כתבות אחרונות

עַם יִשְׂרָאֵל לֹא יְוַתֵּר לְעוֹלָם עַל הַשַּׁבָּת, שֶׁהִיא לֹא רַק יְסוֹד קִיּוּמוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, אֶלָּא גַּם יְסוֹד קִיּוּמוֹ הָאֱנוֹשִׁי.

אָמַר לוֹ: הֱוֵי זָהִיר בְּרוּחֲךָ, כְּדַאי הוּא הִלֵּל, שֶׁתְּאַבֵּד עַל יָדוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז וְאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – וְהִלֵּל לֹא יַקְפִּיד.

הַכַּעַס הוּא בִּזְבּוּז זְמַן וְאֶנֶרְגְּיָה. וְיֵשׁ לִלְמֹד לְהִשְׁתַּחְרֵר מִמֶּנּוּ בִּמְהִירוּת. וְאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטֶכְנִיקוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת, הָעִקָּר לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס.

כַּעַס הוּא בִּטּוּי לְחֻלְשָׁה וְלֹא לְכֹחַ וְעָצְמָה, כְּפִי שֶׁנִּדְמֶה בְּטָעוּת לַכּוֹעֵס. וְלֹא רַק כַּעַס מִלּוּלִי וְקוֹלָנִי אֶלָּא אֲפִלּוּ, וְאוּלַי בִּמְיֻחָד, כַּעַס שָׁקֵט וּפְנִימִי, שֶׁאָסוּר בְּתַכְלִית, כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא פּוֹגֵעַ בַּזּוּלַת הוּא פּוֹגֵעַ בָּאָדָם עַצְמוֹ.

עיקר עבודת התשובה – השיבה לשם היא לצאת מהגדרים הטבעיים שלנו. לא לטבוע בטבעים שלנו, לא להיכנע לטבע החיצוני שבנו אלא *לחשוף את המציאות הפנימית שהיא מעל הטבע*.

וְלֹא הָיְתָה תְּפִלָּתוֹ חוֹזֶרֶת רֵיקָם וְכָל תְּפִלָּה שֶׁהִתְפַּלֵּל הֵן עַל עַצְמוֹ וְהֵן עַל בֶּלָה, הַכֹּל נִתְקַיְּמָה בָּהֶם כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל, וְלֹא נָגְעָה שׁוּם מַחֲלָה קָשָׁה לֹא אֶת בֶּלָה וְלֹא אֶת הַיְּלָדִים כָּל יְמֵיהֶם.

בַּעֲנָוָה וּבַשִּׁפְלוּת אֵין נְחִיתוּת אֶלָּא עָצְמָה אַדִּירָה! שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְגֻלָּה בְּדוּקָה, שֶׁבְּרֶגַע שֶׁאָדָם הֻשְׁפַּל וְנִתְבַּזָּה, יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לִפְעֹל יְשׁוּעוֹת, אִם לֹא יָגִיב עַל עֶלְבּוֹנוֹ, אֶלָּא יִפְנֶה אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרֵךְ בִּתְחִנָּה, וְאָז יִהְיֶה מְסֻגָּל לִזְכּוֹת לְנִסִּים.

חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב חָל לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב. לָכֵן יוֹם זֶה מַבִּיעַ אֶת הָעֲלִיָּה הַנּוֹבַעַת מֵהַיְּרִידָה, שֶׁכָּל עִנְיַן הַגְּאֻלָּה הוּא צְמִיחָה מֵחֻרְבָּן דַּוְקָא.

כשנכנסו הסטודנטים ליחידות אצל הרבי בתוך שאר אלפי האורחים, רבים מהם ביקשו ברכה לעבור ללמוד בישיבה, ואילו הרבי, לתדהמתם, הורה להם להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה!

כָּל דָּבָר נִתָּן לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן חִיּוּבִי אוֹ בְּאֹפֶן שְׁלִילִי, וּמִצְוָה לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן חִיּוּבִי. תָּמִיד צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת הַצְּדָדִים הַיָּפִים וְהַכַּוָּנוֹת הַטּוֹבוֹת. וְלֹא חָלִילָה לְהֶפֶךְ

ומאז ועד היום הפך ניגון זה לניגון חסידי מקובל, עד שישנם כאלו שחושבים שזהו ניגון חסידי מבטן ומלידה…

הרבי פתח בהמנון הצרפתי ה”מרסלייז” (ניגון המהפכה הצרפתית) בצרפו את המילים מסידור התפילה: “האדרת והאמונה לחי עולמים”.

