מה עשו רבי שמעון ובנו במערה?

יום שלישי י׳ אב ה׳תשע״ג
רַבֵּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר עָסְקוּ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּלִמּוּד תּוֹרָה בַּמְּעָרָה בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. וְכַיָּדוּעַ, דַּוְקָא בִּזְכוּת זֶה נִתְגַּלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְכָתַב אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר.
מאת שולמית שמידע
משיח וגאולה (2)

כְּשֶׁיָּשְׁבוּ רַבִּי יְהוּדָה, רַבִּי יוֹסִי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְדָנוּ עַל הַשִּׁלְטוֹן הָרוֹמָאִי שֶׁשָּׁלַט בָּאָרֶץ.

נַעֲנָה רַבִּי יְהוּדָה וְדִבֵּר בְּשִׁבְחָם: "כַּמָּה נָאִים מַעֲשֵׂי אֻמָּה זוֹ! בָּנוּ שְׁוָקִים, תִּקְנוּ גְּשָׁרִים, הֵקִימוּ מֶרְחֲצָאוֹת"… רַבִּי יוֹסִי שָׁתַק. אוּלָם רַבִּי שִׁמְעוֹן טָעַן כְּנֶגְדָּם: "כָּל מַה שֶׁתִּקְּנוּ, לֹא תִּקְנוּ אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן! בָּנוּ שְׁוָקִים, נֶגֶד הַצְּנִיעוּת; מֶרְחֲצָאוֹת, כְּדֵי לְעַדֵּן עַצְמָם; וּגְשָׁרִים, כְּדֵי לִגְבּוֹת מֶכֶס!"

יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶם הָלַךְ לְהַלְשִׁין לַשִּׁלְטוֹן הָרוֹמָאִי עַל תֹּכֶן שִׂיחַת הַחֲכָמִים.

שָׁמְעוּ הָרוֹמָאִים וְגָזְרוּ: רַבִּי יְהוּדָה שֶׁשִּׁבֵּחַ אוֹתָם, יִתְעַלֶּה; רַבִּי יוֹסִי שֶׁשָּׁתַק, יִגְלֶה לְצִפּוֹרִי; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁדִּבֵּר נֶגֶד הַמַּלְכוּת יֵהָרֵג.

רַבִּי שִׁמְעוֹן שָׁמַע זֹאת וְהָלַךְ עִם בְּנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר לְהִתְחַבֵּא בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן דָּאֲגָה לְסַפֵּק לָהֶם מָזוֹן וּשְׁתִיָּה בְּכָל יוֹם. אוּלָם הַגְּזֵרָה הִתְחַזְּקָה, וְאָז חָשַׁשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁמָּא יַכְרִיחוּ הָרוֹמָאִים אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן לְגַלּוֹת אֶת מְקוֹם מַחֲבוֹאָם, וְהִיא לֹא תַּעֲמֹד בְּכָךְ וּתְגַלֶּה לָהֶם. הָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִתְחַבֵּא עִם בְּנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בִּמְעָרָה רְחוֹקָה מִיִּשּׁוּב.

הקב"ה עָשָׂה נֵס, וְהֶעֱלָה בַּמְּעָרָה עֵץ חָרוּבִים וְנָתַן בּוֹ מַעְיַן מַיִם, וּשְׁנֵי דְּבָרִים אֵלֶּה סִפְּקוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְלִבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר אֹכֶל לָשֹׂבַע וּשְׁתִיָּה לִרְוָיָה. בַּיּוֹם, הָיוּ מִתְכַּסִּים בַּחוֹל וְלוֹמְדִים תּוֹרָה. וּבִזְמַן הַתְּפִלָּה, הָיוּ מִתְנַעֲרִים מֵהַחוֹל, חוֹזְרִים וְלוֹבְשִׁים בִּגְדֵיהֶם וּמִתְפַּלְּלִים. וּמַדּוּעַ נָהֲגוּ כָּךְ? כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל בִּגְדֵיהֶם שֶׁלֹּא יִבְלוּ.

