עַל קַמְצָא וּבַר קַמְצָא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם

הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת גִּטִּין (נה, ב) מְסַפֶּרֶת: זְמַן קָצָר לִפְנֵי חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָרַךְ אִישׁ עָשִׁיר מְסִבָּה גְּדוֹלָה וְהִזְמִין אֶת כָּל חֲבֵרָיו וּבְתוֹכָם אֶת יְדִידוֹ "קַמְצָא". הַמְּשָׁרֵת שֶׁל הֶעָשִׁיר הִזְמִין בְּטָעוּת אֶת בַּר-קַמְצָא בִּמְקוֹם אֶת קַמְצָא. בַּר קַמְצָא שֶׁלֹּא הָיָה אָהוּד עַל הֶעָשִׁיר חָשַׁב לְתֻמּוֹ, שֶׁבְּוַדַּאי מָצָא הֶעָשִׁיר דֶּרֶךְ לְהִתְפַּיֵּס אִתּוֹ, וְשָׂמַח עַל הַהַזְמָנָה. הִגִּיעָה עֵת הַמְּסִבָּה וְהִנֵּה רָאָה הֶעָשִׁיר אֶת בַּר קַמְצָא, הִבִּיט בּוֹ וְשָׁאַל בְּכַעַס: "מַדּוּעַ הִגַּעְתָּ לַמְּסִבָּה, אַתָּה רוֹצֶה לְהָפֵר אֶת שִׂמְחָתָהּ. הִסְתַּלֵּק מִכָּאן מִיָּד!"

בַּר-קַמְצָא נֶעֱלַב מְאֹד וְהָיָה בִּמְבוּכָה גְּדוֹלָה, הוּא נִסָּה לְפַיֵּס אֶת הֶעָשִׁיר וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה צוֹדֵק, אֲנִי מִצְטַעֵר עַל מַה שֶּׁקָּרָה, אוּלָם מִכֵּיוָן שֶׁאֲנִי כְּבָר כָּאן, אָנָּא הַנַּח לִי, אַל תְּגָרֵשׁ אוֹתִי. אֲשַׁלֵּם לְךָ בְּמֵיטַב כַּסְפִּי עֲבוּר הָאֲרוּחָה".

אוּלָם הֶעָשִׁיר בְּשֶׁלּוֹ: "צֵא מִכָּאן מִיָּד!".

הִתְחַנֵּן בַּר קַמְצָא: "אֲשַׁלֵּם לְךָ מַחֲצִית מֵהוֹצָאוֹת הַסְּעוּדָה כֻּלָּהּ… רַק, אָנָּא, אַל תְּבַיֵּשׁ אוֹתִי לִפְנֵי כֻּלָּם".

אוּלָם הֶעָשִׁיר הִתְעַקֵּשׁ: "צֵא מִיָּד".

בַּר קַמְצָא הִמְשִׁיךְ לְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ: "אֲשַׁלֵּם עֲבוּר כָּל הַסְּעוּדָה, רַק בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ, אַל נָא תְּבַיֵּשׁ אוֹתִי"!

אָחַז הֶעָשִׁיר בְּבַר-קַמְצָא בְּיָדוֹ, וְהוֹצִיאוֹ בְּכֹחַ.

מֻשְׁפָּל, נָבוֹךְ וּמְבֻיָּשׁ יָצָא בַּר-קַמְצָא מֵהַמְּסִבָּה, כֻּלּוֹ כַּעַס עַל הֶעָשִׁיר וּמֵעַל הַכֹּל עַל הַחֲכָמִים שֶׁיָּשְׁבוּ שָׁם, וְלֹא הֵגֵנוּ עָלָיו וְעַל כְּבוֹדוֹ. וּמֵרֹב כַּעַס הֶחְלִיט לְהִתְנַקֵּם בָּהֶם עַל יְדֵי אוֹיְבֵיהֶם.

יָצָא בַּר קַמְצָא אֶל קֵיסַר רוֹמִי, וְהוֹצִיא לַעַז עַל הַיְּהוּדִים, וְאָמַר שֶׁהַיְּהוּדִים מָרְדוּ בַּמֶּלֶךְ. וְהוֹסִיף וְאָמַר לַקֵּיסָר: "אִם אֵינְךָ מַאֲמִין לִי, שְׁלַח עִמִּי בְּהֵמָה, כְּדֵי שֶׁיַּקְרִיבוּ אוֹתָהּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְאִם יְסָרְבוּ לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן, תֵּדַע שֶׁמָּרְדוּ בְּךָ".

