שיעור שלושה עשר בעברית למתקדמים

יום שלישי ו׳ תשרי ה׳תשע״ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: "והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב"ם בהקדמה למשנה את "שמחת הרגל" ו"לימוד לשון הקודש" כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: "ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם".
מאת שולמית שמידע
על לוח צהוב

 

 

 

 רַעְיוֹנוֹת עַל חִנּוּךְ וְהוֹרָאָה הַכְּלוּלִים בְּמֻנְּחֵי הַשָּׂפָה עַל פִּי הָרַב ש"ר הִירְשׁ

 

אֵין הַרְבֵּה שָׂפוֹת עֲשִׁירוֹת בְּמֻנָּחִים מְדֻיָּקִים וּמְאַלְּפִים עַל פְּרָטֵי הַהוֹרָאָה כְּמוֹ הַשָּׂפָה הָעִבְרִית.

 

כְּמֻנָּח לַהוֹרָאָה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת הַשָּׂפָה הָעִבְרִית בַּפֹּעַל "למד" שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא: הֶרְגֵל, חֲזָרָה, תְּפִיסָה, הַגְדָּרָה וַעֲרִיכָה שֶׁל הַחֹמֶר, וּכְמוֹ כֵן אִמּוּן וַחֲזָרָה עַל הַחֹמֶר עַל יְדֵי הָעֲבוֹדָה הָעַצְמִית וְהַיְּצִירָה, בְּמִדָּה כָּזֹאת, שֶׁהַפְּעֻלָּה נֶהֱפֶכֶת לְהֶרְגֵּל, הַמּוּבָן מֵאֵלָיו, גַּם בְּשֶׁטַח הַתְּפִיסָה וְגַם בְּשֶׁטַח הַיְּצִירָה. פְּעֻלָּה זוֹ דּוֹרֶשֶׁת בְּעִקָּר סַבְלָנוּת מִן הַמְּלַמֵּד.

 

מֻנָּח אַחֵר הוּא "שנן". פֵּרוּשׁוֹ הוּא: לִמְסֹר לַתַּלְמִיד אֶת הַיְּדִיעָה בְּדֶרֶךְ קְצָרָה חַדָּה וּמְדֻיֶּקֶת, פְּשׁוּטָה וּבְרוּרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר אֵצֶל הַתַּלְמִיד שׁוּם סָפֵק, עַל הַ"אֵיךְ" וה"מָה" שֶׁל הָעִנְיָן הַנִּלְמָד. יֵשׁ לְהִמָּנַע מִלְּחַפּוֹת עַל שֶׁפַע מִלִּים מְיֻתָּרוֹת, הַמַּקִּיפוֹת אֶת הַמֻּשָּׂג וּמַנְחִילוֹת לַתַּלְמִיד רַק אֶת הַצֵּל שֶׁל הַמֻּשָּׂג, וְלֹא אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁבּוֹ, שֶׁהוּא לְגַבֵּי הַלּוֹמֵד חָדָשׁ, וְעָלָיו לִלְמֹד אוֹתוֹ הֵיטֵב, בְּאֹפֶן שֶׁיְּקַבֵּל מִמֶּנּוּ תֵּאוּר בָּרוּר, חַד וּבָהִיר, שֶׁיַּחְדֹּר לְתוֹךְ הַמּוֹחַ וְהַלֵּב. כְּדֵי לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִיד הַמְּשַׁנֵּן צָרִיךְ הַמְּחַנֵּךְ בְּעַצְמוֹ לָדַעַת אֶת חֹמֶר הַלִּמּוּד בִּמְהִירוּת מְדֻיֶּקֶת. רַק מִי שֶׁשּׁוֹלֵט יָפֶה בַּחֹמֶר וּמְשֻׁכְנָע לַחֲלוּטִין בַּאֲמִתּוּת דְּבָרָיו, יִמְצָא עַל נְקַלָּה אֶת הַמִּלָּה הַמַּתְאִימָה לוֹ בְּקִצּוּר וּבַהֶחְלֵטִיּוּת הַדְּרוּשָׁה. רַק הַמֻּשָּׂג הַבִּלְתִּי בָּרוּר זָקוּק לְמִלִּים רַבּוֹת בִּכְדֵי לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵעַ מֵחֶסְרוֹן הַיְּדִיעָה הַבְּרוּרָה שֶׁל הַמַּרְצֶה אוֹ הַמּוֹרֶה.

