אילו-ידעתיו-הייתיו

אילו ידעתיו הייתיו, משמעו שאין שום אפשרות לאף מצוי שבעולם לדעת את ה', כי רק עצמותו יתברך יודע ומכיר את עצמו.

הרבי באגרות קודש מרבה לענות על שאלות עמוקות באמונה בה', הוא מסביר ענייני אלוקות, מהו בורא, מהי שכינה, מהי נשמה; מה הקשר בין אדם לבוראו, מה אדם חייב ויכול להבין ומה מעבר לתפיסת האדם; דברים המבוארים בספרי חסידות. ובאגרת זו הוא עונה לשואל המעוניין להבין מהי שכינה, ומציע לו להמשיך את הלימוד בספרי חסידות.

מדות ה' הן דבר נעלה כל כך, שאינן בגדר השגה אנושית. וכשם שה' הוא אין סופי כך מדותיו הן בלי גבול. ובין "גבול" אפילו גדול ביותר לבין ה"בלי גבול" יש פער מהותי אין סופי. לכן שום נברא אפילו מלאך וכל שכן אדם אינו יכול להשיג את מדת חסדו של הקב"ה ולא את מדת גבורתו. וכשאנו מדברים על מדות ה': חסד, גבורה וכו' אנו עוסקים רק בשם המושאל בדרגה האנושית המצומצמת שלנו כבני אדם ולא בשם התואר והמעלה של חסד וגבורה אלוקיים.