לְהָבִין אֶת הַשַּׁבָּת, לְהָבִין אֶת הַשָּׁבוּעַ

יוֹם הַשַּׁבָּת הוּא יוֹם שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר יְמֵי הַשָּׁבוּעַ. הַשַּׁבָּת הִיא לֹא רַק יוֹם מְנוּחָה. יוֹם שֶׁאֵין עוֹבְדִים בּוֹ. הַשַּׁבָּת הִיא יוֹתֵר מִזֶּה. בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁ"שָּׁלוֹם" זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר "אֵין מִלְחָמָה", כָּךְ מְנוּחָה בְּשַׁבָּת זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לֹא לַעֲבֹד.

הַשַּׁבָּת הִיא הַיּוֹם שֶׁבּוֹ יְהוּדִים יוֹצְאִים מִסֵּדֶר הַיָּמִים הָרָגִיל. הַשַּׁבָּת עוֹנָה עַל הַשְּׁאֵלָה מִי חָזָק יוֹתֵר: הַאִם אַתָּה חָזָק יוֹתֵר, אוֹ שֶׁהַטֶּלֶפוֹן, הַמְּכוֹנִית, הָעֲבוֹדָה, הַדֹּאַר, הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, חֲזָקִים יוֹתֵר מִמְּךָ? בְּשַׁבָּת אַתָּה חָזָק יוֹתֵר. אַתָּה מַשְׁאִיר אֶת הָעֲבוֹדָה וְאֶת הַמְּכוֹנִית, אֶת הַטֶּלֶפוֹן וְאֶת הַחֶשְׁבּוֹנוֹת בַּצַּד. וְאַתָּה עוֹשֶׂה דְּבָרִים אֲחֵרִים, דְּבָרִים חֲשׁוּבִים יוֹתֵר, דְּבָרִים שֶׁבְּכָל יְמֵי הַשָּׁבוּעַ אֵין לְךָ זְמַן לַעֲשׂוֹת אוֹתָם.

שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד

בַּתּוֹרָה כָּתוּב: "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לְהַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, לֹא תַּעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה" (דְּבָרִים ה:יג-יד). שִׁשָּׁה יָמִים אָדָם עוֹבֵד. הוּא יוֹצֵר כֵּלִים חֲדָשִׁים. הוּא מַמְצִיא. הוּא מְחַדֵּשׁ. וּלְאַט לְאַט מַתְחִיל עִנְיָן הָפוּךְ: הָאָדָם נַעֲשֶׂה תָּלוּי בַּכֵּלִים שֶׁהוּא מַמְצִיא. הוּא תָּלוּי בַּטֶּכְנוֹלוֹגְיָה. בִּמְקוֹם שֶׁהַמַּכְשִׁירִים יִהְיוּ מְשָׁרְתִים שֶׁל הָאָדָם, קוֹרֶה הַהֶפֶךְ: הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל בְּלִי הַמַּכְשִׁירִים. כַּמָּה יָמִים אָדָם יָכֹל לִחְיוֹת בְּלִי מְכוֹנִית, בְּלִי טֶלֶפוֹן, בְּלִי דֹּאַר, בְּלִי לִקְנוֹת, בְּלִי לִמְכֹּר? יוֹם הַשַּׁבָּת מְשַׁחְרֵר אֶת הָאָדָם. בְּיוֹם זֶה הוּא לוֹמֵד לִחְיוֹת חַיִּים טִבְעִיִּים, לִהְיוֹת עַצְמָאִי, לֹא לִהְיוֹת תָּלוּי בַּטֶּכְנוֹלוֹגְיָה.

