שיעור תשיעי בעברית למתקדמים

יום ראשון ד׳ תשרי ה׳תשע״ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע
פרשת ואתחנן

יִעוּדוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל על־פי ש"ה ברגמן

אֲנַחְנוּ, הַיְּהוּדִים הַלְּאֻמִּיִּים, הֶאֱמַנּוּ שֶׁאֶפְשָׁר לָנוּ לְהָבִין אֶת תּוֹלְדוֹת עַמֵּנוּ בְּעֶזְרַת אוֹתָן קָטֵגוֹרִיּוֹת שֶׁבָּהֶן מוֹדְדִים וּמְבִינִים אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל כָּל הָעַמִּים. בְּמֻשָּׂגִים מְדִינִיִּים, כַּלְכָּלִיִּים, חֶבְרָתִיִּים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֵן יְשָׁנִים וְהֵן חֲדָשִׁים, אַךְ לְלֹא סָפֵק הַתּוֹפָעָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל עוֹבֶרֶת אֶת כֹּחַ הַשָּׂגָתָם שֶׁל מֻשָּׂגִים אֵלּוּ. כֹּחָם שֶׁל כָּל הַהֶסְבֵּרִים הָאֵלֶּה מֻגְבָּל מִלְּכַתְּחִלָּה; וְאֶת הָעֻבְדָּה הָרִאשׁוֹנִית שֶׁל קִיּוּמֵנוּ וְדַרְכֵּנוּ בַּהִיסְטוֹרְיָה וְשֶׁל שׁוּבֵנוּ לְאַרְצֵנוּ לֹא תָּבִין בַּכֵּלִים שֶׁל הַמַּדָּעִים, אַף הַחֲדִישִׁים בְּיוֹתֵר, שֶׁל מֶחְקָר פְּסִיכִי וּפִיסִי, כִּי עֻבְדָּה זוֹ הִיא מֶטָפִיסִית דָּתִית. אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים הַלְּאֻמִּיִּים הֵעַזְנוּ, מִמְּרוֹם תּוֹדַעְתֵּנוּ הַמַּדָּעִית, לְהִתְכַּחֵשׁ לְ"אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ" וּלְהִתְבַּיֵּשׁ בּוֹ. הָעֻבְדּוֹת פָּתְחוּ לָנוּ אֶת עֵינֵינוּ. אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים לְהָבִין אֶת מוּבָנָהּ שֶׁל בְּחִירָה זוֹ: אֵין אָנוּ "גֶּזַע עֶלְיוֹן" בִּגְלַל בְּחִירָה זוֹ, אַךְ נִבְחַרְנוּ לִהְיוֹת עֵדִים בְּהֶשֵּׂגֵינוּ וּבְנֶאֱמָנוּתֵנוּ וְגַם בְּכִשְׁלוֹנוֹתֵינוּ, בַּעֲלִיּוֹתֵינוּ וּבִירִידוֹתֵינוּ. נְבִיאֵינוּ לֹא רַק הֵבִיאוּ לָנוּ וּלְעוֹלָם אֶת בְּשׂוֹרָתָם, אֶלָּא הֵם רָאוּ מֵרֹאשׁ אֶת הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת שֶׁל עַמָּם. בַּחֲזוֹנָם הֶרְאוּ לְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת צוּרָתָם שֶׁל חַיֵּינוּ בַּהִיסְטוֹרְיָה, אֶת הַפָּרָדִיגְמָה שֶׁל תּוֹלְדוֹתֵינוּ. הֵם אָמְרוּ לְכָל הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים: כָּךְ הוּא גּוֹרָלוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, גָּלוּתוֹ וְשׁוּבוֹ אֶל אַרְצוֹ.

בְּמוּבָן זֶה, הֲרֵי עַמֵּנוּ הוּא הָעָם הַיְּחִידִי אֲשֶׁר קִיּוּמוֹ הַהִיסְטוֹרִי לְאֻמִּי נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ קִיּוּם דָּתִי מֶטָפִיסִי. אֵצֶל כָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים נֶחְלַק הַצַּד הַלְּאֻמִּי וְהַצַּד הַדָּתִי שֶׁל חַיֵּיהֶם. לֹא כֵן אֶצְלֵנוּ. מֻשָּׂג הַיְּהוּדִי מֵכִיל אֶת שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת גַּם יַחַד בְּתוֹכוֹ, וְהַמְּתִיחוּת הוֹפֶכֶת לְדִיאָלֶקְטִיקָה פְּנִימִית, לְדִינָמִיקָה דִּיאָלֶקְטִית שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ. אָמְנָם קַיָּמוֹת אֶפְשָׁרֻיּוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁל בְּרִיחָה מִן הַמְּתִיחוּת הַזֹּאת. גַּם פִּתְרוֹן הַבְּעָיָה הַדָּתִית בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה הַצִּיּוֹנִי עַל יְדֵי הַנֻּסְחָה הַקַּלָּה, שֶׁעָלֶיהָ הִכְרִיזוּ מִבָּמַת הַקּוֹנְגְּרֶס, שֶׁ"הַדָּת הִיא עִנְיָן פְּרָטִי", הִיא בְּרִיחָה: בְּרִיחָה הִיא הֲפִיכַת הָאִידֵאָל הַמְּשִׁיחִי לְאִידֵאָל לְאֻמִּי מְדִינִי בִּלְבַד.

