פרשת קורח לילדים – השגחה פרטית נפלאה

הקראת כתבה
יום שישי כ״ב סיון ה׳תשע״ד
בפרשת קורח מתגלה בהשגחה פרטית נפלאה שה' אוהב כל יהודי אפילו יהודי רשע, ואינו רוצה להעניש את הרשעים אלא רוצה שיחזרו בתשובה, על כן בני קורח ניצלו.
מאת שולמית שמידע
תניא (6)

קֹרַח רָצָה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל

כֻּלָּנוּ מַכִּירִים אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנו, הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הַנִּבְחָר בָּאָדָם.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהוֹצִיא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה,

וְקָשֶׁה לְהַאֲמִין שֶׁאֲפִילוּ לְצַדִּיק עָתָק כָּזֶה קָמוּ מִתְנַגְּדִים.

קֹרַח וַעֲדָתוֹ, מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים אַנְשֵׁי שֵׁם, אֲנָשִׁים חֲשׁוּבִים מְאֹד,

מִתְאַסְּפִים לִפְנֵי מֹשֶׁה וּמִתְלוֹנְנִים עָלָיו שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּט בְּחֹסֶר צֶדֶק.

הֵם טוֹעֲנִים שֶׁמֹּשֶׁה לָקַח לְעַצְמוֹ אֶת הַמְּלוּכָה וּלְאַהֲרֹן נָתַן אֶת הַכְּהוּנָה,

וְאוֹמְרִים שֶׁבְּעֶצֶם כָּל הָעָם קָדוֹשׁ וּמֹשֶׁה לֹא צָרִיך לְהִתְנַשֵּׂא עֲלֵיהֶם.

 

קֹרַח רָצָה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל,

הוּא גַּם צִפָּה שֶׁמֹשֶׁה יְמַנֶּה אוֹתוֹ לְנָשִׂיא לִבְנֵי קְהָת כִּי הוּא בֶּן יִצְהָר (הַשֵּׁנִי לְבֶן עַמְרָם),

וְהוּא מִתְלוֹנֵן, לָמָּה מֹשֶׁה מִנָּה לְתַפְקִיד זֶה אֶת בֶּן אָחִיו הַקָּטָן (אֱלִיצָפָן בֶּן עֻזִּיאֵל).

קֹרַח וַעֲדָתוֹ לֹא הֵבִינוּ, שֶׁכָּל מַה שֶּׁמֹּשֶׁה עוֹשֶׂה הוּא עוֹשֶׂה בְּמִצְוַת הַשֵּׁם,

וְשֶׁלּא מֹשֶׁה בָּחַר בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן גָּדוֹל אֶלָּא שֶׁהָיְתָה זוֹ הַבְּחִירָה שֶׁל הַשֵּׁם.

 

מֹשֶׁה שֶׁאוֹהֵב אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וְרוֹצֶה בְּטוֹבָתָם שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי קֹרַח וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו,

הוּא מְנַסֶּה לְפַיֵּס אֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ וְאוֹמֵר: "רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי" –

גַּם לָכֶם הַלְוִיִּם יֵשׁ תַּפְקִידִים חֲשׁוּבִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

לָמָּה אַתֶּם רוֹצִים לִהְיוֹת כֹּהֲנִים דַּוְקָא?!…

 

כְּשֶׁמֹּשֶׁה רוֹאֶה שֶׁהֵם חֲזָקִים בְּמִלְחַמְתָּם וְאֵינָם רוֹצִים לְהַפְסִיק,

הוּא מִתְפַּלֵּל שֶׁהַשֵּׁם לֹא יִפְנֶה אֶל מִנְחָתָם,

וּמַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁבַּבֹּקֶר הַשֵּׁם יוֹכִיחַ שֶׁהוּא – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ –

בָּחַר בְּאַהֲרֹן לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל.

 

קֹרַח וַעֲדָתוֹ מִתְאַסְפִים בַּבֹּקֶר לְיַד פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְאָז מִתְגַּלֶה כְּבוֹד הַשֵּׁם.

הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ מִמּשֶׁה וְאַהֲרֹן לְהִתְרַחֵק מִקֹּרַח וַעֲדָתוֹ כִּי הוּא רוֹצֶה לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים,

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נִבְהָלִים הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁהַשֵּׁם יַעֲנִישׁ אֶת כָּל עֲדַת קֹרַח,

אוּלַי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֲנָשִׁים שֶׁרַק "נִגְרְרוּ" אַחֲרֵי קֹרַח אֲבָל אֵינָם אֲשֵׁמִים.