וְעִנְיָן נוֹסָף: אָדָם עוֹבֵד בְּבָתֵּי הַחֲרֹשֶׁת הַגְּדוֹלִים, וְהוּא נַעֲשֶׂה קָטָן. הוּא אֶחָד מֵאַלְפֵי עוֹבְדִים. הוּא עוֹשֶׂה עֲבוֹדָה אַחַת כָּל הַזְּמַן. הוּא אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לַחְשֹׁב. בָּאָה הַשַּׁבָּת, וּמַחְזִירָה לָאָדָם אֶת כְּבוֹדוֹ. הוּא בַּמֶּרְכָּז. הוּא הָעִקָּר. הוּא אֵינוֹ אֶחָד מֵאֲלָפִים. הָאָדָם וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הֵם הַכֹּל. הָעֲבוֹדָה, הַחוֹבוֹת, הַתַּפְקִידִים – כָּל אֵלֶּה כְּאִלּוּ אֵינָם קַיָּמִים יוֹם אֶחָד. וְעוֹד עִנְיָן: הָאָדָם הָעוֹבֵד שִׁשָּׁה יָמִים וְשׁוֹלֵט בַּטֶּבַע, שׁוֹלֵט בַּמְּכוֹנוֹת שֶׁהוּא עוֹבֵד בָּהֶן. הוּא מְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם: סוֹלֵל כְּבִישִׁים, מֵזִיז נְהָרוֹת מִמְּקוֹמָם, מוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה לֶחֶם, נֵפְט וְזָהָב, שׁוֹלֵחַ אֲנָשִׁים לַיָּרֵחַ, וְהָאָדָם מַתְחִיל לְהַרְגִּישׁ שֶׁהוּא מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת כָּל דָּבָר, שֶׁאֵין גְּבוּל לְכוֹחוֹ. וְכָךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבַעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשַׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיוּן, וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לְךָ, וְכָל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבְךָ, כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. וְזָכַרְתָּ אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ, כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל…" (דְּבָרִים ח:יב-יה). הָאָדָם הַמַּצְלִיחַ שׁוֹכֵחַ אֶת אֱלֹקִים. הוּא חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת הַכֹּל וְשֶׁכָּל הַצְלָחָה הִיא רַק בִּגְלַל כֹּחוֹ. וּבָא יוֹם הַשַּׁבָּת, וְהָאִישׁ הֶחָזָק כָּל הַשָּׁבוּעַ אֵינוֹ סוֹלֵל כְּבִישִׁים, וְאֵינוֹ מֵזִיז נְהָרוֹת. אָסוּר לוֹ לִפְתֹּחַ אֲפִלּוּ אֶת בֵּית הַחֲרֹשֶׁת שֶׁלּוֹ. הָאִישׁ מַפְסִיק לִהְיוֹת מְנַהֵל. הוּא נִהְיָה אַבָּא. הוּא הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְלוֹמֵד עִם כָּל הָאֲנָשִׁים הַבָּאִים לְהִתְפַּלֵּל. הוּא אָדָם פָּשׁוּט, הוּא אִישׁ כְּמוֹ כֻּלָּם.

הָאָדָם אֵינוֹ אָדוֹן לָעוֹלָם 

הָרַעְיוֹן כִּי הָאָדָם אֵינוֹ אָדוֹן לָעוֹלָם מוֹפִיעַ בְּסִפּוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם שֶׁבְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית. בִּתְחִלַּת סֵפֶר בְּרֵאשִׁית מְסֻפָּר עַל בְּרִיאַת הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְיוֹם הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ – שַׁבָּת לְהַשֵּׁם. בְּשַׁבָּת הָאָדָם מִתְבַּטֵּל לְבוֹרֵא עוֹלָם וְהַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו. בִּמְיֻחָד שֶׁבְּשַׁבָּת הָעוֹלָמוֹת עוֹלִים לְדַרְגָּה גְּבוֹהָה וְאָז גַּם הָאָדָם מִתְעַלֶּה וּמִתְאַחֵד עִם הַשֵּׁם וּמִתְכַּלֵּל בּוֹ וּמַרְגִּישׁ תַּעֲנוּג נִפְלָא.

