פרשת לך לך – שמות ומשמעותם

הקראת כתבה
יום רביעי ה׳ מרחשון ה׳תשע״ד
שמו של האדם משקף את מהותו ותוכנו הפנימי, כי אותיות השם מרכיבות את הכוח הרוחני של האדם, כלומר את שורש נשמתו המתלבשת ומחיה את גופו. יש הבדל בצורת שינוי השם של אברהם ושל שרה: לשרה הוסיפו אות (ה) והורידו אות (י), ואילו לאברהם רק הוסיפו אות (ה) ולא הורידו אות (ר) – מדוע?
מאת הרב יוסף קרסיק
אדם נותן כסף לילדים

הוספת אות

כשנולד אברהם אבינו, קרא לו אביו, תרח, “אברם“, ואחר שנימול נוסף לשמו אות ה’, והוא נקרא “אברהם“. כשנולדה שרה אמנו, קרא לה אביה, הרן, “שרי“, ולפני שנולד יצחק נוסף לשמה אות ה’ והיא נקראת “שרה” (ללא אות י’ שהיתה בשרי).

למרות שהשינוי היה רק באות אחת, הוא שינה באופן מהותי את משמעות שמותיהם:

‘אברם’ נוטריקון “אב ארם”, כלומר שהוא היה “אב” ראש ומנהיג למדינת ארם. ו’אברהם’ נוטריקון “אב המון גויים”, שהוא נעשה אב ומנהיג לעולם כולו, כי בתחילה הוא היה “אב” רק למקום מגוריו, ארם, ואחר-כך הוא התפרסם ונעשה “אב” לכל בני העולם.

‘שרי’ משמעותה שרה לי, כלומר שהיא שֹרה ומנהיגה על אברהם (כדברי הפסוק “כל אשר תאמר לך שרה – שמע בקולה”), ו’שרה’ משמעותו שהיא שֹרה על כל העולם כי תחילה היא היתה שרה ומנהיגה רק על אברהם ולא על אחרים “(בתחילה נעשית שרי לאומתה), ולבסוף נעשית שרה לכל העולם”.

שאלה

יש הבדל בצורת שינוי השם של אברהם ושל שרה:

לשרה הוסיפו אות (ה) והורידו אות (י), ואילו לאברהם רק הוסיפו אות (ה) ולא הורידו אות (ר) – ויש להבין מדוע?

שם מבטא את המהות

שמו של האדם משקף את מהותו ותוכנו הפנימי, כי אותיות השם מרכיבות את הכוח הרוחני של האדם, כלומר את שורש נשמתו המתלבשת ומחיה את גופו.

ולמרות שהשם ניתן לילדים על-ידי הוריהם, הרי רוח קודש שורה על ההורים בעת שהם נותנים שם לילדיהם, וכך הם יודעים לכווין ולתת לכל תינוק ותינוקת את השם המבטא את השורש הרוחני הנכון של כל ילד וילד.

לא רק השם בכללותו מדוייק ומותאם לכוח הרוחני של האדם, אלא גם כל אות ואות המרכיבה את השם מדוייקת, כלומר כל אות ואות מהשם קשורה לתוכן המהותי של השם. אות שאינה מתאימה לתוכן ולמהות של השם – צריכה להיות מחוץ לשם.

כשמשנים שם, והכוח הרוחני של האדם משתנה, משאירים מהשם הקודם רק את האותיות הקשורות ומתאימות לכוח הרוחני החדש של האדם, ומסירים ממנו את האותיות שהכוח הרוחני שלהם סותר ומפריע לכוח הרוחני החדש.

לכן לשרה הורידו את האות י ולאברהם השאירו את האות ר:

משמעות השם “שרי” שהיא שֹרה רק על אברהם, “שרי לי ולא לאחרים”, וברור שכשהיא נעשית שֹרה לעולם כולו, מוצאים ומורידים את האות י’ הקטנה המדגישה שהיא שֹרה רק על אברהם ולא על אחרים [ובכלל השררה על כל העולם והשררה על הבעל – שונה: שכן מדין התורה הבעל השר, ככתוב “הוא ימשול בך”];

משמעות השם “אברם” שהוא אב לארם, והיות שגם כשהוא נעשה אב ומנהיג לעולם כולו, הרי היותו אב ומנהיג על ארם היתה חזקה ומיוחדת יותר ממנהיגותו על שאר העולם, לכן האות ר’ נותרה בשמו, להדגיש את היותו בצורה מיוחדת אב לארם ולא רק על ארם כחלק מכל העולם.