הִסְכִּים הַמֶּלֶךְ וְשָׁלַח עִמּוֹ בְּהֵמָה, הֵטִיל בַּר-קַמְצָא מוּם בְּנִיב הַשְּׂפָתַיִם שֶׁל הַבְּהֵמָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים בדוקין שֶׁבָּעַיִן, מָקוֹם שֶׁעַל פִּי דִּין יִשְׂרָאֵל נֶחְשַׁב מוּם, אוּלָם אֵצֶל הַגּוֹיִים אֵינוֹ נֶחְשָׁב מוּם.

הַחֲכָמִים חָשְׁבוּ בְּכָל זֹאת לְהַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן מִשּׁוּם שְׁלוֹם הַמַּלְכוּת. אוּלַם רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אבקולס אָמַר לָהֶם, שֶׁאִם יַקְרִיבוּ אֶת הַבְּהֵמָה, יַחְשְׁבוּ שֶׁמֻּתָּר לְהַקְרִיב בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ!

הַחֲכָמִים הִצִּיעוּ לַהֲרֹג אֶת בַּר קַמְצָא, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וְיַלְשִׁין. אָמַר לָהֶם רַבִּי זְכַרְיָה: עֲלוּלִים לַחְשֹׁב שֶׁמִּי שֶׁמֵּטִיל מוּמִים בְּקָרְבַּן דִּינוֹ מָוֶת.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אבקולס הֶחְרִיבָה אֶת בֵּיתֵנוּ וְשָׂרְפָה אֶת הֵיכָלֵנוּ וְהֶגְלְתָה אוֹתָנוּ מֵאַרְצֵנוּ.

עַל מִי בֶּאֱמֶת מוּטֶלֶת אַשְׁמַת הַחֻרְבָּן?

רַבִּי יוֹחָנָן מַאֲשִׁים אֶת רַבִּי זְכַרְיָה בֶּן אבקולס. נִשְׁמַע מַבְהִיל, אוּלָם זֶה מַזְכִּיר גַּם אֶת דִּבְרֵי אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: "וְעַל זֶה עֲתִידִים לִתֵּן אֶת הַדִּין כָּל אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵהֶם יְבַקֵּשׁ הַשֵּׁם עֶלְבּוֹן הַבַּיִת הֶעָלוּב" (רַבֵּנוּ אוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ בְּהַר כה, כה).

אָכֵן עַל מַנְהִיגֵי הָעָם מוּטֶלֶת אַחְרָיוּת גְּדוֹלָה, כִּי לָהֶם הַיְּכֹלֶת לְהַשְׁפִּיעַ עַל הָעָם – הֵן לְשַׁפֵּר אֶת דַּרְכֵיהֶם, הֵן לִפְסֹק תַּקָּנוֹת שֶׁמְּבִיאוֹת שָׁלוֹם לָעוֹלָם.

אָז אוּלַי עַנְוְתָנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי זְכַרְיָה גָּרְמָה לַחֻרְבָּן, אוֹ אוּלַי שְׁתִיקַת הַחֲכָמִים שֶׁיָּשְׁבוּ בַּמְּסִבָּה שֶׁל הֶעָשִׁיר גָּרְמָה לַחֻרְבָּן, אוֹ שֶׁמָּא הַטָּעוּת שֶׁל מְשָׁרֵת הֶעָשִׁיר גָּרְמָה לַחֻרְבָּן, אוּלָם מַה שֶּׁבָּטוּחַ הוּא שֶׁשִּׂנְאַת חִנָּם גָּרְמָה לַחֻרְבָּן.

אִם הַגְּמָרָא מְסַפֶּרֶת סִפּוּר זֶה יֵשׁ בָּהּ הוֹרָאָה לְדוֹרוֹת

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הֲיִתָּכֵן שֶׁבִּגְלַל אִישׁ אֶחָד אוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם?

יִתָּכֵן בְּהֶחְלֵט! שֶׁכֵּן, מַסְפִּיק אָדָם אֶחָד לִשְׂרֹף יַעַר שָׁלֵם, בִּמְיֻחָד אִם יֵשׁ אֲנָשִׁים מִסְּבִיבוֹ שֶׁאֵינָם מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹת זֹאת. וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה וּמְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה יֵשׁ לְכָל אֶחָד הָאַחְרָיוּת לְמַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ הֵן לְטוֹב וְהֵן לְמוּטָב.