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִתְחַנְנִים לְהַשֵּׁם:

"אֵ-ל אֱלֹקֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר, הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף"?!…

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֵינְךָ כְּמוֹ מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם,

מֶלֶך בָּשָׂר וָדָם, אִם קָמִים אֲנָשִׁים וּמוֹרְדִים בּוֹ, הוּא מַעֲנִישׁ אֶת כֻּלָּם.

אֲבָל אַתָּה הַשֵּׁם בּוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב וְיוֹדֵעַ מַה הֵן הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁל כָּל אָדָם.

אַתָּה בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ מִי בֶּאֱמֶת חָטָא וְאָשֵׁם.

הַשֵּׁם שׁוֹמֵעַ אֶת דִּבְרֵי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּמַבְטִיחַ לָהֶם שֶׁיַעֲנִישׁ רַק אֶת הַחוֹטְאִים.

 

הַכֹּל מִתְנַהֵל עַל פִּי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה

הַשֵּׁם שֶׁבָּרָא אוֹתָנוּ וּמְחַיֶּה אוֹתָנוּ בְּכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ,

יוֹדֵעַ עָלֵינוּ הַכֹּל וְאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהִסְתַּתֵּר מִפָּנָיו כְּלָל וּכְלָל.

הוּא רוֹאֶה מָה אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים, שׁוֹמֵעַ מָה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים וְיוֹדֵעַ מָה אָנוּ חוֹשְׁבִים.

אֵין דָּבָר נִסְתָּר וְנֶעֱלָם מִמֶּנּוּ וְאִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מִפָּנָיו.

הוּא מְלַוֶּה אוֹתָנוּ בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל וּמַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ וְשׁוֹמֵר עָלֵינוּ.

וּכְמוֹ שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ הוּא מַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הַנִּבְרָאִים,

גַּם עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַקְּטַנִּים בְּיוֹתֵר וְגַם עַל הַצּוֹמֵחַ וְעַל הַדּוֹמֵם,

אֲפִילּוּ עַל אֶבֶן קְטַנָּה וַאֲפִילּוּ עַל גַּרְגֵּר חוֹל.

 

גַּם מַה שֶּׁנִּרְאֶה לָנוּ בָּרוּר מֵאֵלָיו וּמִתְנַהֵל עַל פִּי חֻקֵּי הַטֶּבַע,

הַכֹּל מִתְנַהֵל עַל פִּי הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה, הַכֹּל מֵאֵת הַשֵּׁם!

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחַבֵּא מִסְתַּתֵּר וּמִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי הַטֶּבַע.

וּבֶאֱמֶת הַטֶּבַע הוּא הַלְּבוּשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא.

 

לִפְעָמִים בָּאִים עַל עַם יִשְׂרָאֵל יִסּוּרִים כְּאִלּוּ בְּמִקְרֶה, כְּאִלּוּ בְּאֹפֶן טִבְעִי,

אוֹ כְּעֹנֶשׁ עַל חֲטָאִים אוֹ בִּשְׁבִיל הַנִּסָּיוֹן כְּדֵי שֶׁנַּעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן;

אֲבָל תָּמִיד צָרִיך לִזְכֹּר,

שֶׁגַּם כְּשֶׁהַשֵּׁם כְּאִלּוּ מִתְחַבֵּא מֵאִתָּנוּ וּמַסְתִּיר אֶת פָּנָיו – הוּא אִתָּנוּ!

אֶלָּא שֶׁפְּעָמִים הַשֵּׁם מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ,

עַד שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים אֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה;

וּפְעָמִים הוּא מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהוּא מַפְקִיר אוֹתָנוּ לְחֻקֵּי הַטֶּבַע!…

 

לְהַסְתָּרַת הַפָּנִים שֶׁל הַשֵּׁם יֵשׁ מַטָּרָה וְתַכְלִית כְּמוֹ לְכָל דָּבָר בָּעוֹלָם.