האות י’ הועברה ליהושע

חז”ל מספרים שכשהאות י’ הוצאה משמה של שרה היה לה תערומת וכעס על שהפסידה מלשמש חלק מהשם הקדוש של שרה הצדקת, האם של כלל ישראל [אף שהוצאתה מהשם כאמור, היתה בצדק, שכן היא כבר לא משקפת את מהותה של שרה, אך היתה לאות תערומת ואכזבה],

רק לאחר מאות שנים האות נרגעה כשמשה רבינו הוסיף אותה ליהושע שבתחילה נקרא הושע ומשה הוסיף לו אות י’ וקרא לו “יהושע”.

[מענין לענין, ראוי להעיר על “תרומה” נוספת שיהושע קיבל לשם שלו:

כאשר התורה מונה את שמות המרגלים (בפרשת שלח) היא כותבת את שמם ושם אביהם, לדוגמא: “יהושע בן נון”, “כלב בן יפונה” וכדומה, ובכל המרגלים המילה “בן” מנוקדת בסגול [לדוגמא: כלב בֶּן יפונה], ואילו אצל יהושע המילה בן מנוקדת בחיריק – הושע בִּן נון.

סיבת הדבר – על דרך הדרש:

האות י’ בשרי היתה ללא ניקוד, ואילו האות י’ בשמו של יהושע מנוקדת בשווא, וכדי ליצור את הניקוד שווא, נלקחו שתי נקודות מהסגול שתחת האות ב’ שבמילה בן וכך נוצר שווא לאות י’ שביהושע, וממילא לב’ של בן יפונה נותרה רק נקודה אחת והיא נקראת בחיריק – בִּן נוּן. במילים אחרות: יהושע קיבל תרומה לשמו משני אנשים, ‘שרה’ תרמה לו את האות י’ ו’אביו של יהושע’, נון, תרם לו שתי נקודות, וכך נהיה הניקוד שווא תחת האות י שהעניקה לו שרה].

מסקנת הדברים בסוגיית השמות

מכל זאת למדנו כמה דברים בענין השמות:

1) גם שם שנתן גוי – תרח אבי אברהם, או הרן אבי שרה יש לו משמעות [אברם = אב לארם. שרי = שרה על אברהם]. אך מובן וברור ששם שנתנו הורים יהודים יש לו משמעות הרבה יותר עמוקה ושורשית.

2) כל אות ואות בשם מדוייקת, כלומר לכל אות ואות מהשם יש קשר לתוכן המהותי של השם. אות שאינה מתאימה לתוכן ולמהות של השם – צריכה להיות מחוץ לשם.

3) הסרת אות מהשם, אפילו אות אחת, גורמת תערומת אצל האות.

4) אין שום אות וכוח נזרק לחלל ואובד וכלה, וכשמסירים אות משם של מישהו, האות נותרת עד שהיא מתלבשת באדם אחר [להעיר ממסכת חגיגה (ד,ב) בענין שנות חייה של מרים מגדלא דרדקי].

רצוי להבהיר בשולי הדברים שדיונינו הוא רק בעולם הדרוש והחסידות, ואין עניננו כאן לפסוק הלכה למעשה בענין השמות.

שר בביתו ובעולם

בדרך כלל אדם נוטה לחשוב שאם הוא שר ושולט על כל העולם, הרי על אחת כמה וכמה שהוא שר ושליט בביתו,

והנה המצב הוא הפוך: דווקא כששרה נעשתה שרה על כל העולם היא פסקה להיות שרה בביתה. או במילים אחרות: כשהיא פסקה להיות שרה על בעלה, רק אז נעשתה שרה על העולם כולו.

גאולה – גולה

גם השם של אחרית הימים – אליהם אנו מצפים תמיד כל העת ולא עוד אלא שאנו מובטחים ועומדים מהרבי שהנה הנה זה בא מיד ממש ממש – מתבטא המהות של אותם ימים מופלאים:

ההבדל בין השם “גולה ל”גאולה”, שבשם גאולה נוספת האות א’, והרי זה תמצית מהות הגאולה, ההתגלות של האל”ף, הלא הוא ‘אלופו של עולם’ – הקב”ה.

כאשר בכל היקום הקב”ה בעצמו יתגלה לעיני כל וללא כל מסכים וצמצומים, ממילא לא יהיו עוד שום צרות וקשיים, שכולם נובעים מן הצמצום וההסתר האלוקי, לכן בימות המשיח לא יהיה עוד רעב ומלחמות וכל המעדנים יהיו מצויים כעפר ויהיו ישראל חכמים גדולים וישיגו דעת בוראם, במהרה בימינו בקרוב ממש.

מקורות: לקוטי שיחות חלק כה, עמוד 62. ועוד.

פרסום תגובה חדשה

test email