וְעוֹד כְּפִי שֶׁמְּסַפְּרִים חֲזַ"ל, בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה עַל יְרוּשָׁלַיִם הָיָה בְּתוֹכָהּ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ כְּדֵי לְהַחְזִיק מָעֳמָד מוּל הָאוֹיֵב גַּם בְּמָצוֹר מְמֻשָּׁךְ. שֶׁהֲרֵי לִשְׁלֹשֶׁת עֲשִׁירֵי הָעִיר הָיוּ מַחְסְנֵי מָזוֹן וְצִיּוּד עֲנָקִיִּים שֶׁהָיוּ יְכוֹלִים לְהַסְפִּיק לְעֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שֶׁל עֲמִידָה בְּמָצוֹר, זְמַן רַב שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַתִּישׁ אֶת הָאוֹיֵב, אֶלָּא שֶׁבִּגְלַל מְרִיבוֹת, סִכְסוּכִים וּבְרִיתוֹת הֲגָנָה שֶׁל אַהֲבָה הַתְּלוּיָה בַּדָּבָר – שֶׁכָּל מַטְּרָתָהּ לְהִתְאַחֵד כְּנֶגֶד הַצַּד הָאַחֵר, שֶׁגַּם הִיא לֹא הֶחְזִיקָה מַעֲמָד – נִשְׂרְפוּ מַחְסְנֵי מָזוֹן וְצִיּוּד מִתּוֹךְ נִסָּיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ בַּמְּרִיבוֹת הַפְּנִימִיּוֹת שֶׁהָיוּ בִּירוּשָׁלַיִם בֵּין הַפְּלָגִים הַשּׁוֹנִים. וְלָכֵן נָפְלָה יְרוּשָׁלַיִם בַּמָּצוֹר מֵרָעָב וּמֵחֻלְשָׁה.

וּכְמוֹ שֶׁמְּצַיֵּן הַמַּהֲרַ"ל מִפְּרָג, חֲזַ"ל הִצְבִּיעוּ עַל מְצִיאוּת כְּלָלִית מְקֻלְקֶלֶת בִּירוּשָׁלַיִם, שֶׁהֵבִיאָה לַחֻרְבָּן. וּכְדִבְרֵי הַגְּמָרָא: מִקְדָּשׁ שֵׁנִי, שֶׁהָיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת וּגְמִילוּת חֲסָדִים, מִפְּנֵי מַה חָרַב? מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בּוֹ שִׂנְאַת חִנָּם. לְלַמֶּדְךָ שֶׁשְּׁקוּלָה שִׂנְאַת חִנָּם כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ עֲבֵרוֹת: עֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים (בַּבְלִי יוֹמָא ט).

בַּסִּפּוּר הַנִּזְכָּר לְעֵיל אֵין הֶסְבֵּר לַשִּׂנְאָה, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁזּוֹהִי שִׂנְאָה שְׁרִירוּתִית, שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁמִּטִּבְעָהּ מְבִיאָה חֻרְבָּן לִמְעֹרָבִים בָּהּ. וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁהַשִּׂנְאָה עַצְמָהּ הִיא הַחֻרְבָּן. גַּם שְׁמוֹ שֶׁל גִּבּוֹר הַסִּפּוּר אֵינוֹ מוּבָא בַּסִּפּוּר, אוּלַי כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ שֶׁתּוֹפָעָה שְׁלִילִית כָּזוֹ עֲשׂוּיָה לִהְיוֹת אֵצֶל כָּל אָדָם.

לְכָל אָדָם יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה מִין "קַמְצָא" וּ"בַר קַמְצָא" מִשֶּׁלּוֹ. "אָהוּב" וְ"שָׂנוּא", שֶׁרַק הֲבָרָה אַחַת מַבְדִּילָה בֵּינֵיהֶם ("בַּר"), כִּבְיָכוֹל עִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ! לְכָל אָדָם יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה שׂוֹנֵא שֶׁהוּא מְתַעֵב, וּמִצַּד שֵׁנִי, אוֹהֵב, לִכְאוֹרָה יְדִיד אֱמֶת, אוּלָם אִם אֵין הוּא מְסַיֵּעַ לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם עִם הַשָּׂנוּא אֶלָּא רַק מְסַיֵּעַ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּמִּלְחָמָה נֶגְדּוֹ, הֲרֵי הוּא חָבֵר לַשִּׂנְאָה.

