ספר-שמות

הדבר היחיד שנשאר עכשיו הוא – לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש … שכל הפרטים בהפצת התורה והיהדות, והפצת מעיינות החסידות חוצה צריכים להיות חדורים בנקודה זו

כאשר בן אדם מתחיל להרגיש גאוה – שהכל תלוי רק בו – בדומה לפרעה שאמר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי, ברגע זה הוא נפרד מאלוקים, כמו שנאמר כל אדם שיש בו גסות הרוח אמר הקב”ה אין אני והוא יכולים לדור בעולם.

פרשת כי תשא עוסקת בנושאים רבים: תרומת מחצית השקל, פרשת הכיור וכנו, שמן המשחה קטורת הסמים ועוד, אולם הנושא העיקרי שלה הוא חטא העגל ועונשו ועד למחילתו ולחידוש הברית.

הַשְּׁאֵלוֹת לְחִידוֹן 1. מַדּוּעַ הַתּוֹרָה חוֹזֶרֶת עַל עִנְיְנֵי הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן כַּמָּה פְּעָמִים? 2. מִי עָשׂוּ אֶת כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן? 3. מֵאֵיזֶה שֵׁבֶט אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי הִקְהִיל מֹשֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? 2. מַהִי הַמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה הַמֻּזְכֶּרֶת בַּפָּרָשָׁה? 3. מֶה הָיָה בְּפֶתַח הַמִּשְׁכָּן?


פרשת ויקרא עוסקת בקרבנות המובאים בנדבה או כחובה. ואלה הם הקרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

פרשת תצווה היא המשך ישיר לפרשת תרומה. פרשת תרומה מתארת את הקמת המשכן, ואילו פרשת תצווה עוסקת בבגדי כהונה, בקורבנות, ובעוד פריטים שהיו במשכן.

לאחר מתן תורה מצווים בני ישראל לבנות מקדש. וקודם הכניסה לארץ וההתיישבות בה, עליהם לבנות משכן ארעי העשוי בעיקרו מקרשים ויריעות מעורות בעלי חיים הניתנים לפירוק.

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה 'משפטים' מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.

ויולך הויה את הים – והנה במאמר ד״ה זה מלפני ששים שנה (שבת בשלח תרס״ו) מדבר גם כן אודות הענין דלמעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית…

צדקת פרזונו בישראל – אמרו רז״ל, אמר רבי אושעיא [מלשון ישועה ] מאי דכתיב צדקת פרזונו בישראל? צדקה עשה הקב״ה בישראל שפיזרן לבין האומות, ופירש רש״י שאין יכולין לכלותם יחד.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה מְּיֻחָד בְּפָרָשַׁת תְּצַוֶּה? 2. מַהוּ "שֶׁמֶן זַיִת זַךְ"? 3. מַה פֵּרוּשׁ "כָּתִית"?


"אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" – מהי משמעות יתור הלשון מה שכתוב: "את עמי", מאחר שמסיים אחר כך: "את העני עמך"?

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם – ואמרו רבותינו: כל מקום שנאמר "לי" אינו זז לעולם לא בעולם הזה ולא בעולם הבא…

מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וגו׳. ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחלליה. מדוע במזבח אדמה כתוב סתם מזבח אדמה תעשה לי, ובמזבח אבנים כתוב לשון תנאי, ואם מזבח אבנים תעשה לי?

"וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים ואת קול השופר ואת ההר עשן וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק" – מהו ענין הקולות הללו, והלא כל הדברים שנצטוו במתן תורה הם דברים פשוטים כמו לא תרצח לא תענה כו׳ שהם דברים פשוטים שגם אם לא נצטוו עליהם היה מהראוי לעשותם?

"וישמע יתרו", פירש רש״י, מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף… עניין קריעת ים סוף הוא בקיעת וקריעת כל הפרסאות והמסכים וכו׳, ועל ידי זה היה גילוי "עתיק" למטה, ויתרו ראה את זה בבחינת שמיעה על כל פנים…

עשרת הדברות שהם כללות כל התרי״ג מצוות, זהו ע״י שם "אלקים" שמורה על צמצום דוקא, שעל ידו נמשך מלמעלה ביותר עד לעשרת הדברות, שהיא ירידה גדולה…

"וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – מה פירוש "לאמר"? הפירוש הרגיל של "לאמר" הוא, שהשם מדבר עם משה, ועל משה לחזור ולומר את הדברים לישראל, אולם כאן הרי כל ישראל היו במעמד הר סיני?

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה הַמְּכַנֶּה הַמְּשֻׁתָּף לַזָּהָב, כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת? 2. מַה הַגָּוֶן שֶׁל צֶבַע הָ"אַרְגָּמָן"? 3. מִמַּה הָיָה עָשׂוּי צֶבַע הַתְּכֵלֶת הַמֻּזְכָּר בַּפָּרָשָׁה?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. כַּמָּה שֵׁמוֹת הָיוּ לְיִתְרוֹ? 2. מַה הֵם? כָּל הַמַּרְבֶּה תְּשׁוּבוֹת הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. 3. מַה הֵם שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל מֹשֶׁה?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַהוּ הַשֵּׁם הַנּוֹסָף שֶׁבּוֹ נִקְרֵאת "שַׁבַּת פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח" וּמַדּוּעַ? 2. מַדּוּעַ לֹא הוֹלִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ הַקַּלָּה וְהַקְּצָרָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים ? 3. מַה לָּקַח עִמּוֹ מֹשֶׁה כַּאֲשֶׁר יָצְאוּ מִמִּצְרִים וְאֵיזוֹ הַבְטָחָה קַיָּם בְּכָךְ?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה הֵם הַ"מִּשְׁפָּטִים" עֲלֵיהֶם מְדֻבָּר בַּפָּרָשָׁה? 2. בְּאֵיזוֹ שָׁנָה יוֹצֵא עֶבֶד עִבְרִי לַחָפְשִׁי? 3. מַכֵּה אִישׁ וָמֵת – מַה דִּינוֹ?