אֵלֶּה הֵם נִסְיוֹנוֹת לְפוֹצֵץ אֶת הַדִּיאָלֶקְטִיקָה הַפְּנִימִית, שֶׁבֵּין עַם וֶאֱמוּנָה בַּמֻּשָּׂג שֶׁל הַיְּהוּדִי, אַךְ אֵינְךָ יָכוֹל לְפוֹצֵץ מֻשָּׂג שֶׁהוּא בִּפְנִימִיּוּתוֹ דִּיאָלֶקְטִי בְּלִי לְבַטְּלוֹ לְגַמְרֵי. עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּתְכַּחֵשׁ לְמַהוּתוֹ נִדּוֹן לִכְלָיָה וּלְנִוּוּן, וְאִתּוֹ יַחַד גַּם שְׂפָתוֹ וְתַרְבּוּתוֹ. כִּי אָנוּ חַיִּים מִן הַמְּתִיחוּת שֶׁבַּדִּיאָלֶקְטִיקָה שֶׁל עַם מְיֻחָד נִבְחַר וְדָת אֱנוֹשִׁית כּוֹלֶלֶת, וְהִיא קָבְעָה אֶת תּוֹלְדוֹת יִשְׂרָאֵל.

עִם הַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית נִכְנְסָה הַדִּיאָלֶקְטִיקָה הַזֹּאת לִסְטַדְיָה חֲדָשָׁה. עַם יִשְׂרָאֵל נֶאֱבַק עַל אַדְמָתוֹ, עַל קִיּוּמוֹ הַלְּאֻמִּי, וְסוֹמֵךְ בְּמִלְחָמָה זוֹ – בְּיוֹדְעִים וְלָרֹב בְּלִי יוֹדְעִים – עַל הַהַבְטָחוֹת שֶׁל התנ"ך.

לְשׁוּרוֹת אֵלּוּ מַטָּרָה אַחַת בִּלְבַד: לַעֲזֹר לְכָךְ שֶׁנִּהְיָה גְּלוּיִים לְגַבֵּי עַצְמֵנוּ, שֶׁלֹּא נְבַסֵּס אֶת מִפְעָלֵנוּ עַל כָּל מִינֵי אִידֵאוֹלוֹגְיוֹת שְׁאוּלוֹת, אִידֵאוֹלוֹגְיוֹת שֶׁל תַּחְלִיף, אֶלָּא שֶׁנָּעֵז לְהֵרָאוֹת (לָנוּ וְלַאֲחֵרִים) בָּאֱמֶת שֶׁל הֲוָיָתֵנוּ, וְהֲוָיָתֵנוּ הִיא דָּתִית לְאֻמִּית וּמִפְעָלֵנוּ הוּא דָּתִי לְאֻמִּי.

שאלות תוכן

1. "התופעה של עם ישראל עוברת את כוח השגתם של מושגים אלו" – מהם מושגים אלו, ומדוע אין הם מסבירים את התופעה של עם ישראל?

2. מהו המובן של "אתה בחרתנו" על פי הוגו ברגמן?

3. "במובן זה, הרי עמנו הוא העם היחידי אשר קיומו ההיסטורי לאומי נושא בתוכו קיום דתי מטפיסי" – מהו "מובן זה"? באיזה מובן?

4. "מושג היהודי מכיל את שני היסודות גם יחד" – מהם שני היסודות שהמושג "היהודי" מכיל?

5. "אמנם קיימות אפשרויות שונות של בריחה מן המתיחות הזאת"…- מהי "המתיחות הזאת"? ומהן האפשרויות של בריחה ממנה?

6. מדוע אי אפשר לפוצץ את הדיאלקטיקה הפנימית שבמושג "יהודי"?

7. "לשורות אלה מטרה אחת: לעזור לכך שנהיה גלויים לגבי עצמנו"… – מהו הגילוי, שאנו חייבים לגלות לעצמנו, לדעתו של הוגו ברגמן?

