מלכות

היום לאחר שעשינו תיקון בסדר והדרגה בכל חלקי הנשמה, בעזרת ה’ שהאיר בכל יום בעולם את אור המידה העליונה השייכת לאותו יום. ובכל יום ליקטנו איזו אלומת חיטים (עומר), אותו חלק בנשמה הצריך תיקון, עד שבסופו של דבר אספנו את כל ארבעים ותשעה חלקי הנשמה המתוקנים לאגודה אחת, הרי שכל רצוננו לעשות רצון אבינו שבשמים ולמעלה מזה, רצוננו להידמות לבוראנו מלך מלכי המלכים.

היום שישה וארבעים יום לעומר – נצח שבמלכות. עניינה של ספירות המלכות הנמוכה ביותר, הנעוצה בעליון ביותר, שהיא מאירה בנו ובעולם כולו, עד שאנו חשים קרובים ביותר למלך מלכי המלכים ומתבטלים אליו ומתכללים בו. וזוכים לקבל את כל השפע, כדי שנוכל לעשות עבודתנו בעולם, עד שהטוב ינצח את הרע.

היום כאשר מידת תפארת שבמלכות מאירה בחוזקה, אנו חשים צורך לברך את נותן התורה ולומר לו: “בריך רחמנא דיהב אורייאן תליתאי (=תורה נביאים וכתובים) לעם תליתאי (=כהנים לויים וישראל) ביום תליתאי (=ביום השלישי לפרישה) בירחא תליתאי (=בחודש השלישי הוא חודש סיוון). כל זה מתוך תחושה של הקשר בין התורה לנותן התורה וגם בין ישראל לתורה ומעל הכל, בין ישראל לנותן התורה, וכמו שאומר הזוהר הקדוש ש”ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד”.

היום שבוע לפני חג השבועות חג מתן תורה עם ישראל מרגיש כמו כלה המתכוננת לחופה בחג השבועות, וכמו במעמד הר סיני נזכה בחג זה לגילוי המלך – הקדוש ברוך הוא. ואז נישא עינינו השמיימה לעורר חסדו ואהבתו ורחמיו, מתוך ציפיה להתגלותו המלאה כאשר הוא גואל אותנו גאולת עולמים!