שיעור שלישי בעברית למתקדמים

יום שישי כ״ד אלול ה׳תשע״ג
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם."
מאת שולמית שמידע
כביש אפור
 
 

מִשְׁמַעַת לְאֻמִּית וְחֹפֶשׁ הַפְּרָט על־פי חַיִּים רות

 
תּוֹרַת הַמְּדִינָה בְּצוּרָתָהּ הַהִיסְטוֹרִית מְקוֹרָהּ בִּתְמִיהָה בְּרוּרָה. מִצַּד אֶחָד, אֵין הָאָדָם אָדָם, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא בֶּן חוֹרִין; מִצַּד שֵׁנִי, אֵין הָאֶזְרָח אֶזְרָח, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְשֻׁעְבָּד לְחֻקֵּי הַמְּדִינָה. הִתְנַגְּשׁוּת זוֹ בֵּין הַחֵרוּת, שֶׁהִיא עַצְמוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וּבֵין הַשִּׁעְבּוּד, שֶׁהוּא עַצְמוּתוֹ שֶׁל הָאֶזְרָח, מָצְאָה לָהּ פִּתְרוֹן רִאשׁוֹן בָּרַעְיוֹן, שֶׁהַ"שִּׁעְבּוּד" הָאֶזְרָחִי אֵינוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ "הָרָצוֹן הַטּוֹב" שֶׁל הָאָדָם. הָאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת; וּמַה שֶּׁהָאָדָם מְקַבֵּל עָלָיו, לֹא בְּאֹנֶס וּבְהֶכְרֵחַ אֶלָּא מִתּוֹךְ הֲבָנָה וְהֶסְכֵּם חָפְשִׁיִּים, אֵינוֹ שִׁעְבּוּד אֶלָּא גְּאֻלָּה.
 
אָמַרְתִּי פִּתְרוֹן רִאשׁוֹן, שֶׁהֲרֵי אֵין בְּדֵעָה זוֹ מִשּׁוּם סִפּוּק מַמָּשִׁי. גַּם הָעֶבֶד יָכֹל לְהִשָּׁאֵר בְּעַבְדוּתוֹ מִתּוֹךְ רָצוֹן טוֹב. מִשּׁוּם כָּךְ דָּרַשׁ מֵאָז רַעְיוֹן הַחֹפֶשׁ לֹא רַק רָצוֹן טוֹב, כִּי אִם גַּם רָצוֹן פָּעִיל. לֹא דַּי שֶׁיִּהְיֶה הֶסְכֵּם, לֹא דֵּי שֶׁנְּקַבֵּל עָלֵינוּ עֹל מַלְכוּת. הָעִקָּר הוּא שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק, וְחֵלֶק פָּעִיל, בְּעִצּוּב הָעִנְיָן, אֲשֶׁר לוֹ אָנוּ מַסְכִּימִים וְאוֹתוֹ אָנוּ מְקַבְּלִים. בָּזֶה מַהוּתָהּ הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל הַדֶּמוֹקְרַטְיָה, שֶׁכָּל אֶזְרָח הוּא חָבֵר פָּעִיל בְּשִׁלְטוֹן הַמְּדִינָה. כְּלוֹמַר, בִּמְדִינָה דֶּמוֹקְרָטִית, כְּפִי שֶׁהִיא מֻגְדֶּרֶת בְּסִפְרֵי הַיְּסוֹד שֶׁל הַדֶּמוֹקְרַטְיָה הָעִיּוּנִית, הָאֶזְרָח עַצְמוֹ הוּא הַמְּחוֹקֵק, וְהוּא הַמְּחוֹקֵק הַיְּחִידִי. חֲקִיקַת הַחֻקִּים הֲרֵי הִיא בִּטּוּי לִרְצוֹנוֹ שֶׁלּוֹ, וּרְצוֹנוֹ הוּא עַצְמוּתוֹ: וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הוּא יָכֹל לִמְסֹר אֶת עַצְמוּתוֹ בִּידֵי אַחֵר, כָּךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַעֲבִיר לְאַחֵר אֶת רְצוֹנוֹ. כְּלוֹמַר, אֶת זְכוּתוֹ הַמְּחוֹקֶקֶת, הוּא גַּם מְחוֹקֵק וְגַם נִשְׁמַע לַחֻקִּים; וְהוּא נִשְׁמַע לַחֻקִּים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם יְצִירוֹתָיו, וְכָךְ בְּהִשָּׁמְעוֹ לָהֶם הוּא נִשְׁמַע לְעַצְמוֹ וּמַפְעִיל אֶת חֻקָּיו שֶׁלּוֹ.
 
