בזמן האחרון חל אצל הגויים מהפך גדול של התגברות תודעת החסד, שניתן לראותה בעובדות רבות כדלקמן.

הג'לטין מכיל קרטין, חלבון הבריא לעצמות, למפרקים, לשיער, לציפורניים, לשיניים ולעור. הוא מונע שחיקה והיחלשות של הסחוס במפרקים.

עם ישראל שסבל מגזירות ורדיפות מאז היותו לעם, באופן ניסי ופלאי זכה שבמלחמת המפרץ היה העולם לטובתנו.

פעילות טבעית של עלייה וירידה במדרגות, שאינה דורשת ציוד או החלפת בגדים, מלבד היותה חסכונית בכסף וזמן, השפעתה על הבריאות עצומה, לכן היא עדיפה וכדאית.

במאמר הרבי באחרון של פסח מסביר הרבי, שלעתיד לבוא תתגלה מעלת שורש הגוף שלמעלה משורש הנשמה, ודוקא ע״י קיום תורה ומצוות בזמן הגלות באופן של אתכפיא ואתהפכא מגלים את מעלת שורש הגוף.

בחצי היובל האחרון מתחוללות בעולם מהפכות קיצוניות מן הקצה אל הקצה ובניגוד לעבר הן מתרחשות בשקט ללא מלחמות וללא שפיכות דמים.

מדרש "ילקוט שמעוני" מתאר את ההתרחשויות של מלחמת המפרץ: "שנה שמלך המשיח נגלה בה מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה. מלך פרס (עיראק היושבת בשטחה של פרס הקדמונית) מתגרה במלך ערבי (כוויית ו/או סעודיה)…

הנס הגדול של מלחמת יום הכיפורים היה שלמרות שבאה בהפתעה הצליח צה"ל להדוף את הכוחות שתקפו בשתי החזיתות, וגם להסב לאויב מכות קשות ולכבוש שטחים חדשים.

במלחמת ששת הימים הגיעו למסקנה שאין להתחשב בדעת הגויים, וצריך לצאת למלחמה, בה היה ניצחון ניסי, ואפילו השמאלנים אמרו, שמאת השם הייתה זו!

מצוות צדקה היא מצווה חשובה ששקולה כנגד כל המצוות. היא מגינה על האדם. אכן, היא חברת הביטוח הטובה ביותר!…

נבואת חז"ל ש"עתידים גלות יהודה ובנימין ללכת לעשרת השבטים להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי עולם הבא" מתגשמת.

לעתיד לבוא "ומלאה הארץ דעה את השם". ארץ כוללת את כל הנבראים, שהכל מן העפר אפילו גלגל החמה כך שבארץ הגשמית עם כל הנבראים הגשמיים שבה, תהיה ידיעת השם, גילוי אור הסובב.

בד, דבר העולה מן הקרקע בד בבד – קנה יחידי מכל גרעין שלא כמו שאר צמחים, שענין הבד הוא היותו יחיד. ובעבודת השם הוא מה שחבקוק העמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה, שכל המדריגות צריכות להיות על יסוד האמונה.

קדושים תהיו כי קדוש אני – יכול כמוני? תלמוד לומר: כי קדוש אני. קדושתי למעלה מקדושתכם! אולם הקדושה שלמעלה היא על ידי קדושתכם. אם אתם מקדישים עצמכם, מעלה אני עליכם כאילו קידשתם אותי, היינו שישראל ממשיכים קדושה למעלה, כביכול.

במאמר הרבי לפרשת בהר מסביר הרבי שכללות פרשה בהר מדברת על כללות עבודת האדם. שתכלית העבודה היא – "ושבתה הארץ שבת להשם", ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים

עיקר עניינה של פרשת בוא הוא היציאה בחיפזון ממצריים לאחר מכת בכורות. ליציאת מצריים נלוות מצוות רבות הן בפסח מצריים והן בפסח דורות.

במאמר הרבי לפרשת בחוקותי מסביר הרבי, שתכלית הכוונה היא לעשות להשם יתברך דירה בתחתונים. וזהו מה שמסיים "ואולך אתכם קוממיות", שהיא ברכה הכי נעלית ותכלית השלימות שנעשה ע״י עשיית הדירה בתחתונים דוקא.

פרשת ויקרא עוסקת בקרבנות המובאים בנדבה או כחובה. ואלה הם הקרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת ואשם.

פרשת יתרו שעיקר עניינה הוא מעמד הר סיני ועשרת הדברות מתארת גם את המפגש של יתרו עם משה ואת תגובת העם למעמד המרגש של מתן תורה.

פרשת משפטים עוסקת בעיקר בדיני נזיקין וממונות, ובשאר מצוות שבין אדם לחברו. שם הפרשה 'משפטים' מלמד שאלה מצוות הכרחיות גם בשכל אנושי, אם כי אנו מקיימים אותן, ראשית כל, כי כך ציוותה התורה.

במאמר הרבי לפרשת פינחס מסביר הרבי שלא די במסירות נפש, כי תכלית ה"רצוא" היא, שלא יהיה באופן של יציאת האור מהכלי, אלא אדרבה, שה"רצוא" יביא ל"שוב".

יש מועדים של שבעה ימים ויש של שמונה ימים, שבעת ימים הם ימי ההיקף, ומספר שמונה הוא השומר את ההיקף ולמעלה ממנו.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, משמע, שבתחלה (לפני שנתגלה ה״פנימיות״ דעבודת ישראל), העבודה דכנסת ישראל וההמשכה מלמעלה הם שני דברים, ובמילא ההמשכה שבאה על ידה היא מהאור השייך לעולמות (שהאתערותא דלתתא מגעת לשם), והמעלה בהעבודה דישראל אז היא שהעבודה היא סיבה שהאתערותא דלעילא הנמשכת על ידה תהי׳ מפנימיות האור…

פרשת תצווה היא המשך ישיר לפרשת תרומה. פרשת תרומה מתארת את הקמת המשכן, ואילו פרשת תצווה עוסקת בבגדי כהונה, בקורבנות, ובעוד פריטים שהיו במשכן.

לאחר מתן תורה מצווים בני ישראל לבנות מקדש. וקודם הכניסה לארץ וההתיישבות בה, עליהם לבנות משכן ארעי העשוי בעיקרו מקרשים ויריעות מעורות בעלי חיים הניתנים לפירוק.