שיעור שישי בעברית – רמה בינונית

הקראת כתבה
יום שני י״ג תשרי ה׳תשע״ד
חכמינו הדגישו את חשיבות לימוד הלשון העברית – לשון הקודש, וראו בזה מצוה. על המשנה בפרקי אבות: “והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, מביא הרמב”ם בהקדמה למשנה את “שמחת הרגל” ו”לימוד לשון הקודש” כדוגמאות למצוה קלה. ובספרי לפרשת עקב נאמר, שמרגע שילד לומד לדבר יש לדבר עמו בלשון הקודש וללמדו תורה, שנאמר: “ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם.”
מאת שולמית שמידע
העיר

בִּקְעַת הַזָּהָב

אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי יָצָא פַּעַם אַחַת לְחוּץ לָאָרֶץ, וְחָזַר לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עָשִׁיר מְאוֹד. רָאוּ אוֹתוֹ חֲבֵרָיו הַתַּלְמִידִים וְקִנְּאוּ בּוֹ.

אָמְרוּ הַתַּלְמִידִים: אֲנַחְנוּ כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עֲנִיִּים כָּל כָּךְ בְּקֹשִׁי יֵשׁ לָנוּ מַה לֶּאֱכֹל. אִם נִתְעַשֵּׁר, נוּכַל לִלְמֹד תּוֹרָה בְּשֶׁקֶט וּבְשַׁלְוָה בְּלִי דְּאָגָה. אוּלַי כְּדַאי גַּם לָנוּ לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ כְּדֵי לְהִתְעַשֵּׁר.

רַבֵּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי תַּלְמִידָיו, קָרָא לָהֶם לָבוֹא אִתּוֹ לְבִקְעַת פְּנֵי מָרוֹם הַסְּמוּכָה לָעִיר.

כְּשֶׁהִגִּיעוּ לַבִּקְעָה עָמַד רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִתְפַּלֵּל וְאַחַר כָּךְ קָרָא:

בִּקְעָה, בִּקְעָה, הִמָּלְאִי דִּינְרֵי זָהָב! וּפִתְאוֹם הִתְמַלְּאָה הַבִּקְעָה דִּינְרֵי זָהָב.

אָמַר הָרַב לְתַלְמִידָיו: אִם אַתֶּם רוֹצִים זָהָב, הִנֵּה לָכֶם זָהָב. כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה יָכֹל לָקַחַת, אֲבָל מִי שֶׁלּוֹקֵחַ עַכְשָׁו מִן הַזָּהָב, לוֹקֵחַ מִן הַשָּׂכָר הַמַּגִּיעַ לוֹ עַל לִמּוּד תּוֹרָה.

עָמְדוּ הַתַּלְמִידִים עַל מְקוֹמָם, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַזָּהָב. אַף אֶחָד כְּבָר לֹא רָצָה לִהְיוֹת עָשִׁיר, וְלֹא רָצָה לָצֵאת לְחוּץ לָאָרֶץ. כֻּלָּם הֶעֱדִיפוּ לִמּוּד תּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עַל עֹשֶׁר בַּגּוֹלָה.

הַתַּלְמִידִים חָזְרוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד תּוֹרָה. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן הִתְפַּלֵּל שֶׁהַזָּהָב יֵעָלֵם.

אוצר מילים

א.  שבץ את המילים שלפניך במשפטים שלפניך:

בִּקְעָה, עָשִׁיר, בְּשַׁלְוָה, הַתְמַלֵּא, עָנִי, קִנֵּא, סָמוּךְ, אַף אֶחָד לֹא, שָׂכָר, הֶעְדִּיף, הִתְעַשֵּׁר, הִתְפַּלֵּל, בְּלִי דְּאָגָה, בְּשֶׁקֶט, זָהָב.

1.      הוא ____________ ללמוד ולא לטייל.

2.      הבור ___________מים.

3.      בית הכנסת _____________לביתי.

4.      הם חיים באושר ו ____________.

5.      שעון זה עשוי מכסף ולא מ ____________.

6.      הילדים משחקים _____________ ולא מדברים.

7.      משה לקח את הסידור ו _____________.

8.      יצחק איש ____________, יש לו הרבה כסף.

9.      ראובן ____________ באחיו הלמדן.

10.  בין שני ההרים יש ____________עמוקה.

11.  יש לו הרבה כסף, אבל הוא ____________ ברוח.

12.  יש להם סיפוק רב מהמעשים הטובים שלהם, וזה ה ___________ שלהם.

13.  הם חיים _____________ בביתם שבכפר

14.  _____________ מבין את השיעור.