וְאָכֵן הֶעָשִׁיר גִּבּוֹר הַסִּפּוּר יָכוֹל לִהְיוֹת "אֲנִי" "אַתָּה" וְ"אַתְּ". וְהָרְאָיָה שֶׁעֲדַיִן לֹא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. יֵשׁ לַעֲשׂוֹת תִּקּוּן לַסִּפּוּר הַזֶּה. וְאוּלַי "אֲנִי" "אַתָּה" וְ"אַתְּ" נִבְחַרְנוּ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתִּקּוּן הַזֶּה.

"בְּרֹגֶז" קָשֶׁה מִגֵּרוּשׁ

הַדָּבָר הַנּוֹרָא שֶׁקּוֹרֶה בַּסִּפּוּר הוּא הַגֵּרוּשׁ. דְּחִיָּה שֶׁל אָדָם, סִלּוּקוֹ אוֹ גֵּרוּשׁוֹ זֶהוּ בִּזָּיוֹן מַחְפִּיר וּפְגִיעָה קָשֶׁה מִנְּשֹׂא, לָכֵן הוּא חָמוּר מְאוֹד. אוּלָם יֵשׁ פְּגִיעָה קָשָׁה יוֹתֵר וְהִיא לִהְיוֹת "בְּרֹגֶז", שֶׁבָּזֶה מְגָרֵשׁ אָדָם אֶת חֲבֵרוֹ לֹא רַק מִמָּקוֹם מְסֻיָּם, בֵּיתוֹ אוֹ מָקוֹם אַחֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁלִיטָה עָלָיו, אֶלָּא מִכָּל ד' אַמּוֹת שֶׁלּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא, שֶׁאִם גֵּרוּשׁ יָכוֹל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה חַד פַּעֲמִי, "בְּרֹגֶז" הוּא חֵטְא מִתְמַשֵּׁךְ. בַּמַּצָּב שֶׁל "בְּרֹגֶז" אֲנָשִׁים אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה עִם זֶה, לֹא מְשַׁתְּפִים זֶה אֶת זֶה בַּחֲוָיוֹתֵיהֶם, וְכַמּוּבָן שֶׁאֵין מִתְאַחֲדִים זֶה עִם זֶה.

בְּרֹגֶז הַנּוֹבֵעַ מִשִּׂנְאָה וְהַקְפָּדָה הוּא בְּעֶצֶם עֲשִׂיַּת חֵרֶם עַל הָאָדָם, וְהוּא מְבַטֵּא כַּעַס, גַּאֲוָה וְעַקְשָׁנוּת (שָׁלוֹשׁ קְלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת!). לָכֵן רוֹאָה תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה אֶת הַ"בְּרֹגֶז" בְּחֻמְרָה יְתֵרָה.

הַתּוֹרָה אוֹסֶרֶת לִשְׂנֹא אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל, לָאו דַּוְקָא שִׂנְאַת חִנָּם, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם חֲבֵרוֹ פָּגַע בּוֹ קָשׁוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט יז).

הָרַמְבַּ"ם אוֹמֵר: "כָּל הַשּׂוֹנֵא אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּלִבּוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ'" (ויקרא יט יז).

אָדָם שֶׁלֹּא מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ שְׁלוֹשָׁה יָמִים בִּגְלַל הַקְפָּדָה עָלָיו, עוֹבֵר עַל הַלָּאו שֶׁל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט יז).

כְּדִבְרֵי הַמִּשְׁנֶה בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין: "וְהַשּׂוֹנֵא, כָּל שֶׁלֹּא דִּבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בְּאֵיבָה" (ג, ה).

וְהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ: "וְשׂוֹנֵא לְעִנְיָן זֶה נֶחְשַׁב כָּל שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵחֲמַת שִׂנְאָה" (חֹשֶׁן מִשְׁפָּט ז ז).

