פרשת בראשית – תוכן הפרשה

הקראת כתבה
יום רביעי ח׳ מרחשון ה׳תשע״ז
פרשת בראשית עוסקת בנושאים: בריאת העולם, בריאת האדם, חטא אדם וחווה ועונשם, סיפורם קין והבל, חטאו של קין ועונשו, מניית עשרת הדורות מאדם עד נח וחטא דור המבול.
טבע

 

 

בְּרִיאַת הָעוֹלָם

הַתּוֹרָה, שֶׁנִּתְּנָה לַכֹּל וְלֹא רַק לַחֲכָמִים, פּוֹתַחַת בְּסִפּוּר בְּרִיאַת הָעוֹלָם, הַנִּמְנֶה עַל סִתְרֵי תּוֹרָה – עִקָּר וִיסוֹד בֶּאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל.

הַשֵּׁם בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ ,כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּסֵדֶר מוֹפְתִי וּבְהַרְמוֹנְיָה מֻשְׁלֶמֶת. הַשָּׁמַיִם הָרְחוֹקִים מִן הָאָדָם – שָׁמַיִם לְהַשֵּׁם, וְהָאָרֶץ, טֶבַע בַּעַל חֻקִּים נִצְחִיִּים, נָתַן לִבְנֵי אָדָם…

בְּשִׁשָּׁה יָמִים בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הָעוֹלָם, וּבְתֵאוּם נִפְלָא בֵּין שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לַיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים. הָאוֹר שֶׁבָּרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קִבֵּל אֶת נוֹשְׂאָיו, שֶׁדַּרְכָּם עוֹבֶרֶת הַהַשְׁפָּעָה עַל הַחַיִּים בָּאָרֶץ, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי. חֲלַל הָאֲוִיר וְהַיָּמִים שֶׁבָּרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִוּוּ הֲכָנָה לִבְרִיאַת הַחַי בַּיּוֹם הַחֲמִישִׁי, הַיַּבָּשָׁה שֶׁנִּרְאֲתָה בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְקֻשְּׁטָה בִּצְמָחִים אֻכְלְסָה עַל יְדֵי נֶפֶשׁ כָּל חַי בַּשִּׁשִּׁי. עַד שֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַשְּׁבִיעִי הֶחָבִיב כְּכָל הַשְּׁבִיעִין, בּוֹ כָּלְתָה הַמְּלָאכָה. יוֹם הַמַּעֲנִיק קְדֻשָּׁה וּבְרָכָה לְמַעֲשֵׂי הָאָדָם, שֶׁבָּחַר בִּמְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי וּבְמִצְווֹתָיו לְהָעִיד עַל מַעֲשֵׂה הַבְּרִיאָה.

 

בְּרִיאַת הָאָדָם

בְּתוֹךְ כָּל הַבְּרִיאָה הַנִּפְלָאָה נוֹצַר הָאָדָם, נֵזֶר הַבְּרִיאָה, הַקּוֹרֵא שֵׁמוֹת לְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים וּמוֹשֵׁל בָּהֶם. יְצוּר יְחִידָאִי, עָלָיו נֶאֱמַר: “וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ”. הַתּוֹרָה מְחַיֶּבֶת אֶת הָאָדָם, שֶׁנּוֹצַר בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לִבְחֹר בַּבְּרָכָה, בַּטּוֹב וּבַחַיִּים. דָּבָר הַמַּעֲמִיד אוֹתוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת תְּמִידִיִּים.

יְצִירַת הָאָדָם מַשְׁלִימָה אֶת הַבְּרִיאָה, שֶׁנּוֹצְרָה עֲבוּר הָאָדָם. וְרַק לְאַחַר בְּרִיאָתוֹ רוֹאֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּל מָה שֶׁעָשָׂה טוֹב מְאוֹד.

הַשֵּׁם נוֹטֵעַ גַּן בְּעֵדֶן וְשָׁם הוּא מַנִּיחַ אֶת הָאָדָם לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. הוּא מְבָרֵךְ וּמְצַוֶּה אֶת הָאָדָם: “פְּרוּ וּרְבוּ”… אוֹסֵר עָלָיו לֶאֱכֹל מִן הַחַי, וּמַתִּיר לוֹ לֶאֱכֹל מִן הַצּוֹמֵחַ. כָּל עֲצֵי הַגַּן בִּרְשׁוּתוֹ וְרַשַּׁאי הוּא לֶאֱכֹל מֵהֶם, רַק עָלָיו לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת.