 

הַמֻּנָּח "לקח" אֵינוֹ פּוֹנֶה אֶל הַמְּחַנֵּךְ הַמּוֹסֵר, כִּי אִם אֶל הֶחָנִיךְ הַתּוֹפֵס, "הַלּוֹקֵחַ". מִן הַבִּטּוּי הַזֶּה וּמֻשָּׂגוֹ הַמָּלֵא יַסִּיק הַמְּחַנֵּךְ אֶת הַמַּסְקָנָה, שֶׁגַּם אִם הוּא נָאַם, הוֹרָה, דִּבֵּר אוֹ לִמֵּד בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה שְׁלֵמָה בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְעֵרָנוּת, לִמֵּד בְּכָל זֹאת רַק אֶת מַה שֶּׁהַתַּלְמִידִים תָּפְסוּ וְלֹא יוֹתֵר. לִפְנֵי הַשִּׁעוּר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּרוּר לַמּוֹרֶה מַה שֶּׁהַתַּלְמִידִים יִתְפְּסוּ בְּמֶשֶׁךְ הַשִּׁעוּר הַזֶּה. זֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַבִּטּוּי "לֶקַח" כְּמוֹ כֵן עַל הַמּוֹרֶה לִהְיוֹת מְשֻׁכְנָע, שֶׁהַתַּלְמִידִים לָמְדוּ וְהֵבִינוּ אֶת הַחֹמֶר, וְרַק בְּמִדָּה שֶׁהִצְלִיחַ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, יֵדַע הַמּוֹרֶה אִם טָרַח בְּחִנָּם אוֹ רָאָה בְּרָכָה בַּעֲמָלוֹ.

 

