פרשת עקב – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום שני י״ט אב ה׳תשע״ו
עֶרֶב כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ מַזְכִּיר מֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ הִיא קִיּוּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ. עַם יִשְׂרָאֵל מְצֻוֶּה לְקַיֵּם אֶת “כָּל הַמִּצְוָה”. כְּלוֹמַר, אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, וְכָל מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ.
הים

 

 

שְׂכַר קִיּוּם הַמִּצְווֹת

עֶרֶב כְּנִיסָתָם לָאָרֶץ מַזְכִּיר מֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכַּוָּנָה בַּכְּנִיסָה לָאָרֶץ הִיא קִיּוּם מִצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּהּ. עַם יִשְׂרָאֵל מְצֻוֶּה לְקַיֵּם אֶת “כָּל הַמִּצְוָה”. כְּלוֹמַר, אֶת כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּבְכַוָּנַת הַלֵּב, וְכָל מִצְוָה בִּשְׁלֵמוּת, שֶׁאֵין הַמִּצְוָה נִקְרֵאת אֶלָּא עַל שֵׁם גּוֹמְרָהּ. וְשָׂכָר בְּצִדָּהּ, שֶׁכָּל קִיּוּם מִצְוָה מֵבִיא טוֹבָה לֹא רַק לִמְקַיֵּם הַמִּצְוָה אֶלָּא לְעַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ.

חֶסֶד גָּדוֹל עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, שֶׁקִּיּוּם הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ מֵבִיא בְּרָכָה גְּדוֹלָה בְּרִבּוּי אֻכְלוּסִין וּבִרְכוּשׁ רַב – פְּרִי אֲדָמָה וְצֹאן וּבָקָר לָרֹב. וּבִזְכוּת הַמִּצְווֹת עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה מְבֹרָךְ מִכָּל הָעַמִּים – יְבֹרַךְ בִּבְרִיאוּת וְחַיִּים לְלֹא מַחֲלוֹת, יִגְבַּר עַל אוֹיְבָיו מִסָּבִיב וְיַשְׁמִידֵם, וּבְכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַצְלִיחַ.

 

אֵין מַה לְּפַחֵד מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַבְטִיחַ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יִגְבַּר עַל אוֹיְבָיו, וּמוֹסִיף, שֶׁאִם יַעֲלֶה עַל לֵב מִישֶׁהוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֵיזֶה הִרְהוּר פַּחַד מֵהַגּוֹיִים הָרַבִּים שֶׁיֵּשׁ לְהוֹרִישָׁם, עָלָיו לִזְכֹּר אֶת כָּל הַנִּסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם  מִמִּצְרַיִם, וְלִהְיוֹת בְּטוּחִים, שֶׁכָּךְ יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם גַּם לַגּוֹיִים בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁמִּצְוָה לְהוֹרִישָׁם. וְעִם אֵלֶּה שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ מֵהַגּוֹיִים לֹא יִצְטָרְכוּ לְהִלָּחֵם, כִּי הַשֵּׁם יִשְׁלַח בַּנִּשְׁאָרִים אֶת הַצִּרְעָה, עַד שֶׁיֹּאבְדוּ.

אֵין מַה לְּפַחֵד אֶלָּא רַק לִבְטֹחַ בְּהַשֵּׁם, שֶׁיַּעֲזֹר לָהֶם לְהוֹרִישׁ אֶת שְׁלוֹשִׁים וְאֶחָד הַמְּלָכִים, אוֹתָם יִירְשׁוּ מְעַט מְעַט, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּרְבֶּה עֲלֵיהֶם חַיַּת הַשָּׂדֶה, אוּלָם בְּאֹפֶן בָּטוּחַ לַחֲלוּטִין.

עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻטֶּלֶת הַחוֹבָה לִשְׂרֹף אֶת פְּסִילֵי יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְלֹא לַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב שֶׁעֲלֵיהֶם, אֶלָּא לְהַחְרִים אֶת כָּל רְכוּשָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לָהֶם לְפִתּוּי.