הַשֵּׁם רוֹאֶה, שֶׁלֹּא טוֹב הָאָדָם לְבַדּוֹ, וְהוּא בּוֹרֵא לוֹ אִשָּׁה – עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ. הוּא מַפִּיל עַל אָדָם תַּרְדֵּמָה וְלוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ צֶלַע וְסוֹגֵר בָּשָׂר בִּמְקוֹמָהּ, וְהִנֵּה מִצֶּלַע זֹאת נִבְרְאָה הָאִשָּׁה. אָדָם הָרִאשׁוֹן רוֹאֶה אוֹתָהּ וְאוֹמֵר: “זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת”. בְּהִיּוֹת הָאִשָּׁה אֵם כָּל חַי, הוּא נוֹתֵן לָהּ אֶת הַשֵּׁם: חַוָּה.

 

חֵטְא אָדָם וְחַוָּה

חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְּצֶלֶם, כִּי בּוֹ נָפַח הַשֵּׁם נִשְׁמַת חַיִּים מִתּוֹכוֹ, וְהַשֵּׁם מְדַבֵּר עִמּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. וּבוֹרֵא לוֹ אִשָּׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹדֵד, וְאַף נוֹטֵעַ גַּן עֵדֶן עֲבוּרוֹ וּמַנִּיחוֹ בְּתוֹכוֹ. גַּן שֶׁבּוֹ שְׁמוֹנִים רִבּוֹא אִילָנוֹת, וּבְמֶרְכָּזוֹ עֵץ הַחַיִּים, בּוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף טְעָמִים וְנִיחוֹחוֹת. וְרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם נוֹשְׁבוֹת וּמְפִיצוֹת אֶת הָרֵיחַ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ. גַּן שֶׁעָלָיו סוֹכֵךְ עֵץ הַדַּעַת, וּמִתַּחְתָּיו נוֹבְעִים כָּל מֵימֵי בְּרֵאשִׁית. וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת צוֹלִים בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים יַיִן עֲבוּר אָדָם וְחַוָּה, וְגַם הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי הַמְּהַלֵּךְ זָקוּף עַל שְׁתַּיִם, שֶׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת מֶלֶךְ הַחַיּוֹת, מְשָׁרֵת אוֹתָם.

לְאָדָם וּלְחַוֶּה לֹא נוֹתַר אֶלָּא לְהִתְעַנֵּג עַל מַנְעַמֵּי הַגַּן וְעַל אָשְׁרָם.

אוּלָם הַנָּחָשׁ, שֶׁנִּבְרָא בְּצַלְמוֹ וּבִדְמוּתוֹ שֶׁל הַשָּׂטָן, לֹא הָיָה מְרֻצֶּה מֵאָשְׁרָם שֶׁל אָדָם וְחַוָּה מֵרֹב קִנְאָתוֹ בָּהֶם. לָכֵן חָפַץ לַהֲרֹג אֶת אָדָם וְלָקַחַת אֶת חַוָּה לוֹ לָאִשָּׁה, וּבִהְיוֹתוֹ עָרוּם מִכָּל חִפֵּשׂ תַּחְבּוּלוֹת לְהַחְטִיא אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן. הוּא יָדַע שֶׁהַשֵּׁם צִוָּה עָלָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֵץ הַדַּעַת. לָכֵן פָּנָה דַּוְקָא לָאִשָּׁה שֶׁלֹּא שָׁמְעָה אֶת הַצִּוּוּי מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ, וְנוֹחָה לְהִתְפַּתּוֹת בְּשֶׁל כָּךְ, כְּדֵי שֶׁבְּעֶזְרָתָהּ יַחְטִיא אֶת אָדָם. וְשָׁאַל אוֹתָהּ בְּעַרְמוּמִית: אִם הַשֵּׁם צִוָּה אֶתְכֶם שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מֵעֲצֵי הַגַּן, אָז לָמָּה בָּרָא אוֹתָם? עָנְתָה הָאִשָּׁה: מִכָּל עֲצֵי הַגַּן מֻתָּר לֶאֱכֹל, אוּלָם מֵעֵץ הַדַּעַת לֹא רַק שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, אֶלָּא אַף אָסוּר לִנְגֹּעַ בּוֹ, שֶׁסַּכָּנַת מָוֶת בּוֹ. דָּחַף הַנָּחָשׁ אֶת חַוָּה עַל הָעֵץ וְאָמַר לָהּ: הִנֵּה נָגַעַתְּ בָּעֵץ, וְאֶת חַיָּה! גַּם אִם תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ לֹא מוֹת תְּמֻתוּן, כְּשֵׁם שֶׁאֵין סַכָּנָה בִּנְגִיעָה כָּךְ אֵין סַכָּנָה בַּאֲכִילָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָכַל מִן הָעֵץ וְהוּא חַי וְקַיָּם, אַף אַתֶּם אִם תֹּאכְלוּ מִן הָעֵץ לֹא רַק שֶׁתִּחְיוּ אֶלָּא תַּחְכִּימוּ וְתוּכְלוּ לִבְרֹא עוֹלָמוֹת.