15.  הוא פתח עסק ו _____________ מאוד בזמן קצר.

ב.  מילים המצריכות שלילה

                             אַף פַּעַם לֹא

                             אַף אֶחָד לֹא

                             שׁוּם דָּבָר לֹא

1.      אף פעם לא ראיתי שועל.

2.      אף אחד לא בא לשעור.

3.      לא הבנתי שום דבר.

כתוב את המשפטים שלפניך בשלילה והשתמש ב”אף פעם”, “אף אחד”, “שום דבר”:

1.      כולם הלכו לשיעור.

_________________________________________________________________

2.      הרבה פעמים הסברתי לכם.

_________________________________________________________________

3.      קנינו את כל המצרכים.

_________________________________________________________________

4.      כולם חושבים שהוא גאון.

_________________________________________________________________

5.      רצינו לבקש ממך טובה.

_________________________________________________________________

6.      תמיד אנחנו משתפים אתכם בתוכניות שלנו.

_________________________________________________________________

7.      כולם שילמו כסף עבור הטיול.

_________________________________________________________________

8.      לפעמים אנחנו קוראים ספרים בסינית.

_________________________________________________________________

9.      תמיד אני נוסע לחוץ לארץ בקיץ.

_________________________________________________________________

10.  אכלנו את כל האוכל.

_________________________________________________________________

צורות לשון

א.   נטיית מילת היחס “בִּשְׁבִיל”

           

                          בִּשְׁבִילִי                                          בִּשְׁבִילֵנוּ      

                בִּשְׁבִילְךָ         בִּשְׁבִילֵךְ                      בִּשְׁבִילְכֶם       בִּשְׁבִילְכֶן

                בִּשְׁבִילוֹ          בִּשְׁבִילָהּ                      בִּשְׁבִילָם         בִּשְׁבִילָן

שבץ את מילת היחס “בשביל” בנטייתה הנכונה:

1.   קניתי את הספר הזה בשביל ראובן ושמעון. קניתי אותו  _________________.

2.   יש לך מתנה בשביל התינוק?  יש לך מתנה _______________?

3.   אנחנו רוצים את התמונה.  תקנה אותה ________________?

4.   את רוצה את העט _________________?

5.   אתם תקנו את הדירה ______________, כי אתם מעונינים בה.

6.   הם אוהבים את הפרחים, קנינו אותם _______________.

7..  אין לכם ספרים, קנינו _______________ ספרים אלה.

8.   אין לנו משחקים. אתם יכולים לקנות משחקים ______________?

9.   עט זה מתנה _______________ כי התנהגת יפה.

10. כולם אכלו חוץ ממני. יש אוכל _______________?

ב.   נטיית בנין “התפעל” בעבר

                             הִתְפַּלַּלְתִּי                                                      הִתְפַּלַּלְנוּ        

                             

                הִתְפַּלַּלְתָּ                   הִתְפַּלַּלְתְּ                       הִתְפַּלַּלְתֶּם              הִתְפַּלַּלְתֶּן

                הִתְפַּלֵּל                     הִתְפַּלְּלָה                                   הִתְפַּלְּלוּ

שבץ את הפעלים שלפניך בצורתם הנכונה בעבר:

לְּהִתְרַגֵּשׁ, לְהִתְפַּלֵּל, לְהִתְעַשֵּׁר, לְהִתְקַדֵּם, לְהִתְלַבֵּשׁ, לְהִתְקַבֵּל, לְהִתְגַּבֵּר, לְהִתְרַגֵּל, לְהִתְבַּשֵּׁל, לְהִתְגַּשֵּׁם.

1.      הם לקחו סידורים ו ____________________.

2.      אתן ___________________ יפה בלימוד העברית.

3.      אני ____________________ בלבוש חגיגי לכבוד המסיבה.

4.      אנחנו שמענו בשורה טובה ו ______________ מאוד.

5.      את __________________ לעבודה.

6.      אנחנו _________________ על כל הבעיות.

7.      החלום שלי לעלות לארץ ________________.

8.      היא ________________ לחיים בארץ.

9.      מרק חם _________________ בסיר.

10.  עבדנו קשה הרבה שנים ובסוף _________________.

תחביר

תנאי ריאלי – אם   הווה   הווה

1.      אם אתם רוצים זהב, הנה לכם זהב.

2.      אם אני לומד, אני יודע.

3.      אם אני לא מבין, אני שואל.

השלם את המשפטים שלפניך:

1.      אם אני הולך לעבודה, _________________________________.

2.      אם אתה רוצה, ________________________________.

3.      אם יש לך עט, ______________________________________.