פרשת יתרו עוסקת במעמד הר סיני, בהכנות לקבלת התורה, בעשרת הדברות, בעצת יתרו בארגון הסדר השלטוני, ובמצוות נוספות אותן קיבלו בני ישראל לאחר מתן תורה.

פרשת בשלח שעוסקת ביציאת מצריים מגיעה לשיאה בקריעת ים סוף ובשירת הים, שהיא הבעת שבח והודאה להשם על הניסים הגדולים שהתרחשו בים בעקבות יציאת מצריים.

פרשת בשלח עוסקת ביציאת בני ישראל ממצריים, בקריעת ים סוף ובשירת הים, בתלונות בני ישראל במדבר, בפרשת המן, במלחמת עמלק ועוד.

פרשת בא עוסקת בשלוש המכות האחרונות שניתנו לפרעה: ארבה חושך ומכת בכורות. מכת בכורות הביאה ליציאת מצריים. בני ישראל מקבלים מצוות ראשונות.

ישראל נקראים "צבאות" בשלושת הפירושים של המילה "צבא": חיל, זמן, צביון. ומה שנקראים בשם "צבאות השם", "צבאות" בחירי״ק ש"צבאות" נטפל להשם הוא מפני שכל שלושת הענינים ב"צבא" קשורים בעבודת ישראל, שהם טפלים וסמוכים ונכללים בשם השם.

מהו יציאת מצרים בעבודה הרוחנית בגוף ונפש האדם בכל יום? יציאת מהמיצרים לא רק של הלעומת זה אלא מהמיצרים שבקדושה. הכיצד?…

"ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות השם מארץ מצרים". מהו ענין צבאות השם? כתוב במסכת ברכות: "מיום שברא הקדוש ברוך הוא את העולם לא היה אדם שיקראו להקדוש ברוך הוא צבאות, עד שבאת חנה", ואמר הקדוש ברוך הוא: עתיד בן שלך לפתוח בנבואה בשם זה, כמו שכתוב: "ויאמר שמואל כה אמר השם צבאות"…

התורה היתה צריכה להתחיל ב"החודש הזה לכם" מצד החכמה והשכל, ומכל מקום פתחה ב"בראשית" מצד התאחדותה (של התורה) בנותן התורה שלמעלה מבחינת הגילויים.

נוֹשְׂאֵי פָּרָשַׁת וָאֵרָא א. חִדּוּשׁ שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה וְהַבְטָחַת הַשֵּׁם לְקַיֵּם אֶת בְּרִית הָאָבוֹת ב. יִחוּסָם שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּמִשְׁפַּחַת בְּנֵי לֵוִי וּבִרְשִׁימַת הַיַּחַס שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל ג. הַשְּׁלִיחוּת הַמְּשֻׁתֶּפֶת שֶׁל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כְּשֶׁלְּכָל אֶחָד תַּפְקִיד מִשֶּׁלּוֹ…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה שֵׁם נוֹדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶל הָאָבוֹת? א. צְבָאוֹת ב. אֵ-ל שָׁ-דַי ג. אֱלֹקִים 2. לְמַה מִתְכַּוֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹמְרוֹ – "אֲנִי הַשֵּׁם (הֲוָיָה)" א. הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא ב. נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר ג. הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב ד. שֶׁאֵין שְׁנֵי לוֹ


פרשת וארא עוסקת בשליחות משה ואהרן להוציא את בני ישראל ממצרים, ולאחר מופת התנין מקבל פרעה מכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד (יתר המכות בפרשה הבאה) ובכל זאת אינו מוכן לשלח את עם ישראל ממצריים.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. אֵילוּ מַכּוֹת מֻזְכָּרוֹת בַּפָּרָשָׁה? 2. מֶה הָיָה מְיֻחָד בְּסוּג זֶה שֶׁל מַכַּת הָאַרְבֶּה? 3. כֵּיצַד הִגִּיעַ הָאַרְבֶּה לְמִצְרַיִם וְכֵיצַד הִסְתַּלֵּק?


"הוא אהרן ומשה אשר אמר השם להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים" – מדוע בענין הוצאת בני ישראל ממצרים מקדים אהרן למשה ובענין הדיבור לפרעה מקדים משה לאהרן?

נשאלת השאלה: הלא עולם הבא הוא השכר על העבודה על תורה ומצוות, והשכר על עבודה צריך להיות יותר מהעבודה, אז איך יתכן שתשלום הגמול על העבודה הוא פחות מן העבודה, עד ש"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא"?

"ושמי הוי׳ לא נודעתי להם". יש שם הוי׳ דלתתא ושם הוי׳ דלעילא , הוי׳ דלתתא הוא האור שנמשך ע״י הכלים, ושם הוי׳ דלעילא הוא האור שלמעלה מהכלים לגמרי, שהוא למעלה מהאור שהכלים יכולים להמשיך אותו, ובאבות הי׳ רק גילוי שם הוי׳ דלתתא, וע״י שעבוד מצרים נתגלה גם בחינת שם הוי׳ דלעילא.