 

חוֹבָה לִזְכֹּר אֶת חַסְדֵי הַשֵּׁם בַּמִּדְבָּר בְּדַרְכָּם לָאָרֶץ

הַדֶּרֶךְ לִשְׁמֹר אֶת הַמִּצְווֹת תָּמִיד הִיא לְשַׁוּוֹת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ אֶת הַטּוֹבָה שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם עִמָּנוּ, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם, וּבַמִּדְבָּר עָשָׂה לָנוּ אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים – נָשָׂא אוֹתָנוּ כְּאָב הַנּוֹשֵׂא אֶת בְּנוֹ, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַמָּן, שִׂמְלוֹתֵינוּ לֹא בָּלוּ וְרַגְלֵינוּ לֹא בָּצְקוּ גַּם כְּשֶׁהָלַכְנוּ יְחֵפִים. שָׁם בַּמִּדְבָּר הֶעֱמִיד אוֹתָנוּ הַשֵּׁם בְּנִסְיוֹנוֹת מִתּוֹךְ אַהֲבָתוֹ אֵלֵינוּ, רַק כְּדֵי לִגְמֹל אוֹתָנוּ מֵהֶרְגֵּלֵי אֶרֶץ מִצְרַיִם, לְטַהֲרֵנוּ וּלְרוֹמְמֵנוּ.

וּבְסוֹף דַּרְכֵּנוּ בַּמִּדְבָּר, נָתַן לָנוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַמְּשֻׁפַּעַת בָּאֲוִיר צַח וּבְמַעַיְנוֹת מַיִם, בַּאֲדָמָה מְבֹרֶכֶת שֶׁהִשְׁתַּבְּחָה בְּשִׁבְעַת הַמִּינִים: חִטָּה שְׂעוֹרָה גֶּפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן… וְגוֹמֵר. אֶרֶץ הָעֲשִׁירָה בְּאוֹצְרוֹת טֶבַע כְּבַרְזֶל וּנְחֹשֶׁת. וּבְקִצּוּר, אֶרֶץ מְלֵאָה כָּל טוּב שֶׁלֹּא חָסֵר בָּהּ דָּבָר.

עַל כֵּן, מְצֻוִּים אָנוּ לְהַכָּרַת הַטּוֹב. יהוּדִי אֵינוֹ כְּפוּי טוֹבָה וְשֻׁלְחָנוֹ מְשֻׁפָּע בְּבִרְכוֹת הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם – בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין קֹדֶם שֶׁנֹּאכַל, וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּשְׁאַר בְּרָכוֹת אַחֲרוֹנוֹת, לְאַחַר שֶׁנֹּאכַל וְנִשְׂבַּע, וּבְכָל דָּבָר טוֹב שֶׁעוֹבֵר עָלֵינוּ נוֹדֶה לְהַשֵּׁם. וּבְזִכָּרוֹן תְּמִידִי שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב, יָקֵל עָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב.   

אוּלָם לְצַעֲרֵנוּ, פְּעָמִים רֹב טוֹבָה מַשְׁכִּיחָה אֶת מִי שֶׁנָּתַן לָנוּ אוֹתָהּ, מַקְשִׁיחָה אֶת הַלֵּב וּמַקְהָה אֶת הָרֶגֶשׁ, וּמוֹנַעַת מִן הָאָדָם לְמַלֵּא אֶת חוֹבָתוֹ, עַל כֵּן בָּאָה אַזְהָרָה חֲמוּרָה – שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּחַ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁהֵיטִיב לָנוּ, וְלֹא לַחְשֹׁב בְּטָעוּת, שֶׁ”כּוֹחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה”. אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְדִּיר לְתוֹדַעְתֵּנוּ שֶׁנַּכִּיר וְנַרְגִּישׁ שֶׁרַק הַשֵּׁם, הוּא שֶׁעָזַר לָנוּ בְּמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר. וְרַק מִי שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְהוֹלִיכָנוּ בַּמִּדְבָּר בְּנִסֵּי נִסִּים, הוּא שֶׁהֱבִיאָנוּ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה וְנָתַן לָנוּ אֶת הַכּוֹחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל, וּבָזֶה קִיֵּם בְּרִיתוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע לַאֲבוֹתֵינוּ.

