פרשת יתרו

פרשת יתרו שעיקר עניינה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות מתארת גם את המפגש של יתרו עם משה ואת תגובת העם למעמד המרגש של מתן תורה.

פרשת יתרו עוסקת במעמד הר סיני, בהכנות לקבלת התורה, בעשרת הדברות, בעצת יתרו בארגון הסדר השלטוני, ובמצוות נוספות אותן קיבלו בני ישראל לאחר מתן תורה.

מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. מדוע במזבח אדמה כתוב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתוב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי?

“וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק” – מהו ענין הקולות הללו, והלא כל הדברים שנצטוו במתן תורה הם דברים פשוטים כמו לא תרצח לא תענה כו׳ שהם דברים פשוטים שגם אם לא נצטוו עליהם היה מהראוי לעשותם?

“וישמע יתרו”, פירש רש״י, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף… עניין קריעת ים סוף הוא בקיעת וקריעת כל הפרסאות והמסכים וכו׳, ועל ידי זה היה גילוי “עתיק” למטה, ויתרו ראה את זה בבחינת שמיעה על כל פנים…

עשרת הדברות שהם כללות כל התרי״ג מצוות, זהו ע״י שם “אלקים” שמורה על צמצום דוקא, שעל ידו נמשך מלמעלה ביותר עד לעשרת הדברות, שהיא ירידה גדולה…

“וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר” – מה פירוש “לאמר”? הפירוש הרגיל של “לאמר” הוא, שהשם מדבר עם משה, ועל משה לחזור ולומר את הדברים לישראל, אולם כאן הרי כל ישראל היו במעמד הר סיני?

מאמר זה של הרבי לפרשת יתרו מתפרסם לראשונה, זהו מאמר מיוחד המדבר על יהודי רוסיא ומדוע יש מצב בעולם שיהודים אינם יכולים לקיים מצוות.

קודם לכל הווי’ והתהוות צריך שיהיה העדר, וכמו הצמצום שהוא בשביל הגילוי. החרדה ע”י הקולות וברקים שהי’ במתן תורה גרמה לביטול וענוה ובעקבות זאת לגילויי העצמות במתן תורה.

בשיחת הרבי לפרשת יתרו ה’תש”מ מסביר הרבי, שכל יהודי צריך להשתדל ככל יכלתו, לא רק להפיץ תורה ויהדות בין יהודים, אלא גם להשפיע על בני נח לקיים את שבע המצוות שלהם , ולקיימן “מפני שצוה בהן הקדוש־ברוך־הוא בתורה”. כדי להפוך את רשות היחיד ליחודו יתברך.

כשם שבמתן-תורה התכנסו כל בני ישראל באופן ד”ויחן שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד” – כמו כן, צריך להיות גם בעבודתו של יהודי, כל אחד ואחד מישראל, שעליו לכנס את עשר כחות נפשו, ולעשותם מציאות אחת של “צבור” לעבוד את הקב”ה הן בעשר כחותיו הפנימיים (ג’ המוחין וז’ המדות), והן בכחותיו המקיפים (בחינת אחד עשר), רצון ותענוג – “בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך”. ולכל לראש – להוסיף בלימוד התורה “באימה וביראה וברתת ובזיע”, בידעו שבעת שלומד תורה ה”ז בהתאם לעשר כחות נפשו, וגם – הוא אומר את “דבר ה’ ממש שנאמר למשה מסיני” !

מפרשת יתרו למדים שלימוד התורה צריך להיות באופן של “לאמר”. כשיהודי לומד תורה הוא צריך להרגיש, שלא הוא המדבר והלומד, כי אם שכינה מדברת מתוך גרונו ממש. הקב”ה עצמו חוזר שוב על ענייני התורה שניתנו בסיני, הלומד משמש כצינור בלבד, שדרכו נמשכים דברי ה’.