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". כתוב במדרש – על שם גאולתן נקראו… כלומר, שכבר בעת שבאו למצרים, בתחילת הירידה, כבר אז ישנה תכלית הכוונה, ירידה צורך עליה, גאולתן של ישראל. ועל זה מרמז הפסוק בהפטרה: "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל".

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו". נשאלת השאלה: הרי כבר סופר בפרשת ויגש על דבר ביאת יעקב ובניו למצרים, אז למה זה נזכר כאן שוב?

פרשת שמות עוסקת בתחילת השעבוד של עם ישראל למצריים, בהתגלות השם למשה ומינויו לגאול את עם ישראל, ובהתייצבות משה ואהרון לפני פרעה כדי להוציא את בני ישראל ממצריים.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מַה שֵּׁם הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? 2. מַה שֵּׁם הַמְּיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת הַמֻּזְכָּרוֹת בַּפָּרָשָׁה? 3. מִי הֵן?


פרשת שמות עוסקת בעיקרה בשליחות משה להושיע את בני ישראל ממצריים, לאחר שקם עליהם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ועינה אותם בעבודת פרך והרבה עליהם מסים.

החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. אמרו רז״ל, משבחר ביעקב ובניו קבע להם חודש של גאולה שנאמר החודש הזה לכם וגו׳.

במרכז פרשת כי תשא עומד חטא העגל. משה עלה אל הר-סיני. כיוון שמלאו ארבעים יום ולא שב, נתייאשו בני-ישראל ודרשו מאהרון, שיעשה להם צורה מוחשית, שתסמל את האלוקות.

בפרשיות "תרומה-תצווה" למדנו על ציווי ה' למשה לעשות את המשכן וכליו. בפרשיות "ויקהל-פקודי" משה מוסר את דבר ה' אל ראשי האבות.

נשאלת השאלה: מה הקשר בין עבודת המשכן לבין הפסוקים המסיימים את הפרשה ומתארים מצב שבה יוצאים בני ישראל לעוד חלק מתוך המסע הארוך במדבר?

מדוע מקדישה התורה 5 פרשות לתיאור בניית המשכן? מדוע התורה חוזרת על הפרטים שוב ושוב? הרב שרגא זלמנוב משיב על שאלות אלה בשיחתו על פרשת פקודי.

לְאַחַר הַהֶעְלֵם שֶׁל פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי בָּא הַגִּלּוּי בְּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא. וְכָל גִּלּוּי שֶׁלְּאַחֲרֵי הֶעְלֵם מַעֲלָתוֹ יְתֵרָה.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מֵהֶם פְּקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן? 2. מַה שָּׁמַע בְּצַלְאֵל מֵהַשֵּׁם שֶׁלֹּא שָׁמַע מֹשֶׁה, וְאֵיךְ קִשֵּׁר מֹשֶׁה דָּבָר זֶה לִשְׁמוֹ – בְּצַלְאֵל?…


מאהבה רבה של קיום מצוות ובמיוחד קיום שמירת שבת באים להרגש הביטול, תענוג עצמי.

פָּרָשַׁת וַיַּקְהֵל הָעוֹסֶקֶת בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן פּוֹתַחַת בְּמִצְוַת הַשַּׁבָּת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ"

פרשת ויקהל לילדים – חידון. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָתַי הִקְהִיל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל? 2. לָמָּה מַקְדִּימָה לָנוּ הַפָּרָשָׁה אֶת אַזְהָרַת שַׁבָּת לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן? 3. מָה זֶה "חָח"?


על ידי "ויקהל משה" נזכה ל"ואתם תלוקטו לאחד אחד" גו׳. שום ניצוץ של קדושה לא ישאר בגלות. קהל גדול ישובו הנה – לארץ ישראל ולירושלים ולבית המקדש השלישי מיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה.

פרשת ויקהל לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אוֹתָם הֵבִיאוּ הַנְּשִׂיאִים ב. הַשֵּׁם נָתַן בָּהֶם חָכְמָה וּתְבוּנָה לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ ג. הֵם קִשְּׁטוּ אֶת הַמְּנוֹרָה


פרשת פקודי לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ כִּסְּתָה אוֹתוֹ ב. נַעֲשׂוּ מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי ג. קְלִיעָה, שְׁזִירָה, כְּמִין חֶבֶל


לָמָּה לֹא נָתַן הַשֵּׁם לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת כָּל הַתּוֹרָה בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנִים, לָמָּה נָתַן אוֹתָם דַּוְקָא בַּלּוּחוֹת הַשְּׁנַיִם אַחֲרֵי הַחֵטְא וְאַחֲרֵי שְׁבִירַת הַלּוּחוֹת?…

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מִנַּיִן שֶׁעָלֵינוּ לְצָרֵף בְּכָל תַּעֲנִיּוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵינוּ אֶת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִמְנִים עִמָּנוּ? 2. לָמָּה כָּפַל הַכָּתוּב וְאָמַר לְגַבֵּי הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן"?…


במאמר הרבי לפרשת כי תשא מסביר הרבי, שהעילוי של צדיק הוא שיתעלה לדרגת בעל תשובה, וזה מה שיהיה לעתיד לבוא, שמשיח ישיב את הצדיקים בתשובה.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. כַּמָּה זְמַן הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בְּהַר סִינַי? ב. הַשֵּׁם מִלֵּא אוֹתוֹ רוּחַ חֲכָמָה לַעֲסֹק בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן ג. שֵׁם מִדָּה.


פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה פּוֹתַחַת בְּעִנְיַן הַמְּנוֹרָה, וּמַסְבִּיר רַשִׁ"י שֶׁהִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה רַבֵּינוּ בַּעֲשִׂיַּת הַמְּנוֹרָה, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַשְׁלִיךְ אֶת כִּכַּר הַזָּהָב לָאֵשׁ, וְהַמְּנוֹרָה נֶעֶשְׂתָה מֵאֵלֶיהָ.

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: הָרֵי תַּכְלִית בְּנִיַּת הַמִּשְׁכָּן הָיְתָה רוּחָנִית אֱלֹקִית, אָז לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְהַדֵּר בְּחִיצוֹנִיּוּתוֹ, מַדּוּעַ הַמִּשְׁכָּן הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת צִבְעוֹנִי וְיָפֶה?

פרשת תרומה מספרת לנו על בניית המשכן. לכאורה, הרבה מאוד פרטים טכניים, אולם הם טומנים בחובם עולם שלם של מסרים עמוקים ורלוונטיים לנו. רק צריך להתבונן קמעא.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. בְּאֵיזֶה סֵדֶר נִכְתְּבוּ שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אַבְנֵי הַחֹשֶׁן? 2. מֶה הָיוּ בִּגְדֵי הַכְּהֻנָּה שֶׁל אַהֲרֹן? 3. "וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם" – מַה פֵּרוּשׁ "מִלּוּי יָדַיִם"?…


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. וְיִקְּחוּ לִי תְּרוּמָה – מָה מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה "לִי"? 2. כַּמָּה אַבְנֵי שֹׁהַם הָיוּ וּלְאֵיזֶה צֹרֶךְ? 3. כַּמָּה אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְּצַלְאֵל?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. הָעֲבוֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד נֶעֶשְׂתָה בִּידֵיהֶם ב. מִכְנְסֵי הַכֹּהֲנִים נוֹעֲדוּ לְכַסּוֹת _______ _______ ג. אֶחָד מִשְּׁמוֹת הַשְּׁבָטִים שֶׁהָיוּ עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית מֵאַבְנֵי הַשֹּׁהַם…


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן: א. אֶחָד מִצִּבְעֵי הַפָּרֹכֶת ב. עֲשׂוּיִים מֵעֲצֵי שִׁטִּים ג. עֲשׂוּיִים בַּמְּנוֹרָה כְּמִין כּוֹסִיּוֹת קְטַנּוֹת לְנוֹי בִּלְבַד…


במאמר הרבי לפרשת תצוה, מסבר הרבי, שמשמעות "ואתה תצוה את בני ישראל" הוא, שעל ידי השפעת האמונה נהי' "תצוה את בני ישראל", תצוה, לשון צוותא וחיבור, היינו, שמחבר את כל בני ישראל יחד.

וידבר הוי׳ אל משה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם וגו׳ , ואמרו רז״ל ג׳ תרומות נאמרו בפרשה זו, ויקחו לי תרומה, תקחו את תרומתי, וזאת התרומה אשר תקחו מאתם.

בפרשת משפטים מצווה התורה – "לא תבשל גדי בחלב אמו". מדוע התורה מציינת דווקא את הבישול, והרי גם האכילה של בשר כזה, או ההנאה מנתח גדי שבושל בחלב אסורה?… אלא בודאי יש פה מסר מסוים ומדויק.

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים שֶׁבָּאָה לְאַחַר פָּרָשַׁת מַתַּן תּוֹרָה מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ מִצְווֹת רַבּוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הַתּוֹרָה בָּאָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, עַל כֵּן, דּוֹרֶשֶׁת מֵאִתָּנוּ לַעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֲסָדִים.

פרשת משפטים לילדים – חידון. השאלות המשעשעות בפרשת השבוע תוך הדגשה של עיון בפירוש רש"י מסייעת בלימוד התורה ולימוד ערכיה.


הפסוק בפרשת השבוע משפטים: "כסף תלוה את עמי את העני עמך" מלמד שעַמִי הכוונה עִמִי , בחי׳ עמך מקור חיים , שזהו מקור החיים, שמחי׳ החיים יתן לך חיים, שע״י גמילות חסדים ממשיכים מבחי׳ עמי, מחיי החיים וכו׳.

פרשת משפטים לילדים – חידון האל"ף בי"ת – שעשועי תורה. החידון ערוך לפי סדר האלף בית, כך שיש רמז לתשובה באות הראשונה שלה.


מאמר זה של הרבי לפרשת יתרו מתפרסם לראשונה, זהו מאמר מיוחד המדבר על יהודי רוסיא ומדוע יש מצב בעולם שיהודים אינם יכולים לקיים מצוות.

לקראת מתן תורה על הר-סיני אמר הקב"ה למשה רבינו: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני-ישראל". מי הם "בית-יעקב"? – "אלו הנשים".

אַחַת הַמִּצְווֹת הַחֲשׁוּבוֹת בְּיוֹתֵר הִיא כִּבּוּד הוֹרִים. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי נִשְׁמַע הַקּוֹל שֶׁהִדְהֵד בְּכָל הָעוֹלָם: כִּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמְּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ…

פרשת יתרו לילדים – חידון. על התורה אמר דוד המלך: "לולא תורתך שעשועי, אז אבדתי בעניי". ומה טוב ללמוד תורה בדרך של חידונים ושעשועים.


קודם לכל הווי' והתהוות צריך שיהיה העדר, וכמו הצמצום שהוא בשביל הגילוי. החרדה ע"י הקולות וברקים שהי' במתן תורה גרמה לביטול וענוה ובעקבות זאת לגילויי העצמות במתן תורה.

