פרשת ראה

פרשת ראה עוסקת בנושאים רבים: הברכה והקללה על הר גריזים והר עיבל, חוקים ומשפטים הקשורים בכניסה לארץ, דין נביא שקר, מסית ומדיח ועיר הנידחת, דיני צדקה, דיני מעשר, דיני כשרות, חגיגות שלושת הרגלים ועוד.

פרשת ראה פותחת במילים: “ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה”. לא מובן מדוע נאמר כאן דוקא לשון אנכי, שלא כבכל ציוויי התורה שנאמר בהם שם הוי׳ או שם אלקים (ובפרט בספר דברים).

במאמר הרבי לפרשת ראה, הוא מסביר את הפסוק בהפטרה: “ושמתי כדכד שמשותיך”. ששמשותיך הן שתי בחינות שמש, האחת, “כי שמש ומגן הוי׳ אלקים”, ששם הוי׳ נקרא שמש, והשנית, “שמש צדקה ומרפא בכנפיה”.

בפרשת ראה נאמר: “אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו… ובו תדבקון”. והכוונה היא, הפרישו עצמכם מעבודה זרה ודיבקו בהשם. השאלה היא: איך יתכן שתכלית העבודה להידבק בהשם היא על ידי פרישה מעבודה זרה?

פרשת ראה עוסקת בעניין עיר הנידחת, עליה פוסק הרמב”ם, שאם יושבי עיר הנידחת עשו תשובה, מוטב. ויש בזה חידוש גדול – דבר המעורר שאלות רבות.

“לחיים”, “לחיים ולברכה” – לכל המסובים כאן, ועל ידם לכל בני ישראל בכל מקום שהם, להתברך כולנו כאחד בכל הברכות באופן ד”ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה”, כולל ובמיוחד ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, ועל אחת כמה וכמה הברכה הכי עיקרית – גאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו באופן שכאו”א מראה באצבעו ואומר “ראה”.

בחודש אלול המלך יוצא לשדה ולכל אחד הרשות והיכולת לבוא להקביל פניו, הכל תלוי ברצון כל איש ואיש. וכשיהודי מראה רצון להקביל את פני המלך, המלך מראה לו פנים שוחקות, ויש לו תענוג מזה, תענוג המתבטא בשחוק, כי שורש השחוק הוא בעצמות התענוג (תענוג עצמי בלתי מורכב), שלמעלה מתענוג הבא על ידי דבר (תענוג המורכב).

הבה ננצל את התגלות אהבת ה’ אלינו בחודש אלול ונתקרב אליו בבחינת “אני לדודי ודודי לי”. ואל נחשוב רק על עצמנו אלא נפעל עם הזולת דוגמת פעולת ה’ עלינו. וכשם שה’ יוצא מעיר מלכותו לשדה, רק כדי לקבל אותנו בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות, כך נצא מעיר המלכות עיר אלוקינו אל השדה, ונקבל כל יהודי באשר הוא בסבר פנים יפות ובפנים שוחקות ונקרבם לה’. וכך נזכה לקבלת פני המלך בשדה באופן של ראיה.

אנו דור של תשובה כבר מוכנים לגאולה, כבר שמענו ש”הנה הנה משיח בא”, אך עדיין אין זה בבחינת ראיה, “עניה סוערה” עדיין “לא נוחמה”, כי עדיין אינה רואה את הגאולה האמיתית והשלימה. ואנו מחכים ל”אנכי אנכי הוא מנחמכם” בפועל ממש. מחכים להתגלות הרבי מלך המשיח ש”מנחם שמו”.

ברכה כח הראיה שה’ נותן לעם ישראל היא דרגת הביטול של חכמה עילאה, כי דוקא בחכמה עילאה שעניינה ביטול מתלבש אור האין סוף. זוהי בחינת ביטול אל ה’ יתברך שלמעלה מן ההשכלה והדעת המושג (תניא פי”ח). בחינה ביטול זו חזקה בכל אחד מישראל, עד שהוא “עם קשה עורף” למעליותא!… וככתוב: “כי עם קשה עורף הוא וסלחת”. ואכן, ליהודי יש רצון פשוט (בלי שום טעם ושכל מושג) להתאחד עם ה’ ולא להיפרד ממנו כלל.

בפרשתנו, פרשת ראה מתקשרים עניינים חשובים ואקטואליים מהפרשה לחיינו ממש. מכללי שנת שמיטה למדים על חודש אלול והשנה הבאה עלינו לטובה.

תורת החסידות מלמדת אותנו שגם אם יש מישהו שמקיים את מצוות גמילות חסדים, אין זה פוטר אותי מלקיימה. כי כך היא דרכו של ה’, שגם אם יש כבר מי שעושה פעולה של גמילות חסדים, מידת הקדוש ברוך לעשות זאת בעצמו.

מָה הַקֶּשֶׁר בֵּין פָּרָשַׁת רְאֵה לְחֹדֶשׁ אֱלוּל? “אֱלוּל” רָאשֵׁי תֵּבוֹת: “אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי”. בְּחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה בְּאֹפֶן שֶׁל “רְאֵה”, בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בְּאַרְמוֹנוֹ וְרַק שָׂרָיו וַעֲבָדָיו יְכוֹלִים לִרְאוֹתוֹ וּלְהַקְבִּיל פָּנָיו. וּבְחֹדֶשׁ אֱלוּל הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לִקְרַאת הָעָם וּמוּכָן לְקַבֵּל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל כֻּלָּנוּ נֵצֵא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ בַּשָּׂדֶה, וְנוּכַל לְבַקֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ מִמֶּנּוּ כָּל מַה שֶּׁנִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ וּבְעִקָּר אֶת הַגְּאוּלָה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. “רַק בְּכָל _______ נַפְשֵׁךְ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָּשָׂר” ב. עַם יִשְׂרָאֵל _______ לְהַשֵּׁם ג. עַל אֵיזֶה הַר אָמְרוּ אֶת הַבְּרָכָה?

פרשת ראה לילדים – לפניכם חידון לילדים שיוכלו להשתעשע בלימוד עמוק של הפרשה עם פירוש רש”י המלא פניני תורה.