כל התכנים בנושא: פרשת תזריע

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. כַּמָּה יָמִים יוֹשֶׁבֶת יוֹלֶדֶת זָכָר בִּדְמֵי טָהֳרָה? 2. כַּמָּה יָמִים יוֹשֶׁבֶת יוֹלֶדֶת נְקֵבָה בִּדְמֵי טָהֳרָה? 3. מַדּוּעַ יוֹלֶדֶת צְרִיכָה לְהָבִיא קָרְבָּן?

פרשת תזריע עוסקת בטומאת יולדת וטיהורה בתורת הנגעים צרעת כשאת ובהרת עוד וגם בצרעת הבגדים.

אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, משמע, שבתחלה (לפני שנתגלה ה״פנימיות״ דעבודת ישראל), העבודה דכנסת ישראל וההמשכה מלמעלה הם שני דברים, ובמילא ההמשכה שבאה על ידה היא מהאור השייך לעולמות (שהאתערותא דלתתא מגעת לשם), והמעלה בהעבודה דישראל אז היא שהעבודה היא סיבה שהאתערותא דלעילא הנמשכת על ידה תהי׳ מפנימיות האור…

לפי פרשת תזריע, כשם שזריעה היא בארץ, באדמה, כדי שתהיה צמיחה, כך גם הזריעה הרוחנית היא דווקא בעשייה גשמית, ארצית – קיום המצוות בפועל.

פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ עוֹסֶקֶת בְּנֶגַע הַצָּרַעַת. כַּאֲשֶׁר כֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם נָגוּעַ בְּצָרַעַת, הַצָּרוּעַ נֶחְשַׁב לְטָמֵא וְעָלָיו לָשֶׁבֶת בָּדָד מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

מַדּוּעַ בָּרָא הַשֵּׁם אֶת הַיְּהוּדִי בִּלְתִּי מָהוּל וְצִוָּהוּ לָמוּל אֶת עַצְמוֹ, הֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִבְרֹא אוֹתוֹ מָהוּל מִלְּכַתְּחִלָּה?

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן 1. מְנֵה שֵׁמוֹת שֶׁל נְגָעִים. 2. מִי הַמַּחְלִיט הַבִּלְעָדִי שֶׁהַנֶּגַע טָמֵא? 3. לְאַחַר שֶׁהַכֹּהֵן קוֹבֵעַ שֶׁאָדָם טָמֵא, כִּי הוּא נָגוּעַ בְּצָרַעַת. הַצָּרוּעַ זָקוּק….

במצות מילה שקיימו ישראל במצרים נתגלה יחודה של מצות מילה, שלגביה לילה "כיום יאיר": שהרי כל ענין יציאת מצרים היה כולו בדרך של "פסח" – דילוג, למעלה מהגבלות הטבע.

שְׁאֵלוֹת הַחִידוֹן א. אַחַד הַצְּבָעִים הַמֵּעִיד עַל נֶגַע צָרַעַת ב. נֶגַע צָרַעַת יָכוֹל לִהְיוֹת בָּאָדָם, בְּקִירוֹת הַבַּיִת אוֹ בְּ_______ ג. קָרַחַת בְּחֵלֶק הָרֹאשׁ שֶׁלְּיַד הַמֵּצַח…

מהו הקשר בין יולדת למצורע? הרבי גילה לנו סוד גדול שכל יהודי הוא פרט בשכינה, האשה של הקב"ה, שחובתה להתעורר מלמטה ("תזריע") ולהיות יולדת "זכר", כי על ידי לימוד תורת המצורע, תורתו של משיח, בא המשיח והגאולה שאין אחריה גלות.

פרשת תזריע עוסקת במצות מילה שמעלתה עליונה על מצות התשובה אף שעניינם אחד. מצות התשובה היא מצוה רוחנית כי "עיקר התשובה בלב", בעוד שהמילה היא מצוה גשמית, ודוקא משום שהיא נמשכת למטה בגשמיות מעלתה גדולה יותר.

מפרשת החודש העוסקת בחודש ניסן למדים שהכוונה והתכלית של בריאת העולם בתשרי במדידה והגבלה היא, שיהיה בעולם הגילוי של ניסן שלמעלה מהגבלה.

בפרשות תזריע ומצורע נרמזים ענייני גאולה. כנסת ישראל משולה לאשה של הקב"ה – והקב"ה משבח את רעייתו. גם המצורע קשור בגאולה!… זהו שמו של משיח בזמן הגלות.

בשבת אנו זוכים להמשכת תענוג העליון מעולם האצילות. אך "מילה שניתנה בשמיני" היא בדרגה הרבה יותר גבוהה מעולם האצילות. שמיני הוא "יסוד א"ק", כתר עליון, רעוא דכל רעוין.

מפרשת החודש הקשור בחודש ניסן למדים שנס וטבע הם אותו עניין ובאים מאותו מקור. כל חידוש טבעי בפעם הראשונה הוא נס, וכשהוא נעשה תמידי ומתרגלים אליו, הוא יוצא מכלל נס והופך לטבע. ידיעת ה' היא מהתבוננות בגדולת ה' הן בהנהגה טבעית והן בהנהגה ניסית.

לְמַעֲשֶׂה, נֵס וְטֶבַע הֵם עִנְיָן אֶחָד וְנוֹבְעִים מֵאוֹתוֹ מָקוֹר. כָּל חִדּוּשׁ בַּטֶּבַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הוּא נָס, וְרַק מֵאַחַר שֶׁהִתְרַגַּלְנוּ אֵלָיו יָצָא מִכְּלַל נֵס וְהָפַךְ לְטֶבַע, וְאָכֵן נֵס תְּמִידִי אֵינוֹ נֶחְשָׁב לְנֵס אֶלָּא לְטֶבַע. אוּלָם בְּחֹדֶשׁ נִיסָן נַעֲשָׂה חִדּוּשׁ שֶׁהַבּוֹרֵא שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע הִתְגַּלָּה בַּטֶּבַע בְּאֹפֶן נִסִּי.

בדבר מלכות לפרשת תזריע מצורע מסביר הרבי שבפרשת "אשה כי תזריע וילדה זכר", "זאת תהי' תורת המצורע ביום טהרתו"… רמז ללידת והתגלות משיח צדקנו.