נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ

א. "בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם" – הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לְחַיֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. (ל"א, א'-י"ג).

1) מֹשֶׁה מְחַזֵּק אֶת יִשְׂרָאֵל לִקְרַאת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ קֹדֶם פְּרִישָׁתוֹ (שָׁם, א'-ו').

2) מֹשֶׁה מוֹסֵר אֶת הַנְהָגַת הָעָם לִידֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּפֻמְבֵּי (שָׁם, ז'-ח').

3) מִצְוַת הַקְהֵל – מֹשֶׁה מְצַוֶּה אֶת הַכֹּהֲנִים לִקְרֹא אֶת כָּל הַתּוֹרָה בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּמַעֲמַד כָּל יִשְׂרָאֵל (שָׁם, ט'-י"ג).

ב. "וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת" – שִׁירָה שֶׁהִיא נְבוּאָה לֶעָתִיד – מָה יִקְרֶה לָהֶם, אִם יָפֵרוּ אֶת הַבְּרִית (שָׁם, י"ד- כ"א).

ג. מֹשֶׁה כָּתַב אֶת "דִּבְרֵי הַתּוֹרָה עַל סֵפֶר" וְצִוָּה לָשִׂים אֶת הַסֵּפֶר בָּאָרוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד (שָׁם, כ"ב-ל').