הִתְבּוֹנְנָה הָאִשָּׁה בָּעֵץ… יֵשׁ אוֹמְרִים גֶּפֶן הָיָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים תְּאֵנָה הָיָה… רָאֲתָה הָאִשָּׁה שֶׁהוּא מַקְרִין תַּעֲנוּג וְשִׂמְחָה, וְתַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם… עוֹד הִיא מִתְבּוֹנֶנֶת בָּעֵץ, נִעֲנַע הַנָּחָשׁ בָּעֵץ וְנָשְׁרוּ כַּמָּה מִפֵּרוֹתָיו, אָכַל הַנָּחָשׁ מִן הָעֵץ לַהֲנָאָתוֹ, וְאָמַר לָאִשָּׁה: כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אוֹכֵל מִן הָעֵץ וְחַי, כָּךְ גַּם אַתְּ, אִם תֹּאכְלִי מִן הָעֵץ תִּחְיִי. הִתְפַּתְּתָה הָאִשָּׁה וְאָכְלָה רַק מִקְּלִפַּת הַפְּרִי… וְהִנֵּה הִיא רוֹאָה שֶׁאֵין מִיתָה פּוֹגַעַת בָּהּ, וְהִמְשִׁיכָה וְאָכְלָה גַּם אֶת תּוֹכוֹ וְהִתְעַנְּגָה. בְּכָל זֹאת כִּרְסֵם בְּלִבָּהּ פַּחַד, וְחָשָׁה אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת מִתְקָרֵב אֵלֶיהָ, פָּחֲדָה שֶׁאִם תָּמוּת וּבַעֲלָהּ יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, הַשֵּׁם יִבְרָא לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת. שָׁקְלָה בְּדַעְתָּהּ, אִם כְּבָר נִגְזַר עָלֶיהָ מִיתָה, מוּטָב שֶׁתָּמוּת עִם אָדָם, וְאִם לֹא, מוּטָב שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִשָּׁאֲרוּ בְּחַיִּים יַחְדָּו. לָקְחָה מִן הַפְּרִי וּפִתְּתָה אֶת אָדָם לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ. אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְפַּתָּה וְהִשְׁלִים אֶת הַחֵטְא, וְכָךְ נִגְזַר גּוֹרַל אָדָם וְחַוָּה וְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵיהֶם לָמוּת.    

מִיָּד לְאַחַר הָאֲכִילָה מֵעֵץ הַדַּעַת נִפְקְחוּ עֵינֵי אָדָם וְחַוָּה, וְהֵבִינוּ שֶׁעֵירֻמִּים הֵם. מִצְוָה אַחַת הָיְתָה בְּיָדָם וְנִתְעַרְטְלוּ מִמֶּנָּה. נִתְמַלְּאוּ אָדָם וְחַוָּה בּוּשָׁה, הֻנְמְכָה קוֹמָתָם מֵאֶלֶף אַמָּה לְמֵאָה אַמָּה, וְהֵם מְדַדִּים מֵעֵץ מֵעֵץ לִקְטֹף עָלִים כְּדֵי לְכַסּוֹת אֶת עַצְמָם, אוּלָם הָעֵצִים דָּחוּ אוֹתָם, רַק עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְעֵץ הַתְּאֵנָה, שֶׁבּוֹ חָטְאוּ, נֵאוֹת לָהֶם עֵץ הַתְּאֵנָה, מִתּוֹךְ שֶׁרָצָה לְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת שֶׁהָיָה חֵלֶק מִמֶּנּוּ.

