כל התכנים בנושא: חינוך ילדים

הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון בשיעור מרגש לפרשת ויצא מסביר שאליפז הציל אל את עם ישראל מפני שגדל בחיקו של יצחק. והלקח מזה אף שכואב מאוד לראות בן פורש מהדרך בה חינכנו אותו, יש לעטוף אותו באהבה ללא תנאים.

עד כמה חשוב לדון כל אדם לכף זכות

על זכויות ושכר לעולם הבא בזכות השכנת שלום, ניתן ללמוד גם מהסיפור התלמודי על האנשים, שהיו שמחים ומשמחים ומשכינים שלום בין אדם לחברו.

רבי פרידא, סבלן גדול היה. באורך רוח היה חוזר ומלמד תלמיד זה פעם ועוד פעם, מסביר ומשנן, מרחיב ומבהיר עד שהבין התלמיד את הדברים והם נכנסו ללבו.

בחינוך ילדים מתעוררת השאלה; האם ניתן להנחיל ערכים רק על ידי הצגתם כחשובים בעינינו, ללא דרישה חד משמעית ליישומם, או שנדרוש מילידנו דרישות חד משמעיות וברורות.

סמכות הורית דורשת את שני הקווים – יראה ואהבה! הן אהבה, דאגה, חיבוק, נתינה, והן לדעת להציב גבולות, כך שסמכות ההורים תישאר איתנה.

איך נחנך לעלייה מתמדת? מאמר על חינוך חסידי לכבוד כ' מנחם־אב – יום ההילולא של ר' לוי יצחק.

איך פועלים על המצוות ש'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים' . שלא יהיו כדיוטגמא (מצוות המלך) ישנה, אלא כל יום עניין חדש? איך להתחדש תמיד?

אין להתרשם מכל בלבול ומניעה ועיכוב, ואם לפעמים נדמה כאילו אי אפשר לקיים מצוה, יש לבטוח בה' שסיבב ויסבב סיבות, כדי יוכל לקיים המצוות בשלימותן.

לדון לכף זכות זו עבודה. כאשר אין דנים את האדם לכף זכות בעשיית מעשה טוב – נובע הדבר משלושה מניעים: גאוה קנאה ועצלות. בעבודה על מידות אלו יקל לדון לכף זכות.

״מודעות עצמית״ – בכוחה לגלות כוחות פנימיים, ובכוחה לעורר את המוטיבציה למצות כוחות אלו. לכן על המחנכים לפתח בחניכים את מודעות העצמית לכוחות הטמונים בהם.

מלבד הגורמים החשובים של אוירה המשפחתית, מעמד הילד במשפחה והקניית הרגלים, יש גם גורמים סביבתיים המשפיעים על חינוך הילד.

מעמד הילד במשפחה משפיע על התפתחות אישיותו. בכל משפחה קיים סדר מבנה משלה. במערכת ההשפעות והתגובות שבין האחד למשנהו, נולדים סוגי אישיות שונים.

ההורים קובעים אוירה משפחתית מסויימת והילד קולט את ערכי המשפחה והשקפותיה ומנסה להתאים עצמו לדפוסי חייהם ועמדתם של הוריו, כך מתפתחת אישיותו.

בחינוך ילדים יש לתת את הדעת שלכל ילד אישיות משלו. יש ילד עצור ועצוב ויש ילד פתוח ועליז וכיו"ב, וכדי להגיע לכל ילד (כמו לכל אדם) יש להשתמש במפתח המתאים ללבו.

בחינוך ילדים יש לשים לב, שכל ילד כאדם הוא עולם שלם עולם קטן, כאשר כל ילד שונה מחברו, ולכן הוא זקוק לתשומת לב מיוחדת, ויש לחנכו לפי נטיותיו הטבעיות והשכליות.

בחינוך הילדים על כל אשה יהודיה להשתמש ביד על מנת לבנות את ביתה כבית ה׳. השימוש ב״יד״ מתבצע במספר אופנים: א. היד המלטפת – המעצבת. ב. היד המלטפת – המשפיעה. ג. שילוב של היד המלטפת עם היד התקיפה.

נשות ישראל תרמו לבנין בית ה׳ את הטבעת – התכשיט שעל האצבע. וכך כל אשה יהודיה, עליה להשתמש באצבע על מנת לבנות את ביתה כבית לה', אצבע במספר משמעויות: א. אצבע על הדופק. ב. האצבע המכוונת. ג. להראות באצבע את אצבע אלוקים.

על האשה מוטל תפקיד ניהול הבית וחינוך הילדים על ידי יצירת אוירה טובה. לצורך זה עליה להקדיש חלק ניכר מזמנה לדברים שאינם קשורים כלל, לכאורה עם עבודת ה׳. אולם כאשר היא עוסקת בהם אלה, בידיעה ובהרגשה, שזהו חלק מהתפקיד שהטיל עליה הקדוש ברוך הוא – הרי זו עבודת ה׳.

על האשה להפעיל את חוש השמיעה שלה ולהיות אוזן קשבת במטרה לסלול את דרך חינוכם של ילדיה.

מצוות חינוך מוטלת על ההורים. החינוך היהודי אינו רק תפקיד טבעי של ההורים, אלא התורה מגדירה אותו כמצוה בין תרי״ג המצוות שהקדוש ברוך הוא מצוה את עמו.

ילד הגדל ומתחנך על ברכי הניגון החסידי, הרי הוא מתקשר עם רוח החסידות, ובודאי שאלו משפיעים על נפשו, על רצונותיו, מאווייו ועל כל אישיותו הנבנית.

כאשר היה הרבי נ"ע ילד כן 4 או 5 שנים, נכנס אל סבו ה"צמח צדק" ופרץ כבכי באומרו: מדוע נגלה הקב"ה לאברהם אבינו ואילו אליו הוא לא מתגלה? לאחר פרסום סיפור זה על ידי הרבי הריי"צ שאף צוה להדפיסו, נגלה ונפתח צינור חדש ודרך חדשה בענין החינוך, כך שבזמננו ניתן על ידי חינוך כדבעי לפרוץ את הגבלות הטבע של הילד היהודי, ולהרגילו לרצות רוחניות, עד כדי לגלות בו תשוקה נפלאה להתגלות ה' אליו.

כאשר ילד מתחנך בדרך התורה והמצוות, מובטח לו שיהיה לו הכח לחיות בבריאות ואושר ללא כל הפרעה, מכיון שדרך קיום תורה ומצוות הוא קשור עם הקדוש ברוך הוא, שהוא הבעל הבית המוחלט של כל העולם עם כל אשר בו.

ה"כוח" לקרב ילד רחוק הוא השלימות האישית, וה"כלי" עמו יוצרים את ההתקרבות היא האהבה. ואכן היכולת להצליח בהשפעה על הזולת בביתנו ובמשפחתנו תלויה בנו. זו התה דרכו של אברהם אבינו בחינוך בנו ישמעאל.