צניעות

אותי חינכו שלא נוגעים בדבר שאינו שלי. אשה היא דבר קדוש, ולא נוגעים בה סתם. אשה שייכת לא לכל אחד, אלא רק למי שהיא נשאת לו (הרבי אמר זאת לאשה שרצתה ללחוץ לו יד).

פרשת בלק מזכירה לנו שהצניעות מתחילה בפנימיות. וכאשר העולם הפנימי שלנו מלא תוכן יהודי אמיתי, אין לנו מה לחפש בחוץ. והדגשה על החיצוניות לא תחפה על הריקנות.

חוה אינה מתוארת בבריאת האדם כצד שוה לאדם! היא נבראת באופן שהיא עצמה נסתרת ונעלמת. ואכן, צנועה האשה מעצם בריאתה דוגמת הלבנה שהמעיטה את עצמה. וזכות גדולה היא לה.

כדי להבין את עניין בריאת העולם ותכלית בריאתו, חייבים ללמוד חסידות וקבלה; וממילא מתבהרים ענייני זוגיות ושלום בית הכוללים את משמעות הצניעות על פי היהדות.