“משל יותם” נוגע לכל אחד מאתנו

יום ראשון י״ט שבט ה׳תשע״ד
האמת היא, שכל אדם הוא מלך במידה זו או אחרת. לכל אדם מרחב שליטה מסוים על בני אדם מסביבו, גם אם אינו ראש ממשלה, ראש עיר או מנהל מוסד. בהיותו ראש משפחה, מורה, משפיע או אפילו סתם בן אדם פשוט יש לו אפשרות לשלוט. כי בכל אדם יש צד של משפיע שמאפשר לו לשלוט ביחיד או ברבים (ומיעוט רבים שנים). על כן, כל אחד יכול לעיין במשל יותם ולבחון את עצמו, אם הוא בבחינת מנהיג אמיתי מלא אהבת הבריות, אהבת ישראל – “מלך כפשוטו” או שהוא בבחינת עריץ ורודן – “עבד כי ימלוך”.
מאת שולמית שמידע
טבע

 

ספר שופטים (פרק ט) מספר לנו סיפור מדהים על אבימלך בנו של השופט הנודע גדעון, סיפור שחובה עלינו להתבונן בו כי הוא נוגע לכולנו.

 

לגדעון השופט שמלך בישראל ביד רמה והציל את עם ישראל ממדין היו שבעים בנים מנשים רבות ועוד בן מפילגשו אשר בשכם ושמו אבימלך. לאחר מותו של גדעון, החליט אבימלך לקחת לעצמו את שרביט המלוכה. וכדי להיפטר משבעים אחיו המתחרים בו, הוא פונה לאנשי שכם ומשכנעם שעדיף שהוא בהיותו בשר מבשרם ימשול בהם, ולא שבעים אחיו. כך הוא מושך את בעלי שכם לצידו ובסיועם הוא הורג את כל אחיו, ורק בנס נותר לפליטה יותם אחיו הקטן.

 

לאחר שנתמנה אבימלך לשופט על בעלי שכם עולה יותם על הר גריזים ומוכיח את אנשי שכם על הרעה שעשו לבית גדעון (אף שגדעון הצילם מיד מדין) במשל שלהלן:

 

"הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים, לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ.

וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת: מָלְכָה עָלֵינוּ!

וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי, אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים –

וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!

וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!

וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי, וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה –

וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!

וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן: לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ!

וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן: הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירוֹשִׁי, הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹקִים וַאֲנָשִׁים –

וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים?!

וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד: לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ!

וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים: אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם – בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי;

וְאִם־אַיִן – תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד, וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן!

 

וְעַתָּה, אִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ,

וְאִם־טוֹבָה עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ, וְאִם־כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לוֹ;

אֲשֶׁר־נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן,

וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל־בֵּית אָבִי הַיּוֹם, וַתַּהַרְגוּ אֶת־בָּנָיו, שִׁבְעִים אִישׁ עַל־אֶבֶן אֶחָת, וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֲמָתוֹ עַל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם, כִּי אֲחִיכֶם הוּא;

וְאִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתוֹ הַיּוֹם הַזֶּה – שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ, וְיִשְׂמַח גַּם־הוּא בָּכֶם;

וְאִם־אַיִן – תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ, וְתֹאכַל אֶת־בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת־בֵּית מִלּוֹא,

וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלּוֹא, וְתֹאכַל אֶת־אֲבִימֶלֶךְ!"

 

*   *   *

 

ב"משל יותם" זה העצים פונים לעצים חשובים כמו זית, תאנה וגפן (שבהם נשתבחה ארץ ישראל) ומבקשים מהם להיות מלכים עליהם. אולם עצים אלה אינם מחפשים כבוד ושררה אלא מסתפקים במעשיהם הטובים והמועילים, לכן הם מסרבים למלוכה בנימוק שאינם רשאים להפסיק את תפקידם המועיל על מנת להתחיל בתפקיד שלא יביא תועלת.

 

רק האטד שיח קוצני מסכים לקבל את תפקיד המלך, אף שאינו מתאים לתפקיד, רק מפני שיש לו "שגעון גדלות".

 

ואכן שיחי האטד – אין בהם לא יופי ולא תועלת. הם עצי סרק שתפקידם בין העצים שולי ומשתמשים ברוח הנושבת בענפיהם להרעיש בלי להועיל, ולפעמים אף מהוים סכנה לעצים, בהיותם נוטים לבעור באש ולהבעיר סביבתם – ומרובה סכנתם. אוי ליער או לכרם ששיחי אטד צומחים סמוך להם. חום הקיץ עתיד לייבש את ענפי שיחי האטד, ואז קוציהם הדוקרניים מזדקרים וסכנה להתקרב אליהם. ואם חלילה ניצוץ של אש אוחז בהם, הם מתלקחים מיד ומכלים את ענפיהם היבשים ולהבתם מתפשטת לעבר שאר העצים ומכלה בהם.

 

*   *   *

 

המשל שמשוה את אבימלך לאטד מעמיד ללעג ולקלס את הדמות המנופחת של אבימלך, "עבד כי ימלוך", הדומה לשיח קוצני נחות, התאב לשררה.

