תניא – ליקוטי אמרים פרק ד’

הקראת כתבה
יום רביעי כ״ב שבט ה׳תשע״ד
ועוד יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי״ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי״ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד״ס התורה הרי כללות תרי״ג אברי נפשו מלובשים בחרי״ג מצות התורה ובפרטות בחי’ חב״ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד״ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה.
מאת כ"ק אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי
כתר

פרק ד ועוד יש לכל נפש אלהית שלשה לבושים שהם מחשבה דבור ומעשה של תרי״ג מצות התורה שכשהאדם מקיים במעשה כל מצות מעשיות ובדבור הוא עוסק בפירוש כל תרי״ג מצות והלכותיהן ובמחשבה הוא משיג כל מה שאפשר לו להשיג בפרד״ס התורה הרי כללות תרי״ג אברי נפשו מלובשים בחרי״ג מצות התורה ובפרטות בחי’ חב״ד שבנפשו מלובשות בהשגת התורה שהוא משיג בפרד״ס כפי יכולת השגתו ושרש נפשו למעלה. והמדות שהן יראה ואהבה וענפיהן ותולדותיהן מלובשות בקיום המצות במעשה ובדבור שהוא ת״ת שכנגד כולן כי האהבה היא שרש כל רמ״ח מ״ע וממנה הן נמשכות ובלעדה אין להן קיום אמיתי כי המקיימן באמת הוא האוהב את שם ה׳ וחפץ לדבקה בו באמת ואי אפשר לדבקה בו באמת כי אם בקיום רמ״ח פקודין שהם רמ״ח אברין דמלכא כביכול כמ״ש במקים אחר והיראה היא שרש לשס״ה לא תעשה כי ירא למרוד במלך מלכי המלכים הקב״ה. או יראה פנימית מזו שמתבושש מגדולתו למרות עיני כבודו ולעשות הרע בעיניו כל תועבת ה’ אשר שנא הם הקליפות וסטרא אחרא אשר יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם בו הוא בשס״ה מצות לא תעשה. והנה שלשה לבושים אלו מהתורה ומצוותיה אף שנקראים לבושים לנפש רוח ונשמה עם כל זה גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפש רוח ונשמה עצמן כמ״ש בזהר דאורייתא וקב״ה כולא חד פי׳ דאורייתא היא חכמתו ורצונו של הקב״ה והקב״ה בכבודו ובעצמו כולא חד כי הוא היודע והוא המדע וכו׳ כמ״ש לעיל בשם הרמב״ם. ואף דהקב׳׳ה נקרא אין סוף ולגדולתו אין חקר ולית מחשבה תפיסא ביה כלל וכן ברצונו וחכמתו כדכתיב אין חקר לתבונתו וכתי׳ החקר אלוה תמצא וכתיב כי לא מחשבותי מחשבותיכם הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו וצמצם הקב״ה רצונו וחכמתו בתרי״ג מצות התורה ובהלכותיהן ובצרופי אותיות תנ”ך ודרשותיהן שבאגדות ומדרשי חכמינו ז״ל בכדי שכל הנשמה או רוח ונפש שבגוף האדם תוכל להשיגן בדעתה ולקיימן כל מה שאפשר לקיים מהן במעשה דבור ומחשבה וע״י זה תתלבש בכל עשר בחינותיה בשלשה לבושים אלו. ולכן נמשלה התורה למים מה מים יורדים ממקום גבוה למקים נמוך כך התורה ירדה ממקום כבודה שהיא רצונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. ומשם נסעה וירדה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות עד שנתלבשה בדברים גשמיים וענייני עולם הזה שהן רוב מצות התורה ככולם והלכותיהן. ובצרופי אותיות גשמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה ספרים שבתורה נביאים וכתובים כדי שתהא כל מחשבה תפיסא בהן ואפי׳ בחי׳ דבור ומעשה שלמטה ממדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלבשת בהן ומאחר שהתורה ומצותיה מלבישים כל עשר בחי׳ הנפש וכל תרי״ג אבריה מראשה ועד רגלה הרי כולה צרורה בצרור החיים את ה׳ ממש ואור ה׳ ממש מקיפה ומלבישה מראשה ועד רגלה כמ״ש צורי אחסה בו וכתיב כצנה רצון תעטרנו שהוא רצונו וחכמתו יתברך המלובשים בתורתו ומצותיה. ולכן אמרו יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי עולם הבא כי עולם הבא הוא שנהנין מזיו השכינה שהוא תענוג ההשגה ואי אפשר לשום נברא אפי׳ מהעליונים להשיג כי אם איזו הארה מאור ה׳ ולכן נקרא בשם זיו השכינה אבל הקב״ה בכבודו ובעצמו לית מחשבה תפיסא ביה כלל כי אם כאשר תפיסא ומתלבשת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן*) ומתלבשת בהקב״ה ממש דאורייתא וקב״ה כולא חד. ואף שהתורה נתלבשה בדברים תחתונים גשמיים הרי זה כמחבק את המלך ד״מ שאין הפרש במעלת התקרבותו ודביקותו במלך בין מחבקו כשהוא לבוש לבוש אחד בין שהוא לבוש כמה לבושים מאחר שגוף המלך בתוכם. וכן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלובשת תוך מלבושיו כמ״ש וימינו תחבקני שהיא התורה שנתנה מימין שהיא בחי׳ חסד ומים:

*) בכ”י ליתא תיבת בהן

פרסום תגובה חדשה

test email