4.      אם אתם אוהבים לטייל, ________________________________.

5.      אם הם רוקדים, ________________________________.

6.      אם אתם נמצאים בחדר האוכל, ___________________________.

7.      אם יש לכם הרבה כסף, ________________________________.

8.      אם אתה מנגן בפסנתר, ________________________________.

9.      אם הוא רושם את הכתובת, _____________________________.

10.    אם הם בונים בית, ______________________________.

השלם

בקטע שלפניר הושמטו כמה מילים.

קרא את הקטע והשלם את המילים החסרות(הן רשומות בסוף הקטע).

מַתְּנַת רַבִּי חנינא בֶּן דוסא

רַבֵּי חנינא בֶּן דוסא הָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְחָכָם מְאוֹד, אֲבָל כֶּסֶף לֹא הָיָה לוֹ. בְּכָל זֹאת שָׂמֵחַ רַבֵּי חנינא בְּחַלְּקוֹ וְלֹא ________ בְּשׁוּם אָדָם.

פַּעַם אַחַת רָאָה רַבִּי חנינא, שֶׁאַנְשֵׁי עִירוֹ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם, וְהֵם לוֹקְחִים אַתֶּם פָּרִים, כְּבָשִׂים, עִזִּים וְיוֹנִים כְּדֵי לְהָבִיאָם לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, קָרְבָּן לְהַשֵּׁם.

חָשַׁב רַבִּי חנינא: כֻּלָּם עוֹלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וַאֲנִי לֹא יָכֹל לַעֲלוֹת, כִּי אֵין לִי מַתָּנָה לְהָבִיא ל________.

יָצָא רַבִּי חנינא מִחוּץ לָעִיר, וְהִנֵּה רָאָה אֶבֶן גְּדוֹלָה וְיָפָה מֻנַּחַת עַל הַקַּרְקַע.

חָשַׁב רַבִּי חנינא: אֲקַשֵּׁט אֶת ה________ הַזֹּאת וְאָבִיא אוֹתָהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.

עֲמַל רַבִּי חנינא הָרַבָּה עַד שֶׁהָיְתָה הָאֶבֶן יָפָה בְּיוֹתֵר, אוּלַם הָאֶבֶן הָיְתָה ________ מְאוֹד. הָלַךְ רַבִּי חנינא לִשְׂכֹּר חֲמִשָּׁה ________, שֶׁיָּרִימוּ לוּ אֶת הָאֶבֶן לִירוּשָׁלַיִם. הַפּוֹעֲלִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנּוּ חֲמִשִּׁים מַטְבְּעוֹת זָהָב. אֲבָל לְרַבִּי חנינא לֹא הָיָה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה ________. הָיוּ לוֹ רַק חֲמִשָּׁה מַטְבְּעוֹת זָהָב.

לְפֶתַע רָאָה רַבִּי חנינא חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים עוֹמְדִים לְיָדוֹ, וְהֵם הִסְכִּימוּ לְהַעֲלוֹת לוּ אֶת הָאֶבֶן לִירוּשָׁלַיִם תִּימוֹרַת חֲמִשָּׁה מַטְבְּעוֹת זָהָב.

וּבְדֶרֶךְ פֶּלֶא מָצָא רַבִּי חנינא אֶת עַצְמוֹ בְּרֶגַע אֶחָד עוֹמֵד בִּירוּשָׁלַיִם – בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ  – וְהָאֶבֶן עַל יָדוֹ. הוּא רָצָה לָתֵת לְפוֹעֲלִים אֶת שְׂכָרָם, אֲבָל הֵם נֶעֶלְמוּ.

שָׁאַל רַבִּי חנינא אֶת הַחֲכָמִים, מַה לַּעֲשׂוֹת בַּכֶּסֶף, שֶׁהִבְטִיחַ לַפּוֹעֲלִים.

אָמְרוּ לוֹ הַחֲכָמִים: בְּוַדַּאי לֹא הָיוּ אֵלֶּה פּוֹעֲלִים, אֶלָּא ________ שֶׁהַשֵּׁם שָׁלַח לְהָרִים אֶת הָאֶבֶן לִירוּשָׁלַיִם.

רַבֵּי חנינא נָתַן אֶת חֲמֵשֶׁת הַמַּטְבְּעוֹת לַצְּדָקָה וְהוֹדָה לה’ עַל חַסְדּוֹ.

המילים החסרות: פּוֹעֲלִים, כֶּסֶף, מַתָּנָה, כְּבֵדָה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, קִנֵּא, מַלְאָכִים, אֶבֶן.

פרסום תגובה חדשה

test email