תוכנה של כריתת ברית בין שני אוהבים הוא שבכל מצב שייווצר, אף כשלא יהיה כל בסיס וטעם לאהבה ואף יהיו גורמים להיפוכה של אהבה, גם אז תתקיים האהבה בתקפה. זה המיוחד בכריתת ברית (הרבי בשיחת פרשת מטות מסעי תשט"ז).
הפרשה במבט לעומק - רעיונות חסידיים
כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עַל מַעֲלוֹת הַזּוּלַת, יֵשׁ לְכָךְ בְּוַדַּאי הַשְׁפָּעָה טוֹבָה עָלָיו, וְעַל יְדֵי כָּךְ מְחַזְּקִים וּמְסַיְּעִים לוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ הָרוּחָנִית – מְבִיאִים לִידֵי גִּלּוּי בְּפֹעַל אֶת הַטּוֹב שֶׁבּוֹ וְאֶת מַעֲלוֹתָיו
פרשת בא עוסקת בנושא "והגדת לבנך". כנגד ארבעה בנים דברה תורה ולכל בן שאלה המתאימה לו ולמהותו. על האב להתייחס לכל בן לפי מדרגתו וערכו כפי מה שהוא בעצם מהותו.
פרשת בהעלותך עוסקת בפרשת המן. המן שאכלו ישראל במדבר היה מזון איכותי ובו טעמו כל טעם שרצו, אז למה התלוננו ישראל על המן?
הקב"ה נתאווה להיות לו ית' דירה בתחתונים, הוא נתאווה ליש הנברא והנוצר והנעשה, ליש הגשמי בעולם הזה דוקא. לשם כך לא די בספירות כפי שנכללו בפסוק: "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ". צריך להמשיך את עשר הספירות בעשרה מאמרות, שרק על ידם נתהוה היש הגשמי. ודוקא בהתהוות היש הגשמי הנברא מ"אין ליש", יש אפשרות להפוך את ה"יש לאין", שהיש הנברא ירגיש רק אלוקות.
בניגוד למלאכים העובדים את ה' באהבה ויראה טבעיים, הרי שבעלי הנשמות עובדים את ה' באהבה ויראה שכליים. רק לנשמה יש שכל ובחירה, השגה והכרה, ואף הביטול שלה לה' נעלה יותר. הקב"ה המפליא לעשות, מוריד את הנשמה לעולם העשיה ומלבישה בגוף, ונותן לה תפקיד חשוב שאף נברא אינו יכול לעשותו – לברר את חומריות העולם הזה וגשמיותו. אין ספק שזהו תפקיד רם משל המלאכים.
הדביקות בה' היא דבר נצחי הנדרש בכל עת. הקשר עם הקב"ה דומה לטל, שהוא סימן יפה לעולם, והעולם זקוק לו תמיד, ולעולם אינו נעצר, בדומה לשמש המאירה ומחממת את העולם בכל יום ועל ידה חיים הנבראים. לקשר חיוני ותמידי זה אין תחליף.
כמודגש בקריאת התורה של שמחת תורה ש"מתכיפין התחלה להשלמה" – "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", את השלימות של שמחת תורה – גומרה של תורה – צריך להמשיך בעבודה בענייני העולם "שמים וארץ וכל צבאם" במשך כל השנה. יעקב מתכונן ללכת לדרכו בכיבוש העולם עם כל הכוחות שצבר בחודש תשרי, כשהוא קל ברגליו ומלא שמחה ובטוח בנצחונו.
פרשת ויגש – הנקודה של "הגומל לחייבים טובות" קשורה למהותו הפנימית של היהודי, שבפנימיותו גם הוא טוב, ושומה עלינו להביט על יהודי כפי שהוא בפנימיותו, ובכך מעוררים את הטוב שבו.
…נענה הגאון מבריסק ואמר: זה מה שיש לחסידים מה שאין לנו כראוי – שמחה של מצווה…
בזמן הסתר פנים נראה לנו כאילו דברים קורים מעצמם בלי שליטה. הקב"ה יכול להסתיר הנהגתו במהלכים טבעיים עד שנדמה שאין השגחה פרטית, ח"ו. היתכן?
הקב"ה היושב בשמים ברא עולם תחתון שאין תחתון למטה ממנו, אבל הוא הקדים רפואה למכה וברא דרך להגיע אליו.
מהו הרעיון הפנימי העמוק שמובא בהפטרת פרשת השבוע וירא בעניין: "לכי שאלי לך כלים"? מהם כלים ריקים ולמה צריך להרבות בהם ולא להמעיט?
אין להתיאש ולהישבר מקשיים ונסיונות, כי זה חלק מהכוונה האלוקית שיתמודדו עמהם ויתגברו עליהם. ההתמודדות עם נסיונות לא רק שהיא מחשלת את האדם ומוסיפה בו כוח ועוצמה, אלא עוד זאת היא מוסיפה בו כוחות אלוקיים נעלים ונשגבים מן השורש הרוחני העליון, כוחות שלא היו לאדם לפני שעמד נגד הנסיונות והפיתויים.
