ספירות

הקב"ה נתאווה להיות לו ית' דירה בתחתונים, הוא נתאווה ליש הנברא והנוצר והנעשה, ליש הגשמי בעולם הזה דוקא. לשם כך לא די בספירות כפי שנכללו בפסוק: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". צריך להמשיך את עשר הספירות בעשרה מאמרות, שרק על ידם נתהוה היש הגשמי. ודוקא בהתהוות היש הגשמי הנברא מ"אין ליש", יש אפשרות להפוך את ה"יש לאין", שהיש הנברא ירגיש רק אלוקות.

אין אנו יכולים כלל להבין את עניין אחדות ה' בשכלנו, וקשה מאד אפילו לצייר זאת בשכלנו גם בלי להבין, "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי מחשבותיכם". לפיכך, כשם שאי אפשר לשום נברא בעולם להשיג מהות הבורא ועצמותו, כך אי אפשר להשיג מהות דעתו. לכן אין לנו אלא "להאמין אמונה שלימה דאיהו וגרמוהי חד. היינו, שמדותיו של הקב"ה ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו מאוחדות עם מהותו ועצמותו.

עשר כחות הנפש הם מעין לבושים לנפש. אמנם ביחס ללבושי הנפש: מחשבה, דבור ומעשה, הנפרדים יותר ממהות הנפש, כחות הנפש נחשבים למהות הנפש עצמה, אם כי ביחס לנפש עצמה הם נחשבים לכלים ולבושים. לכן עשר הספירות נקראות גם תיקונים.