כְּשֶׁהַשֵּׁם מַסְתִּיר פָּנִיו מֵאִתָּנוּ וּמֵבִיא עָלֵינוּ יִסּוּרִים,

אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים כַּמָּה אָנוּ רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם וּמִתְגַּעְגְּעִים אֵלָיו מְאֹד;

אָז אֲנַחְנוּ נַעֲשִׂים זַכִּים יוֹתֵר, רוּחָנִיּים יוֹתֵר, וִיכוֹלִים לַחְשֹׁב וּלְהָבִין יוֹתֵר,

וְזֶה מַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ לִרְאוֹת אֶת הָאֱמֶת וְלַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

וּבֶאֱמֶת, מַטְרַת הַיִסּוּרִים הִיא לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה.

וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר בָּאִים עַל הָאָדָם יִסּוּרִים, יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו,

כְּלוֹמַר, יִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ אִם הוּא מִתְנַהֵג כָּרָאוּי, וְאֵיךְ הוּא יָכוֹל לְהִתְקַדֵּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

וְכָאָמוּר, דַּוְקָא כְּשֶׁאָדָם נִמְצָא בְּמַצָּב קָשֶׁה, הוּא מוּכָן יוֹתֵר לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ עִם עַצְמוֹ,

הוּא חוֹשֵׁב וּמִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמוֹ וּמַרְגִּישׁ אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו וְרוֹצֶה לְתַקֵּן אוֹתָם.

כִּי בֶּאֱמֶת כָּל יְהוּדִי רוֹצֶה אֶת קִרְבַת הַשֵּׁם, וְשֶׁהַשֵּׁם יָאִיר פָּנָיו אֵלָיו.

 

רַק בְּנֵי קֹרַח הִרְהֲרוּ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא הָאֵ-ל הַטּוֹב, אָב הָרַחֲמָן, אוֹהֵב כָּל יְהוּדִי אֲפִלּוּ יְהוּדִי רָשָׁע,

וְאֵין הוּא רוֹצֶה לְהַעֲנִישׁ אֶת הָרְשָׁעִים אֶלָּא רוֹצֶה שֶׁיַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה,

וְהַשֵּׁם מוּכָן לְקַבֵּל אֶת תְּשׁוּבָתֵנוּ בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.

גַּם לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ שֶׁחָטְאוּ חֵטְא כָּבֵד מְאֹד בִּתְלוּנָתָם עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן,

נָתַן הַשֵּׁם הִזְדַּמְּנוּת לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה…

 

רַק בְּנֵי קֹרַח הִרְהֲרוּ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה,

וְאַף שֶׁהַשֵּׁם כְּבָר הֶחְלִיט לְהַעֲנִישׁ אֶת כָּל עֲדַת קֹרַח בְּמִיתָה מְשֻנָּה,

וּבָרָא בְּרִיאָה שֶׁל אֲדָמָה שֶׁיְכוֹלָה לְהִפָּתַח וְלִבְלֹעַ אוֹתָם,

בְּכָל זֹאת הִשְׁאִיר הַשֵּׁם בְּתוֹך הַלּוֹעַ (בְּתוֹך פִּי הָאָרֶץ) שֶׁנִּפְתַּח בָּאֲדָמָה,

מָקוֹם בּוֹ יָכְלוּ בְּנֵי קֹרַח לְהִתְבַּצֵּר.

כָּך נִצְּלוּ בְּנֵי קֹרַח וְיָכְלוּ לָשִׁיר אֶת הַשִּׁירָה הַמֻּכֶּרֶת לָנוּ מִתְּהִלִּים "שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח".

מִזְמוֹרִים הָאֲמוּרִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּמְנַבְּאִים אֶת הַגָּלוּת וְהַחֻרְבָּן וְאֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

 

אֲנַחְנוּ חַיִּים בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ וְהַשֵּׁם מַשְׁגִּיחַ עָלֵינוּ בְּגָלוּי יוֹתֵר מִתָּמִיד,

בְּקָרוֹב מַמָּשׁ יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי וְהַשֵּׁם יִתְגַּלֶּה לְעֵינֵי כֹּל,

וְהָרַבִּי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יַעֲמֹד בְּרֹאשֵׁנוּ.

עָלֵינוּ לִהְיוֹת מוּכָנִים לְקַבָּלַת פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְלַגְּאוּלָה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

 

פרסום תגובה חדשה

test email