תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
פרשת ויקרא לילדים – מצות הקרבנות ברוחניות
הקראת כתבה
לִהְיוֹת דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן
פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא עוֹסֶקֶת בְּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת.
בְּנוֹשֵׂא הַקָּרְבָּנוֹת יֵשׁ סוֹדוֹת עֲמֻקִּים.
בְּסֵפֶר הַזֹּהַר נֶאֱמַר, שֶׁסּוֹד הַקָּרְבָּן עוֹלֶה עַד הַסּוֹד שֶׁל הָאֵין סוֹף.
סוֹד נִשְׂגָּב וְנֶעֱלָם מֵאִתָּנוּ שֶׁלֹּא נוּכַל לְהָבִין.
וּבְכָל זֹאת עַל פִּי הַחֲסִידוּת נוּכַל לְהָבִין מַהִי הַהוֹרָאָה שֶׁל הַקָּרְבָּנוֹת לְגַבֵּינוּ.
הַתּוֹרָה בְּפָרָשָׁתֵנוּ אוֹמֶרֶת: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לְהַשֵּׁם".
מַסְבִּיר אַדְמוֹ"ר הַזָּקֵן, שֶׁמֵהַמִּלָּה "מִכֶּם" לְמֵדִים שֶׁאָדָם הַמַּקְרִיב קָרְבָּן,
צָרִיךְ לַחְשֹׁב וּלְהִתְכַּוֵּן שֶׁהוּא מַקְרִיב מֵעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם.
וְהָאֹפֶן וְהַדֶּרֶךְ שֶׁהוּא מַקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם,
צְרִיכָה לִהְיוֹת דֻּגְמַת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן.
שְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ
הַקְרָבַת קָרְבָּן נַעֲשֵׂית בִּשְׁלוֹשָׁה שְׁלַבִּים.
רֵאשִׁית, בּוֹדְקִים אֶת הַקָּרְבָּן הֵיטֵב שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם וּבְלִי מוּם.
שֵׁנִית, שׁוֹחֲטִים אֶת הַבְּהֵמָה אוֹתָהּ מַקְרִיבִים.
הַבְּהֵמָה נוֹתֶרֶת לְלֹא רוּחַ חַיִּים,
אוּלָם צוּרָתָהּ אֵינָהּ נִפְגֶּמֶת.
בַּשָּׁלָב הַשְּׁלִישִׁי וְהָאַחֲרוֹן שׂוֹרְפִים אֶת הַקָּרְבָּן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
אֵשׁ אֱלֹקִית יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה וְעִמָּהּ מוֹסִיפִים אֵשׁ מִלְּמַטָּה.
וְהָאֵשׁ שׂוֹרֶפֶת אֶת הַקָּרְבָּן.
יְהוּדִי הַמַּקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן מִתְבּוֹנֵן בִּשְׁלֹשֶׁת שְׁלַבֵּי הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן,
וְהוּא לוֹמֵד מִזֶּה, שֶׁעָלָיו לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְהַשֵּׁם דֻּגְמַת הַקָּרְבָּן,
וּכְמוֹ הַקָּרְבָּן עָלָיו לְקָרֵב אֶת כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ וְכָל מִדּוֹתָיו לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַקָּרְבָּן אִם כִּי בְּאֹפֶן רוּחָנִי.
רֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁבּוֹדְקִים אֶת הַקָּרְבָּן,
כָּךְ כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִבְדֹּק אֶת עַצְמוֹ,
וְלִדְאֹג שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם וּבְלִי מוּם,
וְאִם הוּא מוֹצֵא פְּגָם בְּנַפְשׁוֹ עָלָיו לְתַקְּנוֹ.
רַק כַּאֲשֶׁר הוּא שָׁלֵם הוּא יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם.
שֵׁנִית, כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת הַבְּהֵמָה מִבְּלִי לִפְגֹּעַ בָּהּ,
כָּךְ יְהוּדִי צָרִיךְ לְהוֹצִיא מֵעַצְמוֹ אֶת הַחַיּוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת מֵהָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים,
אוּלָם לֹא לִפְגֹּעַ בָּהֶם,
שֶׁהֲרֵי הָעִנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים צְרִיכִים לְסַיֵּעַ לוֹ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.
וּכְמוֹ שֶׁאֵשׁ יוֹקֶדֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשׂוֹרֶפֶת אֶת הַקָּרְבָּן,
כָּךְ יְהוּדִי צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת בְּלִבּוֹ בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם.
וּכְמוֹ שֶׁהַנֶּפֶשׁ הָאֱלֹקִית חֲדוּרָה אָהֲבָה לְהַשֵּׁם כְּאֵשׁ בּוֹעֶרֶת,
כָּךְ גַּם הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית צְרִיכִים לִהְיוֹת חֲדוּרִים בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם כְּאֵשׁ,
כְּדֵי שֶׁהָאָדָם יוּכַל לְקַיֵּם אֶת מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם "בְּכָל לְבָבְךָ" – בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ.
זוֹהִי עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הָרוּחָנִית שֶׁל כָּל יְהוּדִי,
וְכָךְ הוּא מְקָרֵב אֶת כָּל כֹּחוֹתָיו הַשִּׂכְלִיִּים וְהָרִגְשִׁיִּים לְהַשֵּׁם.
פרסום תגובה חדשה