְׁפִּילַנִי אָדָם בְּחַיַּי, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִמְחֹל וְלָתֵת אֶת הַמְּחִילָה שֶׁלִּי בְּמַתָּנָה לְזוּג חֲשׂוּךְ יְלָדִים.

 

הַאִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ סָפֵק בַּהַשְׁגָּחָה הַפְּרָטִית הַמֻּפְלָאָה שֶׁאָנוּ זוֹכִים לָהּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל פְּרָט מֵחַיֵּינוּ?!

 

(מִתּוֹךְ תָּכְנִיתוֹ שֶׁל חַיִּים ולדר – "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וְתִרְעַד", רַדְיוֹ קוֹל חַי; עַל פִּי הַקְלָטָה שֶׁהָעָבְרָה בוואצפ)

פרסום תגובה חדשה

test email