הרבי חרש וזרע בסורבון בפרט ובפריז בכלל אצל יהודים וגויים את זרעי המהפכה הצרפתית החדשה, את תכלית העולם, את ההכרה בבורא עולם ומנהיגו.

לאחר המבחן התפרסם בכל האוניברסיטה והיה לשיחת היום סיפורו של הרבי, שגמר את המבחן בחצי שעה וכולם חיכו בסקרנות לתוצאות…

“עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה” (תְּהִלִּים פט,ג). הַשֵּׁם בָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּמִדַּת הַחֶסֶד. וּפְנִימִיּוּת הַחֶסֶד הִיא הָאַהֲבָה, וּמִכָּאן שֶׁהָאַהֲבָה הִיא יְסוֹד הַחַיִּים.

מרוב בהלה והפתעה (איך הוא יודע שאני יהודי? ומנין לו שאני דובר אידיש?) לא היה לו מה לענות, לך תסביר לו שזה עתה הגיע לפאריז במטרה לברוח מהיהדות ומיד שואלים אותו על התפילין…

זה הבית בו התגוררו מי שעתיד היה להתפרסם כ”רבי מליובאוויטש” ורעייתו בשהותם כשמונה שנים בפריז.

נשיא רוסיה הנהן בראשו וללא היסוס התקשר אל שר החינוך, החליף אתו מספר מילים ובסיימו את השיחה הודיע לרב חגיגית שהעניין סודר – המבחן לא יתקיים בשבת.

הרבי ניבא שכל אנשי החוק לא רק שלא יפריעו את חינוך הילדים ברוח היהדות, אלא ישמרו אותם ויעזרו להם.

מיד יצאה מחדרו של הרבי הוראה ברורה: פשוט ימשיכו בכל תכניותיהם, כולל הקייטנות עד סיומן כמתוכנן. והשם יצליחם ויבשרו טוב.

הרבי ניבא שכאשר מאות אלפי יהודים יצאו מרוסיה וייפתחו השערים ליציאת כל הנמצאים שם במיצר ובשביה ומלכות הרשעה תעקר. כאשר דבר זה יתקיים – אמר הרבי – ידעו שמי שלחם נגדם ופעל כל זאת הוא המשיח וזה יהיה סימן שעומדים על סף הגאולה!

נקודת השיא של פרשת ויגש היא ההתוודעות של יוסף אל אחיו והזריזות להביא את יעקוב וכל בני ביתו למצריים, שאז נפגשים יעקוב ויוסף לאחר פרידה ארוכה.

פרשת וישב מספרת על הקנאה שקינאו אחי יוסף ביוסף עד שמכרוהו לישמעאלים. כך הורד יוסף למצרים, ישב בבית פוטיפר ואחר כך בבית האסורים עד שפתר לשרי פרעה שר המשקים ושר האופים את חלומותיהם.

נער ממשפחה חסידית שבנעוריו התדרדר וירד מדרך התורה והמצוות וההשגחה העליונה הביאה אותו להיפגש עם הרבי המהר”ש עד שבסוף נפגש עם הרבי הריי”ץ וחזר בתשובה.

אם יוכלו לשאול את הרב זמרוני: מה עושים כעת? בטוחני שהיה אומר: להמשיך לפעול בחיות ובשמחה לקבלת פני הרבי שליט”א משיח צדקנו ביתר שאת ויתר עז.

פרשת מצורע עוסקת בדיני טומאה וטהרה, לכן היא נקראת “פרשת טהרות”. לרוב היא נקראת עם פרשת תזריע, העוסקת אף היא בדיני טומאה וטהרה.

כמה דוגמאות קטנות מאלפי אלפי השלוחים הפזורים בכל פינה על פני הגלובוס, שבכל מקום דואגים גם לגשמיות של כל יהודי (וגם לגוים, בקשר לשבע מצוות בני נח) לכל מה שהוא צריך.

הרבי מנבא ופועל את סיום משבר קובה ואף מונע מלחמה אטומית.

המילים הראשונות במרומי הדף היו: “שהשעה דחוקה לו ביותר ואי אפשר לו בשום אופן להמתין” – תשובה ברורה לשאלתו אם לברוח ממוסקבה!

