6. היום ששה ימים לעומר – יסוד שבחסד

הקראת כתבה
יום שני כ״ב ניסן ה׳תשע״ד
יסוד שבחסד הוא התכללות של כל מידות החסד. פנימיות ספירת החסד היא האהבה, ופנימיות ספירת היסוד היא התקשרות והשפעה טובה על הזולת. וביום הששי לעומר אחרי שלמדנו איך לאהוב את הזולת בגבול המאפשר מרחב מחיה לאוהבים, ואיך לתת גם למי שאינו ראוי מתוך רחמים, איך לנצח את כל המכשולים באהבה, ואיך לשמור על יחסים טובים מתוך ויתור וענווה לזולת באה מידת היסוד לייצב את הקשר בין האוהבים. ואכן היסוד שבחסד הוא התכללות רגשי האהבה על כל פרטיה וחלקיה בהתקשרות שיוצרת התמזגות מושלמת בין האוהבים בקשר נצחי המאפשר להתמסר לאהוב בקלות.
מאת שולמית שמידע
עץ

לסדר ספירת העומר של השנה 

יום שביעי של פסח, בו מתגלה אורו של משיח, הוא יסוד שבחסד בהיותו מקשר בין פסח לשבועות. ואכן יסוד עניינו התקשרות.

חסד הוא העמוד התיכון של הבריאה, “עולם חסד יבנה”. כל קיום העולם הוא בחסד וכל נשימה של אדם היא בחסד. והחסד מתחיל מלמעלה – “עם ה’ החסד”. הקב”ה עוטף אותנו בחסדים באופן נצחי, “כי לעולם חסדו”, ובאדם, שנברא בצלם אלוקים, ניטעו כוחות אלוקיים לעשות מעשים טובים ולאהוב את הזולת, וכל חסד שאדם עושה הוא מאת ה’.

יסוד שבחסד הוא התכללות של כל מידות החסד. פנימיות ספירת החסד היא האהבה, ופנימיות ספירת היסוד היא התקשרות והשפעה טובה על הזולת. וביום הששי לעומר אחרי שלמדנו איך לאהוב את הזולת בגבול המאפשר מרחב מחיה לאוהבים, ואיך לתת גם למי שאינו ראוי מתוך רחמים, איך לנצח את כל המכשולים באהבה, ואיך לשמור על יחסים טובים מתוך ויתור וענווה לזולת באה מידת היסוד לייצב את הקשר בין האוהבים. ואכן היסוד שבחסד הוא התכללות רגשי האהבה על כל פרטיה וחלקיה בהתקשרות שיוצרת התמזגות מושלמת בין האוהבים בקשר נצחי המאפשר להתמסר לאהוב בקלות.

על פי הקבלה יסוד החסד הוא בספירת החכמה. החכמה היא המעוררת את הנטיה הנפשית הנפלאה לעשות חסד, לכן “לא עם הארץ חסיד”. ולא בכדי זכה אברהם אבינו למידת החסד כי הוא אבי החכמה, שהרי בזכות החכמה קיים את התורה כולה עד שלא ניתנה. כך גם אנו, אם נשתמש בחכמה שהקדוש ברוך הוא חנן אותנו להשתלט על כל הכוחות שניתנו לנו מלמעלה, ולרכזם ולמקדם באהבת ישראל ואהבת ה’ כפי שמלמדת אותנו תורתנו הקדושה, נוכל לחבר את הרצון הפנימי והאמיתי שלנו עם המעשה, את הגוף עם הנפש, את הרוחני עם הגשמי ואת השמים עם הארץ, דוגמת יוסף צדיק יסוד עולם שריכז כוחותיו לשם שמים וזכה לחבר עליונים ותחתונים. שזהו עניינה של ספירת היסוד ששמה “כל” לחבר שמים וארץ, וכמו שאנו אומרים בתפילה “כי כל בשמים ובארץ”.

פרסום תגובה חדשה

test email