פרשת יתרו לילדים – חידון האל"ף בי"ת. התורה היא שעשועי המלך בעצמותו, ואף אנו כבני אדם, מלשון "אדמה לעליון" משתעשעים בה. ואין כמו חידונים לשעשע בה גם את הילדים.


דורנו הוא גלגול נשמות של דור המדבר, ובכך גם עסקנו בפרשה הקודמת, בפירוש רש"י על הפסוק: זה א-לי ואנווהו, המדבר על הילדים, ילדי דור המדבר, ש"הם הכירוהו תחילה".

בשיחת הרבי לפרשת בשלח שואל הרבי: מדוע, אכן, שירת משה ובני ישראל – הגברים – לא היתה בשמחה כבשירת מרים וכל הנשים? ומשיב על כך…

מֹשֶׁה מַסִּיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף בְּעַל כָּרְחָם. הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים לִקְרַאת מַעֲמָד גָּדוֹל בְּיוֹתֵר – יֵשׁ לְהִזְדָּרֵז לְמַעֲמַד הַר סִינַי וּלְמַתַּן תּוֹרָה!…

פרשת בשלח לילדים – חידון. שאלות ותשובות המסייעות לעיון בפירוש רש"י לפרשה.


פרשת ויגש – הנקודה של "הגומל לחייבים טובות" קשורה למהותו הפנימית של היהודי, שבפנימיותו גם הוא טוב, ושומה עלינו להביט על יהודי כפי שהוא בפנימיותו, ובכך מעוררים את הטוב שבו.

פרשת בשלח לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות לפי סדר האל"ף בי"ת, כך שהאות הראשונה של התשובה היא רמז לתשובה. ולמי שמתקשה התשובות מופיעות לאחר השאלות.


אנו, בני כל הדור הזה, בעצם גלגול נשמות של דור המדבר. וכמו שהדור שיצא ממצרים, עמד להיגאל בקבלת התורה ובכניסה לארץ ישראל, כך אנו עומדים בפיתחה של הגאולה האמיתית והשלימה.

פרשת בא לילדים – בני ישראל נגאלו ממצרים בזכות שתי מצוות: דם פסח ודם מילה שעניינן: סור מרע ועשה טוב.

פרשת בא לילדים – חידון. שאלות ותשובות על רש"י לפרשת בא.


פרשת בא – בעשור לחודש הזה. בעשור, משמע בעשירי לחודש. אז למה נאמר: בעשור? כי אין הוא העשירי בלבד, אלא הוא כולל את כל העשרה.

פרשת בא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. בחידון זה יש רמז לתשובה. הרמז הוא האות הפותחת את התשובה.


מִשֵּׁם פָּרָשָׁתֵנוּ "וָאֵרָא" לְמֵדִים הוֹרָאָה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם – אֶת הַשֵּׁם צָרִיךְ לַעֲבֹד בְּאֹפֶן שֶׁל רְאִיָּה – רְאִיַּת אֱלֹקוּת.

פרשת וארא מתארת את שעבוד הגוף במצרים, כי באמת תכלית העילוי הוא בגוף. על ידי ביטוש הגוף מאיר האור העצמי של הנשמה שהיא חלק אלוקה ממעל ממש.

פרשת וארא לילדים – חידון. שאלות ותשובות לפרשת וארא כדי להעמיק בלימוד רש"י באופן קליל ומשעשע.


פרשת וירא לילדים – חידון האל"ף בי"ת. חידון לילדים לפרשת השבוע וארא. שימו לב שאותיות האל"ף בי"ת מסייעות במציאת התשובה.


פָּרָשַׁת שְׁמוֹת פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלֶּה", לְלַמְּדֵנוּ שֶׁסֵּפֶר שֵׁמוֹת הוּא הֶמְשֵׁךְ יָשִׁיר לְסֵפֶר בְּרֵאשִׁית.

פרשת שמות לילדים – חידון. אין כמו חידונים לשעשע את הילדים בלימוד הפרשה, ובמיוחד כשעוסקים בפירוש רש"י על הפרשה.


פרשת שמות לילדים – חידון האל"ף בי"ת. שאלות ותשובות על הפרשה לפי סדר האל"ף בי"ת.


במאמר הרבי לפרשת שמות מסביר הרבי את עניין הגאולה על פי ההפטרה "הבאים ישרש יעקב"… שאם בגלות מצרים היתה עבודת פרך כפשוטה, בגלות זה האחרון, צריך להיות לימוד התורה בקל וחומר, ובמקום הלבנים ליבון הלכתא.

פָּרָשַׁת שְׁלַח מְסַפֶּרֶת לָנוּ אֶת כָּל סִפּוּר הַמְרַגְּלִים שֶׁתָּרוּ אֶת הָאָרֶץ.

חידון לשוני לפרשת השבוע מלבד היותו אתגר לימודי הוא נותן אפשרות להעמיק בתוכן הפרשה.


כמה חשוב ללמוד את פרשת השבוע תוך העמקה בחידות ושעשועים, דבר המחבב את הלימוד על גדולים וקטנים.


בפרשת פקודי מדובר על משכן העדות. מהו משכן העדות? המשכן הוא המקום בו בחר ה' להשרות שכינתו, הוא מקום המנוחה, עדות לישראל שנתכפר להם חטא העגל, ולמעלה מזה, עדות למשכן של מעלה.

שֵׁם הַפָּרָשָׁה – וַיַּקְהֵל – מֵעִיד עַל תָּכְנָהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מְבַקֵּשׁ לִמְסֹר לְעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַצִּוּוּיִים עַל הֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן, לְשֵׁם כָּךְ הוּא מַקְהִיל אוֹתָם – "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֵדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל".

