תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
ניגון המקהלה
האדמור האמצעי – ר' דובער, בנו של בעל התניא – הוא השני בשושלת אדמורי חב"ד.
ניגון זה לא נתחבר על ידו, אבל היו מנגנים אותו לפניו.
הוא נולד ונפטר ב ט' בכסלו. וחג הגאולה שלו הוא בי' בכסלו.
היתה אצלו קבוצת אברכים מנגנים הידועה בשם "דעם מיטעלען רבי'ס קאפעלע" (המקהלה של אדמו"ר האמצעי).
היא נחלקה לשתי פלוגות: בעלי שיר – בפה, ובעלי זמרה – בכלים שונים.
פעם אחת שאלו את אדמו"ר הצמח צדק, מדוע היתה אצל האדמו"ר האמצעי מקהלה.
וענה – שהיה זה כדי להציל אותו מכלות הנפש, מרוב התעלות בעניינים אלוקיים.
ניגון זה מחולק לארבעה חלקים, כנגד ארבעת העולמות,
אבל בניגוד לניגון ד' בבות, הם מסודרים מלמעלה למטה – אצילות, בריאה , יצירה, עשיה.
זה מתאימים לארבע דרגות בסדר העבודה של הנפש האלוקית, בעבודה לברור את הנפש הבהמית.
החלק הראשון – מבוא העבודה. (מודיעים לנשמה שעליה לרדת לעולם)
החלק השני – "טעמו וראו כי טוב השם" . (הנשמה רוצה עוד זמן לשרות במרחב האלוקי לפני ש"מתגייסת")
החלק השלישי – עצם העבודה – בירור וביעור הנפש הבהמית. (חלק זה נשמע כמארש צבאי. הנשמה צריכה כמה שיותר תכסיסי מלחמה על מנת לנצח)
החלק הרביעי – לישועתך קיויתי השם. (גם כשנגמר הקרב, עדיין קיים הפחד שאולי הפסידה במלחמה, ושקעה בעצמה בבוץ…)
הביצוע של הרב יאיר כלב, מתוך התקליט "עצם הנשמה" 2.
פרסום תגובה חדשה