וְהִנֵּה קוֹל הַשֵּׁם מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן… הִתְחַבְּאוּ אָדָם וְאִשְׁתּוֹ בֵּין עֲצֵי הַגַּן… וְהַשֵּׁם בְּרֹב חֲסָדָיו קָרָא לָאָדָם: אַיֶּכָּה? כְּדֵי לִפְתֹּחַ עִמּוֹ בִּדְבָרִים, כְּדֵי לָתֵת לָאָדָם הִזְדַּמְּנוּת לַחְזֹר בַּתְּשׁוּבָה. וְאָדָם הֵשִׁיב: אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי… עֲדַיִן אֵין הוּא מוֹדֶה בְּחֶטְאוֹ. הוּא רַק מְבַטֵּא אֶת פַּחֲדוֹ. מַה פִּתְאוֹם פָּחַד, הֲרֵי קֹדֶם לָכֵן דִּבֵּר עִם הַשֵּׁם בְּלִי פַּחַד, אֶלָּא שֶׁהַחֵטְא גָּרַם לוֹ לְפַחֵד. וְהַשֵּׁם מַמְשִׁיךְ וְשׁוֹאֵל אוֹתוֹ: וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? גַּם כָּאן פָּתַח לוֹ פֶּתַח תְּשׁוּבָה. וּבִמְקוֹם לְהִתְוַדּוֹת עַל הַחֵטְא וְלָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, הֶאֱשִׁים אָדָם אֶת הָאִשָּׁה. גַּם כַּאֲשֶׁר שָׁאַל אֶת הָאִשָּׁה: מַה זֹּאת עָשִׂית? פָּתַח לָהּ פֶּתַח תְּשׁוּבָה, וְאַף הִיא לֹא הִתְוַדְּתָה עַל חֶטְאָהּ, וְהִטִּילָה אֶת הָאַשְׁמָה עַל הַנָּחָשׁ. בְּלֵית בְּרֵרָה, הִטִּיל הַשֵּׁם עֲלֵיהֶם אֶת הָעֹנֶשׁ הַכָּבֵד שֶׁל מִיתָה לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת… עַד אֲשֶׁר יְבֻלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח.

 

הָעֹנֶשׁ

אֶת הַנָּחָשׁ, שֶׁהֶחְטִיא אֶת הָאָדָם וְגָרַם לְסִלּוּקוֹ מִגַּן עֵדֶן, לֹא שָׁאַל הַשֵּׁם לָמָּה עָשָׂה זֹאת, כִּי אֵין מְהַפְּכִין בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֵסִית. הַנָּחָשׁ הִתְחִיל בָּעֲבֵרָה וְקִלְלָתוֹ קָדְמָה לְעָנְשָׁם שֶׁל אָדָם וְחַוָּה. מֵעַתָּה אָרוּר הַנָּחָשׁ מִכָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. עַל גְּחוֹנוֹ יֵלֵךְ וְלֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. כְּבָר לֹא יְדַבֵּר כְּאָדָם, וְלֹא יֵהָנֶה מִמַּעֲדַנֵּי גַּן עֵדֶן. מְקוֹמוֹ בֵּין עֵצִים וַאֲבָנִים וּמְזוֹנוֹ עָפָר. וְיוּכַל לְהוֹלִיד רַק אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים. וּבִמְקוֹם אַהֲבָה אֵיבָה תִּשְׁכֹּן בֵּינוֹ לְבֵין הָאִשָּׁה.

הָאִשָּׁה שֶׁרָדְפָה אַחַר הַתַּאֲוָה וְהַתַּעֲנוּג תִּסְבֹּל מִצַּעַר הֵרָיוֹן, לֵדָה וְגִדּוּל בָּנִים, וּמִכֵּיוָן שֶׁהֶחְטִיאָה אֶת בַּעֲלָהּ הוּא יִמְשֹׁל בָּהּ.