יוֹם אֶחָד, לְאַחַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, עָמַד אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בְּפֶתַח הַמְּעָרָה וְהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ לְאָזְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן: "מִי יוֹדִיעַ לְבַר יוֹחַאי, שֶׁמֵּת הַקֵּיסָר וְהִתְבַּטְּלוּ גְּזֵרוֹתָיו?" שָׁמְעוּ זֹאת רַבֵּי שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ וְיָצְאוּ מִן הַמְּעָרָה.

כְּשֶׁיָּצְאוּ מֵהַמְּעָרָה הִתְפַּלְּאוּ לִרְאוֹת שֶׁאֲנָשִׁים חוֹרְשִׁים וְזוֹרְעִים אֶת שְׂדוֹתֵיהֶם וְאָמְרוּ לְעַצְמָם: "אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁאֲנָשִׁים מַנִּיחִים חַיֵּי עוֹלָם (לִמּוּד תּוֹרָה), כְּדֵי לַעֲסֹק בְּחַיֵּי שָׁעָה (עֲבוֹדַת אֲדָמָה)?!"

מֵרֹב קְדֻשָּׁתָם שֶׁעָסְקוּ יוֹמָם וְלַיְלָה בְּתוֹרָה בִּלְבַד בְּמֶשֶׁךְ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כָּל מָקוֹם שֶׁנָּתְנוּ בּוֹ עֵינֵיהֶם, נִשְׂרַף.

יָצְאָה בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה: "יְצָאתֶם מִן הַמְּעָרָה לְהַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי? חִזְרוּ לִמְעָרַתְכֶם!"

חָזְרוּ רַבֵּי שִׁמְעוֹן וּבְנוֹ לַמְּעָרָה, וְיָשְׁבוּ שָׁם עוֹד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. בְּסוֹף שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אָמְרוּ לְעַצְמָם: "אִם מִשְׁפַּט הָרְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם נִמְשַׁךְ רַק שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, קַל וְחֹמֶר אֲנַחְנוּ שֶׁהִגִּיעַ זְמַן חֵרוּתֵנוּ". שָׁמְעוּ בַּת קוֹל אוֹמֶרֶת: "צְאוּ מִמְּעָרַתְכֶם!"

וְאָז כְּשֶׁיָּצְאוּ מִן הַמְּעָרָה וְהִסְתּוֹבְבוּ בָּעוֹלָם, כָּל מָקוֹם שֶׁהִבִּיט בּוֹ רַבֵּי אֶלְעָזָר וְנִזּוֹק, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן מַבִּיט בּוֹ וּמִתְרַפֵּא.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת, רָאוּ זָקֵן רָץ וּשְׁנֵי הֲדַסִּים בְּיָדוֹ. שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ : "הֲדַסִּים אֵלֶּה, לָמָּה לְךָ?" עָנָה לָהֶם: "לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ". שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "מַדּוּעַ אֵינְךָ מִסְתַּפֵּק בַּהֲדַס אֶחָד"? עָנָה לָהֶם: "אֶחָד כְּנֶגֶד "זָכוֹר", וְהַשֵּׁנִי כְּנֶגֶד "שָׁמוֹר".

נָחָה דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לִבְנוֹ: "רְאֵה, כַּמָּה חֲבִיבוֹת הַמִּצְווֹת עַל יִשְׂרָאֵל"!

וְגַם דַּעְתּוֹ שֶׁל רַבֵּי אֶלְעָזָר נָחָה בְּשֶׁל כָּךְ.

מַה לּוֹמְדִים מִסִּפּוּר זֶה?

יְלָדִים יְקָרִים, מִסִּפּוּר זֶה לוֹמְדִים עַל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּלִמּוּד תּוֹרָה. וְכַיָּדוּעַ, שֶׁדַּוְקָא בִּזְכוּת זֶה נִתְגַּלּוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְכָתַב אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר. וְעַל סֵפֶר הַזֹּהַר נֶאֱמַר, שֶׁבִּזְכוּת הַלִּמּוּד בּוֹ נֵצֵא מִן הַגָּלוּת בָּרַחֲמִים. וּמַסְבִּיר הָרַבִּי שֶׁלִּמּוּד הַחֲסִידוּת הַמַּסְבִּיר אֶת הַזֹּהַר הוּא הֲכָנָה לַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

פרסום תגובה חדשה

test email