פרשת-בחוקותי

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (ויקרא כו, ג)" – מַהוּ הַשָּׂכָר עַל כָּךְ? 2. "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם (ויקרא כו, ד)" – מַהוּ "בְּעִתָּם"? 3. מַה פֵּרוּשׁ "דַּיִשׁ"?


במאמר הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, שתכלית הכוונה היא לעשות להשם יתברך דירה בתחתונים. וזהו מה שמסיים "ואולך אתכם קוממיות", שהיא ברכה הכי נעלית ותכלית השלימות שנעשה ע״י עשיית הדירה בתחתונים דוקא.

פָּרָשָׁתֵנוּ פּוֹתַחַת בַּמִּלִּים: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם". וּמַסְבִּירָה הַגְּמָרָא שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְחַנֵּן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁיְּקַיְּמוּ אֶת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.

פרשת בחוקותי דנה בהלכות תמורה. חפץ שהוקדש על-ידי מישהו לבית-המקדש ואחר-כך הוא החליט להחליפו באחר. קובעת התורה: "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש".

אם בחוקותי תלכו – אין אם אלא לשון תחנונים, כלומר שהקב״ה מבקש ומתחנן ונותן כח לכל אחד ואחד מישראל שיהי׳ בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה.

פרשת בחוקותי עוסקת בעיקרה בברכות וקללות ונחמה, ונוסף על כך מלמדת דינים הקשורים בהקדשה פדיון וגאולה.

במרכזה של פרשת "בחוקותי", העשירית והאחרונה בספר ויקרא, הברכות והקללות. ונוסף על כך, דיני הקדשה פדיון וגאולה.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. "וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" – מַהוּ "בְּעִתָּם"? 2. מִנַּיִן שֶׁהַשָּׁלוֹם שָׁקוּל כְּנֶגֶד הַכֹּל? 3. בְּאֵיזֶה פָּסוּק מַבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֵלֵינוּ וְלֹא נִזְדַּעֲזֵעַ, אַף שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם?


שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אֲפַזֵּר ב. בִּזְמַנָּם ג. מָאֲסָה ד. וְהִשִּׂיג לָכֶם _______ אֶת בָּצִיר ה. כָּל הַיָּמִים שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה, כָּל יְמֵי _______


פרשת בחוקותי – והשבתי חיה רעה מן הארץ. פרשת בחוקותי פותחת בתיאור בו כל בני האדם מצאו ויודעים את ייעודם, הולכים בחוקות ה' ורואים גילויי אלוקות בכל מקום, מצב גאולתי, שבו אין אפילו חיות רעות.

פרשת בחוקותי לילדים – אם בחוקותי תלכו. כְּשֵׁם שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְקַיֵּם אֶת הַחֻקִּים שֶׁבַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ קַבָּלַת עֹל, רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּהּ! כָּךְ עָלִינוּ לְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת גַּם "חֻקִּים" וּ"מִשְׁפָּטִים" רַק מִפְּנֵי שֶׁהַשֵּׁם צִוָּהּ.

בשיחת הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, ש"בחוקותי תלכו" משמעו, שתהיו עמלים בתורה עד מיצוי הנפש. ובכל יום השגה נעלית יותר, ובמילא – חוקים נעלים יותר.

מפרשות בהר בחוקותי למדים שהתבטלות אמיתית אינה סתירה להתנשאות ולתוקף של קדושה, שאין זו התנשאות של מציאות האדם אלא של אלוקות. יהודי הוא בבחינת "עבד מלך מלך", אין לו מציאות משלו אלא מציאות המלך.

מפרשת בחוקותי למדים שלא די בקיום תורה ומצוות באופן של "מצות אנשים מלומדה", יש לקיימן באהבה. אמנם טבעי הדבר שאדם יאהב את אלוקיו – מקור חיותו, שהוא חייו ממש, אלא שהנפש הבהמית אינה מבינה ואינה מרגישה את זה, ועלינו מוטלת העבודה ללמד אותה ולעזור לה להרגיש אלוקות.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ סוֹפְרִים אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר אָנוּ מִתְכַּוְּנִים לְתַקֵּן אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת: חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת. לְשֵׁם כָּךְ, אֵין אָנוּ מִסְתַּפְּקִים בְּשִׁבְעָה יָמִים, אֶלָּא בְּשִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת – שֶׁבַע כָּפוּל שֶׁבַע. בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת אָנוּ מְבָרְרִים אֶת שֶׁבַע הַמִּדּוֹת הַטִּבְעִיּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית, כַּאֲשֶׁר כָּל מִדָּה וּמִדָּה כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע. עַד שֶׁבְּסִיּוּם הַסְּפִירָה נִשְׁלָלִים כָּל הָעִנְיָנִים הַבִּלְתִּי רְצוּיִים.