ספר-דברים-2

הַשְּׁאֵלוֹת לַחִידוֹן 1. כִּי תֵּצֵא לַמִּלְחָמָה: א. בְּאוֹיְבֶיךָ בְּ. עִם אוֹיְבֶיךָ ג. עַל אֹיְבֶךָ 2. "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה (דברים כא, טו)"… לְמִי מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַגָּדוֹל שֶׁבַּיְּרוּשָׁה? לַבֵּן בְּכוֹר הַשְּׂנוּאָה אוֹ לְבֶן הָאֲהוּבָה? א. לְבֶן הָאֲהוּבָה ב. לְבֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכוֹר ג. לִשְׁנֵיהֶם אוֹתוֹ דָּבָר


עַתָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ – כַּאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל נֶאֱסָפִים וּבְרֹאשָׁם עוֹמֵד הַמֶּלֶךְ (מֹשֶׁה אוֹ הַתּוֹרָה) – מֹשֶׁה מְבַקֵּשׁ לְבָרְכָם

צריך ללמוד מיוסף שלא דן לזכות את הרוע אלא את הארוע, ולכן היה קל לו לסלוח לאחיו מאחר שהכל היה לטובה