מהמילים “ביום הזה” שבפרשת יתרו למדים שדברי תורה דורשים חזרה ושינון יום יומיים, כמו שכתוב: “וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר”. “לאמר” משמעו הוא שלימוד התורה צריך להיות באופן של “תען לשוני אמרתך”. התורה היא אמרתו של הקב”ה, ולשוני היא “כעונה אחר האומר”. מכאן שמה ששמענו במתן תורה קיים לעד.

פרשת יתרו עוסקת במתן תורה, בו קיבלו נשים לא רק מה שהן יכולות לשמוע, אלא אדרבה הן קיבלו את “עצם התורה וכלליה”, שהרי נשים שייכות לכל התורה כולה… ואכן נשים קיבלו את כל התורה ומצוותיה כולל מצוות עשה שהזמן גרמן, אף שהן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.

פרשת יתרו מספרת על הודאת יתרו שאמר: “עתה ידעתי כי ה’ הוא האלקים”… לאחר שעבד יתרו כל עבודה זרה שבעולם – “חכמה דקליפה”, נעשה יתרון בחכמה דקדושה, עד לגילוי מתן תורה, בחינת “ישת חושך סתרו”. כי כשהאור בא מן החושך, והחושך נהפך לאור, נעשה יתרון באור, שנמשך מן החושך של בחינת “ישת חושך סתרו”.

לקראת מתן תורה על הר-סיני אמר הקב”ה למשה רבינו: “כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל”. מי הם “בית-יעקב”? – “אלו הנשים”.

פרשת יתרו המתארת את מעמד הר סיני מדגישה את מצות כיבוד אב ואם. הולדתו של הילד על ידי הוריו היא בסיס הכבוד וההערכה שעליו לרחוש להם וזה נובע מאותו מקום של כיבוד ה’. כבוד ליצירה, לעצם מציאותנו וקיומנו בעולם.

אַחַת הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר הִיא כִּבּוּד הוֹרִים. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִשְׁמַע הַקּוֹל שֶׁהִדְהֵד בְּכָל הָעוֹלָם: כִּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ…

בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ מֻדְגֶּשֶׁת מַעֲלַת הַנָּשִׁים. מַעֲלַת הַנָּשִׁים שֶׁהִתְגַּלְּתָה בִּמְיֻחָד בְּמִצְרַיִם, מִתְגַּלָּה בְּכָל דּוֹר בְּחִזּוּק הַבַּיִת הַיְּהוּדִי, וְתִתְגַּלֶּה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

בפרשת יתרו המתארת את מַעֲמַד הַר סִינַי מַגִּיעִים כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת כּוֹלֵל נִשְׁמוֹת גֵּרִים. הֵם חוֹנִים שָׁם נֶגֶד הָהָר כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד בְּאַחְדוּת במעמד הר סיני כַּאֲשֶׁר בָּרֶקַע לַפִּידִים בּוֹעֲרִים… רְעָמִים וּבְרָקִים… וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ… לְפֶתַע בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק… נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם: “אָנֹכִי הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים”…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. כַּמָּה שֵׁמוֹת הָיוּ לְיִתְרוֹ? 2. מַה הֵם? כָּל הַמַּרְבֶּה תְּשׁוּבוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. 3. מַה הֵם שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה?

פרשת יתרו לילדים – חידון. על התורה אמר דוד המלך: “לולא תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי”. ומה טוב ללמוד תורה בדרך של חידונים ושעשועים.

פרשת יתרו לילדים – חידון האל”ף בי”ת. התורה היא שעשועי המלך בעצמותו, ואף אנו כבני אדם, מלשון “אדמה לעליון” משתעשעים בה. ואין כמו חידונים לשעשע בה גם את הילדים.

חידות ושאלות מעוררים חשק בלימוד. אין דבר חביב יותר על תלמיד מאשר חידונים מאתגרים המגלים את ידיעותיהם. אז הבה נשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע יתרו.