פרשת וישב – ללמוד מיוסף כיבוד אב ואם, שהיא מצוה מן התורה ואחת מעשרת הדברות: "כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך".
פרשת לך לך מלמדת שתמיד יש התקדמות בהליכה גם כאשר הולכים ממטה למעלה וגם כאשר הולכים ממעלה למטה. ומכאן שגם הירידה היא עלייה.
הבעל שם טוב אומר על מ״ב המסעות שבפרשת מסעי, שכולם מצויים אצל כל אדם במשך שנות חייו. כלומר, החיים בעולם הזה הם מסע.
בפרשת נח מסופר, שכאשר יהודי מחליט להתנהג כ"צדיק", הנה אף על פי שכל העולם סביבו מתנהג באופן אחר – אין זה מפריע לו כלל להתנהג על פי רצונו של הקב"ה.
בריאת העולם – השמים והארץ וכל צבאם – לא נסתיימה בששת ימי בראשית, אז היא רק התחילה. הקב"ה מהווה מחיה ומקיים את העולם כל רגע מחדש. תכלית הבריאה היא עולם שכולו טוב עד ל"שמים חדשים וארץ חדשה". וכדי להגיע לתכלית זו עשה אותנו הקב"ה שותפים לבריאה בנותנו לנו את העבודה של קיום תורה ומצוות, שעל ידי זה אנו מבררים ומזככים את העולם ועושים לקב"ה דירה בתחתונים.
כיצד תהיה העליה לרגל לעתיד לבוא? למה מצות עליה לרגל מן התורה היא דוקא בשלושה רגלים? מה ההבדל המהותי פנימי בין שבת למועד? מה ההבדל בין שמחה לעונג? אילו שינויים יהיו לעתיד לבוא עד שנקיים מצות ראיה בכל שבת וראש חודש? על כך במאמר שלפניכם על פי ההפטרה של שבת ראש חודש.
בפרשת פקודי מדובר על משכן העדות. מהו משכן העדות? המשכן הוא המקום בו בחר ה' להשרות שכינתו, הוא מקום המנוחה, עדות לישראל שנתכפר להם חטא העגל, ולמעלה מזה, עדות למשכן של מעלה.
קורח לא טעה במטרתו שהייתה קדושה. טענת קורח, ש״פיקח היה״ , הייתה, שרצונו להיות כהן גדול. אולם טעה בשיקול הדעת, באופן שבחר להגיע אל היעד.
המרגלים עמדו בנקודה של התלבטות, ועליהם היה להפעיל שיקול דעת כיצד לנהוג בהתאם למצב החדש שנתגלה להם. ננסה לבחון וללמוד כיצד יש לנהוג בשיקולי דעת.
בפרשת שמות מכנה הקב"ה את עמו "בני בכורי ישראל". לכאורה, יכולנו לחשוב אם המטרה היא הקטנה עצמית – "בן קטן", "ילד שעשועים", אז ממילא היינו תינוקות בעלי קבלת עול טבעית, והקשר בינינו לבין הקב"ה היה קשר עצמי; אז למה עלינו לגדול ולהגיע לדרגת "בני בכורי ישראל" ואחר כך להקטין את עצמנו?…
את פרשת פרה קוראים בשבת לפני שבת החודש – ניסן – פרשה שעניינה רצוא ושוב, התעלות ורגיעה. דבר המאפיין את כל החיים שלנו. הכיצד?…
בעיון מעמיק בפרשת יהודה ותמר ניתן לראות שלא היה שום איסור בקשר ביניהם, שכן לפני מתן תורה מצוות ייבום חלה לא רק על אח הנפטר אלא גם על האב, וכמו כן רואים בעליל שהיו קידושין ביניהם.
הפתגם היומי
תוכנה של כריתת ברית
אוצר פתגמים
צחוק בצד
אהבת חינם היא חינמית
הגיע הזמן להפוך את שנאת חינם לאהבת חינם. מה הבעיה לאהוב אהבת חינם הרי אין זה עולה כסף. ומי לא אוהב דברים חינמיים. חיוך אינו עולה כסף, הסברת פנים אינה עולה כסף וכו'.
צרור בדיחות
פינת המוסיקה
ניגון דבקות לאדמו"ר הזקן לתפילות שבת
קרא עוד
אור אין סוף ברוך הוא
אם הינך רוצה ללמוד על רגל אחת מהו עניינה של חסידות חב"ד (חכמה בינה דעת)?... מהי עוצמתו של "רבי"?... מהי מעלת 770?... מנין שואבים חסידי חב"ד את הכוחות שלהם לאהבת ישראל ולעבודת ה' במסירות נפש ובשמחה שאין לה אח ורע?... למד קונטרס בית רבינו שבבבל.