סֵפֶר דְּבָרִים מַדְגִּישׁ שֶׁיּוֹם הַשַּׁבָּת הוּא יוֹם מְנוּחָה הֵן לְךָ וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּךָ הֵן לַעֲבָדֶיךָ, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁהָיִיתָ עֶבֶד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְיָצָאתָ לַחָפְשִׁי. אוּלָם הַתּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ דָּבָר נִפְלָא, שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא יוֹם מְנוּחָה רַק כַּאֲשֶׁר יֵשׁ חֻקִּים בְּרוּרִים אֵיךְ לִשְׁמֹר אוֹתָהּ. "יוֹם מְנוּחָה" אֵינוֹ מַסְפִּיק. תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַמְּנוּחָה: עֲבוֹדָה דְּחוּפָה, מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא גָּמַרְתִּי. הַשַּׁבָּת הִיא יוֹם מְנוּחָה אֲמִתִּי, רַק אִם יֵשׁ לָהּ מַעֲרֶכֶת חֻקִּים מְדֻיֶּקֶת הַמַּכְרִיחָה לָנוּחַ. זוֹהִי הַשַּׁבָּת הַיְּהוּדִית.

כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבָּת צָרִיךְ לְהָבִין אֶת מַהוּתָהּ הַפְּנִימִית שֶׁל הַשַּׁבָּת וְלָדַעַת שֶׁהָיְתָה חֶמְדָּה גְּנוּזָה וְקִבַּלְנוּ אוֹתָהּ עִם כָּל הַחֻקִּים הָאֱלֹקִיִּים הַדּוֹרְשִׁים שְׁמִירָתָהּ מַתָּנָה מֵהַשֵּׁם. שׁוּם בֶּן אָדָם בָּעוֹלָם אֲפִילוּ הֶחָכָם בְּיוֹתֵר לֹא הָיָה יָכוֹל לִיצוֹר מַעֲרֶכֶת חֻקִּים כָּזֹאת שֶׁל שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת גֹּדֶל הַמַּתָּנָה שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵאֵת הַשֵּׁם. וְרַק עַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת כְּהִלְכָתָהּ אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר לַשַּׁבָּת, לְהִתְחַבֵּר לַבּוֹרֵא וּלְהִתְחַבֵּר עִם הַאֲנִי הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ וּלְהַרְגִּישׁ תַּעֲנוּג נִפְלָא שֶּׁאֵין כָּמוֹהוּ.  

שאלות תוכן

ו. "השבת היא יותר מזה"… – יותר ממה?

2. "יום השבת משחרר את האדם" – ממה משחרר יום השבת את האדם?

3. כיצד מחזירה השבת לאדם את כבודו?

4."והאדם מתחיל להרגיש שאין גבול לכוחו". מדוע מרגיש כך האדם? וכיצד מתקנת השבת הרגשה זו?

5. מדוע צריך מערכת חוקים ברורים לשמירת שבת?

אוצר מילים

לפניך רשימת מילים מן הקטע. שבץ אותם במשפטים שלפניך: 

יִתָּכֵן שֶׁ, תָּלוּי בְּ, לִסְלֹל כְּבִישִׁ(ים), כְּאִלּוּ, מַעֲרֶכֶת חֻקִּים, עֹצֶם יָדִי, יוֹצֵר, עַצְמָאִי, לְהַמְצִיא, שׁוֹלֵט בְּ.

ו. ישראל היא מדינה ________.

2. בכל מדינה מתוקנת יש ________.

3. יש עננים כבדים, ________ ירד גשם.

4. איזהו גיבור? ה________ יצרו.

5. לילד זה כישרון יצירתי. הוא _______ צעצועים.

6. לא בכוחי ו________ קיבלתי מה שיש לי.

7. הוא מעמיד פנים _______ הוא ישן.

8. התינוק _______ אמו.

9. באומנותו הוא ________ כלי חרס.

10. הפועלים ________ חדש כדי להגיע בקלות אל המפעל.

