כל התכנים בנושא: פרשת חוקת

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מָהֵם סִימָנֵי פָּרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה? 2. לְמַה מְּשַׁמֵּשׁ אֵפֶר הַפָּרָה? 3. כֵּיצַד טִהֲרוּ אֶת הַטָּמֵא?

מפרשת חוקת למדים שהמצוות צריכות להיות חקוקות בנפשנו. יש ענין בנפש האדם שהוא למעלה מבחינת אותיות החקיקה, כי אף שחקיקת האותיות היא מיני׳ ובי׳, האבן עצמה היא למעלה מהאותיות הנחקקות בה. אבל האיתן שבנשמה הוא למעלה גם מהתורה כמו שהיא באופן של חקיקה.

שירת הבאר מרמזת על מעלת הנשמה ותכלית ירידתה למטה. מעין גנים – מדריגת הנשמה למעלה טרם ירידתה למטה, ובאר מים חיים – הנשמה כמו שהיא יורדת ומתלבשת בגוף למטה בעולם הזה.

כל העבודה בקיום תורה ומצוות היא בשתי התנועות של המשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה, רצוא ושוב. ולכן נאמר בפרה אדומה זאת חוקת התורה, כי מצוה זו היא כללות הענין של רצוא ושוב

למקום שאליו לא הצליח להגיע שלמה המלך בחוכמתו העצומה, הגיע משה רבנו, הרועה הפשוט וכבד הלשון באמונתו הפשוטה. למה? כי משה רבנו לא השתמש בכלים שכליים, אלא בכוח האמונה שמעל השכל.

פרשת חוקת עוסקת במצוות פרה אדומה, במות מרים ואהרון, בחטא מי מריבה בכיבוש ארץ סיחון ועוג מלך הבשן ועוד.

זאת חוקת התורה, משמע, שאת בחינת החקיקה שבתורה צריך להמשיך באותיות הכתב – בתורה שבכתב, וממנה לתורה שבע״פ. וגם בנפש האדם, את החקיקה שבנפש האדם צריך להמשיך בעבודה של הכחות הפנימיים, עד למעשה בפועל. ועוד, שאת זה צריך להמשיך בעולם כולו, עד שהתורה תהיה כל מציאות העולם בגלוי.

פרשת חוקת עוסקת בנושאים: פרה אדומה, מות מרים, מי מריבה, מות אהרון, מלחמת סיחון ועוג ועוד.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. מִי אוֹסֵף אֶת אֵפֶר הֲפָרָה? ב. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָבְרוּ מִמַּתָּנָה לְנַחֲלִיאֵל וּמִנַּחֲלִיאֵל לְ_______ ג. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּכוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְאַחַר שֶׁאַהֲרֹן _______

בפרשת חוקת שרים בני ישראל את שירת הבאר כדי להודות לה' על הניסים שקרו להם במדבר. ללמדנו שעלינו להודות לה' על כל הניסים שעושה עמנו ה' בכל יום.

עַם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר חַי כְּמוֹ בְּגַן עֵדֶן – עַנְנֵי הַכָּבוֹד הִקִּיפוּ אוֹתוֹ, הוּא אָכַל מָן שֶׁיָּרַד מִשָּׁמַיִם וְשָׁתָה מַיִם מִבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם.

בחידון זה לפרשת חוקת השאלות מבוססות בעיקר על פירוש רש"י. מה טוב לחבר את הילדים בלימוד הפרשה לגדול פרשני התורה רש"י.

במאמר הרבי לפרשת חוקת הוא מסביר, שתכלית תורה ומצוות, לעשות לו ית׳ דירה בתחתונים. היינו שענין הרצוא ושוב מגלה את אותיות החקיקה שלמעלה בספירת המלכות.

במאמר הרבי לפרשת חוקת מסביר הרבי, זאת חוקת התורה – חוקה מלשון גזירה ומלשון חקיקה. וחקיקה דרגה גבוהה מכתיבה ואמירה, הן בסדר השתלשלות והן בנפש האדם.

נאמר "זאת חוקת התורה" על מצות פרה אדומה מכיון שהיא כלולה משני הענינים ד"רצוא" ו"שוב" (שריפת הפרה (רצוא), ו-ונתן מים חיים אל כלי (שוב)) כמו כל מצוות התורה.

פרשת חוקת לילדים – עם ישראל מודים לה' על כל הניסים שקרו להם במדבר ובמיוחד על בארה של מרים: "אז ישיר ישראל… עלי באר ענו לה"… בארה של מרים הוא דבר נצחי המלווה אותנו עד היום.

בפרשת חוקת שר עם ישראל את השיר על בארה של מרים: "עלי באר ענו לה"… בענין זה מסביר הרבי את מקור המנהג לשאוב מים מבארות במוצאי שבת, דבר השייך להתפשטות בארה של מרים.

רש"י בפרשתנו פרשת חוקת אומר ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה, לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור, כי הנשיא הוא הכל!" מכאן שמשה וישראל הם היינו הך.

מצות פרה אדומה היא חוקת התורה כולה, משום שמצוה זו בכללה ובכל פרטיה שייכת לכל התורה כולה, וממנה ניתן ללמוד על כל התורה כולה. עיקר עניינה של מצוות פרה אדומה הוא לטהר טומאת מת, ולעתיד לבוא יהיה זה בשלימות עד שיבולע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים.

שירת הבאר בפרשת חוקת אינה על גשם ולא על מעיין אלא על באר עליונה המחברת שמים וארץ, על באר המחברת את רצון האדם ופעולתו עם כוונת הבורא.

פרשת חוקת עוסקת במצוות פרה אדומה. מעלתה ויחודה של מצוות פרה אדומה היא שמבטלת את טומאת המת ואת הסיבה לטומאה (חטא העגל). כשיתבטל חטא העגל יתבטל המוות ויהיו חיים נצחיים.