 

שאלות תוכן

 
ו. מהי הבעיה העולה בראשית המאמר?
2. מהו הפתרון הראשון לבעיה?
3. מרוע אין פתרון זה מספיק?
4. מה דרוש בעיקר לפתרון הבעיה?
5. מהי התשובה לשאלת המאמר?
 
 

אוצר מילים

 
לפניך מילים מן הקטע. שבץ אותן במשפטים שלפניך:
 
עיצוב, הסכם, הבנה, שעבוד, תמיהה, גאולה, סיפוק, הכרח, עצמות, ביטוי. 
 
1. הזקן בן השמונים ניצח בתחרות הריצה. הכול הביטו בו ב__________ .
2. יש __________ בין המנהל לעוברי המפעל, שלפיו מותר לעוברים לבוא לעבודה בשעה הנוחה להם.
3. הוא נתן __________ להתרגשותו והחל לרקוד מרוב שמחה..
4. יש לנו __________ רב מהתקדמותנו בלימודינו.
5. אין __________ לבוא לטקס בלבוש מיוחד.
6. יש __________ בין החברים, ולכן הם מסתדרים יפה ביניהם.
7. כל מחנך משפיע על __________ אופיו של חניכו.
8. לבסוף יצאנו מ__________ לחירות.
9. מהותו של האדם היא ה__________ שלו.
10. בסוף הגלות באה ה__________.
 
 

צורות לשון 

 

א. נטיית המקור

 

1. נטיית המקור (בניין נפעל) 

בְּהִשָּׁמְעִי 
בְהִשָׁמְעֲךָ 
בְהִשָׁמְעֵךְ 
בְּהִשָּׁמְעוֹ 
בְּהִשָּׁמְעָה
בְּהִשָּׁמְעֵנוּ 
בְּהִשָּׁמְעֲכֶם 
בְּהִשָּׁמְעֲכֶן 
בְּהִשָּׁמְעָם 
בְּהִשָּׁמְעָן 
 

2. נטיות מקור בבניינים שונים 

בְּהִשָּׁמְעוֹ – כאשר הוא נשמע.
בְּזָכְרָם – כאשר הם זוכרים.
בַּהֲבִינוֹ – כאשר אתה מבין.
בְּהִתְהַלֶּכְךָ – כאשר אתה הולך. 
 
פרק את כל נטיות המקור שלפניך:
 
בכתבי, בספרם, בהתלבשם, בהדגישם, בלכתי, בשבתך, בבואה, בפנותם, בהראותם, בהוסיפם,
בהיוולדם, בשכבך, בלמדנו, בהתקבלם, בעמדן, בידעי, בקומך, בהיווסדו.
 
 

ב. יצירת שם עצם מופשט על־־ידי הסיומת _וּת

מַה – מַהוּת 
כַּמָּה – כַּמּוּת 
אֵיךְ – אֵיכוּת 
זֶה – זֶהוּת 
כֵּן – כֵּנוּת
 
שבץ את השמות שלמעלה במשפטים שלפניך:
1. דברים אלה נראים בעלי ערך רב עבור מי שמכיר את ה__________ הפנימית שלהם.
2, איננו מטילים ספק ב__________ כוונותיך.
3. יש __________ בהוראתם של השמות ״ירח״ ו״לבנה״.
4. __________ הגשמים הגדולה ביותר ירדה בחודש טבת.
5. זהו ספר קטן, אך ה_________ שלו גדולה.
 

