חודש-שבט

חודש שבט נחשב בעיקרו כחודש המים, מפני שבו יצאו רוב גשמי השנה והעצים מתחילים לשתות את המים החדשים. ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, לכן התקבל גם כחג הנטיעות. בשנים האחרונות הפכה ארץ ישראל לארץ נושבת, ופריחתה המחודשת של הארץ, אשר עציה חוזרים להניב בשפע נפלא, היא מסימני הגאולה.

מזלו של חודש שבט הוא דלי המסמל מים. המים בעיקרם דבר טוב וחיוני לאדם. המים יורדים מלמעלה למטה דוגמת הגשם ומחיים אותנו בגשמיות. ועל כן נמשלה התורה למים "אין מים אלא תורה". אף התורה ירדה בסתר המדרגות מלמעלה למטה, עד שהגיעה לעולם הזה והתלבשה בדברים גשמיים, כדי להחיות אותנו מבחינה רוחנית.

מֵאָז מְחַכֶּה עֵץ הַשָּׁקֵד לַיִּעוּד. רִאשׁוֹן הוּא לַפְּרִיחָה, וּבְכָל לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּשְׁבָט, שֶׁהוּא רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת, עֵר הוּא כָּל הַלַּיְלָה, מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב לְכָל הֶמְיָה, מִתְנַעֵר מֵהַתַּרְדֵּמָה שֶׁל הַחֹרֶף, הַקֹּר וְהַקַּדְרוּת וּמִתְעוֹרֵר רִאשׁוֹן לְחַיִּים, מִתְקַשֵּׁט בְּכוֹתָרוֹת שֶׁל פְּרָחִים וְצִיצִים, "לָתֵת עָנָף וְלָשֵׂאת פְּרִי" וּלְבַשֵּׂר אֶת הַגְּאֻלָּה הַקְּרוֹבָה.

הַסִּפּוּר בָּא לְלַמְּדֵנוּ שֶׁאָדָם אֵינוֹ צָרִיךְ לִנְדֹּד כְּדֵי לִמְצוֹא אֶת אָשְׁרוֹ וְעָשְׁרוֹ. הָעֹשֶׁר וְהָאֹשֶׁר נִמְצָאִים בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם נִמְצָא וְהַנְּדִידָה עֲשׂוּיָה לִגְרֹם לוֹ סֵבֶל. זֶהוּ צַד אֶחָד שֶׁל הַמַּטְבֵּעַ. אוּלָם מִצַּד שְׁנֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ יִּתְרוֹן לְאָדָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת "מְהַלֵּךְ", כִּי תַּפְקִידוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה לְהִתְקַדֵּם וְלָלֶכֶת מֵחַיִל אֶל חַיִל.