יֵשׁ לַשָּׂפָה הָעִבְרִית מֻנָּח מְאַלֵּף בְּיוֹתֵר הַכּוֹלֵל אֶת כָּל פְּעֻלּוֹת הַחִנּוּךְ וְהַהוֹרָאָה, וְהוּא "רבה". מִשֹּׁרֶשׁ זֶה בָּא הַכִּנּוּי רַבִּי. בְּנִגּוּד לַכִּנּוּי הַלּוֹעֲזִי "מָגִיסְטֶר", שֶׁעָבַר מֵהַשָּׂפָה הַלָּטִינִית לְרֹב הַשָּׂפוֹת הָאֵירוֹפִּיּוֹת וְשֶׁפֵּרוּשׁוֹ הוּא: הָאִישׁ הַיּוֹתֵר רַב, הַיּוֹתֵר גָּדוֹל – בְּנִגּוּד לְכִנּוּי לוֹעֲזִי זֶה קוֹרְאִים בְּעִבְרִית אֶת הַמְּלַמֵּד בְּשֵׁם "רַבִּי"(בַּבִּנְיָן פִּעֵל), וּפֵרוּשׁוֹ: הַמַּרְבֶּה. בִּפְעֻלַּת הַחִנּוּךְ וְהַהוֹרָאָה הוּא שׁוֹאֵף לְ"הִתְרַבּוּת" כְּלוֹמַר, לְהִשָּׁנוֹת בְּתַלְמִידָיו וַחֲנִיכָיו, לְחַנֵּךְ אוֹתָם לִהְיוֹת בִּדְמוּתוֹ כְּצַלָּמוֹ בְּרוּחָם וּבְמוּסָרָם. כָּל תָּכְנָהּ וְכָל אָשְׁרָהּ שֶׁל פְּעֻלַּת הַחִנּוּךְ כְּלוּלִים בְּמֻנָּח זֶה. כָּל תָּכְנָהּ, פֵּרוּשׁוֹ: הָרַבִּי רוֹאֶה חוֹבָהּ לְעַצְמוֹ לִפְעֻלָּה תְּמִידִית לְלֹא לֵאוּת בְּפִתּוּחַ הָרוּחַ וְהַמּוּסָר. עָלָיו לְהִשְׁתַּלֵּם יוֹתֵר וְיוֹתֵר בְּחִנּוּךְ עַצְמִי, כְּדֵי שְׁ"הִשָּׁנוּתוֹ" בִּפְרִי עֲמָלוֹ אֵצֶל חֲנִיכָיו תִּהְיֶה לְתוֹעֶלֶת הָאֱנוֹשׁוּת, עָלָיו, אֵפוֹא, לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר מִפְּנֵי שְׁגִיאוֹת וְחֻלְשׁוֹת אָפְיוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בַּהֲפָצַת שְׁגִיאוֹת וְחֻלְשׁוֹת מוּסָרִיּוֹת, בִּמְקוֹם לִהְיוֹת "רַבִּי", זֹאת אוֹמֶרֶת, מַרְבָּה אֱמֶת וְצֶדֶק. אָשְׁרוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה בַּעֲבוֹדַת הַחִנּוּךְ כָּלוּל בְּמֻנָּח זֶה. מוֹרֶה שֶׁרָכַשׁ לְעַצְמוֹ יְדִיעוֹת רְחָבוֹת, יִתְפֹּס אֶת פְּעֻלָּתוֹ הַמִּקְצוֹעִית כְּתַפְקִיד לְעַצֵּב בְּמֵישָׁרִין אֶת עֲתִידָהּ הָרוּחָנִי וְהַמּוּסָרִי שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת, וְהוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא, לַמְרוֹת שֶׁבְּנֵי אָדָם, לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, אֵינָם מַעֲרִיכִים אוֹתוֹ וְאֵינָם מַכִּירִים בּוֹ וּבְעֶרְכּוֹ הַנָּכוֹן כָּרָאוּי. בְּכָל מִלַּת אֱמֶת, בְּכָל תְּכוּנָה תּוֹעַלְתִּית וּמְפַתַּחַת, שֶׁהוּא מַנְחִיל לְתַלְמִידָיו וַחֲנִיכָיו, הוּא רוֹשֵׁם אֶת עַצְמוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם בְּסֵפֶר הַחַיִּים שֶׁל תַּלְמִידָיו וַחֲנִיכָיו, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁיִּפְעֲלוּ וְיַצְלִיחוּ, מִתְרַבֶּה הָרַבִּי וּמַמְשִׁיךְ לִחְיוֹת וְלִפְעֹל.

 

כָּךְ מַדְגִּישִׁים הַמֻּנָּחִים הָאֵלֶּה פְּרָטִים חֲשׁוּבִים שׁוֹנִים שֶׁל פְּעֻלַּת הַחִנּוּךְ וְהַהוֹרָאָה.

 

שִׂיא הַשִּׂיאִים שֶׁל כָּל הַמֻּנָּחִים הַכּוֹלֵל אֶת הַהוֹרָאָה עַל מַטְּרָתָהּ וְשִׁיטָתָהּ, הוּא הַמֻּנָּח הַנִּשְׂגָּב "הוֹרֶה", הַפּוֹעֵל הַיּוֹצֵא שֶׁל "הרה". זֶהוּ הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁל הַמִּלָּה "תּוֹרָה". פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה הוּא: הֻלֶּדֶת רוּחָנִית, הַפְרָאָה. עַל כֵּן נִקְרָא הַמְּלַמֵּד: "מוֹרֶה" – כְּמוֹ שֶׁהַגֶּשֶׁם הַמַּפְרֶה נִקְרָא "יוֹרֶה" (דְּבָרִים יא:יד) אוֹ "מוֹרֶה" (יוֹאֵל כ כג). לְפִי זֶה יֵשׁ לִרְאוֹת אֶת הַמּוֹרֶה כְּמַפְרֶה רוּחָנִי, וּפְעֻלָּתוֹ הִיא הַחְדָּרַת הַזֶּרַע לְתוֹךְ הָאוֹרְגָּנִיזְם הָרוּחָנִי שֶׁל חֲנִיכוֹ, לְמַעַן יִתְפַּתֵּחַ שָׁם הַזֶּרַע הָרוּחָנִי הַזֶּה בְּאֹפֶן טִבְעִי עַד כְּדֵי בַּגְרוּתוֹ. הַשְׁקָפָה זוֹ פּוֹתַחַת לִפְנֵי הַמּוֹרֶה דַּרְכֵי חִנּוּךְ וְהוֹרָאָה רַבּוֹת מְחֻשָּׁבוֹת וּנְבוֹנוֹת.