אָדָם הֻפְשַׁט מִכָּתְנוֹת עוֹר וְאוֹר שֶׁהָיוּ עָלָיו, יִהְיֶה בּוֹ רֵיחַ זֵעָה, וְיִשְׁלְטוּ בּוֹ רִמָּה וְתוֹלֵעָה. מִכָּאן וּלְהַבָּא לֹא יִשְׁלֹט בַּחַיּוֹת, אֶלָּא הֵן יִשְׁלְטוּ בּוֹ, וְיָמָיו יִהְיוּ קְצָרִים. פַּרְנָסָתוֹ תִּהְיֶה בְּצַעַר וּמַאֲכָלוֹ בִּדְאָגָה, בִּמְקוֹם לֶאֱכֹל חִטָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא, יִצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ כְּדֵי לְהַשִּׂיג פַּת לֶחֶם – לָדוּשׁ, לִזְרוֹת, לִטְחֹן, לָלוּשׁ וְלֶאֱפוֹת. בָּנָיו יִגְלוּ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה. יֵצֶר הָרַע יַטְרִידוֹ, וְעָתִיד הוּא לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מַעֲשָׂיו.     

אַף הָאֲדָמָה שֶׁשָּׁתְקָה וְלֹא הֵגִיבָה עַל הַחֵטְא נִתְקַלְּלָה בַּעֲבוּר הָאָדָם וְהִתְחִילָה לְהַצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר בִּמְקוֹם הַשֶּׁפַע שֶׁהִצְמִיחָה בְּגַן עֵדֶן.

אוּלָם הַשֵּׁם בְּרַחֲמָיו לְאַחַר שֶׁקִּלֵּל אֶת אָדָם וְחַוָּה, עֲדַיִן הִשְׁאִיר לָהֶם פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה. הוֹצִיאָם מִמַּחֲבוֹאָם הִלְבִּישָׁם בִּלְבוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד. כָּתְנוֹת עוֹר מֵעוֹרוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ הֶחָלָק כְּצִפֹּרֶן וּמֵאִיר כְּאֶבֶן טוֹבָה, עֲלֵיהֶם מְצֻיָּרִים כָּל הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת, וְכָל עוֹד לָבְשׁוּ אוֹתָם, לֹא שָׁלְטוּ בָּהֶם הַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת.

כֻּתֳּנוֹת אֵלֶּה עָבְרוּ לִרְשׁוּת קַיִן וּמִמֶּנּוּ עָבְרוּ לְנִמְרוֹד. כַּאֲשֶׁר הָרַג עֵשָׂו אֶת נִמְרוֹד לָקַח אוֹתָם עֵשָׂו לְעַצְמוֹ, וְזָכָה יַעֲקֹב לְלָבְשָׁם כְּשֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל אֶת בִּרְכַּת יִצְחָק, וּמֵאָז נִגְנְזוּ. 

אוּלָם אָדָם וְחַוָּה לֹא נִצְּלוּ אֶת כָּל הַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. לָכֵן נִגְזְרָה עֲלֵיהֶם גְּזֵרַת הַגֵּרוּשׁ מִגַּן עֵדֶן. מַלְאָכִים הוֹבִילוּ אוֹתָם מִגַּן עֵדֶן לְהַר הַמּוֹרִיָּה, מְקוֹם הֶעָפָר מִמֶּנּוּ לָקַח הַשֵּׁם לִבְרֹא אֶת הָאָדָם, וְשָׁם עֲתִידָה לִשְׁכֹּן הַשְּׁכִינָה. וּכְדֵי לִמְנֹעַ מִן הָאָדָם אֶפְשָׁרוּת לָשׁוּב לְגַן עֵדֶן, הֶעֱמִיד הַשֵּׁם בְּפֶתַח גַּן עֵדֶן אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר עַל דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, לְאַחַר כָּל זֶה עָשָׂה אָדָם תְּשׁוּבָה שֶׁעָלְתָה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וּבִזְכוּת זֶה הֶעֱלָה הַשֵּׁם אֶת הָאָדָם לְמַעְלָה עַל תֵּבֵל אַרְצֵנוּ שֶׁלְּמַעְלָה מִשְּׁבַע הָאֲרָצוֹת.