צורות לשון

א. כינויי הרמז 

(מילים המרמזות על אדם או על דבר)

לְקָרוֹב

לְזָכָר: זֶה זוּ

לִנְקֵבָה: זֹאת אֵלּוּ הַלָּלוּ

לְרַבִּים: אֵלֶּה אֵלּוּ הַלָּלוּ הָהֵם

לְרַבּוֹת: אֵלֶּה

לְרָחוֹק

לְזָכָר: הַהוּא הַלָּז הַלָּזֶה הַלָּה אוֹתוֹ

לִנְקֵבָה: הַהִיא הַלָּזוֹ הִלָּה אוֹתָהּ

לָרַבִּים: הָהֵם הַלָּלוּ אוֹתָם

לְרַבּוֹת: הָהֵן הַלָּלוּ אוֹתָן

1. איש זה מוכר לכולנו.

2. הנרות הללו אנו מדליקים.

3. הנשים ההן התנדבו לעזור לעולים.

4. האיש הלזה הגיע להרצאה.

5. אולם קמעא קמעא התחיל הלה שוהה שם יותר ויותר.

6. חזרנו ולמדנו אותם פרקים.

7. המכשירים האלה משוכללים מאוד.

הסבר

השימוש בכינוי הרומז יתכן ביידוע : הספר הזה, המחברת הזאת, הדברים האלה.

או בלי יידוע: סֵפֶר זֶה, מַחְבֶּרֶת זֹאת, דְּבָרִים אֵלֶּה.

כמובן בכינויים שבהם יש יידוע ממילא, שם העצם המופיע לפניהם יהיה מיודע תמיד.

בדרך כלל כינוי הרמז בא אחרי שם העצם פרט ל"אותו", "אותם", ו"אותן", ששם העצם מופיע אחריהם.

ה"א הידיעה עשויה להופיע, כמובן, רק לפני שם העצם, אך אינה משנה את המשמעות,

והיא עשויה להופיע לפני שם בעל הברה אחת: "אותו יום" או "אותו היום".    

השלם את כינויי הרמז במשפטים שלפניך. שים לב אם יש צורך ביידוע או לא:

1. קניתי את המכשיר ________  בחנות מוכרת.

2. האם אתה מכיר את האיש ________ שראינו אתמול?

3. המרצה חוזר על ________ הרעיונות כל שיעור.

4. השאלה ________ מטרידה אותי כבר זמן רב.

5. חזרנו על התרגילים ________ כבר פעמיים.

6. זה מדבר כל הזמן ו________  שותק.

7. זה היה לפני כמאה שנה, בימים ________ לא היה כל המכשור המודרני של היום.

8. כל יום מתרחש ________ תהליך.

9. תמונות ________ מוכרות לי מאוד.

10. החופשה ________ הייתה נפלאה.

ב. שמות עצם בנקבה בסיומת: ִית

1. כלי תחבורה

מְכוֹנִית מוֹנִית מַשָּׁאִית טִיּוּלִית מֵכָלִית

קְרוֹנִית מַעֲלִית שִׁרְיוֹנִית חֲלָלִית דּוּגִית

שבץ את שם כלי התחבורה המתאים במשפטים שלפניך:

1. הובלנו את הרהיטים שלנו לדירה החדשה ב________.

2 העברנו את הנפט שב________ לחביות.

3. זהו בניין גבה קומה, לכן יש בו ________.

4. יצאנו לטיול בשלוש ________.     

5. ה________ שוגרה לירח באמצעות טיל.

6. עגלה שמסיעים על פני פסים או על כבל והיא משמשת בעיקר להעברת משאות נקראת ________.

7. אינני נוסע באוטובוס, כי יש לי ________.

8. הנוסעים הגיעו מן הספינה לחוף ב________.

9. רכב צבאי חמוש ומשוריין המשמש במיוחד לתפקידי סיור נקרא ________.

10. מאחר שהאוטובוס אחר, נסענו ב________.

2. להקטנה 

כּוֹס – כּוֹסִית, כַּדּוּר – כַּדּוּרִית, מַפָּה – מַפִּית, כַּף – כַּפִּית, לוּחַ –  לוּחִית.