אוצר מילים

א. מה כתוב בקטע במקום המילים שבשורה ראשונה?

המילים שבקטע כתובות בשורה שניה שלא לפי הסדר. התאם אותן לסדר של שורה ראשונה.

שורה ראשונה

מֵרֹאשׁ, הַכָּרָה, לִכְפֹּר, נְבוּאָה, תַּבְנִית, הַיּוֹצֵא מִגֶּדֶר הַטֶּבַע, מַחֲזִיק בְּתוֹכוֹ, וִכּוּחַ, הֵחָלְשׁוּת, שָׁלָב.

שורה שניה

פָּרָדִיגְמָה, מֶטָפִיסִי, חָזוֹן, תּוֹדָעָה, לְהִתְכַּחֵשׁ, מִלְּכַתְּחִלָּה, מֵכִיל, נִוּוּן, דִיאָלֶקְטִיקָה, סְטַדְיָה.

ב. ביטויים בצירוף "כך"

כָּךְ, בְּכָךְ, לְכָךְ, מִכָּךְ.

לְפִיכָךְ, כָּל כָּךְ, אַחַר כָּךְ, נוֹסַף עַל כָּךְ.

עַל יְדֵי כָּךְ, עַד כְּדֵי כָּךְ, תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ.

1. כך הוא גורלו של עם ישראל.

2. לשורות אלה מטרה אחת בלבד: לעזור לכך שנהיה גלויים לגבי עצמנו.

3. אוי לי שראיתיך בכך.

4. אם שינה את הסדר, אין בכך כלום.

5. אל ייפטר אדם מחברו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זכרהו.

6. אנשים אלה הם בעלי מידות טובות וחכמים גדולים, ונוסף על כך הם בעלי חוש הומור מפותח.

7. כך היא גאולתם של עם ישראל, בתחילה היא באה קמעא קמעא…

שבץ את הביטויים שנוצרו מן המילה "כך" במשפטים שלפניך:

1. לא האמנתי שהוא ירד מנכסיו ________.

2. אם אני עובד – הזמן חולף, ואם אני נח – הזמן חולף, ________ השעון אינו משנה את קצב פעולתו.

3. התבוננתי בחבריי ובסודיות שבהתנהגותם, ________ הבנתי, שהם מכינים לי הפתעה.

4. נתתי לו את ספרי במתנה, ________ זכיתי במצווה.

5. הוא אינו רק אוהב את הוריו מאוד, אלא הוא מכבד אותם ________.

6. אם אתה עייף, כדאי שתנוח ו________ תעבוד.

7. רציתם לטייל ומנעתי אתכם ________, כי לא הנחתי לכם ללכת.

8. זאת היא חובתנו, ו________ יפה לנו.

9. הוא יודע לנגן יפה בכינור, אך אין אומנותו ________.

10. איש זה צנוע הוא, ________ קולו כמעט ואינו נשמע.

11. כל הנשים הקשיבו בעניין להרצאה, ו________ עסקו במלאכת יד.

12. מורה זה עובד קשה. הוא מלמד בארבעה בתי ספר ובשני מכונים ו________ הוא נותן שיעורים פרטיים.

צורות לשון

פָּעוּל, פָּעִיל (שם תואר) > פְּעִילוּת (שם עצם)

פָּעִיל – פְּעִילוּת

קָלִיל – קְלִילוּת

קָרִיר – קְרִירוּת

סָבִיל – סְבִילוּת

סָבִיר – סְבִירוּת

חָבִיב – חֲבִיבוּת

פָּעוּל – פְּעִילוּת

מָתוּחַ – מְתִיחוּת

קָבוּעַ – קְבִיעוּת

פָתוּחַ – פְּתִיחוּת

סָגוּר – סְגִירוּת

רָצוּף – רְצִיפוּת

השלם את המשפטים שלפניך.

השתמש בשמות התואר ובשמות העצם שבטבלה לפי הצורך ובמקומות המתאימים להם:

ו. הוא עומד מתוח. המתיחות שלו ________.

2. היא עובדת קבועה. היא קיבלה את קביעותה ________.

3. יש לו לב פתוח. זוהי פתיחות ________.

4. יש אנשים סגורים. ________________________.

5. למדנו שבע שעות רצופות. _______________________.

6. ______________________. הקלילות שלו נובעת ממצב רוח טוב.

7. מזג האוויר ________, ולכן חדרה ________ לעצמות.

8. כשהוא היה ילד, הוא היה ________ מאוד. משהתבגר חדל לנהוג ב________.

9. זוהי השקפה ________ והגיונית. על ה ________ שלה אין עוררין.