 

קַיִן וְהֶבֶל

לְאַחַר שֶׁקִּלֵּל הַשֵּׁם אֶת הָאֲדָמָה, חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם קַיִן וְהֶבֶל אֶת הָעוֹלָם לְפִי הַצָּעָתוֹ שֶׁל קַיִן. הֶבֶל נָטַל אֶת הַצֹּאן, כִּי לֹא רָצָה לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה שֶׁנִּתְקַלְּלָה, וְקַיִן לָקַח אֶת קַרְקְעוֹת הָאֲדָמָה. אוּלָם יֵצֶר הָרַע אֵינוֹ שׁוֹקֵט עַל שְׁמָרָיו וּמַמְצִיא עִלָּה לְחַרְחֵר רִיב בֵּינֵיהֶם. לְקַיִן הָיְתָה תְּאוֹמָה אַחַת וּלְהֶבֶל שְׁתַּיִם. הָפְכָה הַתְּאוֹמָה הַשְּׁנִיָּה סִבָּה טוֹבָה לָרִיב בֵּין הַשְּׁנַיִם. קַיִן רָצָה לְשֵׂאתָהּ לְאִשָּׁה בְּטַעֲנָה שֶׁהוּא הַבְּכוֹר, וְהֶבֶל רָצָה לְשֵׂאתָהּ בִּהְיוֹתָהּ תְּאוֹמָתוֹ.

רָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן אֶת הָרִיב וְהַקִּנְאָה שֶׁל בָּנָיו, וְהִצִּיעַ לָהֶם לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לְהַשֵּׁם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן, יוֹם שֶׁבּוֹ עֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב פִּסְחֵיהֶם, יוֹם זַכַּאי, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה עֵת רָצוֹן וְקָרְבְּנוֹתֵיהֶם יִתְקַבְּלוּ. קִבְּלוּ הָאַחִים אֶת עֲצַת אֲבִיהֶם. קַיִן הָלַךְ לִסְעֹד וּמִלֵּא כְּרֵסוֹ, וּמִן הַנּוֹתָר מִסְּעֻדָּתוֹ הִקְרִיב קָרְבָּנוֹ, וְאִלּוּ הֶבֶל הֶעָנָו וְהַצָּנוּעַ בָּחַר לְהַקְרִיב בְּהַר הַמּוֹרִיָּה מִמֵּיטַב צֹאנוֹ, מִבְּכוֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵיהֶן. שָׁעָה הַשֵּׁם לְקָרְבָּנוֹ שֶׁל הֶבֶל. יָרְדָה אֵשׁ מִשָּׁמַיִם וְלִחֲכָה מִנְחָתוֹ, וּמֵאָז שָׁרְתָה בְּרָכָה בְּמַעֲשָׂיו וְגָבְרָה הַצְלָחָתוֹ. בְּעוֹד מַנְחָתוֹ שֶׁל קַיִן לֹא הִתְקַבְּלָה וְנִשְׁאֲרָה כְּמוֹת שֶׁהִיא עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּמֵאָז לֹא רָאָה קַיִן בְּרָכָה בְּמַעֲשָׂיו. חָרָה אַפּוֹ שֶׁל קַיִן וְהִתְלוֹנֵן שֶׁאֵין צֶדֶק בָּעוֹלָם. הֵשִׁיבוּ הֶבֶל שֶׁיֵּשׁ צֶדֶק, וְהֵחֵל לְהִתְרַבְרֵב שֶׁבִּזְכוּת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הִתְקַבְּלָה מַנְחָתוֹ. חֲמָתוֹ שֶׁל קַיִן בָּעֲרָה בּוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהֶבֶל לָסוּר מֵעַל אַדְמָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הָאֲדָמָה שֶׁלּוֹ. כִּתְגוּבָה, בִּקֵּשׁ הֶבֶל מִקַּיִן לְהָסִיר צַמְרוֹ מֵעָלָיו, שֶׁהֲרֵי הַצֹּאן שֶׁלּוֹ. הִתְרַגֵּז קַיִן עַל אָחִיו וּבִקֵּשׁ לְהוֹרְגוֹ, בָּטוּחַ הָיָה שֶׁאִישׁ לֹא יְבַקֵּשׁ דָּמוֹ. אָמַר לוֹ הֶבֶל, שֶׁאִם יַהַרְגֵהוּ, הַשֵּׁם יְבַקֵּשׁ אֶת דָּמוֹ, וּמֵחֲמָת שֶׁרָאָה אֶת הַסַּכָּנָה נִמְלַט מִקַּיִן. רָדַף אַחֲרָיו קַיִן בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת עַד שֶׁתְּפָסוֹ. הִתְגַּבֵּר הֶבֶל עַל קַיִן, וּבִקֵּשׁ קַיִן רַחֲמִים עַל נַפְשׁוֹ. רִחֵם עָלָיו הֶבֶל וְשִׁחְרֵר אוֹתוֹ, קַיִן נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְהִכָּה אֶת הֶבֶל מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת עַד שֶׁהֲרָגוֹ.