נַקְבּוּב – נַקְבּוּבִית, פַּח – פָּחִית, קְעָרָה – קַעֲרִית, שַׂק – שַׂקִּית, תֵּל – תְּלוּלִית.

שבץ את שמות העצם בסיומת –  ִית במשפטים שלפניך:

1. דייסה, אין אוכלים בכף אלא ב________.

2. לאחר האכילה ניקינו את הידים ב________.

3.על ה________, שהייתה על השולחן, הנחנו את הפסולת. 

4. שמנו כריכים ב________ ויצאנו לדרך.

5. לקחנו את הקמח ועשינו ממנו _______.

6. מלאנו את ה________ יין ושתינו לחיים.          

7. בדם יש ________ דם אדומות ולבנות.

8. עור הגוף מלא ________.     

9. בכל כלי רכב יש ________, ובה רשום מספר הרכב.

10. על השולחן במטבח עמדה ________ שמן.

תחביר

א. השוואה והנגדה במשפט פשוט

השוואה                          הנגדה

א׳ דומה לב'                   א׳ שונה מב׳

יש דמיון בין א׳ לב׳          יש הבדל/שוני בין א׳ לב׳

הדמיון בין א' לב' הוא      ההבדל/השוני בין א׳ לב׳ הוא

1. רבקה דומה לאימה.

2. יש דמיון בין לימון לאתרוג.

3. הדמיון בין התמונות הוא בסגנון.

4. ראובן שונה משמעון אחיו.

5. יש הבדל/שוני בין מרק לדייסה.

6. ההבדל/ השוני בין עיר לכפר הוא גדול.

לפניך צמדים של שמות עצם. שבץ אותם במשפטי השוואה והנגדה:

1.         לחם, עוגה.

2.         דבש, מלח.

3.         שמש, ירח.

4.         ילדים, מבוגרים.

5.         אשכולית, לימון.

6.         פרי, ירק.

7.         ישראל, אמריקה.

8.         בית, לול.

9.         פטיש, מסמר.

10.       ספר, משחק.

ב. ערך היתרון

א' (שם תואר) מב'

א'(שם תואר) יותר מב'

א'(שם תואר) יותר מן ב'

א' (שם תואר) פחות מב'

א' (שם תואר) פחות מן ב'

1. בשבת אתה חזק יותר מכל המכשירים המשמשים אותך.

2. בדרום קר פחות מן הצפון.

3. השמש גדולה מן הירח.

4. אוויר ירושלים צלול יותר מאוויר השפלה.

5. בבית ספרנו המשמעת חזקה פחות מבבית ספרכם.

6. הברזל כבד מן העץ.

7. המזכיר גמיש פחות מן המנהל.

ערוך השוואה בין שני מורים, שתי ארצות, שתי תקופות בחייך, עברית ושפת האם שלך,

שני רהיטים, שני מאכלים, שני בתים, שני סיפורים, שני רעיונות;

והשתמש בערך היתרון ובשמות התואר המתאימים.

ג. במקום, במקום ש

לפני משפט(פועל בעתיד): במקום ש

לפני שם פועל: במקום

1. האדם תלוי בטכנולוגיה, במקום שהמכשירים יהיו המשרתים שלו.

2. תעשה, במקום שתדבר.

3. במקום לשבת בחיבוק ידיים, צריך לפעול.

4. שתיתי מים במקום לאכול.

5. במקום שתפריעו, תשחקו.

 השלם את המשפטים שלפניך:

השתמש ב"במקום" או ב"במקום ש" במשפטים שלפניך:

1. אל תיתן הרצאות, לך לשיעורים.

2. אין אנו אוהבים מתנות, אנו אוהבים ליהנות מיגיע כפינו.

3. אל תנסה לצטט פסוקים בעל פה, קרא מתוך התנ"ך.

4. איננו מעוניינים לצפות במצעד, אנו מעוניינים לצעוד בעצמנו.