 

שאלות תוכן

 

1. "ללמד" ו"לשנן" הם שני פעלים שפירושם: להורות. מה ההבדל ביניהם?

2. מה משמעות הפועל: לקח, בענייני הוראה ולימוד.

3. מה משמעות המילה: "רבי"?

4. מה המשותף למילים: הורה, מורה, תורה?

5. מה למדת מן הדברים שקראת על הלשון העברית?

 

 

אוצר מילים

 

מה כתוב בקטע במקום?

בחר את התשובה הנכונה מרשימת המילים שלמטה:

 

תרגול  

לכסות, להעלים 

ייכנס    

לגמרי   

הצליח  

מידה שדבקה באדם על ידי חזרה מרובה עליה     

להפנות את מחשבתו     

לצור צורה         

בקלות  

לחדול מעשות   

בלי עייפות        

יותר מן הדרוש  

מתודה, דרך מסוימת לביצוע דבר מה      

הנקודה הגבוהה ביותר   

דיבר בפני קהל שומעים  

מלמד, מקנה דעת          

כיאות, כמו שצריך להיות

לא בעקיפין

                       

לחלוטין, ראה ברכה בעמלו, הרגל, אימון, לעצב, על נקלה, להימנע מ, לחפות על,

ללא לאות, יחדור, להסיח את דעתו, נאם, מיותר, שיא השיאים, כראוי, במישרין, שיטה, מאלף.

 

 

צורות לשון

 

א. שמות עצם שנוצרו מפעלים

 

רבה – רַבִּי, תַּרְבּוּת, תַּרְבִּית, מַרְבִּית, רִבּוּי, רִבִּית

הרה – הוֹרָה, הוֹרִים, הֵרָיוֹן

ירה – מוֹרֶה, תּוֹרָה, הוֹרָאָה

למד – מְלַמֵּד, תַּלְמִיד, לִמּוּד, לְמִידָה, לְמִדָּן, לַמְדָּנוּת, הִתְלַמְּדוּת

לקח – לֶקַח, לְקִיחָה, לָקוֹחַ, מִקָּח

 

השתמש במילון והגדר את כל שמות העצם שלמעלה.

 

 

ב. פעלים שנגזרו משמות

           

תַּפְקִיד > לְתַפְקֵד,    תַּרְגִּיל > לְתַרְגֵּל,    תַּקְצִיב > לְתַקְצֵב

תַּרְבּוּת > לְתַרְבֵּת,    תִּמְרוּן > לְתַמְרֵן,    תִּפְעוּל > לְתַפְעֵל  

כַּפְתּוֹר > לְכַפְתֵּר,    אַכְזָבָה > לְאַכְזָב,    רֵאָיוֹן > לְרַאְיֵן                    

 

 

הסבר

 

אך יש שפועל נוצר משם עצם כמו ברשימה שלמעלה.

הפעלים ברשימה זו נוצרו משמות בעלי משקלים שונים.

כל הפעלים הם בני ארבע אותיות, יש שהאות הראשונה של השורש היא ת"ו ויש שהיא אות אחרת.

אך יש לזכור שגם שמות עצם אלה נוצרו מפעלים "תפקיד" מ"פקד" וכיו"ב.        

       

לפניך רשימת פעלים שנוצרו משמות. מצא את השם שממנו הם נגזרו, ולפי זה את משמעויותיהם. היעזר במילון:

 

לתדפס, לתזמר, לתחזק, לתחקר, לתמצת, לתמרן, לתעתק, לאכלס, לאלחש, לאצבע, לחמצן, לטלפן, למלכד, למספר, לרמזר.