יָדַע קַיִן שֶׁהוֹרָיו יְגַלּוּ שֶׁמֵּת הֶבֶל, וְיָבִינוּ שֶׁהוּא הַיָּחִיד בָּעוֹלָם שֶׁיָּכֹל לְהוֹרְגוֹ וּבָרַח. וְהִנֵּה הַשֵּׁם נִגְלָה אֵלָיו, וּשְׁאָלוֹ: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? נָתַן לוֹ פֶּתַח שֶׁל תְּשׁוּבָה, אוּלָם קַיִן לֹא נִצֵּל אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת וְנִסָּה לִגְנֹב אֶת דַּעַת הַשֵּׁם בְּאוֹמְרוֹ: הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? הֵשִׁיבוּ הַשֵּׁם: קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. בְּאַכְזָרִיּוּתְךָ פָּצַעְתָּ בְּהֶבֶל הַרְבֵּה פְּצָעִים, עַד שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם דָּמִים מְרֻבִּים וְהֵם צוֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. גַּם כָּל דְּמֵי הַצַּדִּיקִים שֶׁהָיוּ אֲמוּרִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ צוֹעֲקִים אֵלַי, וְאַף נִשְׁמַת הֶבֶל זוֹעֶקֶת.

קַיִן שׁוֹמֵעַ וַעֲדַיִן אֵינוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּטִּיחַ דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וְאוֹמֵר: אַתָּה אָשֵׁם שֶׁלֹּא קִבַּלְתָּ מִנְחָתִי, וְגַם הַיֵּצֶר הָרַע שֶׁבָּרָאתָ אָשֵׁם, וְגַם לֹא יָדַעְתִּי שֶׁבִּגְלַל הַמַּכּוֹת תֵּצֵא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל. וּמִנַּיִן לְךָ שֶׁהָרַגְתִּי אֶת הֶבֶל, הֲרֵי אֲפִלּוּ הוֹרַי לֹא יוֹדְעִים עַל כָּךְ. עָנָהוּ הַשֵּׁם: שׁוֹטֶה, הֲרֵי אֶת כָּל הָעוֹלָם אֲנִי סוֹבֵל, וְהַכֹּל גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי. עָנָה קַיִן: אֶת כָּל הָעוֹלָם אַתָּה סוֹבֵל וְאֶת עֲווֹנִי לֹא תּוּכַל לִסְבֹּל? גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא!

לְאַחַר שֶׁהוֹדָה קַיִן בַּעֲווֹנוֹ, קִבֵּל הַשֵּׁם אֶת תְּשׁוּבָתוֹ, אוּלָם גֵּרַשׁ אוֹתוֹ מֵעַל פָּנָיו וְאָמַר לוֹ: אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ… נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ…

יָצָא קַיִן מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם, וְכָל הָעוֹלָם נִזְדַּעֲזַע מִמֶּנּוּ וְהַחַיּוֹת וְהַבְּהֵמוֹת אוֹמְרוֹת זוֹ לָזוֹ: הִנֵּה קַיִן שֶׁהָרַג אֶת הֶבֶל אָחִיו. קַיִן לֹא עָמַד בָּזֶה וּבָכָה לִפְנֵי הַשֵּׁם וְאָמַר: אָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח? מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדְךָ.  

רָאָה הַשֵּׁם שֶׁהִתְחָרֵט קַיִן עַל מַעֲשָׂיו. שָׁמַע אֶת תַּחֲנוּנָיו, הִפְחִית עָנְשׁוֹ, וְשָׂם לוֹ אוֹת מִשְּׁמוֹ עַל מִצְחוֹ לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ, וְהִתִּיר לוֹ לָשֶׁבֶת בְּאֶרֶץ נוֹד.                             