כדי ללמוד את פרשת השבוע לעומק כדאי להיכנס לפרטים על ידי שאלות וחידות משעשעות. לפניכם חידון לשוני לפרשת ויקהל פקודי.


פרשת השבוע כי תשא עוסקת בחטא העגל. עם ישראל עשו לעצמם עגל מסכה. המסכה והתחפושת למעשה חושפות את תנועת הנפש שלנו, ועל ידם יש לנו הזדמנות לבחון האם היא בכיוון הנכון ובצורה הנכונה.

פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ "כִּי תִּשָּׂא" מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל חֵטְא הָעֵגֶל, הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁדּוֹמֶה בְּחֻמְרָתוֹ לְחֵטְא עֵץ הַדַּעַת. לָמָּה הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ עַל כָּךְ בַּאֲרִיכוּת? מַה הַלֶּקַח מִמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל?

פרשת כי תשא – חידון לשוני. החידות והשאלות בפרשה מביאים לדרך נוספת להשתעשע בלימוד התורה ובמיוחד בפרשת השבוע.


בשיחת הרבי לפרשת פקודי מסביר הרבי, שעל ידי העיסוק בתורת הבית שבכל התקופות – משכן, מקדש ראשון ושני – (תורה), אשר על ידי כך ״אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקין בבנין הבית״, על ידי כך ממהרים ומחישים את גילוי הבית השלישי בפועל, יגלה ויבוא משמים.

בשיחת הרבי לפרשת ויקהל מסביר הרבי, ששלימות הבית השלישי היא שאז תתגלה מעלת עבודתנו במשך תקופת הגלות. וזה מזרז ומעודד את עבודתם של ישראל לבנות בתוכם את המקדש והמשכן הרוחני.

בשיחת הרבי לפרשת כי תשא מסביר הרבי, שכאשר מדובר בעבודת הקטורת, התקשרותו לקדוש ברוך הוא – די ב"רחיצה״ האחת. אבל כאשר עליו לכפר על דבר בלתי רצוי, הוא חייב שוב ״לרחוץ״ לפני כן. כי אמנם, מצד עצמו הוא נמצא במצב של היבדלות מן העולם ומן הרע, אך כאשר עליו לעסוק במחיקת דבר שלילי, יש צורך בזהירות מיוחדת שהוא לא יושפע ויתדרדר מדרגתו.

פרשת תצווה, היא פרשה שנקראת תמיד בסמיכות לז' אדר יום הולדתו של משה רבנו ובאופן קצת פרדוכסלי, שמו לא מופיע בה פעם אחת. מדוע?

בשיחת הרבי על פרשת זכור מסביר הרבי, שעל ידי קיום המצוה של זכירת עמלק בזמן הגלות, המבטלת את ה"עמלק" שבנפש האדם, מזרזים את האפשרות לקיים את מצות מחיית עמלק כפשוטו, בעולם כולו ובגשמיות.

"וְעָשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – פָּרָשַׁת תְּרוּמָה עוֹסֶקֶת בַּהֲקָמַת הַמִּשְׁכָּן. לְשֵׁם כָּךְ מְצֻוִּים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחַת דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים כְּמוֹ זָהָב וָכֶסֶף, וּמֵהֶם לַעֲשׂוֹת מִשְׁכָּן לְהַשֵּׁם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכָם.

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה מְדַבֶּרֶת עַל חוֹבַת הַכֹּהֲנִים בְּהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, תָּמִיד בְּכָל יוֹם. עַל בִּגְדֵי הַכֹּהֲנִים. עַל טֶקֶס הַמִּלּוּאִים בּוֹ מַקְדִּישִׁים אֶת אַהֲרֹן וּבָנָיו לְכַהֵן בַּמִּקְדָּשׁ וְעַל מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת.

פָּרָשַׁת תְּצַוֶּה, הִיא הַפָּרָשָׁה הַיְּחִידָה שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ אֵינוֹ מֻזְכָּר בָּהּ. מַדּוּעַ?

בחידון לשוני לפרשת השבוע ניתן לשפר את רמת לימוד הפרשה תוך התעמקות בלשון הקודש ובמסורה.


חידון לשוני – אין טוב מחידונים ושאלות להעמיק בהבנת תוכן פרשת השבוע.


פרשתנו, פרשת תרומה עוסקת בסוגיה מעניינת שבין אדם לכספו. אגב כך, עומדת תורת החסידות גם על ההבדל בין "תרומה" ל"צדקה".

בְּפָרָשַׁת תְּרוּמָה מְצֻוִּים יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן, מִשְׁכָּן נַיָּד אֲרָעִי, כַּתַּבְנִית שֶׁהֶרְאָה הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה בָּהָר. מִשְׁכָּן הֶעָשׂוּי מִקְּרָשִׁים וִירִיעוֹת מֵעוֹרוֹת בַּעֲלֵי חַיִּים, כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לְפָרְקוֹ וְלַהֲקִימוֹ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְתַכְלִיתוֹ לְהַשְׁרוֹת הַשְּׁכִינָה בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֶה.

בשיחת הרבי לפרשת תרומה מסביר הרבי, שלעתים חש אדם במצב של ״מדבר״, ללא קדושה ח״ו. ואל לו להתייאש. גם המשכן של ישראל הוקם בהיותם במצב של ״מדבר״. וכאשר יהודי בונה משכן בהיותו במצב רוחני של ״מדבר״, נגרם ״יתרון האור מן החושך״.

פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים צְמוּדָה לְפָרָשַׁת יִתְרוֹ וּבָאָה אַחֲרֶיהָ, וְיֵשׁ קֶשֶׁר יָשִׁיר בֵּינֵיהֶן. לְאַחַר מַעֲמַד הַר סִינַי בּוֹ קִבַּלְנוּ אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הַכּוֹלְלִים אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, בָּאָה פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים לְפָרֵט וּלְהַשְׁלִים אֶת הַדְּבָרִים. לָכֵן הִיא פּוֹתַחַת בְּוָ"ו הַחִבּוּר "וְאֵלָה הַמִּשְׁפָּטִים".

חידון לשוני לפרשת משפטים. אין כמו חידות ושאלות מחכימות הממריצות את הלומד לדרוש ולחקור בעיון לעומק בפרשת השבוע.

בפרשת משפטים מצוה התורה, "עזוב תעזוב עימו", והכונה לגוף – אנחנו מצווים לעזור לגוף שלנו, להאכיל אותו במידה הנכונה, לשמור על שלמותו, לתת לו מנוחה ופעילות לפי הצורך והעיקר, הכי חשוב: לראות בו כלי קדוש לעבודת ה' ואמצעי הכרחי וחשוב להשראת השכינה.

בשיחת הרבי לפרשת משפטים מסביר הרבי שלפי הבעל־שם־טוב ״חמור״ רומז לגוף – ״חומר שלך", ו״עזוב תעזוב עמו״ משמע, שאסור לשבור את הגוף.

בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ מֻדְגֶּשֶׁת מַעֲלַת הַנָּשִׁים. מַעֲלַת הַנָּשִׁים שֶׁהִתְגַּלְּתָה בִּמְיֻחָד בְּמִצְרַיִם, מִתְגַּלָּה בְּכָל דּוֹר בְּחִזּוּק הַבַּיִת הַיְּהוּדִי, וְתִתְגַּלֶּה בַּגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית וְהַשְּׁלֵמָה.

מַעֲמַד הַר סִינַי הָיָה אֵרוּעַ מְיֻחָד בְּמִינוֹ וְחַד פַּעֲמִי הֲכָנָה לִנְתִינַת הַמִּצְווֹת עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה נִקְרְעוּ הַשָּׁמַיִם וְאוֹר הַשְּׁכִינָה זָרַח בִּמְלוֹא הֲדָרוֹ מֵאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה זָכוּ יִשְׂרָאֵל כֻּלָּם לְקַבֵּל בִּנְבוּאָה אֶת עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. "אָנֹכִי" וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ.

חידות ושאלות מעוררים חשק בלימוד. אין דבר חביב יותר על תלמיד מאשר חידונים מאתגרים המגלים את ידיעותיהם. אז הבה נשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע יתרו.


חידות וחידודים מעשירים מאד את הלימוד. וכמעט אין דבר החביב יותר על תלמיד מאשר שאלות וחידונים, דבר המאתגר אותם לגלות את ידיעותיהם. ומה טוב להשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע.


חידות וחידודים מעשירים מאד את הלימוד. וכמעט אין דבר החביב יותר על תלמיד מאשר שאלות וחידונים, דבר המאתגר אותם לגלות את ידיעותיהם. ומה טוב להשתמש בזה בלימוד פרשת השבוע.


בשיחת הרבי לפרשת בא מסביר הרבי, שבשר ודם יכול לדייק, אם כי במאמץ רב ברגע אחד. אך גם לרגע יש שיעור. אולם הקדוש ברוך הוא מדייק ב״חוט השערה״, בנקודה הקטנה ביותר של הזמן, שאדם אינו מסוגל להגדירה ולחלקה ורק הקדוש־ברוך־הוא אשר ״יודע עתיו ורגעיו״ יכול להבחין בכך. ולכן אמר הקדוש־ברוך־הוא "בחצות״ ומשה אמר לפרעה "כחצות".

פרשת בא עוסקת בנושא "והגדת לבנך". כנגד ארבעה בנים דברה תורה ולכל בן שאלה המתאימה לו ולמהותו. על האב להתייחס לכל בן לפי מדרגתו וערכו כפי מה שהוא בעצם מהותו.

בפרשה זו יְלָדִים יְקָרִים, נְבָרֵר אֶת הָעוֹלָם וּנְזַכֵּךְ אוֹתוֹ, הֵן בְּהַעֲלָאַת כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁבִּרְשׁוּתֵנוּ לִקְדֻשָּׁה בְּקִיּוּם הַמִּצְווֹת, הֵן בְּמַתַּן צְדָקָה הַשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת. כְּמוֹ שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהִקְרִיבוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים: בְּהֵמָה אוֹ סֹלֶת כו' עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הֶעֱלוּ אֶת כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם לִקְדֻשָּׁה.

מפרשת שקלים למדים על מעלת מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה. שאין מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה. שהרי יהודי מקבל מעותיו מיגיע כפיו ויכול לקנות בהם את חיי נפשו, ובכל זאת הוא נותנם לה' ועל ידי כך מעלה את כל נפשו החיונית לה'.

בפרשת ויקהל לְפָנֵינוּ שְׁנֵי אָמָּנִים מִשְּׁנֵי קְצוֹת הָעָם, בְּצַלְאֵל מִשֵּׁבֶט מְיֻחָס וּמִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחֶסֶת וְאָהֳלִיאָב מִשֵּׁבֶט דָּן מִבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת הַפָּחוּת שֶׁבַּשְּׁבָטִים, וּבִשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד בָּחַר הַשֵּׁם לַעֲסֹק בַּדָּבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר – עֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, וּמִכָּאן אָנוּ לְמֵדִים שֶׁגָּדוֹל וְקָטָן שָׁוִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

פרשת ויקהל מספרת על בצלאל שה' מילא אותו רוח אלוקים בחכמה ולחשוב מחשבות… חכמת בצלאל גדולה משל אהליאב, אך לעניין הוראת המלאכה הם שוים. שני חכמי לב אלה משני קצוות העם זוכים לעסוק במלאכת המשכן. ללמדנו, שגדול וקטן שוים לפני הקב"ה – "ולא ניכר שוע לפני דל".

