חג-חנוכה

הרבי החל למנות את המקומות שמשתתפים בלווין ובהם, לא יאומן, הוא הזכיר את… כלכותה! מקום בו הייתי, וכאילו דיבר אתי ישירות.

מיכה גמרמן הכין סרט אנימציה מרהיב וחביב בו נשמעים שירי חנוכה: "מעוז צור" ו"על הניסים" ועוד לאחר הדלקת החנוכיה.

חג החנוכה – חג של אור, חג של שמחה, חג של משפחה, חג של הפצה, ימים של חול וקודש והחול מתעלה אל הקודש.

השיר הידוע של חנוכה: מעוז צור ישועתי לך נאה לשבח – יוחאי בן אב"י ותזמורת איילת השחר.

לכבוד חנוכה אודי דוידי שר על הניסים ועל הפורקן ועל הגבורות ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה.

בימי חנוכה ישנם כמה וכמה מועדים הקשורים במיוחד לחסידות חב"ד, החל מיום ב' דחנוכה בשנת תקנ"ט שבו חזר רבינו הזקן לביתו וברך ברכת הגומל אחרי המאסר והגאולה של חג החגים י"ט כסליו וכלה ב"זאת חנוכה"

שיר מדהים לכבוד חג חנוכה המציג את הדלקת החנוכיה ומנהגי חנוכה בצורה חביבה ביותר.

מחרוזת שירים יפים לחנוכה מתוך הרדיו "מבשר טוב" – מידד טסה-אור גדול, ישיבה בוייס-מחרוזת לחנוכה, מיקס שירים ונפלאות מתוך המחזמר. יעקב שווקי-שהחיינו. יהונתן שיינפלד-כל הנשמה ועוד.

בכוחו של הנר החמישי להאיר את החושך הגדול ביותר. וכמו בסיפור המופת של הרבי שברוב ענוותנותו זקף אותו לרבי הריי"ץ חותנו באומרו, שהוא רואה למרחוק…

שאלתי אפוא את הרבי שליט"א האם לנסוע לאירן, והוא ענה: "סע לשלום", והוסיף: 'בוודאי תדליק מנורת חנוכה באירן'. "בתחילה חשבתי לעצמי: מה?… איך?… הן כלל לא התכוננתי להישאר באירן בימי החנוכה, וגם אם איאלץ להישאר – הלא אין ספק כי אמלא את מצוות החג ואדליק נרות חנוכה. מדוע מצא הרבי לנכון לעודדני לקיים מצווה זו?

סיפור מרתק ונפלא ומרגש עד דמעות על ליל ראשון דחנוכה של מפקד נ.ק.וו.ד. מספר לייזר: "מדי שנה בשנה, בהדליקי נר ראשון של חנוכה, אני רואה אותו לפני: יהודי במדים סובייטיים יושב בחדרו ברחוב לנינא 3 שבלבוב. המונים מתדפקים על דלתו אבל הוא שוכח את מקומו, תפקידו ומעמדו. הוא יושב מול השלהבת הקטנה ומכסה בשתי כפות ידיו את נר החנוכה שהדליק על שולחנו, מפזם בניגון עצוב 'הנרות הללו' ומהרהר…

ישנם הרבה סוגי מלחמות, והרבה סוגי ניצחונות. האומץ וגבורה שהראה יהודה מנדלובסקי, מקבילה לגבורה של המכבים. כאשר אדליק את המנורה בליל ראשון של חנוכה, אחשוב על הלהבות החדשות של יהודה מנדלובסקי, על להבות הניצחון האישיות שלו!

זהו החידוש הנפלא של נס חנוכה. שמאותו "פך שמן" שהוא כל כך נשגב ונעלה, ומצד עצמו הוא רק "יום אחד" – "הדליקו ממנו שמונה ימים": הכניסו את ה"אחד" לתוך ה"שבע", כך שהוא נכנס וחדר אל תוך תוכה של מערכת הכוחות הרגילה והוא ממלא את כל כולה. ה"עצם" חדר ומילא גם את כל ה"גילויים".