5. אין הם מקשיבים לדברי המורה, הם מפריעים למהלך השיעור.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים. קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

פָּרָה שׁוֹמֶרֶת שַׁבָּת – עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ

מַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אַחַד שֶׁהָיְתָה לוֹ פָּרָה אַחַת חוֹרֶשֶׁת. לְיָמִים יָרַד אוֹתוֹ חָסִיד מִנְּכָסָיו וּמְכָרָהּ לְנָכְרִי אֶחָד, חָרַשׁ זֶה שִׁשָּׁה יָמִים שֶׁל חֹל, בְּשַׁבָּת הוֹצִיאָהּ לַחְרֹשׁ בָּהּ, רָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא______ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. הָיָה הוֹלֵךְ וּמַכֶּה אוֹתָהּ, וְהִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה כָּךְ, הָלַךְ אֵצֶל אוֹתוֹ ________ וְאָמַר לוֹ: בּוֹא וְטֹל פָּרָתְךָ. שִׁשָּׁה ______ עָבַדְתִּי בָּהּ, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הוֹצֵאתִיהָ לַחוּץ, וְרָבְצָה תַּחַת הָעֹל וְלֹא רָצְתָה לַעֲשׂוֹת שׁוּם מְלָאכָה בָּעוֹלָם, וְכַמָּה שֶׁהָיִיתִי מַכֶּה אוֹתָהּ הִיא אֵינָהּ זָזָה מִמְּקוֹמָהּ.

כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, הֵבִין אוֹתוֹ חָסִיד מִפְּנֵי מָה אֵינָהּ עוֹשָׂה מְלָאכָה, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה לָנוּחַ ______. אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: בּוֹא וַאֲנִי מַעֲמִידָהּ וְאֶעֱשֶׂנָּה חוֹרֶשֶׁת. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלָהּ אָמַר לָהּ: הוֹי פָּרָה! כְּשֶׁהָיִיתָ _______ הָיִית נִנּוֹחָה בְּשַׁבָּת, עַכְשָׁו שֶׁגָּרְמוּ עֲווֹנוֹתַי וּמְכַרְתִּיךְ לְנָכְרִי זֶה, בְּבַקָּשָׁה מִמֵּךְ, עִמְדִי וַעֲשִׂי רְצוֹן אֲדוֹנַיִךְ!

מִיַּד עָמְדָה וּבִקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת ______. אָמַר הַנָּכְרִי לְאוֹתוֹ חָסִיד: אֵינִי מַנִּיחֲךָ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי, מֶה עָשִׂיתָ לָהּ וּמַה______ לָהּ בְּאָזְנֶיהָ, שֶׁמָּא כִּשַּׁפְתָּ אוֹתָהּ? אָמַר לוֹ אוֹתוֹ חָסִיד: כָּךְ וְכָךְ אָמַרְתִּי.

כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע אוֹתוֹ ______ כָּךְ, נִבְהַל וְנִזְדַּעְזַע וְנָשָׂא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ וְאָמַר: וּמַה זּוֹ שֶׁאֵין בָּהּ לֹא שִׂיחָה וְלֹא דַּעַת וְלֹא תְּבוּנָה, הִכִּירָה אֶת בּוֹרְאָהּ, אֲנִי שֶׁבְּרָאַנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ וְנָתַן לִי דֵּעָה – וְלֹא אַכִּיר אֶת בּוֹרְאִי!

מִיַּד בָּא וְנִתְגַּיֵּר וְזָכָה לִלְמֹד_____, וְנִקְרָא "ר׳ יוֹחָנָן בֶּן תורתה".

הַמִּלִּים הַחֲסֵרוֹת: יָמִים, אָמַרְתָּ, תּוֹרָה, הַנָּכְרִי, וּבֵינָהּ, בְּאָזְנֶיהָ, מְלָאכָה, חָסִיד, בִּרְשׁוּתִי, רָצְתָה, בְּשַׁבָּת.