וְאִם חָלִילָה וְחַס, יִתְגָּאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׁכְּחוּ אֶת הַשֵּׁם וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, הֵם עֲלוּלִים לֹאבַד וְלִגְלוֹת מִן הָאָרֶץ, כְּמוֹ הַגּוֹיִים שֶׁהַשֵּׁם מְאַבֵּד מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

 

הוֹרָשַׁת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ – לֹא בְּצִדְקָתְךָ

מֹשֶׁה מֵכִין אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְכִבּוּשׁ הָאָרֶץ מִידֵי גּוֹיִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת, וְהוּא מַסְבִּיר לָהֶם שֶׁהַשֵּׁם, שֶׁ”אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא”, יַעֲזֹר לָהֶם לְהַשְׁמִיד אֶת הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה וּלְהוֹרִישָׁם. אוּלָם עֲלֵיהֶם לָדַעַת, שֶׁלֹּא בְּצִדְקָתָם הַשֵּׁם מוֹרִישׁ אוֹתָם לִפְנֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הֵם עַם קְשֵׁי עֹרֶף, אֶלָּא בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִים הוּא מוֹרִישָׁם, וְגַם כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לָאָבוֹת.

 

חֵטְא הָעֵגֶל

אַגַּב כָּךְ, מַזְכִּיר מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל אֶת כַּמָּה הִקְצִיפוּ אֶת הַשֵּׁם בַּמִּדְבָּר, וְתָמִיד הָיוּ מַמְרִים אֶת הַשֵּׁם, בִּמְיֻחָד בַּחֹרֶב, שֶׁבּוֹ הָיָה מַעֲמַד הַר סִינַי, וּבוֹ שָׁהָה מֹשֶׁה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, בִּגְלַל רוֹמְמוּת הַמַּעֲמָד. וּלְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם נוֹתֵן הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה אֶת שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית, וְאַגַּב כָּךְ, מוֹדִיעַ לוֹ עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, עָווֹן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, בּוֹ נָפְלוּ מֵרוּם הַמַּעֲלָה שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְבוֹר תַּחְתִּיּוֹת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁמֹּשֶׁה עָלָה לַמָּרוֹם לְקַבֵּל אֶת הַלּוּחוֹת, עָשׂוּ הֵם לְמַטָּה אֶת הָעֵגֶל. בְּשֶׁל כָּךְ הַשֵּׁם רָצָה לְהַשְׁמִידָם, וְהָיוּ קְרוֹבִים לִגְזֵרַת כְּלָיָה, לוּלֵא מֹשֶׁה שֶׁהִתְנַפֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה.

מֹשֶׁה יוֹרֵד מִן הָהָר הַבּוֹעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית בְּיָדוֹ, וּכְשֶׁהוּא רוֹאֶה בְּעֵינָיו אֶת מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הוּא מֵבִין שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל לֹא רָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַלּוּחוֹת, וְהוּא שׁוֹבֵר אוֹתָן! אוּלָם הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן אֵינוֹ עוֹזֵב אֶת צֹאן מַרְעִיתוֹ, הוּא שָׁב לָהָר וְשׁוֹהֶה שָׁם עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לְלֹא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, רַק כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל עַל יִשְׂרָאֵל לְבַטֵּל אֶת גְּזֵרַת הַשְׁמָדָתָם, וּתְפִלַּת מֹשֶׁה עָמְדָה לָהֶם. גַּם עַל אַהֲרֹן כָּעַס הַשֵּׁם וְרָצָה לְהַשְׁמִידוֹ, וְגַם בַּעֲדוֹ הִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה.