 

 

ג. משקלים בעלי משמעות

 

פַּעֶלֶת – מחלה:   נַזֶּלֶת   אַדֶּמֶת   צַלֶּקֶת

פִּעֵל – בעל מום:   עִוֵּר   גִבֵּן   אִלֵּם

פְּעָלָה – קול:   זְעָקָה   שְׁאָגָה   יְלָלָה

פָּעֹל – צבע:   כָּחֹל   יָרֹק   צָהֹב

מַפְעֵל – מכשיר:   מַגְהֵץ   מַחְשֵׁב   מַצְפֵּן

מַפְעֵלָה – מכשיר:   מַגְרֵפָה   מַחְרֵשָׁה   מַטְחֵנָה

מִפְעָל – מקום:   מִגְדָּל   מִדְבָּר   מִשְׁכָּן

מִפְעָלָה – מקום:   מִדְרָשָׁה   מִשְׁטָרָה   מִנְהָרָה

פַּעָל – בעל מקצוע:   חַיָּט   סַפָּר   טַבָּח

פַּעְלָן – בעל מקצוע:   קַרְיָן   כַּתְבָן   פַּיְטָן

 

לפניך רשימת שמות מן המשקלים שלמעלה. הגדר אותם על פי השורש והמשקל שלהם:

 

מַצְנֵם, מַצְמֵד, מִדְרָכָה, סָגֹל, מִתְפָּרָה, צְרָחָה, כַּלֶּבֶת, סַחֶבֶת, חִוֵּר, מַמְטֵרָה, פִּסֵּחַ, מִדְרָשָׁה,

מַסְחֵטָה, מִדְשָׁאָה, נַיֶּרֶת, תָּכֹל, מַצְנֵחַ, מִרְפָּאָה, מַקְדֵּחָה, רְנָנָה, מִטְבָּח, חַזָּן, שַׁדְכָן, יַצְרָן, צַבָּע.

 

 

ד. סופיות בעלות משמעות

 

ָן – בעלי מקצוע: כַּרְטִיסָן מִשְׁפָּטָן פְּסַנְתְּרָן

_וֹן – קבוצות ואוספים, כתבי עת: מִלּוֹן עִתּוֹן שְׁבוּעוֹן יַרְחוֹן חִידוֹן תַקָּנוֹן

ִיָּה – קבוצות ואוספים: סִפְרִיָּה צִמְחִיָּה שְׁלִישִׁיָּה

ִיָּה – בתי מלאכה: נַגָּרִיָּה סַנְדְּלָרִיָּה מַסְגֵּרִיָּה

 

 

לפניך רשימת שמות שבהם מן הסיומות האלה.

הגדר אותם על פי השורש או השם שמהם הם נוצרו והסיומות שלהם:

 

יוֹמוֹן, רַפְתָּן, סַפְרָן, שְׁנָתוֹן, שְׁאֵלוֹן, יְבוּאָן, יַהֲלוֹמָן, מַאֲפִיָּה, כְּרִיכִיָּה, מִגְדָּנִיָּה,

רְבִיעִיָּה, כַּרְטִיסִיָּה, נִיבוֹן, בִּרְכוֹן, כַּרְטִיסָן, תַּרְגִּילוֹן, תְּקוּפוֹן.

 

 

תחביר

 

מילות ויתור, משפטי ויתור

 

לפני שם:  לַמְרוֹת,  עַל אַף,  חֵרֵף

לפני משפט: אַף עַל פִּי שֶׁ,  אַף שֶׁ,  אַף כִּי,  הֲגַם שֶׁ,  גַּם אִם,  גַּם כִּי

בהתייחס לנאמר קודם לכן:  לַמְרוֹת זֹאת,  אַף עַל פִּי כֵן,  בְּכָל זֹאת,  עִם זֹאת             

 

1. האיש תרם בעין יפה למרות מצבו החומרי.                   

2. אף על פי שחטא – ישראל הוא.

3. ארצנו תיבנה על אף כל המכשולים.

4. אף שרציתי להגיע בזמן, לא עלה בידי.

5. ואף על פי כן ולמרות הכול… הצלחנו במשימה.

6. התלמיד הצליח יפה בכל המבחנים חרף חולשתו.

