הבעל שם טוב מציל את הפילוסוף

הקראת כתבה
יום חמישי כ״ה סיון ה׳תשע״ה
וְהִמְשִׁיךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: עֲצָתִי לְךָ, הַנָּח שִׂכְלְךָ בַּצַּד, תִּלְמַד תּוֹרָה וְתִתְפַּלֵּל בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְרַק בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ סִכּוּי, שֶׁתָּבִין מָה פֵּרוּשׁ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".
הבעל שם טוב מציל את הפילוסוף

 

 

הַ"פִילוֹסוֹף" שֶׁעָמַד עַל סַף הַתְּהוֹם

סָמוּךְ לְעִיר מְגוּרָיו שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב מזיבוז גָּר יְהוּדִי בֶּן תּוֹרָה, שֶׁהֶחְזִיק עַצְמוֹ לְחָכָם גָּדוֹל. וְהֵחֵל לַעֲסֹק בְּמֻפְלָא מִמֶּנּוּ, בַּחֲקִירָה אֱלֹקִית שֶׁלְּמַעְלָה מִיְּכָלְתּוֹ הַשִּׂכְלִית, עַד שֶׁהִתְעוֹרְרוּ אֶצְלוֹ שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת אוֹתָן הִתְבַּיֵּשׁ לְהַבִּיעַ בְּקוֹל רָם וְלִשְׁאֹל אֶת מִי שֶׁחָכָם מִמֶּנּוּ. כָּךְ הִתְהַלֵּךְ בְּפָנִים מְהֻרְהֲרוֹת וּנְפוּלוֹת עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבִלְבּוּל רַב וְלֹא יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל וְלֹא לִלְמֹד בִּמְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ.

בְּכָל זֹאת אָזַר כּוֹחוֹתָיו וְנִסָּה לְהִתְגַּבֵּר עַל חֹסֶר מְנוּחָתוֹ וּלְהַמְשִׁיךְ לְהִתְפַּלֵּל וְלִלְמֹד כְּדַרְכּוֹ.

פַּעַם כְּשֶׁיָּשַׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, עָטוּף בְּטַלִּית וְעָטוּר בִּתְפִלִּין, מִשְׁתַּדֵּל לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה. הִתְעוֹרְרוּ בּוֹ סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָה וְלֹא יָכֹל לְהִתְפַּלֵּל. הַצִּבּוּר מִסְּבִיבוֹ כְּבָר סִיֵּם תְּפִלָּתוֹ וְאַף לִמּוּדוֹ בַּשִּׁעוּר הַיּוֹמִי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהַ"פִילוֹסוֹף" שֶׁלָּנוּ, כָּךְ קָרְאוּ לוֹ בְּנֵי הָעֲיָרָה, יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו, כְּשֶׁיִּצְרוֹ מְטַלְטְלוֹ בְּטַלְטָלָה עַזָּה וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: הֲרֵי אַתָּה בַּעַל מֹחַ חָרִיף, הַאִם אַתָּה בָּטוּחַ שֶׁמָּה שֶׁכָּתוּב בִּ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ זֶה אֱמֶת. הַיְּהוּדִי נִבְהַל מֵעַצְמוֹ שִׁפְשֵׁף יָדָיו, לַחַץ עַל מִצְחוֹ, וּפִתְאוֹם חָשׁ שֶׁעוֹמֵד הוּא עַל סַף תְּהוֹם, וְהִנֵּה אוֹ טוֹ טוֹ הוּא נוֹפֵל.

לְמַזָּלוֹ, לְפֶתַע נִפְתְּחָה דֶּלֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְהוּא רוֹאֶה לְפָנָיו אֶת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב.

 

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מַצִּיל אֶת הַ"פִילוֹסוֹף"

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב נִגַּשׁ אֵלָיו, שָׂם יָדוֹ עַל כְּתֵפוֹ וּמִיָּד נֶעֶלְמוּ הִרְהוּרָיו הַקָּשִׁים.