פרשת "מקץ" קשורה עם "קץ הימים" – סוף הגלות, ו"קץ הימין" – התחלת הגאולה. בד בבד עם חגיגת נס חנוכה אנו ממשיכים לחיות את הסיפור הנפלא של יוסף, שכל שלב מחייו מכין אותו ליעודו כמשנה למלך מצרים… ואת הסיפור של יעקב אבינו "בחיר האבות", שלאחר שביקש לישב בשלוה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף, עומד להתראות שוב עם בנו ולישב בשלוה פורתא. כל זה הוא רק מעין והכנה לשלוה הנצחית בגאולה האמיתית והשלימה.

מהו חג החנוכה? "כשעמדה מלכות יוון הרשעה להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך"… אז קמה מלכות בית חשמונאי בגבורה ובמסירות נפש ללחום ביוונים, והקב"ה בשעה קשה זו לישראל גילה את חיבתו לעמו בשבירת כללי הטבע בניסים גלויים.

עודני עומד ליד הנרות, התקבצו סביבי עשרות אסירים. בטוחים היו, כנראה, כי אני המטרה היחידה של הופעתו של אותו חייל רוסי, וכי סופי קרוב. אחד מהם, גוי בעל מזג טוב, התקרב אלי ולחש לי באזני, כי היות שלא הרחק מכאן ישנה פינה נידחת מכוסה בערמות שלג – כדאי שאזרוק לשם את החנוכייה ונרותיה הדולקים…

יש להוסיף מיום ליום כהוראת ימי חנוכה ש"מכאן ואילך מוסיף והולך" בהענינים המביאים את הגאולה בפועל ובגלוי. ומהם: חיזוק האמונה התשוקה והצפי' לביאת המשיח, עד כדי כך, שנרגש אצלו שכל זמן שמשיח צדקנו עדיין לא בא בפועל ובגלוי, ימיו חסרים, כדברי יעקב שאפילו מאה ושלושים שנה הם "מעט", כיון שעדיין לא באה הגאולה בפועל.

בסרטון זה רואים איך חסידי חב"ד מתכוננים לגאולה בפועל ממש – במבצעים, בהקמת ישיבות, בהפצת המעיינות וכו'.

נסים נפלאות וישועות בחנוכה – בלשון הקודש אין סתם מילים נרדפות, לכל מילה ומילה משמעות מיוחדת, גם למילים שמשמעותם זהה יש בעצם לכל מילה משמעות מדוקדקת ומיוחדת. גם בקשר ל"נס", "פלא" ו"ישועה", למרות שכולם מבטאים מאורעות נדירים ולא רגילים – יש משמעות מיוחדת לכל מילה ומילה.

מסופר בתלמוד שבנותיו של רבי חנינא בן דוסא ורב יוסף הדליקו את נרות השבת בבתיהן, ואילו נרות חנוכה המנהג שהאיש מדליק ו"אין האשה מדלקת" [אלא אם כן האיש אינו מדליק] – ויש להבין את סיבת ההבדל ביניהם, למה נרות שבת מדלקת האשה ונרות חנוכה מדליק האיש? אולם חידושו של הרבי בתפקיד האישה בדורנו – שגם האשה תאיר את החוצה, כהכנה למצבן המיוחד של הנשים בימות המשיח.

נס גדול אירע לאבותינו בחנוכה – יוון המעצמה הגדולה והאדירה בתבל באותן הימים יצאה למלחמת חורמה בעם היהודי היושב בציון, הם זממו לחסל את נשמת העם היהודי, את האמונה בא-ל אחד ותורת ישראל, ולהפוך את העם הקדוש "ככל הגויים בית ישראל", מנותקים מתורת ה' ומצוותיו.

הרבי מדליק חנוכיה במוצאי "זאת חנוכה" ללמדנו, שדווקא כאשר האור נגמר ונדמה שהכל כבר נגמר, דווקא אז מתחיל עיקר עניינה של ספירת המלכות. דווקא כאן מתגלה ה"עצם" שלמעלה מכל הגדרים וההגבלות, שאינו מוגבל בשום נתונים ובשום נסיבות, והוא נמצא גם ודווקא במקום בו בטוחים לגמרי שהוא איננו בכלל.