7. גם כי ימריא … במרום – לא אליכם המאורות יוריד.

 

 

השלם את המשפטים שלפניך:

 

1. על אף הקור ___________________________________________.

2. אף על פי שידענו את כל החומר בעל פה __________________________.

3. ________________________, אף על פי כן אנחנו ממשיכים לבקר את דודינו לפחות אחת בשנה.

4. חרף עבודתו הקשה _____________________________________________.

5. גם אם מגיע לי שכר הגון, _________________________________________.

6. _______________________, למרות זאת __________________________.               

7. אף על פי שהתמהמה, עם כל זאת __________________________________.

8. גם אם תתנגד לתכנית __________________________________________.

9. הגם שלא היה עשיר גדול, _________________________________________.

10. _______________, בכל זאת הגיעו כל האורחים בזמן.

 

 

כתוב פסוקית ויתור (משפט) במקום תיאור הוויתור (שם) לפי הדוגמה:

 

למרות היחס הנאות הוא הרגיש נפגע.

אף על פי שהתייחסו אליו יפה, הוא הרגיש נפגע.

 

1. התגברנו על כל המכשולים למרות הכול.

2. על אף הגשם יצאנו לטיול.

3. חרף מעמדו הכלכלי הירוד הוא קנה דירת פאר.

4. למרות חוסר סבלנותו הוא טיפל יפה בתינוק.

5. על אף עבודתם הקשה, יש להם זמן לקרוא ספרים.

6. הוא נדיב גדול למרות עניותו.

7. הוא הרצה הרצאה יפה מאוד למרות הקושי שלו בדיבור.

8. חרף מצבו הקשה הוא תמיד שמח.

9. למרות התעניינותי בנושא לא הגעתי להרצאה.

10. על אף התנגדותנו לדעותיו הקשבנו לו בסבלנות. 

 

 

השלם

 

בקטע שלפניך הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות (הן רשומות בסוף הקטע).

 

מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל – עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ

 

מַעֲשֶׂה בְּבֶן בָּבֶל שֶׁעָלָה לְאֶרֶץ ________ וְנָשָׂא ________ .

 

אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי שְׁתֵּי עֲדָשִׁים (= קְצָת עֲדָשִׁים).

 

בִּשְּׁלָה ________ שְׁתֵּי עֲדָשִׁים (דְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם). כָּעַס ________.

 

לְמָחָר אָמַר לָהּ: בַּשְּׁלִי לִי סְאָה (= הַרְבֵּה). בִּשְּׁלָה לוֹ סְאָה (כִּפְשׁוּטוֹ: בְּעֵרֶךְ 13.3 לִיטֶר).

 

אָמַר לָהּ: הָבִיאִי לִי שְׁנֵי "בּוּצִינֵי" (בַּאֲרָמִית: אֲבַטִּיחִים). הֵבִיאָה לוֹ שְׁנֵי נֵרוֹת (בַּאֲרָמִית – "בּוּצִינֵי" פֵּרוּשׁוֹ גַּם "נֵרוֹת").

 

אָמַר לָהּ: שַׁבְּרִים בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל בָּבָא (בַּאֲרָמִית: פֶּתַח הַדֶּלֶת).

 

הָיָה יוֹשֵׁב בַּבָּא בֵּן בֻּטָּא (רַב וְדַיָּן) עַל הַפֶּתַח וְעוֹסֵק בְּדִין, שְׁבָרָתַם עַל ________.

 

אָמַר לָהּ: מָה ________ עוֹשֶׂה? אָמְרָה לוֹ: כָּךְ צִוַּנִי ________.

 

אָמַר לָהּ: אַתְּ עָשִׂית רְצוֹן בַּעֲלֵךְ – הַמָּקוֹם יוֹצִיא מִמֵּךְ שְׁנֵי בָּנִים כְּבַבָּא בֵּן בֻּטָּא.

 

המילים החסרות: אַתְּ, אִשָּׁה, בַּעֲלֵי, יִשְׂרָאֵל, עָלֶיהָ, רֹאשׁוֹ, לוֹ. 

פרסום תגובה חדשה

test email