ג. המין הדקדוקי של השם 

 

1. שמות בנקבה

א. בסיומת ָה – מְדִינָה תְּמִיהָה הֲבָנָה גְּאֻלָּה דֵּעָה 
ב. בסיומת ת"ו (לא שורשית) – חֵרוּת עַצְמוּת מַלְכוּת מַחְבֶּרֶת תָּכְנִית
ג. שמות ערים וארצות – יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַיִם אַרְצוֹת-הַבְּרִית נְיוּ-יוֹרְק צְפַת
ד. אותיות אל"ף בי"ת – אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת הֵא
ה. אברי הגוף – יָד רֶגֶל אֶצְבַּע עַיִן אֹזֶן
 
 
הסבר
 
הסיומת בנקבה יכולה להיות ָה, ֶת, _וּת, ִית.
יש אברי גוף שמינם זכר: רֹאשׁ, פֶּה, אַף, נְחִיר וכו' 
יש גם שמות בנקבה שאין להם סימן מיוחד כמו: עִיר, אֶרֶץ, כּוֹס, נֶפֶשׁ, עֶצֶם, אֱמֶת, פַּעַם, אֶבֶן, דֶּרֶךְ, נַעַל.
 
 

2. שמות בזכר בסיומת _וֹן

זִכָּרוֹן בִּטָּחוֹן נִצָּחוֹן
פִּתְרוֹן דִּמְיוֹן חֶשְׁבּוֹן 
שָׁעוֹן יַרְחוֹן פָּעוּטוֹן
 
 
הסבר
 
גם שמות הפעולה במשקל פִּעוּל כגון: סִפּוּר בִּקּוּר טִיּוּל חִבּוּר,
ובמשקל הֶפְעֵל כגון: הֶסְבֵּר הֶקְשֵׁר הֶבְדֵּל הם בזכר.
אך בדרך כלל אין לשמות בזכר סיומת מיוחדת או סימן מיוחד. 
 
הוסף שמות תואר לשמות שלמעלה וידע אותם.
 

ד. חריגים בריבוי השם

 

1. סיומת _וֹת לרבים

גבול – גבולות     חשבון – חשבונות     מוסד – מוסדות
וילון – וילונות     רחוב – רחובות     שולחן – שולחנות 
 

2. סיומת ִים לרבות

עִיר – עָרִים     אֶבֶן – אֲבָנִים     שָׁנָה – שָׁנִים
דֶּרֶךְ – דְּרָכִים     צִפּוֹר – צִפֳּרִים     פַּעַם – פְּעָמִים
 
רוב השמות בנקבה רבות מסתיימים ב _ות. 
אך יש חריגים – שמות מסוימים כנזכר לעיל, 
וכמו השמות: בֵּיצָה דְּבוֹרָה נְמָלָה יוֹנָה צְפַרְדֵּעַ שׁוֹשַׁנָּה מִלָּה 
 

3. הריבוי הזוגי

זכר – גַּרְבַּיִם מַגָּפַיִם מִכְנָסַיִם מִסְפָּרַיִם מִשְׁקָפַיִם
נקבה – יָדַיִם רַגְלַיִם עֵינַיִם אָזְנַיִם שִׁנַּיִם
 
 
הסבר
 
שמות האברים בריבוי זוגי נקבה.
נַעֲלַיִם אף הן בריבוי זוגי נקבה בניגוד ל מַגָּפַיִם
מַיִם שָׁמַיִם הן צורות ריבוי זוגי זכר, אף על פי שמבחינת המשמעות אין בהן זוגי.
 
לפניך רשימת שמות עצם.
הוסף להם שם תואר וידע אותם, ואתר־כך הפוך את הצירוף של שם העצם ושם התואר המיודעים לרבים: 
 
חלון, גבול, מדרון, קיר, רעיון, עיפרון, פתרון, אבן, גפן, חיטה, פעם,
דקה, שושנה, ארמון, חול, מקור, גרב, נעל, רחוב, כוס, יד, דרך,
חשש, יסוד, מאורע, מראה, מעמד, מלון, ניסיון, רגש, שדה. 
 
 

תחביר

 

א. ״אלא" לשם הדגשה

 

1. ״אלא״ להדגשה ולציון בלבדיות

 
כלומר, ששתי שלילות באות לשם הדגשה:
אינו… אלא… במשמעות: הוא רק
 
…אינו אלא… 
אין… אלא… 
לא… אלא…
 
1. השעבוד האזרחי אינו אלא מתוך הרצון הטוב.
2. האזרח – בהישמעו לחוקים אינו אלא מפעילם.
3. לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה.
4. לי אין אלא עולם המשפחה,
5. הבעיות לא התעוררו אלא עקב אי־הבנה.
 