הרבי דיבר על מעלת נתינת 'דמי חנוכה' – מנהג ישראל, שמשמעותו לתת למקבל כסף שיוכל להשתמש כטוב בעיניו ולחנך אותו למצוות הצדקה בכספו. הרבי בעצמו חילק לקהל אורחיו שנכחו אצלו בחנוכה 'דמי חנוכה', כשהרבי מברכם: 'ברכה והצלחה'. ועוד הסביר הרבי, כי העובדה שהדולר הוא בן מאה יחידות – הוא ביטוי לכך שעל ידי נתינת דולר אחד לצדקה זוכים למאה ברכות…

הרב גרין השכיל לנצל את המדיה שהועמדה לרשותו, והוא היטיב להסביר להמוני הצופים, כי פעולה זו של הדלקת חנוכייה ציבורית בחצר העירייה, לראשונה בהיסטוריה של מיאמי, נעשתה על פי הוראת הרבי מליובאוויטש לאפשר להביא לכל היהודים את מסר חג החנוכה המסמל את האמונה וחופש הדת, ובכך ניתנת האפשרות לכל יהודי לקיים את מצוות הדת באין מפריע.

אני ממשיך לעקוב אחרי ההתרחשות בנשימה עצורה. אני רואה בבירור איך יוסף – שלא מזמן היה קרבן לעוינות של איש זה בעצמו – מסתכל לו עמוק לתוך העיניים, ובעדינות וברוך מניח את ידו השנייה על היד של איש. הוא נד לו בראשו, כמו מוסר לו 'אני רואה אותך, ומכיר בך.. אני מקבל את בקשתך להכרה וכבוד'…

"בעוד יומיים יחול חג החנוכה וצריך לעשות 'פרסומי ניסא'. קח אותי אל ראש-העיר. שמעתי שהוא יהודי ואני רוצה שהוא ישתתף בטקס הדלקת נרות החנוכייה בצורה פומבית". האיש נדהם. "מה איתך" גער בי "לא מתחילים לעבוד כך. צריך לתאם פגישה ולבקש ראיון. זה לא הולך כך שבאים ונכנסים אל ראש העיר". אולם אני התעקשתי וראש העיר הסכים לבוא לטכס הדלקת נר חנוכה, וכך התחלתי את דרכי ברגל ימין ובהצלחה.

אותו ערב התקיים בטכס ההדלקה הראשון בהשתתפות מאות מיהודי העיר. לקול תשואות הודלקו הלפידים בחנוכייה המרכזית מול בניין הממשל! יחד עם אותם יהודים היו גם עשרות אנשי התקשורת וצוותי הטלוויזיה שהעבירו את האירוע בשידור חי… אותו ערב לא היה תושב אחד בסקרמנטו שלא ראה או שמע על הדלקת החנוכייה.

ניגון למילים מהפיוט ששרים בימי החנוכה. חיבר- ר' אהרון חריטונוב, מהעיר ניקולייב. שר החסיד ר' שמואל בצלאל אלטהוייז, גם הוא מניקולייב.

את הניגון הזה שרו תלמידי ישיבת תומכי תמימים מליובאוויטש במקהלה בימי החנוכה. חסידי חב"ד שרים אותו גם כיום – אחרי הדלקת הנרות.

הדלקת נרות חנוכה אצל הרבי היא חויה בלתי נשכחת. שירת הנרות הללו במנגינה החסידית הבוקעת מפי החסידים, צורת החנוכיה המהודרת עם הקנים המלוכסנים כפי שצריך להיות, והעיקר הנוכחות של הרבי.

הדלקת נר שמיני של חנוכה עם הרבי בבית חיינו 770 בשנת תשמ"ח היא בודאי חויה נפלאה, ובמיוחד כאשר נלווית לזה ההתהלבות הרבה של הניגון "הנרות הללו" המיוחד לחסידי חב"ד ובפרט כששרים אותו הילדים והרבי מנופף בידו הקדושה לעידוד השירה.

שיירת הטנקים טעונים חנוכיות יוצאת למבצעי חג החנוכה להפיץ אור ושמחה בחג האורים ברחבי הארץ.

עם ישראל כולו חוגג את חג החנוכה. עם ישראל "אור לגויים" מדליק נר חנוכה, ש"מצותה משתשקע החמה". על ידי הגברת האמונה בה' שהוא הכל ואין עוד מלבדו, הוא מגרש את החושך וההעלם, עד לגילוי אלוקות שלמעלה מסדר השתלשלות, שזהו עניינו של המספר "שמונה". לכן חג החנוכה הוא "שמונה ימים" בו מדליקים "שמונה נרות", דוגמת הכינור של "שמונה נימין" שיהיה לעתיד לבוא.