פרשת צו לילדים – אש תמיד תוקד על המזבח

הקראת כתבה
יום שלישי י״ב אדר ב׳ ה׳תשע״ו
הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ דָּלְקָה תָּמִיד גַּם בְּשַׁבָּת גַּם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ טְמֵאִים, וּמֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ אוֹתָהּ.
צו

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה

הָאֵשׁ שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ דָּלְקָה תָּמִיד

גַּם בְּשַׁבָּת

גַּם כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ טְמֵאִים,

וּמֵעוֹלָם לֹא כִּבּוּ אוֹתָהּ.

 

מִזֶּה עָלֵינוּ לִלְמֹד הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

לְכָל אָדָם יֵשׁ מִקְדָּשׁ רוּחָנִי פְּנִימִי בְּתוֹכְכֵי לִבּוֹ פְּנִימָה.

וּמֵעִנְיְנֵי הַמִּקְדָּשׁ אָנוּ צְרִיכִים לִלְמֹד עַל הַמִּקְדָּשׁ הָרוּחָנִי שֶׁבְּתוֹכֵנוּ.

גַּם בַּמִּקְדָּשׁ הַפְּנִימִי שֶׁלָּנוּ צְרִיכָה לִבְעֹר הָ"אֵשׁ תָּמִיד" כְּמוֹ בַּמִּזְבֵּחַ.

אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּאַהֲבַת הַשֵּׁם שֶׁתְּעוֹרֵר בָּנוּ אֶת הַחַיּוּת בְּלִמּוּד תּוֹרָה וּבִתְפִלָּה,

אֶת הַזְּרִיזוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת,

וּבִכְלָלוּת, אֶת הַשִּׂמְחָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

 

לִכְאוֹרָה, בְּשַׁבָּת אָנוּ מַרְגִּישִׁים מִמֵּילָא קְדֻשָּׁה וְעֹנֶג,

הַמְּעוֹרְרִים בָּנוּ הִתְרוֹמְמוּת הָרוּחַ וְהִתְעַלּוּת מְיֻחֶדֶת,

לַמְרוֹת זֹאת, עָלֵינוּ לִשְׁמֹר גַּם בְּשַׁבָּת עַל הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת,

אוֹתָהּ נָחוּשׁ בַּתְּפִלּוֹת, בַּלִּמּוּד, בְּהַכְנָסַת הָאוֹרְחִים, בַּסְּעוּדוֹת וּבַזְּמִירוֹת…

 

אָמְנָם קוֹרֶה שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ טָמֵא וְרָחוֹק מֵהַשֵּׁם,

וְהוּא יוֹדֵעַ שֶׁטָּמֵא – אָסוּר לוֹ לְהִכָּנֵס לַמִּקְדָּשׁ,

גַּם אָז – אַל יֵאוּשׁ!

יֵשׁ לִזְכֹּר שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ,

גַּם בִּהְיוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל טְמֵאִים, הָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא כָּבְתָה;

כָּךְ עַל יְהוּדִי לָדַעַת שֶׁאֵין הַטֻּמְאָה מַפְרִידָה אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם,

וְלַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ בְּדַרְגָּה נְמוּכָה עָלָיו לְהַקְפִּיד שֶׁהָאֵשׁ שֶׁבְּלִבּוֹ לֹא תִּכְבֶּה,

וְיִתְאַמֵּץ לְהַצִּית אוֹתָהּ וְיָפִיחַ אֶת לַהַבְתָּהּ.

וְאָז מֻבְטָח לוֹ שֶׁאֵשׁ זוֹ תְּבַטֵּל אֶת טֻמְאָתוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הָרַב הַמַּגִּיד: "לֹא תִּכְבֶּה" –

הַ"לֹּא" – הָעִנְיָנִים הַלֹּא טוֹבִים, "תִּכְבֶּה" – יִכְבּוּ.

 

וּמִכָּאן שֶׁהַחַיּוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

מוֹנְעִים אֶת הַחֵטְא וּמְכַפְּרִים עָלָיו.

וּמְעוֹדְדִים אוֹתוֹ לְהַרְבּוֹת בְּתוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,

לָכֵן כָּל שֶׁעָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת הוּא לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂמְחָה וּבְחַיּוּת,

וְכָךְ נִזְכֶּה לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה –

תְּשׁוּבָה עִלָּאָה –

שֶׁתָּבִיא אוֹתָנוּ אֶל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

 

פרסום תגובה חדשה

test email