עשרת השבטים מתגלים

הקראת כתבה
יום חמישי כ״ג שבט ה׳תשע״ח
נבואת חז”ל ש”עתידים גלות יהודה ובנימין ללכת לעשרת השבטים להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי עולם הבא” מתגשמת.
פעילות גופנית

שלמות קיום המצוות תלויה בשלושה דברים שעתידים להיות בגאולה האמתית והשלמה:  מלך המשיח, בית המקדש, וקיבוץ כל עם ישראל לארץ ישראל. ארץ ישראל עתידה להתפשט עד נהר פרת כהבטחת ה’ לאברהם אבינו . כלומר צריך שיהיו פה כל שנים עשר השבטים  (שיא השלמות בנוכחות היהודית המלאה בארץ ישראל תהיה בתחיית המתים שאז יהיו פה יהודי כל הדורות) והארץ תכלול גם את ארצות הקיני הקניזי והקדמוני. היהדות העולמית המוכרת לנו היום היא בעיקר משבטי יהודה, בנימין ולוי. חז”ל כבר נבאו ש”עתידים גלות יהודה ובנימין ללכת לעשרת השבטים להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי עולם הבא” (ילקוט שמעוני ב, תתקפ”ה)

עשרת השבטים שהוגלו ע”י מלך אשור הם עדיין חידה שלא פוענחה במלואה. לפי אחת הדעות הוגלו עשרת השבטים לאשור ומשם פוזרו ל”לחלח, חבור ונהר גושן”. הייתה זו המדיניות של סנחריב לפזר את העמים הכבושים לבל ימרדו בו.

ומי יהיה השבט הראשון שיגיע? מתברר שיהיה זה שבט מנשה: “הקב”ה עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם. ראשון הוא מקבץ את חצי שבט מנשה” (פרקי דרבי אליעזר פרק י”ז).

ככל שמתקרבים יותר לגאולה מתגלים לעינינו עוד ועוד עניינים הקשורים אליה. אחד מהעניינים הבולטים הוא גילויו של שבט מנשה, שכאמור בפרקי דרבי אליעזר הנ”ל הקב”ה מקבצו לארץ ישראל לפני כל השאר,  ועלייתם ההדרגתית של בני השבט לארץ הקודש.

רוב תושביה של מדינת מיזורם שבצפון מזרח הודו, מדינה מתוקנת ומסודרת בעלת פרלמנט משלה, רואים עצמם שייכים לעם ישראל כצאצאי שבט מנשה. יש להם קשר נפשי חזק אל כל מה שקשור ליהדות, מזוזות בפתחי בתים, בתי כנסת שבו מתפללים לכיוון ירושלים, ועל קירותיו מבחוץ מופיע ציור מנורת הזהב (המצוירת עם קנים אלכסוניים כדעת הרמב”ם!) ,  מקדשים אשה עם טבעת מתחת לחופה, מקיימים את מצוות ייבום וחליצה, הגברים הולכים עם ציצית, הנשים מכסות את ראשן ומדליקות נרות שבת, הילדים לומדים בבית ספר יהודי המצוי בעיר בומבי, הרחוקה כאלף ק”מ ממקום מגוריהם(!). שירם העתיק והאהוב הוא על “מנשה אבינו הקדמון שלקח אותנו דרך הנהרות הגדולים מעבר להרים והביאנו לארץ נוכרייה”.

ושאיפתם הגדולה של בני השבט,  המכונה “שינלונג” ומונה קרוב לשני מיליון נפש, היא להגיע לארץ ישראל ולחיות כאן חיי תורה ומצוות. לרצון זה אין סיבות כלכליות שכן תנאי חייהם טובים ביותר: מדינת מיזורם היא היחידה בהודו שאינה מדינה ענייה!

ואכן הם החלו לעלות לארץ, התגיירו כדת וכדין וציבור מפוני גוש קטיף יכול להעיד שאלו גרי צדק המנהלים אורח חיים תורני לכל דבר. כמה מהם כבר חזרו לקהילותיהם ומשמשים שם כרבנים ומנהיגים רוחניים.

גם שבטי הקראנים החיים בצפון מזרח בורמה ומונים כארבע מליון נפש דומים במנהגיהם לשבט מנשה.

סימנים ראשונים שטרם נחקרו דיים מלמדים כי כיום מפוזרים עשרת השבטים באפגניסטן, פקיסטן, הודו, בורמה וסין.

מתברר שבאפגניסטן בפקיסטן בפרס ובהודו מצויים שבטים המכונים “סאי” המונים כעשרים מיליון נפש, הקהילה הגדולה ביותר של צאצאי עשרת השבטים, והם מייחסים את עצמם לשבטי ראובן, שמעון, נפתלי, גד יוסף ואשר. הם שונים מהגויים שמסביבם בצורתם החיצונית התמירה והנאה ותוחלת החיים הארוכה שלהם ומקיימים מספר מצוות כגון:

מילה ביום השמיני

שבת

כשרות

הגברים לובשים ציצית.

הנשים מכסות את ראשן שלא כדרך המוסלמיות ומדליקות נרות שבת בזמנן. הם זוכרים את הפרשה הראשונה של קריאת שמע ומחזיקים קמיעות עם המילים “שמע ישראל”.

הם מקפידים להתחתן רק בין בני השבט.

עוד נודע לאחרונה שבקשמיר מצויים  בין חמישה לשבעה מיליון נפש אשר נושאים שמות יהודים, חוגגים את חג הפסח ובארצם מקומות רבים הנושאים שמות מקראיים כמו: פסגה, חשבון, הר נבו, בית פעור.

כן נודע שבמערב סין על גבול טיבט חי שבט צ’אנג המונה כרבע מיליון נפש וגם הוא מקיים מעט מצוות תוך הדגשת האמונה בה’ אחד.

(עיתון הגאולה, אזרחים במדינת המשיח)

תגובות

פרסום תגובה חדשה

test email