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב רָכַן לְעֵבֶר הַ"פִילוֹסוֹף" וְאָמַר לוֹ: נִדְמֶה לְךָ שֶׁחָכָם אַתָּה, וּמֵרֹב חָכְמָה אַתָּה שׁוֹאֵל, הַאִם יֵשׁ מַנְהִיג לַבִּירָה. דַּע לְךָ, שֶׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ הַדַּל אֱלֹקוּת. דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר בִּתְהִלִּים: "וַאֲנִי בָּעַר וְלֹא אֵדַע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״. פֵּרוּשׁ הַדָּבָר, שֶׁאֵין אָדָם יָכֹל לִתְפֹּס בְּשִׂכְלוֹ מָה זֶה "אֱלֹקִים" יִהְיֶה חָכָם כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה. קַח לְדֻגְמָה, בְּהֵמָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָבִין מַהוּ אָדָם, אַף שֶׁאָדָם וּבְהֵמָה שְׁנֵיהֶם נִבְרָאִים בַּעֲלֵי גּוּף, שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם לֹא מְעַט דִּמְיוֹן, הֵם אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וכו' וּשְׁנֵיהֶם מֻגְבָּלִים בְּמִגְבְּלוֹת הַגּוּף וכו', אָז אֵיךְ אַתָּה מִתְיַמֵּר לְהָבִין מַהוּ בּוֹרֵא עוֹלָם. אֲפִלּוּ הָאִישׁ הֶחָכָם בְּיוֹתֵר הוּא כִּבְהֵמָה לִפְנֵי הַשֵּׁם. אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָו וּלְקַיֵּם אֶת מִצְווֹת הַשֵּׁם בְּקַבָּלַת עֹל רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה. וְרַק כָּךְ יוּכַל לְהַגִּיעַ לְדַרְגַּת: וַאֲנִי תָּמִיד עִמָּךְ״. וְכַאֲשֶׁר יִתְחַבֵּר אֶל הַשֵּׁם בְּכָל נִימֵי נַפְשׁוֹ, יֵצֵא קְצָת מִמִּגְבְּלוֹת שִׂכְלוֹ וְיַתְחִיל לְהָבִין דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים מִבִּינָתוֹ. עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", שֶׁ"שְׁמַע" פֵּרוּשׁוֹ, הָבֵן.

זוֹהִי הַסִּבָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמַד הַר סִינַי אָמַר: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע". קֹדֶם נַעֲשֶׂה מִצְווֹת בְּפֹעַל, וְאַחַר כָּךְ נָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלָּהֶן…

וְהִמְשִׁיךְ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְאָמַר: עֲצָתִי לְךָ, הַנָּח שִׂכְלְךָ בַּצַּד, תִּלְמַד תּוֹרָה וְתִתְפַּלֵּל בְּקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וְרַק בְּדֶרֶךְ זוֹ יֵשׁ סִכּוּי, שֶׁתָּבִין מָה פֵּרוּשׁ: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל".

הַבַּעַל שֵׁם טוֹב סִיֵּם אֶת דְּבָרָיו, יָצָא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ וְחָזַר למזיבוז בְּעוֹד הַיְּהוּדִי נִשְׁאָר קָפוּא עַל מְקוֹמוֹ כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד.

 

הַ"פִילוֹסוֹף" הָפַךְ לְחָסִיד נִלְהָב שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב

כְּשֶׁחָזַר הַ"פִילוֹסוֹף" לְעַצְמוֹ שָׂמַח שֶׁנֶּעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ מַחְשְׁבוֹתָיו הַטּוֹרְדָנִיּוֹת וּסְפֵקוֹתָיו וְהִמְשִׁיךְ תְּפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה וּבְרֶגֶשׁ בַּל יְתֹאַר.

כַּאֲשֶׁר סִיֵּם אֶת תְּפִלָּתוֹ הִתְחִיל לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְחָשַׁב לְעַצְמוֹ, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב יָדַע אֶת כָּל מַחְשְׁבוֹתַי הַכְּמוּסוֹת, אוֹתָן לֹא שִׁתַּפְתִּי עִם שׁוּם בְּרִיָּה? וְאֵיךְ הִגִּיעַ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ממזיבוז לְכָאן, רַק כְּדֵי לְהָאִיר לִי אֶת הַדֶּרֶךְ?… אָכֵן אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין הַכֹּל בְּשִׂכְלֵנוּ הַדַּל!

מִיַּד גָּמַל הַחְלָטָה בְּלִבּוֹ לִנְסֹעַ אֶל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב כְּדֵי לִשְׁהוֹת בִּמְחִצָּתוֹ, וְכֵן עָשָׂה עַד שֶׁהָפַךְ לְאֶחָד מֵחֲסִידָיו הַנִּלְהָבִים.

 

פרסום תגובה חדשה

test email