אָז אִם אָדָם לֹא מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ מֵחֲמַת שִׂנְאָה 3 יָמִים וְעוֹד 3 יָמִים וְכֵן הָלְאָה, הֲרֵי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, וְאִם זֶה נִמְשַׁךְ חֹדֶשׁ הֲרֵי שֶׁעָבַר עֲבֵרָה זוֹ 10 פְּעָמִים… וְאִם חָלִילָה זְמַן מְמֻשָּׁךְ יוֹתֵר, הֲרֵי שֶׁהוּא פָּתַח לְעַצְמוֹ שָׁם לְמַעְלָה תִּיק שֶׁל שִׂנְאַת חִנָּם, שֶׁפּוֹגַעַת בְּעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ כִּי מַרְחִיקָה אֶת הַגְּאֻלָּה; וְקֹדֶם כָּל הִיא פּוֹגַעַת בּוֹ עַצְמוֹ, שֶׁמּוֹנַעַת מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכָה שֶׁהַכְּלִי שֶׁלָּהּ הוּא הַשָּׁלוֹם.

הַ"בְּרֹגֶז" אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם

כָּאָמוּר, הַ"בְּרֹגֶז" שֶׁהוּא הַקְפָּדָה קָשָׁה, כַּעַס בִּלְתִּי עוֹבֵר, פּוֹגֵעַ בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה בָּאָדָם עַצְמוֹ. מִי שֶׁאֵינוֹ מַקְפִּיד וְאֵינוֹ שׁוֹמֵר כַּעַס בְּלִבּוֹ זוֹכֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים: "שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַב אָדָא בַּר אַהֲבָה, 'בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים?' אָמַר לָהֶם: 'מִיָּמַי לֹא הִקְפַּדְתִּי בְּתוֹךְ בֵּיתִי'" (תַּעֲנִית, כ ע"ב).

בְּרֹגֶז עִם חָבֵר הוּא דָּבָר חָמוּר, אוּלָם בְּרֹגֶז עִם בֶּן מִשְׁפָּחָה הוּא חָמוּר בְּיוֹתֵר. בֵּין הוֹרִים לַיְּלָדִים בֵּין בְּנֵי זוּג וּשְׁאָר קְרוֹבִים יֵשׁ אִסּוּר חָמוּר לִהְיוֹת בְּרֹגֶז. הַדָּבָר פּוֹגֵעַ בְּכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וּבִמְיֻחָד בְּמִי שֶׁיָּזַם אֶת הַ"בְּרֹגֶז".

לֹא דַּי לִכְבֹּשׁ כַּעַס אֶלָּא חָשׁוּב לְהָסִירוֹ מִפְּנִימִיּוּת הַלֵּב. וּכְמוֹ שֶׁכּוֹתֵב הָרַמְבַּ"ן בְּאִגַּרְתּוֹ הַיְּדוּעָה: "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ (קהלת יא י), וְאֵין רָעָה אֶלָּא גֵּיהִנֹּם"…

עַם יִשְׂרָאֵל הוּא עַם שֶׁל שָׁלוֹם וְלֹא שֶׁל "בְּרֹגֶז"

עָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי אָנוּ שַׁיָּכִים לְעַם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בַּיְשָׁנִים, רַחְמָנִים וְגוֹמְלֵי חֲסָדִים, וְלֹא לִהְיוֹת כַּגִבְעוֹנִים עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (שמואל ב כא ב), שֶׁהָיוּ גֵּרִים גְּרוּרִים וְלֹא גֵּרֵי צֶדֶק, שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לְפַיֵּס אוֹתָם וְהָיוּ נוֹטְרִים וְנוֹקְמִים אַכְזָרִים.

פָּגְעוּ בִּי אַשְׁרַי מַה טּוֹב חֶלְקִי

כַּאֲשֶׁר הַנִּפְגָּע מוֹחֵל מְחִילָה גְּמוּרָה בְּכָל לִבּוֹ, שְׂכָרוֹ רַב. וְהַטּוֹב בְּיוֹתֵר לִמְחֹל מִיָּד לִפְנֵי שֶׁזֶּה הוֹפֵךְ קָשֶׁה, קָבוּעַ וְשָׁמוּר בַּלֵּב, שֶׁלֹּא נִתָּן לְפוֹרְרוֹ וּלְהָסִירוֹ בְּקַלּוּת.