בדבר מלכות לפרשת ויקהל מסביר הרבי שההוראה למעשה בפועל מפ' שקלים: שיש להוסיף בנתינת הצדקה, שהרי בצדקה יש כמה דרגות: מעשר, חומש, "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו".

פרשת תצוה סמוכה לחג הפורים. כידוע, כשנגאלו ישראל מהמן הרשע, תיקנו את יום טוב של פורים, יום שבו עורכים סעודה גשמית באכילה ושתיה עד כדי "לבסומי… עד דלא ידע", שאז מונח אצל יהודי מצד מהותו שמעל השכל ("לא ידע") ש"ארור המן" ו"ברוך מרדכי".

פרשת תרומה עוסקת במשכן. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס "אוֹר אֵין סוֹף" בְּמָקוֹם גַּשְׁמִי מֻגְבָּל וְקָטָן כָּל כָּךְ?… – "הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ", הֲרֵי "הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ"?

פרשת תרומה העוסקת במשכן, בו מתגלה עצמות ה' ית', שאינו מוגבל בזמן ומקום, מתקשרת גם למשה רבינו שנולד ומת בז' באדר, שזכותו הגדולה בהורדת השכינה לעולם.

מפרשת תרומה למדים, שכוחו ותפקידו של יהודי, העושה עבודתו כאן למטה בהתבוננות עמוקה בקריאת שמע, ומוכן למסור נפשו ב"אחד" וב"ואהבת"… מבין שהוי' אחד ואין עוד, ורוצה להתכלל בו.

פרשת תרומה עוסקת במשכן. במקדש מאיר שם הוי' ממש בדוגמת הארת זיו השכינה בגן עדן. וכמו בגן עדן גם במקדש יש השגת מהות אלוקות. שלכן במקדש יש מצות ראיה – "כשם שבא לראות בא ליראות".

פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן. אמנם אי אפשר להגדיר את הקב"ה על ידי הגבלות של "מקום", ואף לא על ידי הגבלות של "למעלה מן המקום"; שגם ה"למעלה מן המקום" הוא תואר המורה על הגבלות מסויימות. אלא שבכח ה' נמנע הנמנעות לחבר הפכים.

פרשת משפטים עוסקת במצוות המובנות בשכל אנושי. מעלת תורת הוי' שהיא מובנת גם בשכל אנושי, מפני היות שורשה באור אין סוף הבלי גבול, שאינו מוגבל בגדרי מעלה ומטה, ולכן יכול להיות גם למטה. ואדרבה על ידי ירידת התורה למטה מתגלה ששורשה הוא אור האין סוף הבלי גבול.

בדבר מלכות לפרשת בא מסביר הרבי, שתכלית בריאת עולם הזה הוא שנתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים. שתכלית השתלשלות העולמות וירידתם ממדרגה למדרגה אינו בשביל עולמות העליונים הואיל ולהם ירידה מאור פניו יתברך אלא התכלית הוא עולם הזה התחתון.

בפרשת בא עם ישראל מסיים את תפקידו בבירור ניצוצות הקדושה במצרים – ערב רב של נשמות גרים, כלי כסף וכלי זהב ושמלות… "וינצלו את מצרים"… עשאוה "כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים"… ובשבירת וביטול הקליפה שאי אפשר לבררה ולהעלותה לקדושה. ומכאן עם ישראל יוצא לרשת את ארץ ישראל – "ארץ שרצתה לעשות רצון קונה".

מהפסוק בפרשת השבוע בא: החודש הזה לכם ראש חודשים… למדים שעם ישראל קובע את המועדות על פי הלבנה. ועל פי פנימיות התורה מיעוט הירח עם קיום המצוות של עם ישראל מסייע לגילוי האור הגנוז.

בדבר מלכות לפרשת בא מסביר הרבי, שהחידוש של דורנו לגבי הדורות שלפני זה, שבדורנו זה יש תוספת מיוחדת בעבודת הפצת התורה והיהדות והמעינות חוצה.

לפי פרשת השבוע בא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָאוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ – "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ", בָּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ ("הוּא וְלֹא אַחֵר") לְסַיֵּעַ לָנוּ לְבַטֵּל אֶת תֹּקֶף הַקְּלִפָּה. "שֶׁאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹזְרוֹ מִי יָכוֹל לוֹ?"… הוּא פּוֹנֶה לְנִיצוֹץ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁבְּכָל יְהוּדִי וְאוֹמֵר לוֹ "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" -הָבָה נִכָּנֵס יַחְדָּו לְבֵית פַּרְעֹה, שִׂיא הַיֵּשׁוּת וְהַגַּאֲוָה, נִלָּחֵם בּוֹ, וּנְבַטֵּל אוֹתוֹ, וְאָז מִמֵּילָא יִתְבַּטְּלוּ כָּל הַדְּבָרִים הַלֹּא רְצוּיִים הַמִּתְלַוִּים לָזֶה.

על פי פרשת בא עם ישראל יורד למצרים כדי לעלות לדרגה של "צבאות ה'", לאחר שעשו עבודת קודש של בירור הניצוצות בקבלת עול ובמסירות נפש באחדות ובהתכללות.