10. מקומות אלה ________ עלינו. חביבותם ________.

תחביר

"אֶלָּא" להוספה

לא רק א' אלא גם ב'       

לֹא רַק…     אֶלָּא…          

אֵינוֹ רַק…     אֶלָּא גַּם …  

לֹא רַק…     כִּי אִם גַּם …  

…לֹא זוֹ בִּלְבַד     אֶלָּא גַּם …         

…לֹא זוֹ בִּלְבַד     אֶלָּא שֶׁ…           

1. נביאינו לא רק הביאו לנו ולעולם את בשורתם, אלא הם ראו מראש את הדרך הזאת של עמם.

2. אין הוא רק מדבר, אלא גם עושה.

3. אין הוא מפריע לנו, לא זו בלבד אלא שהוא עוזר לנו מאוד.

4. הוא אינו רק חכם, כי אם גם חרוץ,

השלם את המשפטים שלפניך:

1. לא רק אתם חכמים אלא גם____________________________.

2. כאן לא רק לומדים ומשננים, כי אם גם _____________________.

3. ספרי נשאר אצלך, לא זו בלבד אלא ______________________.

4. מכשיר זה משמש אותי לא רק לעבודה __________ למשחק.

5. במצלמה זו אפשר לצלם לא רק נופים, כי אם גם ____________.

6. נתת לך את שעוני במתנה, לא זו בלבד אלא ש______________.

7. המחשב אינו רק בעל זיכרון טוב יותר משל האדם, אלא אף ________.

8. קראנו ולמדנו, לא זו בלבד אל גם _______________________.

9. לא רק התלמידים הגיעו להרצאה _________________________.

10. _______________________, כי אם גם עובדים קשה.

השלם

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

הַקְּדֻשָּׁה הַטִּבְעִית – הָרַב אַבְרָהָם יִצְחַק הַכֹּהֵן קוּק

הֶכְרֵחִי אֵפוֹא לִיצֹר עַם שֶׁהַקְּדוֹשָׁה – תְּכוּנַת הִדָּבְקוּת בְּהַשֵּׁם וְהַהִתְקַשְּׁרוּת אֵלָיו – הִיא בּוֹ טֶבַע  ________ שֶׁאֵינוֹ בַּר חֲלוֹף, תְּכוּנָה טִבְעִית וְלֹא נִרְכֶּשֶׁת, ________ שֶׁקִּיּוּמָהּ אֵינוֹ תָּלוּי בִּבְחִירָתוֹ הַחָפְשִׁית שֶׁל הָאָדָם, בִּרְצוֹנוֹ וּבְמַעֲשָׂיו, שֶׁאֵינָהּ מֻתְנֵית בְּדָבָר. תְּכוּנָה שֶׁהִיא ________ טִבְעוֹ וְחֹק – לֹא יַעֲבֹר. עַם קָדוֹשׁ מֵרֶחֶם, ________ בְּמַהוּת מִצַּד עֶצֶם טִבְעוֹ, וְלֹא מִצַּד מַעֲשָׂיו ________. עַם שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ אֵינָהּ פְּרָס עַל מַעֲשָׂיו, וְאַף לֹא תּוֹצְאָתָם, כִּי אִם קְדֻשָּׁתוֹ קוֹדֶמֶת לְמַעֲשָׂיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא ________ עִמָּהּ. אָמְנָם, כְּכָל שֶׁיִּרְבּוּ מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים – תִּתְעַצֵּם רָמַת קְדֻשָּׁתוֹ, וּכְכָל שֶׁיִּפְחֲתוּ – ________ עָצְמָתָהּ, אַךְ עֶצֶם הַקְּדֻשָּׁה לֹא תַּעֲלֶה וְלֹא תֵּרֵד. קַל ________ שֶׁלֹּא תִּתְבַּטֵּל לְעוֹלָם וּמֵעוֹלָם. טֶבַע הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל… הוּא כֹּחַ קָדוֹשׁ, פְּנִימִי מֻנָּח בְּטֶבַע הַנֶּפֶשׁ בִּרְצוֹן הַשֵּׁם, כְּמוֹ טֶבַע כָּל דָּבָר מֵהַמְּצִיאוּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּנּוֹת כְּלָל. "וְיַעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם", כְּכָל שְׁאָר חֻקֵּי הַטֶּבַע.

(מתוך אגרת ל"ו באגרות ראי"ה לרב קוק)

המילים החסרות: תְּכוּנָה, תִּפְחַת, חֹק, נוֹלָד, קָדוֹשׁ, הַטּוֹבִים, קַיָּם, וָחֹמֶר.

פרסום תגובה חדשה

test email