וְאֶת הָעֵגֶל שָׂרַף מֹשֶׁה, טְחָנוֹ הֵיטֵב וְהִשְׁלִיךְ עֲפָרוֹ אֶת הַנַּחַל הַיּוֹרֵד מִן הָהָר.

אַגַּב סִפּוּר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל מַזְכִּיר מֹשֶׁה עוֹד מְקוֹמוֹת בָּהֶם הִכְעִיסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשֵּׁם: תַּבְעֵרָה, מַסָּה וְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה, בָּהֶם הִתְלוֹנְנוּ עַל חֹסֶר מַיִם וְחֹסֶר בָּשָׂר. וְאֵין מֹשֶׁה מְדַלֵּג עַל מַעֲשֵׂה הַמְּרַגְּלִים שֶׁיָּצְאוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ, שֶׁלְּאַחַר כָּל הַנִּסִּים שֶׁרָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם, נִתְנַדְּפָה מִלִּבָּם הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם, שֶׁהִבְטִיחַ לָהֶם וְיָכוֹל לְמַלֵּא אֶת הַבְטָחָתוֹ.

וְשׁוּב חוֹזֵר מֹשֶׁה לְעִנְיַן תְּפִלָּתוֹ לְהַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל מֵעֲווֹן הָעֵגֶל. תְּפִלָּה בָּהּ הוּא מַזְכִּיר לְהַשֵּׁם, שֶׁהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. וּמַזְכִּיר גַּם אֶת הָאָבוֹת, כְּדֵי שֶׁזְּכוּתָם תָּגֵן עַל בְּנֵיהֶם. וְהוּא מִתְחַנֵּן לְהַשֵּׁם, שֶׁלֹּא יַבִּיט עַל חֶטְאָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְחֻלַּל שְׁמוֹ בַּגּוֹיִים. שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים, שֶׁהַשֵּׁם אָמְנָם הוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, אוּלָם אֵין לוֹ יְכֹלֶת לַהֲבִיאָם לָאָרֶץ, וּמִשִּׂנְאָתוֹ אוֹתָם הוֹצִיאָם לַהֲמִיתָם בַּמִּדְבָּר. וַהֲרֵי הֵם עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ שֶׁהוֹצִיא בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל.

תְּפִלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁיָּצְאָה מִפִּי הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן וּמִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ, בָּהּ גִּלָּה אַהֲבָה לְלֹא סְיָג וּלְלֹא תְּנַאי לְעַם יִשְׂרָאֵל, מְשַׁכְנַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִיא מִתְקַבֶּלֶת עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁמֹּשֶׁה נִצְטַוָּה לַעֲשׂוֹת לוּחוֹת שְׁנִיִּים.

 

הַלּוּחוֹת הַשְּׁנִיִּים

מֹשֶׁה נִצְטַוָּה לִפְסֹל שְׁנֵי לוּחוֹת אֲבָנִים שְׁנִיִּים כָּרִאשׁוֹנִים, אוֹתָם הוּא לוֹקֵחַ בַּעֲלִיָּתוֹ שׁוּב לָהָר. מֹשֶׁה פִּסְּלָם וְהַשֵּׁם כָּתַב עֲלֵיהֶם אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. קֹדֶם עֲלִיָּתוֹ לָהָר נִצְטַוָּה מֹשֶׁה לְהָכִין עֲבוּר הַלּוּחוֹת אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים. וְאָכֵן כְּשֶׁיָּרַד מֹשֶׁה מִן הָהָר, שָׂם אֶת הַלּוּחוֹת בָּאָרוֹן שֶׁהֵכִין לָהֶם. 

 

מוֹת אַהֲרֹן וְהַבְדָּלַת שֵׁבֶט לֵוִי

לְפִי שֶׁקַּבָּלַת הַלּוּחוֹת הָיְתָה סָמוּךְ לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, הִבְלִיעַ מֹשֶׁה, דֶּרֶךְ אַגַּב, אֶת עִנְיַן מוֹת אַהֲרֹן, אוֹתוֹ יוֹרֵשׁ אֶלְעָזָר בְּנוֹ, לְלַמְּדֵנוּ שֶׁקָּשָׁה מִיתָתָם שֶׁל צַדִּיקִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כַּיּוֹם שֶׁנִּשְׁתַּבְּרוּ בּוֹ הַלּוּחוֹת.