 

גם ארזי הלבנון הנאים והמהודרים, אין בהם תועלת רבה מאחר שאינם מצמיחים פירות, לכן הם משל לבעלי שכם, קלי עולם הריקים והפוחזים שלהוטים אחרי השררה. ורק כדי להבדילם מאבימלך הקל שבקלים המשול לאטד משולים הם לארזי הלבנון. ואם בעלי שכם נכבדים מאבימלך, כיצד יוכל לפרוש כנפיו עליהם… כי איך יוכלו ארזי הלבנון הגבוהים לחסות בצלו של שיח קטנטן דוקרני שיכול להבעיר אותם באש?…

 

יותם מוקיע ומוכיח בזעם את אנשי שכם שבשפלותם המוסרית המליכו עליהם את אבימלך וסייעו לו במעשי הזוועה שאפשרו לו למלוך. ואומר להם: אם המעשה שלכם בא מצד האמת והיושר ("אם באמת ובתמים"), תתברכו בשמחה הדדית. ואם לא, תצא אש המחלוקת ותגרום למלחמה ולהרס.

 

זה נראה כמו ברכה שבצידה קללה, אולם באמת זוהי נבואה המובנת מאליה. מטבע הדברים מי שבוחר לו למלך בחירה גרועה כל כך. ברית שיסודה ברשע אין בכוחה להתקיים. ולא עוד אלא שבכוחה לכלות את שני הצדדים.

 

האטד – "עבד כי ימלוך" משזכה למלוך זחה עליו דעתו. ומבקש מן העצים לבוא לחסות בצילו ולדור במסוכתו הדוקרנית. הוא מחליט לכוף את שלטון היחיד שלו על הכל אולם בסופו של דבר, אבימלך ובעלי שכם נקלעו למלחמה שגרמה לאובדנו של אבימלך הרשע.

 

*   *   *

 

כמו כל סיפור בתורה, בהיותו הוראה בעבודת ה', גם סיפור זה נוגע לכל אחד מאתנו.

 

לכאורה, מה לנו ולסיפור זה של איש שרצח את שבעים אחיו, בן בליעל שהפך למלך בישראל בכח הזרוע?…

 

אמנם אבימלך היה בן בליעל עד הקצה האחרון, אולם כל אחד מאתנו צריך לעשות בדק בית בנפשו ולשאול את עצמו אם אין בו בדקות או אפילו בדקות דדקות "אבימלך" קטן, "שליט עריץ", המנסה לכפות עצמו על אחרים ברשעות.

 

כל אדם הוא מלך במידה זו או אחרת. לכל אדם מרחב שליטה מסוים על בני אדם מסביבו, גם אם אינו ראש ממשלה, ראש עיר או מנהל מוסד. בהיותו ראש משפחה, מורה, משפיע או אפילו סתם בן אדם פשוט יש לו אפשרות לשלוט. כי בכל אדם יש צד של משפיע שמאפשר לו לשלוט ביחיד או ברבים (ומיעוט רבים שנים). על כן, כל אחד יכול לעיין במשל יותם ולבחון את עצמו, אם הוא בבחינת מנהיג אמיתי מלא אהבת הבריות, אהבת ישראל – "מלך כפשוטו" או שהוא בבחינת עריץ ורודן – "עבד כי ימלוך".

 

אם כן, כל אחד צריך לשאול את עצמו, האם אני "מלך כפשוטו" שרוצה רק בטובת אחי ורעי, ומתנהג עמהם בחן בחסד וברחמים, ועושה כל מה שביכולתי להיטיב להם, או שמא אני "עבד כי ימלוך" הרוצה להשתלט על בני חסותי שלטון יחיד בלי מצרים?… האם אני מדבר עם בני חסותי בנחת ובאהבה או שמא בצעקות ובזלזול?… עלי לזכור שגם הלבנת פנים כמוה כשפיכות דמים, אז כמה אני נזהר משפיכות דמים רוחנית?… האם אני יודע לפייס ולהתפייס?… האם אני יוצר סביבי חבורת אוהבים או שמא אויבים ומתנגדים?… ומה אני עושה כדי למנוע את זה?…

 

דוגמה נפלאה ל"מלך כפשוטו" היא משה רבינו שדאג לעם ישראל בכלל ולכל אחד ואחד מישראל בפרט בלי להפלות ביניהם. משה רבינו היה מוכן למסור נפשו למען עם ישראל, ורץ להציל אפילו צאן שברחה מן העדר!… ובמיוחד משה רבינו של הדור האחרון, הרבי מלך המשיח, שכמנהיג העם קיבל וכיבד כל יהודי, וכמלך העולם כיבד גם גויים שהגיעו אליו, ועם כולם – אנשים נשים וטף – דיבר בדרכי נועם ודרכי שלום. הרבי שלבית מדרשו הגיעו כולם – יהודים ולא יהודים שומרי מצוות וכאלה שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות ואת כולם קיבל ולכולם האזין ותמיד עודד. ומעולם לא דחה איש!…     

 

ולואי שנזכה לדמות למשה רבינו, "מלך כפשוטו", ולהיות מלאים אהבת הבריות, אהבת ישראל, ומתנהגים עם הסובב אותנו בדרכי נועם ודרכי שלום באמת לאמיתה כפשוטו ממש.

,
עוד באותו נושא
תגובות / 6 תגובות

האטד באקטואליה במפלגת השמאל יש אולי כמה עצי פרי.... רק מכיון שכולם רצו לשלוט על האחרים, הם המליכו עליהם את האטד. ועכשו כבר יוצאת האש אוכלת אותם... שכרם יצא בהפסדם!
מאמר מחכים! . יש ללמוד מאמר זה ולשנן אותו, כי באמת הוא נוגע לכל אחד מאתנו...
כל הכבוד איזה מושקע, ממש עזר לי בשיעורים
מאמר מעניין מאוד דברי חכמה אמיתיים, ואכן נוגעים לכל אחד מאתנו.
מאמר מאלף דברים כדרבנות. יש להפיץ ולפרסם בכל מקום.
יישר כח! נכון גם לגבי הורים יישר כח! נכון גם לגבי הורים וילדים. מעורר מחשבה, תודה.

פרסום תגובה חדשה

test email