השלם את המשפטים שלפניך לפי הדוגמאות שלמעלה:
 
1. לא סיפרתי לך את סיפורי אלא _________________
2. אין לי אלא ______________________________
3. התכנית הזאת אינה אלא _____________________
4. אין בעולמו של הילד אלא ______________________
5. אין בין ראובן לשמעון אלא _____________________
6. לא ידענו אלא _____________________________
7. לא ביקשתי אלא ___________________________
8. אין אנחנו מבינים אלא _______________________
9. אין בידיהם כלום אלא _______________________
10. אין הוא אלא ____________________________
 
 

2. ״אלא״ להדגשה במשפט תנאי

 
אין… אלא אם כן…              לא … אלא אם כן… 
 
1. אין האדם אדם, אלא אם כן הוא בן חורין.
2. אין האזרח אזרח, אלא אם כן הוא משועבד לחוקי המדינה.
3. אין אנו מקבלים משכורת, אלא אם כן אנו עוברים משרה מלאה.
4. לא אבוא לטקס, אלא אם כן אקבל הזמנה בכתב.
 
השלם את המשפטים שלפניך:
 
1. לא נצא לטיול, אלא אם כן _________________
2. אין אתם באים אלינו, אלא אם כן ___________________
3. אין אדם נקרא עני, אלא אם כן ___________________
4. לא עליך המלאכה לגמור, אלא אם כן __________________
5. אין אנחנו מרגישים עייפים, אלא אם כן _________________
6. אין הוא מאמין לי, אלא אם כן ____________________
7. אין אתם מבינים כלום, אלא אם כן ___________________
8. לא אוכל ולא אשתה, אלא אם כן ____________________
9. אל תגלו את הסוד, אלא אם כן ____________________
10. אינני אוהב טיולים ארוכים, אלא אם כן _________________
 
 
הוסף "לא / אין… אלא אם כן…" במשפטים שלפניך לשם הדגשה:
 
1. אתם תאכלו מן העוגה, אם יגישו אותה לפניכם.
2. נצא למסע, אם ירשו לנו.
3. המחנך נקרא מחנך, אם הוא אוהב את עבודתו.
4. הוא עשיר, אם הוא שמח בחלקו.
5. הוא גיבור, אם הוא כובש את יצרו.
 
 

ב. מילות השוואה – דמיון, משפטי השוואה – דמיון 

 
בדומה ל – מופיע לפני שם עצם, אך גם בנטיית מילת היחס ל': בדומה לי, בדומה לך, וכו'.
כמו ש, כשם ש, כפי ש – עשויות לבוא בתחילת משפט או באמצעו. 
 

לפני שם

בדומה ל, כמו
 

לפני משפט

כמו ש… כן/כך (גם)
כשם ש… כן/כך (גם)… 
כפי ש… כן/כך (גם)… … 
                 …כמו ש…
                 …כשם ש… 
                 …כפי ש… 
 

בהתייחס לנאמר קודם לכן 

בדומה לכך 
 
1. כפי שאין הוא יכול למסור את עצמותו בידי אחר, כך אינו יכול להעביר לאחר את רצונו.
2. כשם שעשו אבותי לי, כך אני אעשה לבני.
3. כמו שאין פרצופי בני אדם שווים, כן דעותיהם אינן שוות.
4. הילד הוא כמו חומר ביד היוצר.
5. אנהג השנה, כפי שנהגתי אשתקד.
6. אנחנו אוהבים לעבוד, כשם שאנחנו אוהבים ללמוד.
7. בדומה לדודי, אני בעל אינטואיציה חזקה.
 
 
השלם את המשפטים שלפניך:
 
1. כשם שהוא מסור לעבודתו, כך ______________________
2. כפי שניגנה התזמורת, כך ________________________
3. כמו שמצווה לכבד הורים, כן ______________________.
4. כשם שעשיתם למעננו, _______________________ .
5. כשם ש________________ כך _________________
6. אנחנו נכבד אתכם, כשם ש_____________________
7. התלמידים הגיבו בשמחה, כפי ש__________________
8. __________________ כפי ש__________________
9. כמו ש________________, כן _________________
10. כמו שציוונו אבותינו, כך ___________________
11. כשם ש________________, כך נהגנו אנחנו.
12. ____________________, כשם שעשינו אנחנו למענכם.
13. בדומה ל________________________________
14. ______________, בדומה לכך אנחנו אוהבים לצלול.
15. כשם שהמנהל דואג לתלמידיו, כך הוא _____________
 
 

השלם

 
בקטע שלפניר הושמטו כמה מילים. קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).
 