לְאַחַר מוֹת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד.

מֹשֶׁה מְסַפֵּר עַל מוֹת אַהֲרֹן בְּסוֹף דַּרְכָּם בַּמִּדְבָּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חֲשָׁשׁ שֶׁמֵּת בַּעֲווֹן הָעֵגֶל. וּלְפִי שֶׁהִזְכִּיר אֶת אַהֲרֹן, שֶׁבְּסֵדֶר הַזְּמַנִּים הוּא לְאַחַר מַעֲשֶׂה הָעֵגֶל, הוּא סוֹמֵךְ לְכָאן אֶת בְּחִירַת שֵׁבֶט לֵוִי, שֶׁלֹּא טָעוּ בָּעֵגֶל, לָשֵׂאת אֶת הָאָרוֹן וּלְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ. עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק עִם אֶחָיו, הַשֵּׁם הוּא נַחֲלָתוֹ. וְשׁוּב הִזְכִּיר מֹשֶׁה שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל הָעָם וְנִתְרַצָּה לוֹ הַשֵּׁם, וְאָמַר לְמֹשֶׁה לְהִזְדָּרֵז לְמַסַּע הָעָם לָבוֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ.

לְאַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד יָרְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמֶּלֶךְ עֲרָד וְנָתְנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁמוֹנָה מַסָּעוֹת, וְרַק לְאַחֲרֵי שֶׁנִּלְחֲמוּ בָּהֶם בְּנֵי לֵוִי, חָזְרוּ לְחֹר הַגִּדְגָּד וְהִמְשִׁיכוּ לְיָטְבָתָה, שָׁם נִתְעַכְּבוּ בִּגְלַל נַחֲלֵי הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בָּהֶם.

 

לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וּלְדָבְקָה בּוֹ וּבִדְרָכָיו

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בּוֹרֵא הָעוֹלָם, הִנִּיחַ אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבָחַר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וּמֵאַחַר שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוּא הָעָם הַנִּבְחָר, “בָּנִים לַמָּקוֹם”, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מְבַקֵּשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בַּקָּשָׁה אַחַת קְטַנָּה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה, בְּאָמְרוֹ: “וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ שׁוֹאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם לַיִּרְאָה אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אוֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ”.

חָשׁוּב מְאוֹד לִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם לְלֹא אַהֲבָה וְיִרְאָה אֵין הַמִּצְווֹת פּוֹרְחוֹת לְמַעְלָה. שֶׁאַהֲבָה וְיִרְאָה הֵן הַכְּנָפַיִם לְהַעֲלוֹת אֶת הַמִּצְווֹת לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. בִּמְיֻחָד חֲשׁוּבָה הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא רֵאשִׁית הָעֲבוֹדָה וְעִקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר: “יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא אוֹצָרוֹ”. וְאִם אַהֲבָה בָּאָה לָאָדָם בְּקַלּוּת יַחֲסִית, הֲרֵי שֶׁכְּדֵי לְהַגִּיעַ לְיִרְאָה עַל הָאָדָם לְהִתְיַגֵּעַ, כְּמִי שֶׁחוֹפֵר אַחַר אוֹצָר יָקָר.

כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עָבְדוּ אֶת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ אַהֲבָה, שֶׁהֲרֵי קִיְּמוּ דְּבָרָיו מֵעֹנִי בְּלֶכְתָּם אַחֲרָיו בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. לָכֵן זָכוּ לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בָּהּ יוּכְלוּ לְקַיֵּם מִצְווֹת הַשֵּׁם מֵעֹשֶׁר מִתּוֹךְ יִרְאַת הַשֵּׁם, מִתּוֹךְ יִרְאַת הָרוֹמְמוּת, הַנּוֹבַעַת מֵאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם וּבִגְדֻלָּתוֹ וְלֹא מִיִּרְאַת הָעֹנֶשׁ. מִתּוֹךְ יִרְאַת כָּבוֹד וְהַכָּרַת הַטּוֹב עַל כָּל מָה שֶׁעָשָׂה לָנוּ, יִרְאָה הַמְּבִיאָה לִידֵי אַהֲבַת הַשֵּׁם, הַהוֹלֵךְ אִתָּנוּ וּמַחְזִיק בִּימִינֵנוּ בְּכָל צַעַד בְּחַיֵּינוּ, וְהַמַּשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע שֶׁל בְּרָכָה בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע. שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת לְעֵינֵינוּ, שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרַדְנוּ מִצְרַיְמָה וְנַעֲשֵׂינוּ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב, שֶׁחָזִינוּ בִּקְרִיעַת יַם סוּף עַל כָּל הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בָּהּ. שֶׁרָאִינוּ אֶת נִסֵּי הַמִּדְבָּר וּמָה שֶׁקָּרָה לְקֹרַח וַעֲדָתוֹ. יִרְאָה כָּזוֹ הַנּוֹבַעַת מִדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם, וּפַחַד שֶׁלֹּא לְהִפָּרֵד מֵהַשֵּׁם לְעוֹלָם, מְסַיַּעַת לָנוּ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם מִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְאַהֲבָה.

וּמֻבְטָחִים אָנוּ שֶׁבִּזְכוּת שְׁמִירַת הַמִּצְווֹת נִזְכֶּה לִירֻשַּׁת הָאָרֶץ, לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת. נִזְכֶּה לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ! לֹא אֶרֶץ מִישׁוֹר כְּמִצְרַיִם, אֶרֶץ שְׂדֵה שְׁלָחִין, הַזְּקוּקָה לַהַשְׁקָיָה, אֶלָּא אֶרֶץ שְׂדֵה בַּעַל, שֶׁבָּהּ הָרִים, הַיָּפִים לְגַדֵּל פֵּרוֹת, וּבְקָעוֹת, הַיָּפִים לְגַדֵּל בָּהֶם חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וּתְמָרִים. אֶרֶץ שֶׁבָּהּ הַגְּשָׁמִים, הַתְּלוּיִים בִּידֵי שָׁמַיִם, מַשְׁקִים אֶת הַצְּמָחִים, וְאֵין צֹרֶךְ לַעֲמֹל בַּהַשְׁקָיָה. אֶרֶץ שֶׁפַּרְנָסַת יוֹשְׁבֶיהָ תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂיהֶם. אֶרֶץ שֶׁהַשֵּׁם תָּמִיד דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ, וְתָמִיד עֵינֵי הַשֵּׁם בָּהּ.  

וּמַה טּוֹב לִלְמֹד מִדַּרְכֵי הַשֵּׁם, שֶׁאֵינוֹ נוֹשֵׂא פָּנִים וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ שֹׁחַד וּמַעֲדִיף לִשְׁכֹּן בֵּין הָעֲנָוִים וְשִׁפְלֵי הָרוּחַ. “אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת”, שֶׁדּוֹאֵג לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְנוֹתֵן לָהֶם לֶחֶם וְשִׂמְלָה. לָכֵן שׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִדָּבֵק בְּהַשֵּׁם וּבִדְרָכָיו, לֶאֱהֹב אֶת הַגֵּרִים, שֶׁהֲרֵי גַּם אָנוּ הָיִינוּ גֵּרִים בְּמִצְרַיִם, וּלְסַיֵּעַ לַחַלָּשִׁים לְסוּגֵיהֶם

 

פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע

“וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ”… הִיא הַפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעִנְיָנָהּ קַבָּלַת עֹל מִצְווֹת, עֲלֵיהֶם מַזְהִיר מֹשֶׁה וְאוֹמֵר, שֶׁאִם יְקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם יִשְׂרָאֵל לָאַהֲבָה אֶת הַשֵּׁם וּלְקַבֵּל עֹל מִצְווֹתָיו וּלְקַיְּמָן, “וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ”… – הָאָרֶץ תִּתְמַלֵּא מֵי מָטָר שֶׁיַּצְמִיחוּ דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר, וְהַפַּרְנָסָה תִּהְיֶה מְצוּיָה וְיִהְיֶה אֹכֶל לָשֹׂבַע, וְאִם לָאו, אִם יָסוּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה, יַעֲצֹר הַשֵּׁם אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יֵרְדוּ גְּשָׁמִים, וְהָאָרֶץ לֹא תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וְהֵם יֹאבְדוּ מִן הָאָרֶץ.

תְּנַאי זֶה אוֹתוֹ מַתְנֶה מֹשֶׁה עִם יִשְׂרָאֵל, הוּא תְּנַאי כָּפוּל שֶׁהָ”הֵן” קֹדֶם לַ”לָּאו” וְהַתְּנַאי קֹדֶם לַמַּעֲשֶׂה. זֶהוּ תְּנַאי בְּנֵי גָּד וּבְנֵי רְאוּבֵן, תְּנַאי חָזָק וַאֲמִתִּי, שֶׁכַּיָּדוּעַ, תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ כִּתְנַאי בְּנֵי רְאוּבֵן וּבְנֵי גָּד אֵינוֹ תְּנַאי אֲמִתִּי. אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בִּתְנַאי זֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן: “וְאִם לֹא תַּעֲשׂוּ”… אֶלָּא בַּחֲבִיבוּת יֶתֶר, בִּלְשׁוֹן עֵצָה וְהוֹרָאָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִדַּת הָרַחֲמִים: “הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם”…  כְּמוֹסֵר הַדָּבָר לְשִׁקּוּל דַּעְתָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אִם לְטוֹב וְאִם לְמוּטָב. וְהָרְאָיָה, שֶׁהוּא מְסַיֵּם בְּטוֹב: “וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם”… תִּשְׁמְרוּ מִצְוַת תְּפִלִּין וּמִצְוַת מְזוּזָה, וּתְלַמְּדוּ אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר דִּבְרֵי תּוֹרָה בַּבַּיִת וּבָרְחוֹב בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.  וּמְסַיֵּם בִּבְרָכָה עֲצוּמָה: “לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע הַשֵּׁם לַאֲבוֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ”, כְּלוֹמַר, תֵּשְׁבוּ בָּאָרֶץ וְתַאֲרִיכוֹ בָּהּ יָמִים, וְאַף רָמַז לִתְחִיַּת הַמֵּתִים בַּמִּלִּים “לָתֵת לָהֶם”…     

 

אַזְהָרָה נוֹסֶפֶת עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ

מֹשֶׁה מְסַיֵּם פָּרָשָׁה זוֹ בְּאַזְהָרָה נוֹסֶפֶת בִּשְׁמִירַת הַמִּצְווֹת בְּאַהֲבָה מִתּוֹךְ דְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם, שֶׁאָז מֻבְטָח שֶׁיִּירְשׁוּ אֶת הַגּוֹיִים הַגְּדוֹלִים וְהָעֲצוּמִים מֵהֶם בְּקַלּוּת, כִּי יָטִילוּ אֵימָה עַל כָּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְאִישׁ לֹא יִתְקוֹמֵם כְּנֶגְדָּם. כָּךְ שֶׁיִּכְבְּשׁוּ כָּל מָקוֹם שֶׁיִּדְרְכוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – מִן הַמִּדְבָּר שֶׁבַּדָּרוֹם וְעַד הַלְּבָנוֹן שֶׁבַּצָּפוֹן וּמִן הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְרָת שֶׁבִּצְפוֹן מִזְרָח עַד הַיָּם שֶׁבַּמַּעֲרָב, וְאַף מְקוֹמוֹת מִחוּצָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. 

פרסום תגובה חדשה

test email