עִם זֹאת צָרִיךְ לִלְמֹד שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בְּקַלּוּת לֹא מִבִּקֹּרֶת וַאֲפִלּוּ לֹא מִבִּזּוּי. לְהֶפֶךְ, צָרִיךְ לַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל מִשָּׁמַיִם, וְאוּלַי הָעֻבְדָּה שֶׁפָּגְעוּ בִּי, זֶהוּ מֶסֶר מִשָּׁמַיִם שֶׁעָלַי לְתַקֵּן מַשֶּׁהוּ.

רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט אוֹמֵר: "בַּקָּמִים עָלַי מְרֵעִים תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי" (תְּהִלִּים צב יב), כַּאֲשֶׁר קָמִים עָלַי "מְרֵעִים" הַמְּבַזִּים אוֹתִי, "תִּשְׁמַעְנָה אָזְנָי", אַקְשִׁיב לָהֶם הֵיטֵב, כְּדֵי לִלְמֹד עַל עַצְמִי. וְהָיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים שֶׁשָּׂמְחוּ לְקַבֵּל בִּזְיוֹנוֹת, כִּי כְּתוֹצָאָה מִכָּךְ רָאוּ יְשׁוּעוֹת גְּדוֹלוֹת.

לָכֵן כְּשֶׁאָדָם בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז), הוּא צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁגַּם הוּא לֹא מֻשְׁלָם, וְעָלָיו לְהִסְתַּכֵּל קֹדֶם כָּל עַל עַצְמוֹ וּלְהוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ, וְרַק אַחַר כָּךְ לְהוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ. וְאָז יֵשׁ סִכּוּי שֶׁחֲבֵרוֹ יִשְׁמַע לוֹ וְיִמְחַל לוֹ בְּקַלּוּת.

הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הִיא שֶׁכָּל אֶחָד יְנַסֶּה לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ וְלֹא רַק יִשְׁתַּדֵּל לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמוֹ.

אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת הַתִּקּוּן לַסִּפּוּר שֶׁל "קַמְצָא וּבר קַמְצָא"?

תַּפְקִידֵנוּ לְתַקֵּן אֶת הַסִּפּוּר שֶׁל "קַמְצָא וּבר קַמְצָא" בְּאַהֲבַת חִנָּם.

גַּם כַּאֲשֶׁר אָדָם נִפְגָּע מְאֹד, מַצִּיעָה לוֹ הַתּוֹרָה לִפְתֹּר אֶת הַבְּעָיָה לֹא בִּנְקִימָה וְאַף לֹא בִּנְטִירָה, וְכַמּוּבָן שֶׁלֹּא בְּשִׂנְאָה, וּבְוַדַּאי לֹא בַּשִּׂנְאָה מִתְמַשֶּׁכֶת ("בְּרֹגֶז"), אֶלָּא בְּשִׂיחַ חֲבֵרִים הַמְּבֻסָּס עַל אֵמוּן הֲדָדִי בְּצוּרָה נְעִימָה וּמִתְקַבֶּלֶת עַל הַלֵּב. וּכְהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא יט יז). יֵשׁ לְשׂוֹחֵחַ מִתּוֹךְ אַהֲבָה וְרֵעוּת וּמִתּוֹךְ גִּלּוּי לֵב וַהֲבָנָה הֲדָדִית, כָּךְ שֶׁמֵּעַז יֵצֵא מָתוֹק, וְהַהֲבָנָה וְהַכֵּנוּת הַהֲדָדִית יִצְּרוּ אַהֲבָה גְּדוֹלָה מִשֶּׁהָיְתָה קֹדֶם לָכֵן.

יֵשׁ לְהִתְרַגֵּל לָדוּן לְכַף זְכוּת. וְהַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר לַעֲשׂוֹת זֹאת, הוּא לָשִׂים אֶת עַצְמִי בִּמְקוֹם הַיָּרִיב, וּלְהוֹכִיחַ לְעַצְמִי שֶׁאֲנִי בִּמְקוֹמוֹ לֹא הָיִיתִי מִתְנַהֵג טוֹב מִמֶּנּוּ, אוֹ לְפָחוֹת לֹא בָּטוּחַ שֶׁהָיִיתִי מִתְנַהֵג טוֹב מִמֶּנּוּ.

לֹא יִתָּכֵן שֶׁאֲנִי הַצַּדִּיק וְכָל הָאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי נִפְגָּע מֵהֶם רְשָׁעִים.