לִקְרַאת חֹפֶשׁ פְּנִימִי – רודולף דרייקורס

 
אִם נִתְבּוֹנֵן בְּעַצְמֵנוּ כְּפִי שֶׁהִנֵּנוּ, יִדְמֶה לָנוּ שֶׁאִוֶּלֶת הִיא לְהַנִּיחַ כִּי נִהְיֶה אֵי פַּעַם בְּנֵי חוֹרִין, ______ מִסָּפֵק, מִפַּחַד, חָפְשִׁיִּים בְּרִגְשׁוֹתֵינוּ וּבְמַעֲשֵׂינוּ. דָּבָר זֶה יַצְרִיךְ כִּמְדֻמֶּה כַּמָּה תְּמוּרוֹת בְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ ______, כְּיָחִיד, וּבַמִּין הָאֱנוֹשִׁי ______.
 
וְאָמְנָם הַאִם לֹא הִתְאַמַּצְנוּ כֻּלָּנוּ לְהִשְׁתַּפֵּר וּלְהִתְגַּבֵּר עַל מִגְרְעוֹתֵינוּ וְחֻלְשׁוֹתֵינוּ וּלְהֵיכָן הִגַּעְנוּ? בְּדִיּוּק לַמָּקוֹם בּוֹ עָמַדְנוּ ______. כְּפִי שֶׁהָיִינוּ, כֵּן הִנְנוּ גַּם _______, לְקוּיִים, וּתְכוּפוֹת אֵינֶנּוּ נְכוֹנִים לְהִתְנַהֵג וְלַעֲשׂוֹת עַל פִּי מַה שֶּׁיָּדוּעַ לָנוּ כְּטוֹבָתֵנוּ וּכְטוֹבַת כָּל הַמְּעֻנְיָנִים. וַאֲשֶׁר לָאֱנוֹשׁוּת – רְאוּ נָא _______ אָנוּ עוֹמְדִים כַּיּוֹם – הִנְנוּ קְשֵׁי הִסְתַּגְּלוּת, מִבְּחִינָה חֶבְרָתִית, כְּפִי שֶׁהָיוּ בְּנֵי הָאָדָם לִפְנֵי אַלְפֵי______. הַפֶּשַׁע שׂוֹרֵר בַּכֹּל, הַמִּלְחָמָה מוֹסִיפָה לְאַיֵּם וְאָדָם לָאָדָם בַּחֶבְרָה, כִּזְאֵב _____ . מַצָּבֵנוּ זֶה אֵינוֹ טוֹב יוֹתֵר וְאֵינוֹ גָּרוּעַ מִמַּצָּבָהּ שֶׁל כָּל חֶבְרָה שֶׁעַל אוֹדוֹתֶיהָ שָׁמַעְנוּ אֵי____. אֵיזֶה סִכּוּי נִרְאֶה אֵפוֹא לָאֱנוֹשׁוּת אוֹ לַיָּחִיד לְשַׁפֵּר אֶת מְנַת חֶלְקָם? הַאִם נוּכַל_______ וּלְהֵעָשׂוֹת כְּפִי שֶׁנִּרְצֶה לִהְיוֹת? זוֹהִי הַשְּׁאֵלָה הַחִיּוּנִית בְּפָנֶיהָ אָנוּ נִצָּבִים עַל סִפּוֹ שֶׁל עִדָּן תַּרְבּוּתִי חָדָשׁ. 
 
הַמִּלִּים הַחֲסֵרוֹת: לְהִשְׁתַּנּוֹת, פַּעַם, לִזְאֵב, קוֹדֵם לָכֵן, עַתָּה, בִּכְלָל, הֵיכָן, שְׁנַיִם, חָפְשִׁיִּים, יְסוֹד.
 

פרסום תגובה חדשה

test email