עד-מתי

אין כמו דוד נעים זמירות ישראל היכול לבטא את רחשי הלב הפנימיים בציפיה לישועה ולגאולה.

עד כמה צריכה להיות כל ההתמסרות שלנו אך ורק אל עצמותו של המלך – מלך מלכי המלכים הקב"ה, המגלה את עצמו בקרבנו על ידי המלך המשיח – שלא נסתפק בשום "גילויים", ולו יהיו אלו הגילויים הנעלים והעצמותיים ביותר, אלא נבקש ונרצה ונפעל אך ורק את התגלות המלך עצמו, כמו שהוא בעצם עצמותו, למעלה מכל הגילויים.

המינוי דדוד מלכא משיחא כבר הי', כמו שכתוב "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו". צריך רק להיות קבלת מלכותו על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי – בגאולה האמיתית והשלימה. אם כן, העם צריכים להכתיר את המלך ולהכריז: יחי המלך.

על פי פרשת וארא רואים שבזמן הגלות החושך כפול ומכופל – הגוף מחשיך ומסתיר את אור הנשמה, והגלות מכבה את האור… יהודי סובל בחשכת הגלות עד שהופך רפה אונים ונדכה, אפילו משה רבינו אינו עומד בניסיון כזה, וצועק אל ה': "למה הרעות לעם הזה"? על כך באה תשובת ה' הפותחת במלה – "וארא"… שמשמעה, ה' מתגלה לכל יהודי באופן נצחי.

הגיע הזמן שיתירו לחיילים להגן על נפשם! סרטון זה צריך לעורר כל אחד למחות נגד הנהגה שכאשר זורקים אבנים על חיילים, אין הם יכולים להתגונן! רק בנס ניצלו החיילים, יצ"ו!

הרבי זועק מקירות לבו שכבר צעקנו אתמול "עד מתי?" וגם שלשום וגם קודם לכן וטרם נגאלנו. אם בית המקדש לא נבנה בימינו כאילו נחרב בימינו, אז גם אם יש לנו לב אבן הוא יימס לנוכח בית מקדש חרב. צריך להפוך את העולם היום, ולצעוק "עד מתי?" ביתר שאת וביתר עז.