רבי מנחם מנדל מורגנשטרן, הרבי מקוצק, נולד בשנת ה׳תקמ״ז.

הרבי מקוצק היה אחד מהוגי הדעות החשובים של החסידות וממעצבי דרכה. פרטיו הביוגרפיים אינם ידועים במלואם. ידוע שנולד למשפחה של ״מתנגדים״ ונמשך לתורת החסידות מגיל צעיר. ככל הנראה רכש גם השכלה כללית אלמנטרית בלבוב, ולפי מקור אחד אף למד רוקחות.

משנמשך לחסידות חיפש הצעיר מנחם מנדל שיטה שתהיה לרוחו ולא תתבסס על עשיית מופתים. משהגיע לטומאשוב החלו הצעירים לראות בו "רבי״; בשלב מסוים עבר לקוצק ופעל בה.

הרבי מקוצק הרבה להתבודד, והיה נוקשה בתביעותיו מעצמו ומאחרים.

הוא לא עודד המוני חסידים להסתפח אליו, אלא נהג לבחור מתוכם את המעטים שלדעתו יעמדו בתביעות המחמירות שהציג להם. כמה מבכירי תלמידיו פרשו ממנו.

בסוף ימיו פרש הרבי מקוצק כמעט לגמרי מעיסוק בעניינים מעשיים והסתגר בחדרו שנים רבות. בחייו הותקפה שיטתו מצד רוב האדמו״רים בפולין, אך כעבור שני דורות קנתה לה שביתה בקרב רובו של המחנה החסידי בפולין.

הרבי מקוצק לא השאיר אחריו ספרים, וכל הידוע עליו נובע מתיאורי אחרים.

דבריו כונסו בספרים אחדים, כגון "עמוד האמת", "אמת ואמונה" ו״שיח שרפי קודש". ר׳ מנחם מנדל דבק באמת האישית שבין האדם לעצמו, לחבריו ולאלוקים. אחת המימרות הידועות שנמסרו בשמו היא: ״לא יהיה בך אל זר – שהאל שבך לא יהיה זר לך…״.

על צער הגלות היה הרבי מקוצק נוהג לומר לתלמידיו כי הם יותר מדי עסוקים בצערם הם ובקשיים שלהם. ״כך זה תמיד״, נהג לומר, "האב מצטער בצער בניו ואילו הבנים אינם מצטערים בצער אביהם. הקדוש ברוך הוא מצטער בצערנו ואין אנו מצטערים בצער השכינה".

רבי מנחם מנדל מקוצק נפטר בכ"ב בשבט תרי"ט.