מר פנחס קלמס ישב במטוס שזה עתה המריא מנמל התעופה הגדול של לונדון. הוא לא היה רגוע, בלשון המעטה, וכיצד אפשר להיות רגוע כאשר יעד הטיסה הוא מוסקבה ואתה עמוס במזוודות מלאות תשמישי קדושה וספרי יהדות. אם רק יפתחו שם במכס אחת מהמזוודות חלילה אזי רע ומר יהיה גורלו…

מר פנחס קלמס התקרב ליהדות ע"י הרב פייביש ווגעל מבית חב"ד הלונדוני, הרב ווגעל הוא שהביא אותו ליחידות בחדרו של הרבי. ביחידות עודד אותו הרבי לקחת חלק פעיל בפעילות חב"ד. בשלב מסוים עודד אותו הרבי לעזור לפרופסור ברנובר שהקים את ארגון "שמיר" למען יהודי רוסיה וכך מצא את עצמו יושב יום אחד בשנת תשל"ו (1976) במטוס מלונדון למוסקבה בשליחות מסוכנת.

הוא התקרב לעמדת המכס כשלבו רועד מאימה. למרבה הפלא הסתפק המוכס בכמה שאלות שגרתיות ואפשר לו לעבור עם כל מטענו המיוחד. זמן קצר לאחר שובו דיווח לרבי על הנסיעה ונענה: "אינך יודע את גודל הניסים שהיו לך"…

ביחידות אחרת הסביר לו הרבי מדוע לא הרשה לאנשים מסוימים לעזוב את רוסיה. אם יעזבו הפעילים הרי בכך יצילו את נפשם על חשבון מאות אנשים וישאירו מאחור את היהודים כגוף בלי ראש… מי שיהיו בסכנה רוחנית הכי גדולה לאחר שהפעילים יעזבו הם הצעירים. להניח לפעילים לצאת מרוסיה הסובייטית זה חורבן ליהדות ולעומת זאת שום דבר לא יקרה לו או ליהדותו אם יישאר שם עוד עשר שנים וכנגד זה מאות יושפעו ממנו וממראה זקנו ברחובות העיר,

הנאצים ימ"ש לקחו את מנהיגי היהדות בפולין תחילה ובכך גרמו לנפילת רוחו של העם וזו הייתה תחילת השמדתו. בדומה לזה יתנו הסובייטים למנהיגים לצאת על מנת שיישארו שם שלושה מיליוני יהודים הנתונים ל"חסדיהם".