יָצָא קַיִן מִלִּפְנֵי הַשֵּׁם שָׂמֵחַ עַל שֶׁהוּקַל דִּינוֹ, הָיָה זֶה עֶרֶב שַׁבָּת י”ד בְּנִיסָן. פָּגַע בּוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָלוֹ מֶה עָלָה בְּדִינוֹ. אָמַר לוֹ קַיִן: עָשִׂיתִי תְּשׁוּבָה וְהוּקַל עָנְשִׁי. הִתְחִיל אָדָם מְטַפֵּחַ עַל פָּנָיו וְאוֹמֵר: מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת. טוֹב לְהוֹדוֹת עַל הַחֵטְא! טוֹב לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה!

רַק לְאַחַר שִׁבְעָה דּוֹרוֹת נָקַם הַשֵּׁם אֶת נִקְמָתוֹ שֶׁל הֶבֶל. לֶמֶךְ הַדּוֹר הַשְּׁבִיעִי מִקַּיִן, שֶׁהָיָה עִוֵּר, יָצָא עִם בְּנוֹ לָצוּד צַיִד, וְקַיִן נִדְמָה לִבְנוֹ כְּחַיָּה. וּמֵאַחַר שֶׁסָּמַךְ לֶמֶךְ עַל רְאִיַּת בְּנוֹ, הָרַג אֶת קַיִן בְּשׁוֹגֵג. 

 

עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מֵאָדָם עַד נֹחַ

לְאָדָם וְחַוָּה נוֹלַד עוֹד בֵּן שֶׁמִּלֵּא אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁל הֶבֶל, וּשְׁמוֹ שֵׁת. וּמִמֶּנּוּ מַמְשִׁיכָה הַתּוֹרָה אֶת רְשִׁימַת כָּל שְׁאַר הַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים מֵאָדָם עַד נֹחַ שֶׁמִּנְיָנָם עֲשָׂרָה: אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ, קֵינָן, מַהֲלַלְאֵל, יֶרֶד, חֲנוֹךְ, מְתוּשֶׁלַח, לֶמֶךְ וְנֹחַ.

רְאוּיִים לְצִיּוּן מְיֻחָד חֲנוֹךְ, שֶׁהַשֵּׁם לָקַח אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם קֹדֶם זְמַנּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחְטָא. וּמְתוּשֶׁלַח שֶׁהָיָה צַדִּיק גָּדוֹל וְהֶאֱרִיךְ יָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּם. לֶמֶךְ קָרָא לִבְנוֹ נֹחַ מִתּוֹךְ תְּפִלָּה, תִּקְוָה וּנְבוּאָה, שֶׁהוּא יְנַחֵם אֶת הָעוֹלָם מֵהַקְּלָלָה שֶׁקִּלֵּל הַשֵּׁם אֶת הָאֲדָמָה לְהַצְמִיחַ קוֹץ וְדַרְדַּר. וְאָכֵן מִימֵי נֹחַ נוֹצְרוּ כְּלֵי מַחְרֵשָׁה לַחְרֹשׁ אֶת הָאֲדָמָה, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה קֹדֶם לָכֵן.

 

חֵטְא בְּנֵי הָאֱלֹקִים וְהָעֹנֶשׁ

בְּנֵי הָאֱלֹקִים הָיוּ מוֹשְׁלֵי הַדּוֹר וְשַׁלִּיטָיו שֶׁבָּנוּ עָרִים בְּצוּרוֹת וּבָטְחוּ בְּעַצְמָם. הֵם חָטְאוּ בַּחֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבִמְיֻחָד בַּחֲטָאִים שֶׁבֵּינוֹ לְבֵינָהּ. בְּעִקְבוֹתֵיהֶם הָלְכוּ גַּם הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים, עַד שֶׁכָּל בָּשָׂר הִשְׁחִית דַּרְכּוֹ. הַשֵּׁם נִחַם עַל שֶׁבָּרָא בְּנֵי אָדָם, וְהֶחְלִיט לְקַצֵּר אֶת חַיֵּי הָאָדָם לְמֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וּבְכָל אֹפֶן לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי הַדּוֹר, וְרַק נֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשֵּׁם.     

פרסום תגובה חדשה

test email