וּבְכָל אֹפֶן מִצְוָה לְלַבֵּן דְּבָרִים עִם הַיָּרִיב, וְאָז הַכֹּל נַעֲשֶׂה פָּשׁוּט יוֹתֵר. אֲפִלּוּ לוּ רַק הֵבַנְתִּי שֶׁעֲמִיתִי לֹא הִתְכַּוֵּן לִפְגֹּעַ בִּי, אוֹ שֶׁהוּא מִצְטַעֵר עַל שֶׁפָּגַע בִּי, זֶה יָכוֹל לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי.

בְּשִׂיחַ בֵּין חֲבֵרִים חָשׁוּב יוֹתֵר לִשְׁמֹעַ אֶת הַצַּד הַשֵּׁנִי וּלְהָבִינוֹ, יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַצְדִּיק אֶת עַצְמִי! זוֹ הַחָכְמָה! וְזוֹ הַגְּדֻלָּה!

וְאִם מִי שֶׁפָּגַע בִּי מְבַקֵּשׁ מְחִילָה צָרִיךְ לִמְחֹל לוֹ. וְלֹא לִהְיוֹת אַכְזָרִי וְלֹא לִמְחֹל (הִלְכוֹת דֵּעוֹת, ו).

עַל כֵּן כַּאֲשֶׁר בְּנֵי אָדָם נִפְגָּעִים מֵחַבְרֵיהֶם, עֲלֵיהֶם לִדְאֹג שֶׁלֹּא יִתְפַּתֵּחַ מִזֶּה מְרִיבָה וְשִׂנְאָה. עַל הַנִּפְגָּע לְהָסִיר טִינָה מִלִּבּוֹ וְכָךְ יִרְוַח גַּם לוֹ. הַקְפָּדָה וּשְׁמִירַת טִינָה, מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ מִדָּה רָעָה הַנּוֹבַעַת מֵאָנוֹכִיּוּת, כַּעַס וְאַהֲבַת כָּבוֹד, עֲבֵרָה גְּדוֹלָה הִיא, וְיֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה יַלְדוּתִיּוּת וְחֹסֶר בַּגְרוּת. וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר אָדָם מַחְלִיט לִהְיוֹת "בְּרֹגֶז" וְלֹא לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ, שֶׁאָז יֵשׁ הוֹסָפַת חֵטְא עַל פֶּשַׁע, וְדֶרֶךְ שֶׁהַחֲזָרָה מִמֶּנָּה קָשָׁה.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר וּלְשַׁנֵּן לְעַצְמֵנוּ שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשֵּׁנִי חָרַב בַּעֲווֹן שִׂנְאַת חִנָּם, וּזְכוּת הִיא לָנוּ לְתַקֵּן זֹאת עַל יְדֵי אַהֲבַת חִנָּם. יְתֵרָה מִזֹּאת, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם אֶת מַה שֶּׁאָנוּ מְשַׁנְּנִים יוֹם יוֹם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית: "וַהֲבָאַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ"….

וְאָכֵן הַכֹּל מַתְחִיל בַּבַּיִת וּבַמִּשְׁפָּחָה. שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי מִשְׁפָּחָה וּבִמְיֻחָד בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ הִיא נְתִינַת כֹּחַ וְדֻגְמָה לְשָׁלוֹם בֵּין חֲבֵרִים. וַאֲפִלּוּ אִם נוֹצָרִים חִלּוּקֵי דֵּעוֹת וּוִכּוּחִים הַפִּתְרוֹן אֵינוֹ "בְּרֹגֶז", שֶׁזֶּה עִנְיָן יַלְדוּתִי וְטִפְּשִׁי הַמִּתְנַגֵּד לְרוּחַ הַיַּהֲדוּת וְאֵין בּוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת, אֶלָּא, כָּאָמוּר, יֵשׁ לִיזֹם שִׂיחַ חֲבֵרִים בְּדַרְכֵי נֹעַם מִתּוֹךְ רָצוֹן טוֹב לִפְתֹּר בְּעָיוֹת וּלְיַשֵּׁב סִכְסוּכִים.

וּלְעוֹלָם נִזְכֹּר, שֶׁהַכְּלִי לַבְּרָכָה וְלַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה לַפְּרָט וְלַכְּלָל הוּא הַשָּׁלוֹם.

וְנִתְפַּלֵּל: עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ, אָמֵן!