הרבי מלך המשיח הוא שדוחף ומניע את כל המהפכות העולמיות ואת הכנת העולם לעידן החדש של הגאולה, לעולם שכולו טוב.

אין ספק שגם העובדה שזכיתי להימנות על חסידיו של הרבי באה לעולם כתוצאה מדבריו של הרבי.

הרבי החל למנות את המקומות שמשתתפים בלווין ובהם, לא יאומן, הוא הזכיר את… כלכותה! מקום בו הייתי, וכאילו דיבר אתי ישירות.

הרבי: הלוואי שיתלו בי כל המאורעות הטובים בגשמיות וברוחניות והשי”ת יצליחו שגם הוא יהיה בין אלו…

פרשת ויקרא עוסקת בקרבנות המובאים בנדבה או כחובה. ואלה הם הקרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

עד אז התפלל מסידור אל מי שלא האמין במציאותו וקרא בספר תורה כעושה טובה לשולחיו. המאורע עם המיסיונרית הנביט בתוכו את מה שזרעו בו האותיות הקדושות של הסידור והתורה.

פרשת תצווה היא המשך ישיר לפרשת תרומה. פרשת תרומה מתארת את הקמת המשכן, ואילו פרשת תצווה עוסקת בבגדי כהונה, בקורבנות, ובעוד פריטים שהיו במשכן.

מדרש “ילקוט שמעוני” מתאר את ההתרחשויות של מלחמת המפרץ: “שנה שמלך המשיח נגלה בה מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס (עיראק היושבת בשטחה של פרס הקדמונית) מתגרה במלך ערבי (כוויית ו/או סעודיה)…

לאחר מתן תורה מצווים בני ישראל לבנות מקדש. וקודם הכניסה לארץ וההתיישבות בה, עליהם לבנות משכן ארעי העשוי בעיקרו מקרשים ויריעות מעורות בעלי חיים הניתנים לפירוק.

הנס הגדול של מלחמת יום הכיפורים היה שלמרות שבאה בהפתעה הצליח צה”ל להדוף את הכוחות שתקפו בשתי החזיתות, וגם להסב לאויב מכות קשות ולכבוש שטחים חדשים.

במלחמת ששת הימים הגיעו למסקנה שאין להתחשב בדעת הגויים, וצריך לצאת למלחמה, בה היה ניצחון ניסי, ואפילו השמאלנים אמרו, שמאת השם הייתה זו!

נבואת חז”ל ש”עתידים גלות יהודה ובנימין ללכת לעשרת השבטים להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי עולם הבא” מתגשמת.

בזמן האחרון חל אצל הגויים מהפך גדול של התגברות תודעת החסד, שניתן לראותה בעובדות רבות כדלקמן.

עם ישראל שסבל מגזירות ורדיפות מאז היותו לעם, באופן ניסי ופלאי זכה שבמלחמת המפרץ היה העולם לטובתנו.

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה ‘משפטים’ מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.

עיקר עניינה של פרשת בוא הוא היציאה בחיפזון ממצריים לאחר מכת בכורות. ליציאת מצריים נלוות מצוות רבות הן בפסח מצריים והן בפסח דורות.

פרשת יתרו שעיקר עניינה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות מתארת גם את המפגש של יתרו עם משה ואת תגובת העם למעמד המרגש של מתן תורה.

הג’לטין מכיל קרטין, חלבון הבריא לעצמות, למפרקים, לשיער, לציפורניים, לשיניים ולעור. הוא מונע שחיקה והיחלשות של הסחוס במפרקים.

מתפלה למשה, תפילת עשיר, נמשיך בתפלה לדוד, עד לתפלה לעני, על כל אחד ואחד ההולך בדרכיו ואורחותיו, ושומר התקנות שלו מתוך שמחה וטוב לבב, ומתוך הרחבה אמיתית.

פעילות טבעית של עלייה וירידה במדרגות, שאינה דורשת ציוד או החלפת בגדים, מלבד היותה חסכונית בכסף וזמן, השפעתה על הבריאות עצומה, לכן היא עדיפה וכדאית.

שלושה מקובלים: הרב עדס, הרב בניהו שמואלי ועוד מקובל אשכנזי שהיו בכותל, ראו שלושה סימנים שהגאולה קרובה ממש.